מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1022
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מגדל » ג' אוקטובר 13, 2020 12:34 pm

שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

חד ברנש
הודעות: 5742
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוקטובר 13, 2020 12:56 pm

בהרבה סידורים קדומים (הרבה לפני זמן האר"י) יש בסופם 'סדר פרשיות' ושם נתפרטו דרכי חלוקת הפרשיות. וכמובן שהיו בכך דעות שונות (מרת א' קנצלבוגן כתבה מאמר מקיף על זה ב'סיני')

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי הבטחתי » ג' אוקטובר 13, 2020 12:59 pm

מגדל כתב:שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר

גמח
הודעות: 399
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי גמח » ג' אוקטובר 13, 2020 1:02 pm

הרב יעקב לויפר פרסם מאמרים בעניין הנ"ל, אולי שם תמצא מבוקשך.
מצורף.
קבצים מצורפים
י' לויפר, קריאת התורה ד - אחו''ק תשע''ז.pdf
(111.46 KiB) הורד 296 פעמים
י' לויפר, קריאת התורה ב, ויקהל-פקודי תשע''ז.pdf
(95.48 KiB) הורד 211 פעמים
י' לויפר, קריאת התורה ג - שמיני תשע''ז.pdf
(83.74 KiB) הורד 354 פעמים
י' לויפר, קריאת התורה - א, משפטים תשע''ז.pdf
(84.41 KiB) הורד 222 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' אוקטובר 13, 2020 4:38 pm

הבטחתי כתב:
מגדל כתב:שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר


צ"ל תיקון יששכר

הבטחתי
הודעות: 1034
הצטרף: ג' אוקטובר 16, 2012 2:04 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי הבטחתי » ג' אוקטובר 13, 2020 6:13 pm

יוצא פוניבז' כתב:
הבטחתי כתב:
מגדל כתב:שלום, רציתי לדעת כמה קדום חלוקת העולים לתורה המצוי בידינו?
האם יש מנהגים שונים בזה?
האם יש בידינו מקור כלשהוא לסדר בו נהגו לחלק את העליות בתקופת האר"י בצפת?

בתודה מראש.

הספר 'בני יששכר' בר תקופתו, ויש שם כמה חלוקות בסוף הספר


צ"ל תיקון יששכר


אכן, שגגה יצאה ממקלדתי.

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי אישצפת » ג' אוקטובר 13, 2020 6:53 pm

גם אנכי אי"ש צעי'ר פרסמתי לפני מספר שנים מה שהעלתי בחכתי והרי הוא לפניכם.
קבצים מצורפים
הוספות ומילואים לסדר הפסקות.docx
(27.23 KiB) הורד 158 פעמים
סדר ההפסקות לעולים לסת.docx
(38.05 KiB) הורד 163 פעמים

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ג' אוקטובר 13, 2020 6:54 pm

חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל
קבצים מצורפים
וינטרויב, סדר קריאת התורה, גנזי קדם י.pdf
(439.81 KiB) הורד 370 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1022
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מגדל » ג' אוקטובר 13, 2020 7:44 pm

תודה רבה לכם, אכן ספר תיקון יששכר היה הכי קרוב למבוקש.

אשי ישראל
הודעות: 925
הצטרף: א' נובמבר 30, 2014 12:52 am

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי אשי ישראל » ו' אוקטובר 16, 2020 12:12 pm

לזכרוני יש בנושא מאמר של רי"ש שפיגל , מקיף ומאלף כדרכו, ונדפס בספר מאמריו [כמדומני שמו 'פתחי תפילה']

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי גרשיים » ש' אוקטובר 17, 2020 11:28 pm


והמאמר מ'סיני' העלתי כאן.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי לענין » ו' אוקטובר 23, 2020 2:31 am

מרדכי וינטרויב כתב:חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל



'מכל מקום, הקונטרס משמר מנהג עתיק אחד, כפי שעולה מעדותו של אבן סוסאן: 'סדר נצבים וילך לא מצאתי כתובים פרודים בזה הקונדריס של הגאונים ז"ל אלא מחוברים, ושמא תמיד היו נוהגין בהם מחוברי' ולא פרודים כמונו'.67 כפי שנתברר לעיל )סעיף ד, דוגמה ג(, במנהג הקדום לא היו מחלקים את פרשת ניצבים כלל והיא נקראה ברצף אחד עם פרשת וילך. דעה זו הייתה גם נחלת בעל הקונטרס' (מתוך המאמר).

