פורום אוצר החכמה

לפני כמה שנים ראיתי שלא לאמר גוט שאבעס בזמן מנחה בגלל שמתו בו יוסף משה ודוד [יעויין סי' רצ"ב ב'] ולכן נוהגים בו קצת אבילות.
אשמח אם מישהו ימצא מקור לדבר .

אבלות בשבת?

מצאתי מנהג זה בספר "מנהג ישראל תורה" שחבר הרב יוסף לעווי, בסי' רצ"ב אות ו'.
הוא מביא שלא נזכר זה בפוסקים, אבל כתב שמביא מנהג זה בספר מטעמים. ולעת עתה לא מצאתי מקומו.
אמנם מצאתי בספר מטעמים שמביא מנהגים אחרים שנהגו מחמת שמתו בשבת ג' צדיקים - לאכול מאכלי אבלים: ביצים בצלים וקטניות.

בגליון חודש אייר של 'אהבת שלום' ענה כן הגר"ח קנייבסקי בטעם הענין.

מורה צדק כתב:אבלות בשבת?

רגע ...

ועם אמירת צדקתך וביטול בתי מדרשות אחר מנחה מחמת פטירת משה רבינו ע"ה אין לך בעיה משום "אבילות בשבת" ?!



(עי' טור או"ח סי' רצ"ב "ונוהגין בכל המקומות לומר ג' פסוקים של צדקתך וכתב רב שלום הטעם שתקנו לומר צדוק הדין על שמת משה רבינו באותה שעה וגם נהגו שלא לקבוע מדרש בין שתי תפלות משום חכם שמת כל בתי מדרשות בטילין מזה")

בספר גאולי הכהונה עמ' תר מהרב שושן הכהן מג'רבה (נדפס בתוך ספר ברית כהונה השלם כרך ב') הוזכר מנהג זה.

גם זה הבל כתב:לפני כמה שנים ראיתי שלא לאמר גוט שאבעס בזמן מנחה בגלל שמתו בו יוסף משה ודוד [יעויין סי' רצ"ב ב'] ולכן נוהגים בו קצת אבילות.
אשמח אם מישהו ימצא מקור לדבר .

נמצא בספר המנהגים של יוצאי ג'רבה - "ברית כהונה השלם", נכתב ע"י הרב משה הכהן -

ב"מנהג ישראל תורה" כתב: "המנהג להקפיד בשב"ק בשעת מנחה שלא לברך את חברו בברבת שבת שלום מטעם שמת משה רבנו באותה שעה, כמו שאין קובעים מדרש באותה/שעה/ מה"ט כנ"ל, והובא מנהג זה בספר מטעמים ואף שבפוסקים לא נזכר מנהג זה, אבל מנהג ישראל תורה".

וב"נטעי גבריאל": "כ"כ בספר מנהגי ישורון אות פ' וספר מטעמים כיון שבזמן מנחה בשבת נפטרו משה רבינו יוסף הצדיק ודוד המלך ומה"ט אומרים צדקתך כמ"ש בטו"ז סי' רצ"ב לזכר זאת אין אומרים במנחה גוט שבת להראות עצמינו כאבלים ואסורים בדרישת שלום".

נראה לי שהרב וואזנר בשבט הלוי בכרך האחרון עוסק בשאלה מהותית זו

וואס כתב:נראה לי שהרב וואזנר בשבט הלוי בכרך האחרון עוסק בשאלה מהותית זו

איזו? אמירת גוט שבת, או אבלות בשבת באמירת "צדקתך"?

אדג כתב:

וואס כתב:נראה לי שהרב וואזנר בשבט הלוי בכרך האחרון עוסק בשאלה מהותית זו

איזו? אמירת גוט שבת, או אבלות בשבת באמירת "צדקתך"?

זהו
www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1 ... 29&hilite=

אם כן, כבר הורה זקן ואין לזוז, וחובה להוציא מדעת הטועים ולומר "א גוט שבת".

זכורני כך מינקות, מנהג אבות, לא לברך אחרי מנחה כדרך שמברכים אחרי מוסף וערבית - מטעם שאז נפטר דוד המלך.
לא זוכר שראיתי זאת בספר הלכה.
ולא זוכר שאחרים בבית הכנסת כן נהגו לברך אחר מנחה, ואילו אחרי מוסף וערבית הכל מברכים זה את זה - הלא דבר הוא.

ביום היארצייט של גאונים וצדיקים חושבין אותו ליו"ט ועושים בו סעודה ושותים לחיים. ועיין בקצות השלחן (בדה"ש סי' כד ס"ק יט).
ומטעם זה הנוהגים בשיטת הבעש"ט זי"ע לא נהגו כלל מנהג אבילות בזמן המנחה בשבת קודש.

