הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' ספטמבר 08, 2020 7:03 pm
לבוש אורח חיים סימן צ סעיף ט
לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, דתפלת ציבור מתקבלת יותר דכתיב [איוב לו, ה] הן אל כביר לא ימאס: * הג"ה ועיין לעיל סימן נ"ב סעיף א' וסימן רל"ה סעיף א': ואם נאנס ואינו יכול להתפלל עם הציבור, ישתדל שיתפלל בבית הכנסת אפילו כשמתפלל יחידי, מפני שהוא מקום קבוע לשכינה ומיוחד לתפלת צבור ותפלתו מתקבלת שם יותר שהשכינה שרויה שם. ואם הוא אנוס ואינו יכול לבא לבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין והוא מתפלל בביתו, יכוין שיתפלל גם כן בעת שהציבור מתפללין, כי אותה שעה היא עת רצון כי הן אל כביר לא ימאס, כתיב [תהלים סט, יד] ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אימתי עת רצון כשהציבור מתפללין, כי הן אל כביר לא ימאס. ואפילו בני אדם הדרין בישובים ואין להם מנין, יכוונו שיתפללו שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללין: