דברי גדולי ישראל על החוקר צונץ

[יליד וולאזין]

לכל החברים היקרים:
אני מחפש מה שהוא מאד ספיצפי אם מאן דהוא יכול לעזור לי:

האם מי שהוא יודע עם קיים התיחסות של גדולי ישראל במשך הדורות [בכתב או בעל פה] לחוקר הרפורמי [למה מונח אצלי בראש שהיה משומד?, איני זוכר מהיכן קלטתי את זה] דוקטור יום-טוב [לאופולד] לִיפְּמן צוּנְץ.?? יחסם לאיש או/וגם ולחיבורים שלו.....

יש לי בקשה צנוע: אנא - לא להסיט את האשכול זה [מה שנקרא בלע"ז "Hijacking the post"] לדיון ארוך ומייגע על הערך של האיש הזה [המבין יבין] - רק ואך לגבי אם יש איזה שהוא התיחסות בספרים [או בעל פה כנ"ל של *גאוני הדורות* [אולי בעיתונים "האורטודקסים"]

בתורה מראש

יליד וולאזין

[מה שנכון נכון]

במחילה. למה זה, וכל כיוצא בזה, שייך ל'גדולי ישראל'.
[וכאלו שיש בענינים אלו דעה אחידה לכל הגדולים בכל זמן ובכל מקום].
נסה לברר (לא קשה במיוחד) פרטים על חיי האיש השקפותיו ומעשיו, ותדע לבד איך להתייחס אל האדם.
ובנוגע לשאלה אם היחס לאישיות האדם קשור ליחס לדבריו - זו שאלה כללית, שאינה נוגעת לפלוני זה או אחר.
והיא תלויה כמובן גם בסוג החיבור המדובר: חדו"ת, השקפות, מפתחות /מראי מקומות, בירורים היסטוריים, העתקת פרטים ממצבות או מכתבי יד וכו' וכו'.

[פרנצויז]

אולי הוא מכין מאמר על רשימת גדולי ישראל שטעו והביאו דברי אפיקורסים.

[חד ברנש]

אולי הוא מכין מאמר על רשימת גדולי ישראל שטעו והביאו דברי אפיקורסים.

מי אמר שזו טעות?

[פרנצויז]

יש כאלו שלא ידעו את טיבו, ויש מי שכתב עליו מהרי"ל צונץ.

[הקיק]

דוגמא לדבר: לפני כמה שנים ראיתי ספר תורני שבו בפתיחה כותב המחבר מרורות על כותבים שלא יודעים להבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור ובין מחבר ירא שמים לבין משכיל וכופר, ובהמשך באחד הפרקים הוא הביא משהו מצונץ כשהוא קורא לו 'ריט"ל צונץ'...

[פלגינן]

דוגמא לדבר: לפני כמה שנים ראיתי ספר תורני שבו בפתיחה כותב המחבר מרורות על כותבים שלא יודעים להבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור ובין מחבר ירא שמים לבין משכיל וכופר, ובהמשך באחד הפרקים הוא הביא משהו מצונץ כשהוא קורא לו 'ריט"ל צונץ'...

viewtopic.php?f=7&t=21012#p337737

[ציטרון]

