מכתבי חיים גראדה לחזון איש - פרסום ראשון !

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ב' פברואר 18, 2013 7:44 am

http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1931648

(הספריה הלאומית רכשה את עיזבונו של הסופר חיים גראדה כולל ספרייתו, כתבי יד ומסמכים אישיים)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' מאי 19, 2013 6:21 pm

כמובטח:

מכתב נוסף ומלא ענין:

: Scan 001 (10).jpg (232.88 KiB) נצפה 12754 פעמים

: Scan 001 (13).jpg (53.19 KiB) נצפה 12754 פעמים

בע"ה. ערב רה"ש תרצ"ד. ווילנע.

לכבוד אדמו"ר הגאון ר' אברהם ישעיהו שליט"א.

אחדשה"ט. כל הזמן לא כתבתי אז עכשיו קשה עוד יותר. אבל כמו אותו ארטיסט שמחכה להיות בעל תשובה (שעד אז לא מאפשרים לו להיכנס לגן עדן), גם אני חיכיתי עד אשר אתיישב ללמוד...

בשני השבועות האחרונים הייתי מאד חולה . השקדים, חום 39, 5 פעמים נחתך בגרון. באותו בוקר שאמרו לי להכניס למשמרת חולים – ע"י שלמה – הוא בא ואמר שלע"ע אין הוא יכול לעשות דבר,
הגיע הידיעה מראדין... מוזר: שבמשך כל הזמן הזה לא התגעגעתי אליך כמו הרגע ההוא- הדמעות היו כולו שלכם. כזו הרגשה היתה לי. אתם יכולים לתאר לעצמכם: אני, המשורר והפילוסוף, שוכב במיטה ובוכה על פטירת הח"ח בקול רם...
רציתי לנסוע לראדין. שלמה לא איפשר. התקיעות שלי בפאפלאוועס [קלויז בווילנא הנקרא ע"ש הרחוב. א"ס] ממילא התבטלו. עכשיו מחניק לי עוד יותר בגרון.

תדע הרבנית שמה שאפשר לעשות עבור האחות אני עושה.

אם תכתבו לי, בלי ספק אלמד – בלי ספק?... את מה שרציתי באמת לכתוב – אני מתבייש לכתוב לך.

כן, את מכתביכם קיבלתי. גם את דרישת השלום השנייה. אבל באמת אם לא בקשר ללימוד לא היה לי על מה לכתוב. אבל עכשיו כתבתי בקשר...

כתיבה חתימה טובה.

אני מבקש אתכם מאוד בפשטות ובהכנעה, כתבו לי.
חיים

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » א' מאי 19, 2013 11:20 pm

מצמרר

על הכל נענה בשתיקה? או שלבסוף כתב לו החזו"א?

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ב' מאי 20, 2013 11:36 am

יישר כח גדול להרב איש-ספר ולאספן האלמוני על העלאת המכתבים. טובת עין שכזו איננה מובנת מאליה, ועל כך יבורך מפי עליון.

לעניות דעתי, מכתבים אלה אינם מקור לסיפוק יצר הסקרנות והחיטוט ותו לא, אלא יש בהם ערך מיוחד בהגדלת כבוד התורה והכרת אישיותו הכבירה של החזון איש. מפעים לראות את גודל ההשפעה שלו על מי ששהה במחיצתו, והעובדה שסר מן הדרך מעצימה ומדגישה את העניין (בדרך כלל, הסרים מן הדרך בועטים ברבותיהם ולבבם נהפך לשנאה).
[במאמר המוסגר: מעניין לראות איך הקשר הנפשי בין התלמיד לרבו סובב סביב עניין לימוד התורה, כפי שעולה משני המכתבים, וכיאה לכור המחצב הליטאי].

לשם הסדר הכרונולוגי, יש לציין כי המכתב האחרון קדם למכתב הראשון שפרסם הרב אי"ס. מכתב זה נשלח בר"ה תרצ"ד (כלומר עדיין 1933), ואילו במכתב הקודם יש חותמת דואר משנת 34[19].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 20, 2013 12:04 pm

ר' אלי תודה רבה על האבחנה הדקה, דבריך ריגשו אותי מאד. אולי יקוים בנו דבר ה' ביד צפניה עבדו, אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר וגו'. והיה זה שכרו של איש אובד ונדחה זה.