הם לא אמרו צדקתך?

סורגים כתב:ביום היארצייט של גאונים וצדיקים חושבין אותו ליו"ט ועושים בו סעודה ושותים לחיים. ועיין בקצות השלחן (בדה"ש סי' כד ס"ק יט).
ומטעם זה הנוהגים בשיטת הבעש"ט זי"ע לא נהגו כלל מנהג אבילות בזמן המנחה בשבת קודש.

היימישער כתב:הם לא אמרו צדקתך?

כתבתי כן, מפני שראיתי לאחד ששאל לאחד הרבנים איך החסידים אוכלים סעודה שלישית בסעודת מרעין וכו' ואינם נוהגים כלל אבלות ועיין טור או"ח רצ"א בזה"ל. ומזה הטעם נמי הנהיג ר"ת שלא לקבוע אז סעודה. ועיין שם ב"ח. ועל זה השיב לו הרב שמנהג החסידים שיום היארצייט של צדיקים חושבין אותו ליו"ט ואין אומרים תחנון וכבר כתב המ"ב שביום שאין אומרים תחנון אין אומרים צ"צ ע"ש ולכן גם אין אנו נוהגים כפי שהובא משמו של ר"ת.

אמנם הרב המשיב טעה בזה, שהרי אין זה יארצייט של משה רבינו עליו השלום - ומעולם לא שמענו על יארצייט מידי שבת בשבתו. היארצייט של משה רבינו עליו השלום הוא בז' אדר ולא מידי שבת בשבתו.

ואומרים צ"צ לא משום יארצייט אלא משום שבאותה שעה נסתלק. ועיין בראשונים שיש עוד כמה טעמים מדוע אומרים צ"צ כמו משום הנשמות החוזרות לגיהנום ולא דווקא משום שאז נסתלקו ג' הצדיקים. - ודומני שכן הוא גם בזוהר הק'.
---
ואפשר שמטעם זה אין כל מקום למנהג אבלות בשבת במנחה כמו אמירת גוט שבת ועוד וכפי שכתבתי שאין כאן יארצייט של משה רבינו ע"ה וכו' אלא מפני שבאותה שעה נסתלקו ג' צדיקים על כן עשו לה זכר, או אפשר ששעה זו משפיע רעוא דרעוין וכדו' אך מעולם לא שמענו על אבילות שאינו בתאריך בו נסתלק הצדיק אלא בשעה בשבוע שבו נסתלק הצדיק.

עתה מצאתי אצלי שכן תמה הפרישה האיך אנו קובעים סעודה שלישית בשבת אז, ותירץ דסומכין על המדרשות דמשה מת בערב שבת ולא בשבת.

עוד מצאתי, שכתב היעב"ץ שאין אומרים ישמחו בשבת במנחה משום אבלות.

ראיתי עכשיו [בלי אחריות...]

עשוי לנחת כתב:ראיתי עכשיו [בלי אחריות...]

גוט שאבעס.jpg

בספר מטעמים הביא שאין אומרים גוט שבת בשבת במנחה

זה כולל גם כשנכנסים הביתה? אז מה אומרים?

כמדומני שראיתי פעם שאין קובעין ישיבה באותה שעה משום חכם שמת וכו', ולזה רמז השואל את הגרח"ק.

הכהן כתב:זה כולל גם כשנכנסים הביתה? אז מה אומרים?

אולי 'שבת שלום' שפיר דמי.

י"ל דבפשוטו אינו אבילות בשבת, וכמו שבט"ב מצינו מצב הפוך, דאין אומרים תחנון וכו' משום דאקרי מועד, שכתבו הפוסקים שאינו דרשא גמורה דט"ב אקרי מועד (והרי בגמ' בכמה דוכתי דרשו מהך קרא דר"ח אקרי מועד, ולא מצינו כן בגמ' לגבי ט"ב (ויש להאריך בזה ואכמ"ל), אלא הוא רק 'זכר בעלמא', וה"נ אינו אלא 'זכר לדבר בעלמא' אבל לא שיש כאן מצב אבילות.

עשוי לנחת כתב:אולי 'שבת שלום' שפיר דמי.

אדרבא, לדידי פשוט להיפך.
ומ"מ נלפענ"ד שאי"צ להחמיר בזה כ"כ, ובכל מקום ספק (ואי-נעימות) - ברך את חברך; וירבו ברכות בישראל.

ראה עוד
viewtopic.php?f=7&t=22574&p=224064&hilit=#p223465