אני מסכים מאד עם מה שכתב משנ"נ.
אבל מעבר לכך, לפעמים התופעה איננה בהכרח תוצאה של טעות, אלא להיפך, מעין אינדיקציה לרושם שהשאיר אותו חוקר.
כוונתי לכך, שגם מי שאינו בקי כל כך כיום (בדור האחרון) בטיב החוקרים של המאה ה - 19, לא יתבלבל ויכתוב: הגר"א גייגר, מהר"ל לעף או הר"א קרוכמל, משום שפעלם הרפורמי או "משנתם" הנפסדת מפורסמת וגלויה.
לעומתם, חוקרים מפורסמים, שמחקריהם היו חשובים ומקובלים בתחומי מחקר היהדות השונים, זכו להוקרה והערכה עד היום, אפילו כשידוע שבתולדותם היה להם חלק בצורה כזו או אחרת, עם העולם הרפורמי, וזאת משום שבפועל הם לא היו פעילים ממש בנושא זה, ולא פרסמו מנשרים או מחקרים בתחום הזה.
שטיינשניידר (שבנידון דידן חורג בכלל מהנושא, כיון שלא היה משוייך לתנועה הרפורמית) וצונץ מתאימים לפרופיל הזה, ואפשר לצרף להם גם את קוהוט ועמנואל לעף, שאע"פ שהיו משוייכים לרפורמים או לנאולוגים, לא התעסקו ב"פוליטיקה" ובתעמולה, אלא התמקדו במחקריהם התלמודיים שהיו נקיים מההשפעות הנ"ל, ולכן הגיוני ש"יטעו" בהם ויכבדו אותם בתואר רב.

[חד ברנש]

ציטרון,
מסופקני עד כמה אנשים בני ימינו יודעים מיהם גייגר, לעף וקרוכמל. גם איני יודע עד כמה הם בכלל משתמשים בדבריהם.
היום אנשים יחששו לציין את ש"י עגנון יותר מאשר אפיקורוס מוחלט... מדוע? כי עגנון מפורסם יותר...

[אורח]

בספר כל כתבי מהר"ץ חיות ח"ב עמ' תתע"א ט"א: ספר הדרשות מהחכם המופלא מהו' יום טוב ליפמן צונץ מברלין וכו' החכם רי"ל צונץ וכו' ונראה שכתב כן מסיבת המאורע שכתוב שם.

ושם עמ'תתעג סט"ב, החכם הגדול מהרי"ל צונץ מברלין, ועמ' תתפז טו"א החכם ר"י יום טוב ליפמן צונץ, ועמ' תתצא סט"ב מהרי"ל צונץ ועמ' תתקיב סט"א ועמ' תתקנז טו"א ועמ' תתקנח טו"א, ותתקסה ט"א, ולפי הנראה כתב כן בע"כ ומהטעם דלעיל

ובשאר ספריו רק מכנהו החכם צונץ בספרו היקר ותא לא ודו"ק

[יוסף חיים אוהב ציון]

בספר כל כתבי מהר"ץ חיות ח"ב עמ' תתע"א ט"א: ספר הדרשות מהחכם המופלא מהו' יום טוב ליפמן צונץ מברלין וכו' החכם רי"ל צונץ וכו' ונראה שכתב כן מסיבת המאורע שכתוב שם.

ושם עמ'תתעג סט"ב, החכם הגדול מהרי"ל צונץ מברלין, ועמ' תתפז טו"א החכם ר"י יום טוב ליפמן צונץ, ועמ' תתצא סט"ב מהרי"ל צונץ ועמ' תתקיב סט"א ועמ' תתקנז טו"א ועמ' תתקנח טו"א, ותתקסה ט"א, ולפי הנראה כתב כן בע"כ ומהטעם דלעיל

ובשאר ספריו רק מכנהו החכם צונץ בספרו היקר ותא לא ודו"ק

וע"ע מה שהאריך בזה בס' תולדות מהר"צ חיות.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בחיפוש בס' הנ"ל ליפמן צונץ תמצא הרבה דברים.

[פרנצויז]

שטיינשניידר (שבנידון דידן חורג בכלל מהנושא, כיון שלא היה משוייך לתנועה הרפורמית) וצונץ מתאימים לפרופיל הזה, ואפשר לצרף להם גם את קוהוט ועמנואל לעף, שאע"פ שהיו משוייכים לרפורמים או לנאולוגים, לא התעסקו ב"פוליטיקה" ובתעמולה, אלא התמקדו במחקריהם התלמודיים שהיו נקיים מההשפעות הנ"ל, ולכן הגיוני ש"יטעו" בהם ויכבדו אותם בתואר רב.