יגדיל תורה · הודעהעל ידי **יגדיל תורה** » ב' מאי 20, 2013 1:11 pm

כידוע כל אוצרותיו של חיים גראדה עברו לאחרונה לחזקת yivo בניו יורק, והספריה הלאומית בירושלים, יתכן שיש שם עוד חומר רב ומגוון מסגנון זה.

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » ב' מאי 20, 2013 10:33 pm

אברהם
למה נענה בשתיקה?
במכתב זה הוא כותב את מכתביכם קבלתי

מכתבי החזו"א אל חיים גראדה כנראה נאבדו בשואה

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ב' מאי 20, 2013 11:42 pm

ייש"כ גדול!!!!

מעניין שח"ג היה מעודכן און ליין בתהלוכות החזו"א (כנראה ע"י ר"ש כהן), הרי בתמוז צ"ג עלה החזו"א ארצה, ורק אחר ט' באב עבר לב"ב, ובתחילה לרח' טבריה בב"ב, ורק אחרי כן לגבעת רוקח ליד ישיבת ב"י, שיש להניח שכבר היה אלול, וכאן בערב ר"ה כבר יודע ח"ג שהכתובת היא ישיבת נובהרדוק ב"ב.

עוד נקודה שמעניין לברר, האם היתה חברותא משולשת של החזו"א ח"ג ורש"כ? במכתבים מדובר על שלמה שוב ושוב, וגם עניין התקיעה, כידוע החזו"א לימד את רש"כ הלכות תקיעה, ומלאכת התקיעה, ותקע אצל החזו"א בוילנה ובא"י, והנה גם לח"ג היתה שטלה של בעל תוקע.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 28, 2013 12:45 am

אחרי פרסומם של שני המכתבים כאן, נודע לי על קיומו של מכתב נוסף המצוי אצל אדם אחד, והנה בס"ד עלה בידי לקבל את תצלומו.

המשותף לשלושת המכתבים, שח"ג נשאר כרוך אחרי החזו"א בכל ליבו, ונפשו המיוסרת הומה אליו ואל מקומו באר"י. מכתב זה הינו מעניין במיוחד, מתוכו מבואר שח"ג רצה לעלות לארץ אחרי החזו"א, ואולי גם החזו"א עצמו הפציר בו ע"כ ('מה שאתם רוצים'), החזו"א המליץ בפניו ובפני חברו (ר"ש כהן), לפנות לשם כך אל הרב קוק לקבלת סרטיפיקט , אבל הם מבקשים ממנו שיפעל יותר עבורם. הגלויה התחלקה בין ח"ג לר"ש כהן, דבר המלמד על קרבתם הגדולה באותה שעה. שימו לב גם לאבחנה הדקה של ח"ג על אמנות "ההסתלקות" של רבו, תכונה שעולה מתיאורים שונים.

והנה תרגומו של המכתב - הערות, רצויות.

בע"ה. כ"ד מנחם אב. ווילנע
אדוני מורי ורבי!
בכסף השתמשתי עבור האמא.
רבי!
אני – וגם שלמה – אין אנו מבינים את כוונתכם. מאי משמע לפנות אל קוק, זאת הרי יכולים כל אנשי הישיבות. הרי הוא ודאי לא ישיב. האם אינכם יכולים לעשות דבר בשביל זה? אולי יכולים אתם לכתוב [אויס שרייבן] באריכות יותר. מבקש אני אתכם, עשו זאת פעם בניגוד לדרככם [או: למנהגכם]. במשך כל הזמן המתנתי ליותר בהירות [שיהיה ברור יותר], כלומר, למכתב [מילולית: מכתבון] מכם. סלחו לי. אני מוכן להיות בא"י. מה שאתם רוצים. כאן כבר איני יכול להיות [במקור: דאָ קען איך שוין דאָס ניט זיין]. אל תבינו אותי באופן לא טוב [מילולית: באופן רע]. לאחרים הריני אותו דבר כמו קודם. תודה על הכל [במקור: א דאנק פאר אלע]. אני ממתין למכתב [מכתבון] ברור ומפורט מכם. מסרו דרישת שלום! אני מבקש אתכם, חישבו עלי [קלערט וועגן מיר. במשמעות של הרהור והיפוך במחשבה] שליש שם בא"י, שליש מכאן. חיים גראדע
הגם שאתם יודעים את האמנות הנפלאה [זאנדערבארע] של "הסתלקות" [השתמטות? התחמקות? במקור: "מסלק" זיין זיך]. הנ"ל.

