אין נביא בעירו - דברי ר"ת המובאים שלא ע"י תלמידיו

[איש_ספר]

למדתי בימים האחרונים שיטה פלאית שהביא הרשב"א בשם ר"ת, לפיה, אע"פ שאין נטילה לידים אלא בכלי, מ"מ אם נטל ידו אחת בכלי, יכול לשפוך המים בידו הנטולה על היד השניה, כיון שתחילת הנטילה באה מכלי! (ולפני שאתם שורקים בהתפעלות, עיינו בשו"ע סי' קנט ס"ו, שם הובאו דברי ר"ת בשמו (!) וכתב עליו רמ"א: ונהגו להקל כדברי ר"ת (!!!)

היכן הובאו דר"ת? ככל הידוע לי, ברשב"א בחידושיו לברכות קז א, ובתוה"ב, במאירי בשם חכמי צרפת, ובעוד ראשונים מבית מדרשו של הרשב"א.
אכן בחיבורי הצרפתים והאשכנזים, ליתא! לא באו"ז ולא בתרומה ואף לא ביראים, וגם לא בהלכות הרא"ש. האין זה פלא?

בדור מאוחר יותר הזכיר תרה"ד שיטה כזו בשם תוספות בסוטה, וגם זה אין לפנינו אלא בקיצור נמרץ בפסקי תוספות שם.

האם יתכן שדוקא הקרובים יותר חששו להביא דברים שנראים בעיניהם תמוהים משום כבודו של ר"ת?

ונזכרתי בדוגמא נוספת שרמזתי עליה כאן viewtopic.php?f=17&t=44238#p521423

שם נידונה שיטת ר"ת המחודשת בדין פותח בית הצואר, (שבת מז מכות ג), שיטה שנזכרה רק ע"י הרמב"ן והרשב"א, ואף לא ע"י אחד מהאשכנזים.
שם זה עוד בולט יותר, שכן תחילת דברי ר"ת בסוגיא זו, נזכרו ע"י תוספות שם, אבל סוף דבריו בביאור "פותח בית הצואר" לא נזכר, אלא ע"י הספרדים הנ"ל.

שתי דוגמאות אינן מספיקות כדי לבסס השערה, אבל אולי הן ראויות לתחילת דיון.

[עדיאל ברויאר]

תשובה של ר"ת על סעודה שלישית ביו"ט, שאינה חריגה במסקנתה, גם כן לא מופיעה בסביבתו וסמוך לזמנו, אלא רק כמה מאות שנים לאחר מכן. ראה כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=9104#p253956
יתכן שהמסקנה שאינה סותרת את מה שהיה נהוג בסביבתו גרמה לכך שהתשובה לא הובאה ולא נידונה כמעט. אך יתכן גם שיוחסו לו דברים לא לו.

[בברכה המשולשת]

אינני יודע, אבל מיד קפץ לי שאת שיטתו הפלאית של ר"ת בעניין מליחה בכבד לא חששו להביא, ויש שאף פסקו כך!

[יוצא פוניבז']

בדומה לזה
בתוס' בערכין בשם ר"י ור' אלחנן וכן באגודה שם, וכן ברא"ש בר"ה, כתבו לעשות שברים תרועה בנשימה אחת ולא הזכירו כלל מדברי ר"ת בתשובה שכתב לעשותן בב' נשימות.
ובסמ"ג הביא ריש דברי ר"ת בתשובתו שיש לעשות ג' שברים בנשימה אחת, אך את המשך דבריו דשברים תרועה יש לעשותן בב' נשימות - השמיט.
ועי' אבני נזר או"ח סי תמד שתמה על מה שלא הזכירו התוס' את דעת ר"ת.

[בברכה המשולשת]

כבר העירו חוקרים על שימושם הפחות תדיר של חכמי צרפת בתשובות רבותיהם

[פנחסויפלל]

למדתי בימים האחרונים שיטה פלאית שהביא הרשב"א בשם ר"ת, לפיה, אע"פ שאין נטילה לידים אלא בכלי, מ"מ אם נטל ידו אחת בכלי, יכול לשפוך המים בידו הנטולה על היד השניה, כיון שתחילת הנטילה באה מכלי! (ולפני שאתם שורקים בהתפעלות, עיינו בשו"ע סי' קנט ס"ו, שם הובאו דברי ר"ת בשמו (!) וכתב עליו רמ"א: ונהגו להקל כדברי ר"ת (!!!)