על קאהוט ראה
viewtopic.php?f=7&t=10370&p=96730&hilit=#p96633

[חיים שאול]

איפה שניאור(?) זקש עומד? (ליד שד"ל, שי"ר ושזח"ה?)

[ציטרון]

זקש לא עומד. מרבית חייו הוא היה מהלך....
בהשוואה לשלושה שהזכרת, לדעתי אין בכלל להשוות. לא בתורה ולא ביראת שמים (אפילו לא זו המורכבת של שד"ל).
לא לחינם הוא נחשב לחוליה המקשרת בין אנשי ההשכלה לחוקרי חכמת ישראל, כיון שהוא עצמו היה מהלך על השביל שבין שתי הקבוצות.

[חד ברנש]

כעת מצאתי במכתבו של ר"ש אשכנזי לר' ראובן עמר, על מאמרו 'יפה לבשמים' (שנדפס במהדורתו לבשמים ראש), שהעיר לו כן:

בדף יא, פרק יא: הגאון ר' ירוחם פישל פערלא... כתב על מהרי"ל צונץ ומהר"ם בנעט ז"ל שרוב ראיותיהם אינם [צ"ל: אינן] מכריעות, וזולת אלו השניים, כל אותן ששמו עצמם שופטים בדבר זה לא מצאו שום ראי' לדבריהם. [ע"כ דברי ר"ר עמר]. — תמהני על הכנוי מהרי"ל ליום טוב ליפמן (לאופולד) צונץ ועל הבאתו בנשימה אחת עם הגאון ר' מרדכי בנט ועוד קודם לו. הרי גם מבחינת הזמן הוא מאוחר בהרבה שנים. רמ"ב יצא נגד ב"ר סמוך להופעתו (בשלהי תקנג) ורק לאחר חמש וששים שנה (בשנת תריח) יצא צונץ לטעון כי ב"ר מזויף הוא (בספרו הגרמני ריטוס. ודבריו תורגמו לעברית ע"י הגרי"פ (נועם, ב, שכב-שכד), ובעמ' שיח הוא מכנהו: החכם הגדול הרי"ל צונץ ז"ל!).

[פולסברג]

"אחד מגדולי הסופרים בדור העבר הזכיר ככל ימיו בגעגועים את השעה אשר ראה את פני רבי יום טוב ליפמן צונץ, מה שבא לידי בטוי בדברים אלה: 'כאשר נתכבדתי לראות את צונץ בחדרו ולדבר על ספרות ישראל מלאו חדרי לבבי רגשי כבוד לאדם הגדול הזה, כאשר לא חשתי מעודי; כי כגודל דעתו כן רבה ענות לבו, וקראתי מקרב לב; אשרי העם שככה לו'!

דבר אין לו כמעט עם אדם ויתנצל תמיד על אשר ימאן לקבל בביתו עוברים ושבים, אשר נפשם נכספה לראות פניו, באמרו: היום קצר, לא אדע יום מותי והמלאכה מרובה לפניו". (רבינר, דעת החיים - אהל שרה)

[בתוך הגולה]

במקרה נתקלתי בזה היום בין פתקאותיי

ScreenHunter_419 Dec. 14 15.52.jpg (182 KiB) נצפה 4017 פעמים

("המגיד" כג סיון תר"ן-12.06.1890)

[חבר פורום אוצר החכמה]

מי יכול למצוא את המאמרים והמכתב הנזכרים בכתבה?

[חד ברנש]

פרטים חשובים ומשלימים למה שהעלה 'בגולה', בעמודים הבאים מתוך ספרו של נחום גלאנצר, יום טוב ליפמן צונץ: האיש, חייו ויצירתו, ירושלים תשמח.

צונץ123.pdf

(256.95 KiB) הורד 165 פעמים

[פולסברג]

.