בכל עת שאני רואה את התכתבויותיו, כבן המתחטא לאביו, ומבקש את קרבתו של איש האלה'ים להציל נפשו מני שחת, עולה בזכרוני דברי חז"ל, על אלעזר בן דורדיא, אשר אחר שפרש מן העבירה, משום מעשה שהיה, עמד בין שני הרים וביקש רחמים, ביקש מן השמים וסירבו, ביקש מן הארץ ולא ענתה, חמה ולבנה הסבו פניהם, אמר מעתה אין הדבר תלוי אלא בי, געה בבכיה עד שיצאה נשמתו. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'. והיטב אשר אמר איש נבון ומרגי"ש זצ"ל: ר"א בן דורדיא, בשעה שישב בין שני הרים ופנה אל השמים והארץ, פרש מן החטא, אבל לכלל בעל תשובה לא בא, עדין לא הכיר בחירות שבתשובה, תלה יהבו על השמים והארץ שיסייעו בו, ולא השכיל כי אין הדבר תלוי אלא בו, כאדם האומר כשאמצא לי רב הגון, חברותא כלבבי, ספר כטעמי וכל כיו"ב, אז איטיב מעשי, אז אתקן דרכי. אכן אין הדבר תלוי אלא באדם עצמו, באשר הוא. וכשיזכה אדם לקבוע בנפשו הכרה ברורה זו, מיד הוא קונה עולמו בשעה אחת-----.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 28, 2013 12:50 am

והנה תמונת המכתב:

: גראדה (2).jpg (227.45 KiB) נצפה 12748 פעמים

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ד' אוגוסט 28, 2013 12:57 am

מדהים ומרגש. אין מילים!
האם אפשר להעלות גם את צדה השני של הגלויה? אולי כך נדע באיזה תאריך נשלחה.

מבקש לדעת · הודעהעל ידי **מבקש לדעת** » ד' אוגוסט 28, 2013 2:07 am

בס"ד
הומה הלב.
ואחר כל זאת לא שב מדרכו, כל כך גדולה השפעתו של היצה"ר?
האמת שאין לנו מושג על הניסיון של דור תהפוכות, נראה שלא היה כזה דור בעמ"י לדורותיו שעל כך נאמר הפסוק: וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם: הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם: (דברים לב)

ישבב הסופר

חן חן על המכתב, זה נותן תמונה יותר ברורה ליחסו המעריץ מאוד כלפי החזו"א, ומאידך הרגיש מקורב מספיק להרהיב בנפשו לדבר אל החזו"א ולבקשו לחרוג ממנהגו.

ארי שבחבורה

ובחזרה לנושא האשכול.
למקרא מכתבים מרגשים אלו נזכרתי בקטע אחד מתוך ספרו של גראדה "מלחמת היצר" (עמ' 55) שלכד את תשומת לבי בזמנו ובו מתאר גראדה את דבריו של 'מחזה אברהם' אודות 'חייקל הוילנאי' במענה לתהייתו של 'וובה מבארביטול' - "והרב מאמין שלא יזנח תלמוד התורה?":

בודאות איני יודע, אבל כיון שהנהגתו משתפרת מיום ליום, אין להעמיק חקר כל כך ולשאול מה יהא בסופו. כשאני לעצמי, הנני בטוח שאפילו יזנח את התורה התורה לא תזנחנו.