לא הבנתי, איזה מנהג קדום היה פעם, ובמה הוא שונה מהמנהג היום. הרי גם אז וגם היום, בשעת הצורך היו קוראים את נצבים-וילך בשתי שבתות. וכמו שאומר בעל 'סדר הקריאה' - 'וכד מיקלע שבתא יתירא קרינן וילך משה'. כל השינוי בין נצו"י לשאר פרשיות המחוברות (כגון בהר-בחוקותי) הוא 'בלומדעס', דהיינו שבהר בחוקתי הם שתי פרשיות שונות, אלא שבשעת הצורך הן נקראות בשבת אחת. ואילו נצבים וילך הם פרשה אחת, אלא שבשעת הצורך מתחלקת פרשה זו לקוראה בשתי שבתות.
לאיזה 'מנהג קדום' מתכוין ויינטרוב באומרו שנצבים 'היתה נקראת ברצף אחד עם פרשת וילך'?


אגב, 'פיסחא דניסן', שתמה הה"כ נר"ו, הלא הוא מופיע בתרגום יונתן על התורה, ולאפוקי 'פיסחא דאייר' - פסח שני.
כך שהכותב העדיף לקרוא לחג המצות 'פיסחא' (שהוא השם השגור בקרב כל ישראל) ולא 'דיבחא' כמו במקור, אך כדי לשמר את השם המקורי 'דיבחא דניסן', הביא את הכינוי 'פיסחא דניסן'.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אוקטובר 23, 2020 3:11 am

לענין כתב:לאיזה 'מנהג קדום' מתכוין ויינטרוב באומרו שנצבים 'היתה נקראת ברצף אחד עם פרשת וילך'?
כדבריו על־יד הע' 52: "המקורות העתיקים אינם מכירים כלל את פרשת 'וילך'. היא אינה נזכרת במצחפי מקרא טברניים עתיקים, ברשימות של הפטרות ועוד. הראשון שמזכיר את פרשת 'וילך' הוא רב סעדיה גאון בסידורו".

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי לענין » ו' אוקטובר 23, 2020 9:48 am

מה הפירוש לא מכירים?
הם לא היו מחלקים את נצבים לשתים?
אז מה הם היו עושים?

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' אוקטובר 25, 2020 7:50 am

ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' אוקטובר 25, 2020 7:50 am

לענין כתב:
מרדכי וינטרויב כתב:חלוקת העולים מתקופת הגאונים בבבל

אגב, 'פיסחא דניסן', שתמה הה"כ נר"ו, הלא הוא מופיע בתרגום יונתן על התורה, ולאפוקי 'פיסחא דאייר' - פסח שני.
כך שהכותב העדיף לקרוא לחג המצות 'פיסחא' (שהוא השם השגור בקרב כל ישראל) ולא 'דיבחא' כמו במקור, אך כדי לשמר את השם המקורי 'דיבחא דניסן', הביא את הכינוי 'פיסחא דניסן'.

תודה רבה על הערתך הנכוחה.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי לענין » א' אוקטובר 25, 2020 7:54 am

מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.


תודה רבה על ההבהרה החשובה.

אמקד נא את שאלתי ביחס לדברי המאירי בקרית ספר (ח"א מאמר ה חלק א):
'חלקו התורה לנ"ג סדרים י"ב בספר בראשית וי"א בספר ואלה שמות כשאתה מונה כי תשא וויפן באחת שאינה אלא סדר אחד אף על פי שחולקים אותו לפעמים ויו"ד בס' ויקרא ויו"ד בסדר במדבר סיני ויו"ד בס' אלה הדברים כשאתה מונה נצבים וילך בא' שאינן אלא סדר א' אף על פי שחולקים אותו לפעמים, וכשאתה מחלק וזאת הברכה שנתקנה במנהגותיהם ליום שמחת תורה שאינה באה בשבת נשארו נ"ב סדרים לנ"ב שבועות'...

