ירושתנו, ספר אחד-עשר - חדש!

[פלגינן]

בשעה טובה ראה עתה אור הכרך החדש של ירושתנו, כרך יא. מלא וגדוש מתורת רבותינו, הלכות ומנהגים, מכתבים וספרים.
מצורף בזה תוכן העניינים:

תוכן הענינים - ירושתנו יא תשפא.pdf

(616.83 KiB) הורד 741 פעמים

ובנוסף, אינדקס של כל המאמרים שהופיעו בכל כרכי ירושתנו עד כה:

[נוטר הכרמים]

לפי התוכן, נראה מרתק ועשיר במיוחד.
חבל על התפוצה הדלה - יחסית.

אגב, היה מעניין לקרוא את המאמר על ר' ישעיה פיק - ברלין.

האם בכוונה הושמט 'פיק' משמו, מחמת המסורה על קפידתו על כך שנקרא על שם משפחת חותנו?
אך מה לעשות שכך נתקבל שמו בכלל ישראל,
וכך נקרא ונהגה בפי כל גדולי הדורות בדורו ובדורות שלאחריו: הגרע"א, הח"ח, הרש"ש, הגרי"א מקובנא ועוד.

[ספרים וועלט]

נדפס שם מכתבי הג"ר נתן מז ז"ל על איכה.
המעוניין יוכל למצוא הרבה הרבה חומר מתוך כתב יד הגאון הנז' בפורום שלנו באייוועלט http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 6#p2377906

[פלגינן]

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

[פלגינן]

עוד מענייני דיומא - חג הסוכות. סקירה על ספרו היקר של ידידנו הרב סטל נהגו ישראל על חג הסוכות.

[גבול ים]

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

יש כאן באמת גילוי חדש, אבל לא מה שאליו כיון ר"י גולדהבר שחששו שמא יצאו ידי חובה בתקיעה של ניסוי [?].
דבר זה נסתר מיני' ובי', שאם יצאו בזה ידי חובה, למה להם לחזור ולתקוע.
אבל כוונת הדברים פשוטה, שחששו שהתקיעה הבאה אחר אותו ה'טוט' באותה נשימה נפסלה [או מחמת שינוי קול התקיעה, או משום שהתקיעה מתוך אותו שבר אינה נחשבת כתקיעה, דומיא דהתרוה"ד בסי' קמב, ולהעיר מדברי הלקט יושר שטוב לעשות שבר בתחילת התקיעה, ואכ"מ].
אבל יש כאן עוד גילוי חדש, שהלכה למעשה להריע מתוך השבר ! וכלשונו של החזון איש, ולא כשיטת המ"ב [שהיא פשטות דברי התרוה"ד] להפסיק בין השברים והתרועה בשתי נשימות.

[יוצא פוניבז']

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

אבל יש כאן עוד גילוי חדש, שהלכה למעשה להריע מתוך השבר ! וכלשונו של החזון איש, ולא כשיטת המ"ב [שהיא פשטות דברי התרוה"ד] להפסיק בין השברים והתרועה בשתי נשימות.

זה כבר כתוב בעוד כמה ראשונים להריע מתוך השברים. ודלא כתרוה"ד.

[קו ירוק]

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

יש כאן באמת גילוי חדש, אבל לא מה שאליו כיון ר"י גולדהבר שחששו שמא יצאו ידי חובה בתקיעה של ניסוי [?].
דבר זה נסתר מיני' ובי', שאם יצאו בזה ידי חובה, למה להם לחזור ולתקוע.
אבל כוונת הדברים פשוטה, שחששו שהתקיעה הבאה אחר אותו ה'טוט' באותה נשימה נפסלה [או מחמת שינוי קול התקיעה, או משום שהתקיעה מתוך אותו שבר אינה נחשבת כתקיעה, דומיא דהתרוה"ד בסי' קמב, ולהעיר מדברי הלקט יושר שטוב לעשות שבר בתחילת התקיעה, ואכ"מ].
אבל יש כאן עוד גילוי חדש, שהלכה למעשה להריע מתוך השבר ! וכלשונו של החזון איש, ולא כשיטת המ"ב [שהיא פשטות דברי התרוה"ד] להפסיק בין השברים והתרועה בשתי נשימות.