אינני יודע אם אכן יצאו דברים אלו מפיו של החזו"א, אולם גם אם מדובר בדברים שגראדה שם בפיו של החזו"א דומני שיש בדברים אלו כדי ללמד על אי אלו רגשות שפיעמו בנפשו המיוסרת באותו הזמן ושמא גם על תקוה מסותרת שפיעמה עדיין בלבו.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ה' אוגוסט 29, 2013 7:15 pm

"...מספר חוקר החסידות פרופ' דוד אסף על הסופר היידישאי חיים גראדה (1910 – 1982) ... עשרות שנים אחר כך הזדמן גראדה החילוני לכנס אקדמי באוניברסיטת הארוורד. זמן תפילת מנחה הגיע ותשעה יהודים שומרי מצוות במקום הזדרזו לארגן מניין וחיפשו עשירי. גראדה חלף במקום והם קראו לעברו: "מנחה, מנחה. בא תשלים מניין", אך הוא התחמק: "אני כבר התפללתי ", ענה. "מתי?" שאלו בחוסר אמון וגראדה השיב: "בשנת 1939"..."
(מדף השיחה בויקי)

img770 · הודעהעל ידי **img770** » ו' ספטמבר 13, 2013 1:20 am

מצאתי כעת עוד כמה מכתבים של הרבי מליובאוויטש, כנראה לאותו האיש, מצו"ב -

מחולת המחנים

מצאתי רשימה מרתקת וארוכה באידיש בשם "חיים גראדע און דער חזון איש", מאת מרצה באוניברסיטה העברית בשם בן שמואל על אודות חיים גראדע, תיאור כללי על אישיותו ובפרט על קשריו המיוחדים עם מרן החזון איש - שנמשכו אצלו גם לאחר הסתלקותו, ונסיונות כותב הרשימה להתחקות אחר ההתכתבויות של חיים גראדע עם החזון איש, וכמו כן שיחה שהיתה לו עם הגר"נ קרליץ שליט"א (שהננו כפי הנראה קרוב משפחתו) לפני כשלושים שנה בנושא, וממנה מתבאר גם היחס בחוג משפחתו ותלמידיו של מרן החזון איש כלפי חיים גראדע.
מכאן
http://congressforjewishculture.org/201 ... hazon-ish/

חיים גראדע.pdf: (98.61 KiB) הורד 807 פעמים

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ש' נובמבר 23, 2013 7:51 pm

ייש"כ הרב מחולת. אולי מאן דהוא יתנדב לתרגם לטובת הציבור?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' נובמבר 25, 2013 7:28 pm

מחולת המחנים כתב:מצאתי רשימה מרתקת וארוכה באידיש בשם "חיים גראדע און דער חזון איש", מאת מרצה באוניברסיטה העברית בשם בן שמואל על אודות חיים גראדע, תיאור כללי על אישיותו ובפרט על קשריו המיוחדים עם מרן החזון איש - שנמשכו אצלו גם לאחר הסתלקותו, ונסיונות כותב הרשימה להתחקות אחר ההתכתבויות של חיים גראדע עם החזון איש, וכמו כן שיחה שהיתה לו עם הגר"נ קרליץ שליט"א (שהננו כפי הנראה קרוב משפחתו) לפני כשלושים שנה בנושא, וממנה מתבאר גם היחס בחוג משפחתו ותלמידיו של מרן החזון איש כלפי חיים גראדע.
מכאן
http://congressforjewishculture.org/201 ... hazon-ish/

חיים גראדע.pdf

תודה רבה,
אחרי שקראתי את דברי בן-שמואל באריכות, לא מצאתי דברים מעניינים וחדשים ביחס שבין גראדע למרן החזו"א, בן שמעון אינו קרוב המשפחה, רק מספר שאחיינו של אמו בשם ר' יצחק שווארץ נשא לאשה את מרת חיה (חייקע) שהיתה בת-אחותו או בת אחיו של החזו"א.