המאירי נוקט כדבר פשוט שתקנת וזאת הברכה היא לשמחת תורה, ואעפ"כ מחשיב את נצו"י לסדר אחד, ואת תזו"מ ואחו"ק לשתי פרשיות.
ובזה יל"ע, מאי בינייהו. הרי גם נצו"י וגם שאר המחוברות, פעמים שקוראים אותם בנפרד ופעמים שקוראים אותם במחובר.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אוקטובר 25, 2020 11:36 am

ד' המאירי הם ממש כמ"ש בסי' רס"ג [אך כמדומני, שחלוקת תשא לוַיִפן מאוחרת היא קמעא].

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' אוקטובר 25, 2020 11:52 am

מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

א. מה הם הראיות הרבות? מי אסף אותם? נשמח להחכים בענין.
ב. אם סיימו את התורה רק בשבת שאחר שמיני עצרת, מה הקשר לנצבים וילך שהם לפני שמיני עצרת? ובכלל החלוקה של נצבים וילך באה לפתור את בעיית השבת המיותרת שיש בשנים בהם לא חל ר"ה או יוה"כ בשבת. אם נניח שבזמנים קדומים היו מסיימים בשבת מיותרת זו (שבין יוה"כ לסוכות) את התורה, צריך למצוא פתרון אחר לשנה שחל ר"ה או יוה"כ בשבת.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוקטובר 25, 2020 1:49 pm

מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה.

viewtopic.php?p=299741#p299741

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' אוקטובר 25, 2020 6:55 pm

מעט דבש כתב:viewtopic.php?p=299741#p299741

זה אכן מקום טוב להתחיל. עם זאת, יש לתקן שם אי אילו דברים, בתקווה שאמצא לכך זמן

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' אוקטובר 25, 2020 6:57 pm

יוצא פוניבז' כתב:
מרדכי וינטרויב כתב:ישנם ראיות רבות שבעבר לא היו מסיימים את התורה בשמחת תורה, אלא באחת משבתות השנה (כנראה שבת שאחרי שמיני עצרת). במצב כזה ישנה שבת חסרה למחזור הקריאה השנתי ולכן לא חילקו את נצו"י. החלוקה של נצו"י החלה בעקבות קריאת וזאת הברכה לשמחת תורה, אז נוצרה שבת מיותרת שמולאה באמצעות חלוקת נצבים לשניים.

א. מה הם הראיות הרבות? מי אסף אותם? נשמח להחכים בענין.
ב. אם סיימו את התורה רק בשבת שאחר שמיני עצרת, מה הקשר לנצבים וילך שהם לפני שמיני עצרת? ובכלל החלוקה של נצבים וילך באה לפתור את בעיית השבת המיותרת שיש בשנים בהם לא חל ר"ה או יוה"כ בשבת. אם נניח שבזמנים קדומים היו מסיימים בשבת מיותרת זו (שבין יוה"כ לסוכות) את התורה, צריך למצוא פתרון אחר לשנה שחל ר"ה או יוה"כ בשבת.

א. ראה בקישור ששם כאן "מעט דבש".
ב. ייתכן שחיברו את נצבים לכי תבוא.

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' אוקטובר 25, 2020 7:06 pm

ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוקטובר 25, 2020 9:51 pm

אבל התוספות (מגילה לא:) כתבו:
שאלו בבית המדרש של רבינו נסים למה מחלקים פרשת נצבים וילך לשנים כשיש ב' שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יוה"כ ואין מחלקין מטות ומסעי שארוכות יותר והשיב לפי שבאתם נצבים יש קללות שקלל ישראל ורוצה לסיימם קודם ר"ה וקשה שאנו לא מחשבינן הקללות שקלל משה ישראל כדמשמע בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פח: ושם) א"ר לוי בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת ב"ו הקדוש ברוך הוא בירך ישראל בכ"ב וקללן בשמנה ומשה ברכם בשמנה וקללם בעשרים ושתים וחשיב מואם לא תשמעו עד ואין קונה משמע בהדיא שעד אין קונה הוי מן הקללות ולא יותר ועוד קשיא לפי סברתו אמאי אין קורין האזינו קודם ר"ה שהרי גם שם יש קללות מזי רעב ולחומי רשף לכך נראה לי הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' אוקטובר 26, 2020 12:01 am

מרדכי וינטרויב כתב:ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.