כתבתי פה viewtopic.php?f=30&t=37176&hilit=%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94#p412634 עדות מחתנו של המ"ב, הגר"מ זקס זצ"ל, שהיה אומר למקריא 'שברים ותרועה' לסמן נשימה אחת (וההוא לא זוכר באיזה תקיעות מעומד או מיושב או בסוף התפילה), והדגיש הגרמ"ז שאף שחותנו במ"ב פסק לא כך, מ"מ כך היה נוהג לומר שברים ותרועה. ולכן הוא נהג כמותו בסוף ימיו כשהקריא בבית הכנסת ברוממה.

[גבול ים]

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

אבל יש כאן עוד גילוי חדש, שהלכה למעשה להריע מתוך השבר ! וכלשונו של החזון איש, ולא כשיטת המ"ב [שהיא פשטות דברי התרוה"ד] להפסיק בין השברים והתרועה בשתי נשימות.

זה כבר כתוב בעוד כמה ראשונים להריע מתוך השברים. ודלא כתרוה"ד.

הלשון להריע מתוך השברים, נמצאת אמנם בכמה ראשונים בודדים [צוינו בקונטרס יעננו בקול להגרש"ד זצ"ל] אבל כאן מוכח שהדברים כפשטן ממש.

[גבול ים]

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

יש כאן באמת גילוי חדש, אבל לא מה שאליו כיון ר"י גולדהבר שחששו שמא יצאו ידי חובה בתקיעה של ניסוי [?].
דבר זה נסתר מיני' ובי', שאם יצאו בזה ידי חובה, למה להם לחזור ולתקוע.
אבל כוונת הדברים פשוטה, שחששו שהתקיעה הבאה אחר אותו ה'טוט' באותה נשימה נפסלה [או מחמת שינוי קול התקיעה, או משום שהתקיעה מתוך אותו שבר אינה נחשבת כתקיעה, דומיא דהתרוה"ד בסי' קמב, ולהעיר מדברי הלקט יושר שטוב לעשות שבר בתחילת התקיעה, ואכ"מ].
אבל יש כאן עוד גילוי חדש, שהלכה למעשה להריע מתוך השבר ! וכלשונו של החזון איש, ולא כשיטת המ"ב [שהיא פשטות דברי התרוה"ד] להפסיק בין השברים והתרועה בשתי נשימות.

כתבתי פה viewtopic.php?f=30&t=37176&hilit=%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94#p412634 עדות מחתנו של המ"ב, הגר"מ זקס זצ"ל, שהיה אומר למקריא 'שברים ותרועה' לסמן נשימה אחת (וההוא לא זוכר באיזה תקיעות מעומד או מיושב או בסוף התפילה), והדגיש הגרמ"ז שאף שחותנו במ"ב פסק לא כך, מ"מ כך היה נוהג לומר שברים ותרועה. ולכן הוא נהג כמותו בסוף ימיו כשהקריא בבית הכנסת ברוממה.

לא הבנתי מה השייכות בין נוסח ההקראה להרעה מתוך השבר,
נראה לך שהח"ח עצמו הריע מתוך השבר ?

[קו ירוק]

אכן. לפי הסיפור שהגר"מ זקס אמר שהח"ח נהג לא כמו שפסק במ"ב (יתכן שהחמיר בחלק מהתקיעות), ושהקריא 'שברים ותרועה', שהרמיזה היא לחברם יחד.

[גבול ים]

פשוט וברור שהח"ח לא תקע כמריע מתוך השבר, נגד ההבנה הפשוטה בתרוה"ד ובכל הפוסקים, אולי הכוונה שהח"ח לא חילק בין הסדרים והדגיש לתקוע גם במעומד בנשימה אחת

[קו ירוק]

יתכן, אך דבריו של חתנו היו שהוא עושה לא כפי שכתב במ"ב.

[יוצא פוניבז']

מצ"ב מאמר מעניני דיומא:
בענין מאמרו של ר"י גולדהבר על "לכסות" או "לנסות" את השופר - גילוי חדש מכתב יד מזמן הראשונים!

אבל יש כאן עוד גילוי חדש, שהלכה למעשה להריע מתוך השבר ! וכלשונו של החזון איש, ולא כשיטת המ"ב [שהיא פשטות דברי התרוה"ד] להפסיק בין השברים והתרועה בשתי נשימות.