בן שמעון ביקר אצל הגר"נ קרליץ בשנות התש"מ, את הביקור ערך בביתו של הגר"נ בנוכחות אמו הישישה בת תשעים "טאנטע באשע" (הרבנית בתיה אשת הגרנ"מ ציבולניק-קרליץ בתו של הגרש"י קרליץ אביו של מרן החזו"א), השיחה שהתחילה בענינים משפחתיים עברה למכתבי וספרי החזו"א, ולאחמ"כ רצה בן שמעון לשמוע מהגר"נ אודות הקשר בן גראדע ולהבדיל החזו"א, והגר"נ לא הגיב מאומה, ובלשונו "[רבי נסים] האָט געשוויגן אַ לאַנגע ווײַלע מיט אַ פֿאַרשלאָסענעם מויל, און האָט קיין וואָרט נישט אַרויסגערעדט; ער האָט צעשפּרייט זײַנע הענט אין ביידע זײַטן, אַ שמייכל געטאָן און איז פֿאַרשטומט געוואָרן".

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ב' נובמבר 25, 2013 8:51 pm

בן שמואל או בן שמעון? סתירה בלשון התגובה. ומי זה יכול להיות? האם ידוע על קרובים (בן דוד) של ר' יצחק שורץ מלבד אחיו?
אולי הכוונה לפרופ' שיינטוך שאמו היתה שוורץ לפני נישואיה?

יש סבירות שכן יש קירבה לגר"נ קרליץ שהרי קורא לאם הגר"נ "טאנטע באשע", טאנטע = דודה, הלא כן??

למה כב' אומר שהגר"נ "לא הגיב מאומה"?!
תקרא שוב, הגר"נ חייך הרי תגובה ראשונה [למי שמכיר את תגובות הגר"נ]. הוא שתק באריכות הרי תגובה שניה. הוא הזיז ידיו לשני כיוונים הרי תגובה שלישית וכו'.

סוקר · הודעהעל ידי **סוקר** » ג' נובמבר 26, 2013 10:03 am

: Grade_Chaim.jpg (74.39 KiB) נצפה 12107 פעמים

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' ספטמבר 02, 2014 3:51 pm

נושא ספרים כתב:
בר אוריין תנינא כתב:זהו תרגום החתימה:
בכבוד ובברכה ובתודה עבור הדאגה (המסירות?) לידידינו שליט"א, למעשה ועוד יותר לעושה בכפליים. ולרפואה קרובה.
מקום החותם.
הנה התרגום המדויק:
בכבוד ובברכה ובתודה עבור העידוד לידידנו שליט"א קודם המעשה ועוד יותר לאחר המעשה [בכפלים?] ולרפואה קרובה.
אדג. זה אמור לעניין גם מי שאינו חסיד חב"ד, ואם כן למה?

ע"פ 'קדם':

ברכות לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. כתוב במכונת כתיבה על נייר רשמי, עם הוספת כ-17 מילים בכתב יד קדשו ובחתימת ידו:
"... בכבוד ובברכה ובתודה פאר ערמוליקן אונזער פריינד שליט"א פאר דער מעשה און נאכמער לאחר המעשה... ולרפואה קרובה - מ. שניאורסון". [=בתרגום חפשי: בכבוד בברכה ובתודה לידידי הקרוב שליט"א מימים ימימה לפני המעשה, ועוד יותר לאחר המעשה בכפליים...].

איש_יהודי · הודעהעל ידי **איש_יהודי** » ה' אפריל 16, 2015 9:48 am

צריך להיות בכבוד ובברכה ובתודה פאר ערמוטיקן אונזער פריינד שליט"א (בעברית מדוברת: שהכנסת בו "מצב רוח").

איש_יהודי · הודעהעל ידי **איש_יהודי** » ה' אפריל 16, 2015 9:58 am

איש_ספר כתב:
אני מוכן להיות בא"י. מה שאתם רוצים. כאן כבר איני יכול להיות.

התרגום הנכון כאן הוא "בא"י אני מוכן להיות מה שאתם רוצים, כאן כבר איני יכול להיות זאת".

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ה' אפריל 16, 2015 3:53 pm

איש_יהודי כתב:
איש_ספר כתב:
אני מוכן להיות בא"י. מה שאתם רוצים. כאן כבר איני יכול להיות.

התרגום הנכון כאן הוא "בא"י אני מוכן להיות מה שאתם רוצים, כאן כבר איני יכול להיות זאת".