התחלתי להתבלבל.
אדרבה, היה אפשר להשאיר את כי תבוא על מקומו, ולא להפריד את נצבים וילך.
גם אם יש מקום להשערה כי לא סיימו את התורה בשמיני עצרת, אך אין שום מקור להשערה שסיימו אותה דווקא בשבת שאחרי שמיני עצרת. מלבד מוזרות הענין שסיום התורה אינו בזמן מוגדר, מן המקורות שהובאו יש משמעות שסיימו את התורה באיזור יום הכיפורים (כמו השבת שבין יוה"כ לסוכות, או שבת שובה).

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ב' אוקטובר 26, 2020 7:51 am

יוצא פוניבז' כתב:
מרדכי וינטרויב כתב:ההשערה על סיום התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת מסבירה מדוע קוראים ברוב השנים את בחוקותי ואת כי תבוא שתי שבתות לפני שבועות וראש השנה (בהתאמה), בעוד שלפי תקנת עזרא יש לקרוא אותן בשבת שלפני שני החגים. בגלל שקבעו את "וזאת הברכה" לשמיני עצרת זזו הפרשיות אחורה וכך בחוקותי וכי תבוא נקראים שבת מוקדמת יותר.

התחלתי להתבלבל.
אדרבה, היה אפשר להשאיר את כי תבוא על מקומו, ולא להפריד את נצבים וילך.
גם אם יש מקום להשערה כי לא סיימו את התורה בשמיני עצרת, אך אין שום מקור להשערה שסיימו אותה דווקא בשבת שאחרי שמיני עצרת. מלבד מוזרות הענין שסיום התורה אינו בזמן מוגדר, מן המקורות שהובאו יש משמעות שסיימו את התורה באיזור יום הכיפורים (כמו השבת שבין יוה"כ לסוכות, או שבת שובה).

כי תבוא זז ממקומו, לא בגלל חלוקת נצבים, אלא בגלל שאת בראשית החלו לקרוא שבת מוקדם יותר ומשום כך כל הפרשיות כולל כי תבוא זזו אחורה.
כפי שכתבתי קודם, ישנן ראיות שלא סיימו את התורה בשמיני עצרת. ישנו מקור אחד שממנו עולה שסיימו את התורה בין ראש השנה ליוה"כ. אעפ"כ אני סבור שיש מספיק הוכחות נסיבתיות לקבוע שמנהג בבל הקדום היה לסיים את התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת (ניתן להוסיף, אע"פ שאין בזה ראיה ממש, שמנהג הקריאה העולה מתוך פיוטו של הקליר לשבת איכה הוא שסיימו את התורה בשבת שבין שמיני עצרת לחנוכה. בנוסף, מנהג הכותים, שאף הם מסיימים את התורה בכל שנה והם קוראים קללות שבתורת כהנים לפני עצרת וקללות שבמשנה תורה אחרי ראש השנה, לסיים את התורה בשבת שאחרי שמיני עצרת).

פלוריש
הודעות: 2385
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: חלוקת העולים לתורה בזמנים קדומים.

הודעהעל ידי פלוריש » ב' אוקטובר 26, 2020 2:30 pm

חד ברנש כתב: (מרת א' קנצלבוגן כתבה מאמר מקיף על זה ב'סיני')

נתקלתי כעת במאמר נוסף שלה: א' קצלנבוגן, הצעה לחלוקת פרשות התורה לשבעה קרואים לפי דעת הגר"א, תורה שבעל פה, לט (מוסה"ק תשנ"ח), עמודים קסח-קפב.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 221 אורחים