[ברשילא]

כעת מצאתי במכתבו של ר"ש אשכנזי לר' ראובן עמר, על מאמרו 'יפה לבשמים' (שנדפס במהדורתו לבשמים ראש), שהעיר לו כן:

בדף יא, פרק יא: הגאון ר' ירוחם פישל פערלא... כתב על מהרי"ל צונץ ומהר"ם בנעט ז"ל שרוב ראיותיהם אינם [צ"ל: אינן] מכריעות, וזולת אלו השניים, כל אותן ששמו עצמם שופטים בדבר זה לא מצאו שום ראי' לדבריהם. [ע"כ דברי ר"ר עמר]. — תמהני על הכנוי מהרי"ל ליום טוב ליפמן (לאופולד) צונץ ועל הבאתו בנשימה אחת עם הגאון ר' מרדכי בנט ועוד קודם לו. הרי גם מבחינת הזמן הוא מאוחר בהרבה שנים. רמ"ב יצא נגד ב"ר סמוך להופעתו (בשלהי תקנג) ורק לאחר חמש וששים שנה (בשנת תריח) יצא צונץ לטעון כי ב"ר מזויף הוא (בספרו הגרמני ריטוס. ודבריו תורגמו לעברית ע"י הגרי"פ (נועם, ב, שכב-שכד), ובעמ' שיח הוא מכנהו: החכם הגדול הרי"ל צונץ ז"ל!).

דברי ר"ש אשכנזי שנכתבו כבדרך אגב, הם בעצם חידוש מפתיע ומהדהד!
כי בנועם שם - בעמ' שציין רש"א - מופיע המשך המאמר של רי"פ פערלא, תחת הכותרת "הוכחות נוספות", מבלי שום איזכור וציון למי שייכות אותן הוכחות נוספות, ונראה כי גם הן ילידי ריפ"פ.
אך כמובן שצדק רש"א, שכן השוואה למקור של צונץ בגרמנית - מצורף כאן - מתברר שאכן ה"הוכחות נוספות" הן כולן תרגום מלא של דברי צונץ.
(אין צורך לדעת גרמנית כדי להווכח בזה - די לעקוב על ציוני ספרות ומילים בעברית המשולבות במאמרו של צונץ).
השאלה היא רק האם ריפ"פ הוא שהסתיר את מקור ההוכחות הנוספות, או שמא עורך נועם הוא שהשמיטן. או שמא ריפ"פ כלל לא חשב לפרסם, ורק תרגם לעצמו ולצרכו, ולכן לא ראה צורך לציין את מקור הדברים.
בין כך ובין כך, חשובה הידיעה, כי הדברים בנועם המיוחסים לרי"פ פערלא, אינם אלא דברי צונץ שתורגמו ע"י רי"פ.

[חד ברנש]

ברשילא,
תגלית יפה!

אוסיף רק פרט קטן,
ר"ש אשכנזי הועסק במכון 'תורה שלמה' סביבות שנת תשטז (אז יצאה 'הגדה שלמה' בעריכתו) וכנראה גם כמה שנים לאחר מכן,
ובשנת תשיט יצא לאור הכרך השני של 'נועם', שם התפרסם מאמרו של הגרי"פ פערלא, וכנראה ר"ש אשכנזי היתה לו ידיעה 'מבפנים' שהקטע הנ"ל תורגם מספרו של צונץ.
מעניין מי צינזר את הידיעה שהקטע הזה הוא תרגום מספרו של צונץ. מסתבר שזה לא היה ר"ש אשכנזי...

[חד ברנש]

דברי צונץ על ספר 'בשמים ראש' תורגמו לאחרונה לעברית, בספרו 'מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל', תרגם ז' ברויאר, מהדורת א' פרנקל, ירושלים תשעו (הגעתי לכך דרך ציונו של ר"ש עמנואל בהוספותיו לשרי האלף).
מצורף.

עמודים מ מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל$, יוט''ל צונץ, תרגם ז' ברויאר, מהדורת אברהם פרנקל, ירושלים תשעו.pdf

(286.7 KiB) הורד 79 פעמים