אכן, זהו התרגום הנכון.
משפט המעצים את המכתב פי כמה וכמה.

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ה' אפריל 16, 2015 4:04 pm

שליש שם בא"י, שליש מכאן.

לא נראה לי שזה התרגום הנכון. יתכן שמילה "פון" היא כבר חלק מהחתימה (אם כי איני מזהה את המילה הבאה בעקבותיה.)

אגב, מה פשר הכיתוב בלה"ק המופיע במהופך בחלקה התחתון של הגלויה?

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' אפריל 16, 2015 8:28 pm

איש_ספר כתב:כמובטח:

מכתב נוסף ומלא ענין:
Scan 001 (10).jpg
Scan 001 (13).jpg

בע"ה. ערב רה"ש תרצ"ד. ווילנע.

לכבוד אדמו"ר הגאון ר' אברהם ישעיהו שליט"א.

אחדשה"ט. כל הזמן לא כתבתי אז עכשיו קשה עוד יותר. אבל כמו אותו ארטיסט שמחכה להיות בעל תשובה (שעד אז לא מאפשרים לו להיכנס לגן עדן), גם אני חיכיתי עד אשר אתיישב ללמוד...

בשני השבועות האחרונים הייתי מאד חולה . השקדים, חום 39, 5 פעמים נחתך בגרון. באותו בוקר שאמרו לי להכניס למשמרת חולים – ע"י שלמה – הוא בא ואמר שלע"ע אין הוא יכול לעשות דבר,
הגיע הידיעה מראדין... מוזר: שבמשך כל הזמן הזה לא התגעגעתי אליך כמו הרגע ההוא- הדמעות היו כולו שלכם. כזו הרגשה היתה לי. אתם יכולים לתאר לעצמכם: אני, המשורר והפילוסוף, שוכב במיטה ובוכה על פטירת הח"ח בקול רם...
רציתי לנסוע לראדין. שלמה לא איפשר. התקיעות שלי בפאפלאוועס [קלויז בווילנא הנקרא ע"ש הרחוב. א"ס] ממילא התבטלו. עכשיו מחניק לי עוד יותר בגרון.

תדע הרבנית שמה שאפשר לעשות עבור האחות אני עושה.

אם תכתבו לי, בלי ספק אלמד – בלי ספק?... את מה שרציתי באמת לכתוב – אני מתבייש לכתוב לך.

כן, את מכתביכם קיבלתי. גם את דרישת השלום השנייה. אבל באמת אם לא בקשר ללימוד לא היה לי על מה לכתוב. אבל עכשיו כתבתי בקשר...

כתיבה חתימה טובה.

אני מבקש אתכם מאוד בפשטות ובהכנעה, כתבו לי.
חיים

יש"כ

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ש' אפריל 18, 2015 11:47 pm

חיים גראדע
דער מענטש פון פייער
לידער און פאעמעס, ניו-יארק תשכ"ב 1962, הוצאת ספרים ביכער פארלאג, עמ' 102-95.

קינה על החזון איש
(עלעגיע אויפן חזון איש)

אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו
נמוג לו במרכבה של קרני אור
אבל בדמעותיי ימשיך לבעור
אם כי לא עלי השליך אדרתו

בעבר, על ידיו יצקתי מים
ועכשיו על מותו אני מזיל דמעות, ללא הרף

חוזה השאול לא המתין למבשר
שיכריז בשופרו על הגאולה,
דומה כעוף כבול כנפיים
מנמיך מעוף מעל זרמים רחבים
עד שלפתע פתאום ראי הכסף נבקע
והוא נופל מרום הרים לתהום מטה
חיש יטוס העוף כחץ ירוי מקשת
מעל חומות-מים, תהומות ומהמורות
בוקע עבים, מתוחות כנפיו הרחבות

כן מורה דרכי, מבורך בכוח צפיית השאול
צפה מראש השבר והלך לו בעוד מועד
ויקם את סוכת דוד הנופלת.

את שמו מצלצל שמעתי ממרחקים
כשמוע בחלום מקהלה של שירה א-לוהית.