כמדו' שללומד מס' ידים בעיון, אי"ז פלאי כלל וכלל. אחר שמוכרח וכן מפורש בכמה מן האחרונים (למשל, פמ"ג קסב מש"ז ז), שא"צ שיבואו המים על כל ידו מן הכלי, אלא אחר שהגיע לחלק מן היד יכול לשפשף ידיו זו בזו ולהגיע המים לכל מקום.

[איש_ספר]

(למדתי בעבר מס' ידים (שלא בעיון כה"צ...) וכזכור לי שלא מצינו כן מפורש אלא בשו"ע הרב וגם בפמ"ג בל' אפשר. ואילו בראשונים מבואר ששפשוף הוא כדי שיהיו ידיו נקיות יותר).

[פנחסויפלל]

(למדתי בעבר מס' ידים (שלא בעיון כה"צ...) וכזכור לי שלא מצינו כן מפורש אלא בשו"ע הרב וגם בפמ"ג בל' אפשר. ואילו בראשונים מבואר ששפשוף הוא כדי שיהיו ידיו נקיות יותר).

חזקה על חבר שלמד בעיון כה"צ.

לא טענתי שזה הפשט בדין שצריך לשפשף, אלא רק הבאתי ראיה מהפמ"ג שיש כזה דבר שא"צ שיבואו המים מהכלי לכל ידיו. וגם אם זה לא הכוונה במה שצריך לשפשף, מ"מ הדין יכול להיות אמת. ואכן גם הגר"ז עומד בשיטה זו.
[וכן לכאורה עולה ממה שרביעית (בשיעור הקטן!!) יכולה להגיע לכל ידיו ואף 'לשנים'...].

[עזריאל ברגר]

[וכן לכאורה עולה ממה שרביעית (בשיעור הקטן!!) יכולה להגיע לכל ידיו ואף 'לשנים'...].

צדקת בדבריך "לכאורה", שכן אפשר ליישב בדוחק ששיעור רביעית מתאים לתינוק קטן (כאשר רוצים ליטול את ידיו כדי שלא יפסול את התרומה במגעו).

[איש_ספר]

כתב לי פרופ' אברהם (רמי) ריינר

למקרא הדיון מייד עלה בדעתי דבר שעסקתי בו והוא תקנת איסור הערעור על גט ותשובת רבנו תם ההופכת את סוגיית המורדת שגם הם שני חידושי ענק שיש עיכובים במסלול פרסומם. אמנם חלקים מפרשנות רבנו תם לסוגיית המורדת הוכרו כבר בספרות התוספות אבל לא כל התשובה וחידושיה ובעיקר מה שמכונה 'הרחקות רבנו תם'

מצרף מאמר בעניין. ראה הערה 37 ובהערה 72 בשם אברהם בארי.

הלכות גיטין כמראה חברתית, תרביץ פב, תשעד.pdf

(793.01 KiB) הורד 91 פעמים

ידידי פרופ' עמיחי רדזינר העיר לי ע"כ ש'הרחקות רבנו תם' כמעט לא הוזכרו בספרות גם כן. הוא כתב מאמר בעניין זה שעתיד לראות אור
בידידות

[מקדש מלך]

[וכן לכאורה עולה ממה שרביעית (בשיעור הקטן!!) יכולה להגיע לכל ידיו ואף 'לשנים'...].

צדקת בדבריך "לכאורה", שכן אפשר ליישב בדוחק ששיעור רביעית מתאים לתינוק קטן (כאשר רוצים ליטול את ידיו כדי שלא יפסול את התרומה במגעו).

תעיין בסימן קס סעיף יג, ותראה שהוא גם למבוגרים. ואסרו רק ליטול מרביעית ומחצה לשלוש אנשים, שמא לא יגיע לכל אחד.

[עזריאל ברגר]

תעיין בסימן קס סעיף יג, ותראה שהוא גם למבוגרים. ואסרו רק ליטול מרביעית ומחצה לשלוש אנשים, שמא לא יגיע לכל אחד.

אכמ"ל.

[איש_ספר]

כתב לי חכ"א

חידושי הרמב"ן בבא בתרא, נד ע"ב: ושמענו שדעתו של רבינו תם ז"ל לומר שכל מקום שנקרא רשע, בית דין מחייבין אותו להחזיר הדמים.

דומני שחכמי צרפת וגרמניה לא הביאו זאת.