לענין כתב:הסתפקנו אם בגלל זה עדיף לקנות יין בבקבוק אטום למראה ולא שקוף.
דובב מישרים חלק א סימן קכד -
ואם להחמיר מלקדש על יין זה, כבר נודע מה שהובא בשם הצדיקים הקדושים [עי' של"ה שער האותיות אות ק' קדושת האכילה אות ט"ו] להחמיר מבלי לקדש על יין כזה שעכו"ם ראה היין, ואף די"ל דכל זה הוא רק היכא שהעכו"ם ראה היין בעצמו אבל לא שראה רק הכלי, ואמנם בכלי זכוכית שרואה היין ע"י הכלי יש לעיין דחשיב כשלטה ראיית העין בהיין. ועיין בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קכ"ו שכתב דהוי ראיה ממש דרך זכוכית, ואמנם מה שהביא ראיה מברכות דף כ"ה [ע"ב] דערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה משום ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קא מתחזא עי"ש, יש להעיר קצת ממה דמבואר בש"ע או"ח סי' ע"ו [ס"א] דצואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה, ולפ"ד הרמב"ן על התורה [דברים כ"ג, י'] טעם כיסוי הצואה הוא משום דאסור לראותה בעת התפלה, א"כ מבואר דבכה"ג שמכוסה בזכוכית חשיב כאינו רואה את הצואה, וע"כ דערוה שאני משום דמטריד ומבלבל כונת התפלה. עיין בט"ז יו"ד סי' רפ"ו אות ה' שחילק ג"כ בין ערוה לצואה עי"ש, ועיין בתוי"ט פ"ב דנגעים משנה ב' ד"ה ולא בתוך הבית מה שהביא מהתוספתא [שם פ"א ה"ה] ועיין במג"א סי' תל"ג [סק"ד] לענין בדיקת חמץ באור החלון, וא"כ י"ל דראיית העכו"ם על היין לא חשיב כרואה ממש את היין, ושפיר יהיה שרי גם לקדש על היין כזה. עכ"ז חסידים אנשי מעשה מחמירים גם בזה מבלי לקדש על יין כזה. ויש להביא סעד לזה ממתני' דאהלות פ"ו מ"ה היתה נראית בתוך הבית, ובתוי"ט שם [ד"ה היתה] בשם הרמב"ם [שם בפי' המשנה] משום שהמחיצה ספירי כמו הזכוכית הוי כאילו גוף הטומאה נראית. ועיין בש"ס מנחות דף צ"ח [ע"א] דמבואר שם דאע"ג שלא היו יוצאין מחוץ לפרוכת ונראין, מ"מ כיון שהיו נכרין משום שהיו דוחקין ובולטין קרינא בהו ויראו ע"ש. ויש להוסיף מדברי הש"ס קדושין דף כ"ה [ע"א] דאיבעיא להו עבד שסרסו רבו בבצים מהו כמום שבגלוי דמי או לא, וברש"י שם [ד"ה כמומין] כמומין שבגלוי דמי שהרי תלויין בכיס ונכרים מבחוץ, או לא הואיל וטמונין בתוך הכיס ע"ש.
[אולם הנראה דנהי דחשיב ראיה ע"י זכוכית מ"מ שליטת העין אינו פועל דרך הזכוכית, וכעין זה מבואר בשו"ת אבקת רוכל מהב"י סי' קכ"א שכתב דמחיצה של זכוכית הוי מחיצה לענין היזק ראיה, אולם בפתחי תשובה חו"מ סי' קנ"ד [סק"ט] הניח בצ"ע די"ל דהב"י מיירי בזכוכית המביאה אורה אבל אינו יכול להביט על ידה עי"ש, ועיין במג"א או"ח סי' רצ"ח אות כ' ומחצית השקל שם, ועיין ברמב"ם פ"ה מהל' איסורי ביאה הי"א שכתב שאינו מביט בזכוכית של כוס מבחוץ וכו' וע"ש, ועיין במתני' דכלים פ"ל מ"ב בפירוש המשנה [להרמב"ם] מובא בתוי"ט שם דהא דמבואר במתני' אספקלריא טהורה, דזה שיראה ע"י זכוכית וכו' לא יראה במקומו האמיתי וכן לא יראה על שעורו האמיתי, והוא אצלי מלה מורכבת מספק ראיה, יע"ש].