יודעני, גרמתי לרבי ייסורים ומכאובים
כאשר מאנתי שבת בבית ה' כל ימי חיי
עונשי היה בשבר ענן, בסערה
שטלטלתני, נע ונד, רדוף כאבק פורח
והשיבתני לארץ פזורי-קברותיי
להראותני איך שרד מעיר מולדתי
וילנא, אך ורק שמה, מודפס בספרים עתיקים
נהי ובכי עירי ירושלים דליטא!
הצצתי לתוך ביתו של צדיק-תמים
בשבעת השנים שלי, שנות שמיטה,
בצל אהלו, של אנשי-אמת וחכמים –
הייתי רוצה להביט מבעד לחלונותיו,
מקום שם גם בלילה כשמש מאור פניו האיר.
אך מה שראיתי המיתה את אמונתי
ראיתי שתי וערב, צלם בהיכל
אני חזיתי זאת באמת בהקיץ ולא בחלום
מאז יודע אני, ווילנא לעדי עד חרבה,
ריב ללבי עם א-להים, מנוחה איני יודע
משום שגם לבית המקדש לא ערב.

אבל רבי, מתוך הגזרה לא התנער
ולקח לעצמו מן הגזרה חלק ארי הקשה ביותר
להיות אחראי ושותף לכל בעל יסורים
לברך כל כאב, לרוממו ולקדשו.
קרני השמש אינן דבוקות בשמש
יותר מאשר מחשבותיו דבוקות היו בשמים
הבדידות והעגמימות של עונשים ארציים
לא הניחו לו לנוח על משכבו בלילות

אתם, פליטי חופי הבוג וקצוות הנארעוו
נמלטי גלויות מרוקו
הרבי, חריף היה בכשרון ניחומיו
בקי היה בכל צרכיכם
יתומות מליטא עד לשרידי מדבריות תימן
בכינה על קברו באדמת זכרון מאיר
הרבי שלח לכן ברכת הנרות לבתיכן
הרבי כיסה אתכן בכיסוי-חופה

ואני ממרר בבכיי כיתום, בוער ומריר
קדיש יתום אקונן על שנותי שעברו
חוסר מנוחתי גדלה ועצמה עד לכדי סערה
הייתי בחרדתי אובד כל דרך
נוכחתי בשביל החלב שלו מעלי רוכן
ומקרוב, שבע שנים ראיתיו
עומד מעלי מקודש בשתיקתו
ובשתיקתו השתיק בקרבי את הגיהנם הרותח.
ראיתיו עומד ליד ה'שטענדער' בדביקותו
כאילו קורן בעומדו ליד הר סיני.
ובארץ הנבחרת מכל הארצות
חיפש את המדבר אשר שם הא-להים.
וכמו התשבי אחר הילחמו באלים זרים
על הר הכרמל מכורבל בעצמו היה מונח
(וצלו עודנו שם, ובתפילתו הוא מעתיר בעד
אדמתו החרוכה שתתברך בגשם) –
כך היה החוזה בן העיירה הליטאית
חולה ומרושש מוטל על מטת ברזל,
מוקפת בדורשי עזרה ותמיכה,
העטופים ביגון ומבקשים ישועה בנפלאותיו.

מטתו הדלה – מזבח, עקידה
בה לא סרה מעל לבו הגמרא שעמה נרדם.
בבית-יער היינו שנינו ישנים יחד
עד אשר מבית-היער לעולם הגדול ברחתי.
גופו המונח על המזבח, מטתו הדלה,
עוטף היה בטלית ותפילין.
להיכן שהרחקתי לתעות בעולם, הולך אני,
- ואמשיך ללכת – לאור זוהר רחמיו.

מלאך היה מרגע הולדתו
שהסתיר את כנפיו בין אנשים
ומזיו אהבתו הגדולה קורן גם אני
אף על פי שאת דרכי בחיים סרב לברך.

ניו-יורק 1954

התרגום הוא של ניק בשם "דגים". הועתק מאתר אחר.

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ד' אפריל 29, 2015 6:17 pm

התחבטויותיו - קורעות את הלב...