זה כבר כתוב בעוד כמה ראשונים להריע מתוך השברים. ודלא כתרוה"ד.

הלשון להריע מתוך השברים, נמצאת אמנם בכמה ראשונים בודדים [צוינו בקונטרס יעננו בקול להגרש"ד זצ"ל] אבל כאן מוכח שהדברים כפשטן ממש.

אולי יבהיר כבודו את כוונתו.

[יוצא פוניבז']

אכן. לפי הסיפור שהגר"מ זקס אמר שהח"ח נהג לא כמו שפסק במ"ב (יתכן שהחמיר בחלק מהתקיעות), ושהקריא 'שברים ותרועה', שהרמיזה היא לחברם יחד.

פשוט שצריך לרמז לחברם כי בתקיעות דמעומד עושים בב' נשימות, אך כשעושים בנשימה אחת אין הכרח מכך שסבר לחברם ממש.
גם דבר תימה הוא לומר שהנהיג הח"ח כצד שלא הועלה כלל בב"י ובאחרונים ואף לא הוזכר ג"כ במשנ"ב.
יתכן שמה שנהג דלא כדבריו הכוונה שנהג לתקוע מיושב בנשימה אחת, דלא כהרמ"א ושתיקת המשנ"ב שהמנהג לעשות הכל רק בב' נשימות ושאין לשנות, ואכן בשער הציון שם יש משמעות שנוטה שטוב יותר לנהוג כן.

[גבול ים]

אכן. לפי הסיפור שהגר"מ זקס אמר שהח"ח נהג לא כמו שפסק במ"ב (יתכן שהחמיר בחלק מהתקיעות), ושהקריא 'שברים ותרועה', שהרמיזה היא לחברם יחד.

פשוט שצריך לרמז לחברם כי בתקיעות דמעומד עושים בב' נשימות, אך כשעושים בנשימה אחת אין הכרח מכך שסבר לחברם ממש.
גם דבר תימה הוא לומר שהנהיג הח"ח כצד שלא הועלה כלל בב"י ובאחרונים ואף לא הוזכר ג"כ במשנ"ב.
יתכן שמה שנהג דלא כדבריו הכוונה שנהג לתקוע מיושב בנשימה אחת, דלא כהרמ"א ושתיקת המשנ"ב שהמנהג לעשות הכל רק בב' נשימות ושאין לשנות, ואכן בשער הציון שם יש משמעות שנוטה שטוב יותר לנהוג כן.

הוא אשר דיברתי, אבל בשינוי מעט, שהרי הרב קו ירוק שם כתב שהמעשה היה בתקיעות דמעומד [וכאן משום מה הוא מפקפק בזה אבל עכ"פ מסכים שיש אפשרות כזו] ובזה בא הח"ח להדגיש לתקוע גם אותם בנשימה אחת [ורק אחר התפילה להריע בשתי נשימות] והרווח בזה הוא שבזה מקיימים את התקיעות על סדר הברכות כפי עיקר ההלכה [כמו שהעלה הגרש"ד כמדומני בספר וזרח השמש].
אפרש שיחתי דלעיל, הלשון מריע מתוך השבר כפשוטה לכאורה באה לבטא צורת תרועה חריגה [כמו שמתבאר בסוגי' בחולין שהיא באה לשם שינוי מתקיעה רגילה] ואפשר שהראשונים רק נשתמשו בלשון מושאלת להתכיף את התרועה לשבר, ראה על זה באורך בקו' יעננו בקול.
אבל כאן בתשובה מבואר החשש שהתקיעה תהא מתוך השבר [וכמש"נ לעיל שזו הבעיה לנסות את השופר קודם התקיעה] וכהמשך לכך מדגיש הכותב ששברים ותרועה כן נעשים בצורה של מריע מתוך השבר, כלומר אותה צורה שיש לחוש בה לפסול בין קולות אחרים, נעשית בדוקא בין שברים לתרועה.

[קו ירוק]

אדגיש שלא אמרתי שהיה במעומד בדוקא.
כי המעיד היה בחור צעיר אז, ולא עמד על ההלכה, רק את מעט הפרטים שיודע מספר במדויק, כפי שהעליתי.

[איש פלוני]

מאמר הרב בראדט.