רוצה לידע · הודעהעל ידי **רוצה לידע** » ד' אפריל 29, 2015 7:56 pm

עיין כאן להשיר במקורה היידי, ''עלעגיע אויפן חזון איש'
http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.php?f=50&t=8108

ועוד שיר באידיש ממנו מלא הרגש וחרטה, 'עמוד האש'
http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.php?f=50&t=8330

איש_יהודי · הודעהעל ידי **איש_יהודי** » ו' מאי 22, 2015 9:22 am

טוב לי כתב:
שליש שם בא"י, שליש מכאן.

לא נראה לי שזה התרגום הנכון. יתכן שמילה "פון" היא כבר חלק מהחתימה (אם כי איני מזהה את המילה הבאה בעקבותיה.)

אגב, מה פשר הכיתוב בלה"ק המופיע במהופך בחלקה התחתון של הגלויה?

המילה אחרי פון היא "דאנעט".

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ו' אוקטובר 30, 2015 8:37 am

שמא במטותא הגיע הזמן למכתבים נוספים...?

טוב לי · הודעהעל ידי **טוב לי** » ג' נובמבר 27, 2018 3:20 pm

: גראדה על החזוא בית יעקב גליון 113.jpg (108.52 KiB) נצפה 6008 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' דצמבר 17, 2020 9:34 am

בראיון עמו, תחת הכותרת - 'חיים גראדה על ירושלים שבלב', מאזניים כרך כג, חוברות ד-ה, אלול תשכ"ו-תשרי תשכ"ז, עמ' 310, מתאר חיים גראדה את החזון איש ודרך לימודו - דומה שכדאי לציין את הגדרתו של גראדה את ספרי 'חזון איש' - ' כ"ד ספרים שחיבר אינם אלא 'יומנו' בהם רשם דבר הלכה ופירוש, לעצמו רשם.'
הראיון מופיע כאן -
https://www.jstor.org/stable/23857780?s ... b_contents
חלק מהדברים מצוטטים אצל ויעויין גם - חנה שטרר לבית בקרמן, הוויה ושברה : על פי הפרוזה של חיים גראדה, ירושלים 2020, עמ' 34.
עוד אמירה מעניינת של גראדה המצוטטת אצל חנה שטרר עמ' 255 'למדתי מרבי, ר' חזון איש [כך!], להיות פסימי לגבי ההמון, האם אינה מספיקה הדוגמה של קפריזיות דור המדבר?'

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ה' דצמבר 17, 2020 12:02 pm

יש אפשרות להעלות?
יש"כ רב.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' דצמבר 17, 2020 12:10 pm

ניסתי, לא הצלחתי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 17, 2020 12:16 pm

: הורדה.gif (65.53 KiB) נצפה 4833 פעמים

: הורדה (1).gif (64.7 KiB) נצפה 4833 פעמים

: הורדה (2).gif (66.06 KiB) נצפה 4833 פעמים

: הורדה (3).gif (68.63 KiB) נצפה 4833 פעמים

: הורדה (4).gif (58.75 KiB) נצפה 4833 פעמים

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ה' דצמבר 17, 2020 12:23 pm

יש"כ רב.

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ה' דצמבר 17, 2020 7:50 pm

גביר כתב:עוד אמירה מעניינת של גראדה המצוטטת אצל חנה שטרר עמ' 255 'למדתי מרבי, ר' חזון איש [כך!], להיות פסימי לגבי ההמון, האם אינה מספיקה הדוגמה של קפריזיות דור המדבר?'

אפשר צילום.
תודה רבה.

פרץ מוצקין · הודעהעל ידי **פרץ מוצקין** » ש' מרץ 11, 2023 7:55 pm

בספר העגונה מתאר גראדה כמה מרבני ווילנא, האם התיאורים מכוונים לדמויות ידועות?
למשל ר' דוד הדיין מז'רצה זה שהתיר את העגונה למורת רוח ועד הרבנים, ר' לוי הורביץ המורה המופקד על עגונות וכו'
האם מדובר בדמויות ממשיות או שהסיפור חפשי לגמרי?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר