הנה איתא כך באבות דר"נ (נוסחה ב) פל"א:
"הוא היה אומר [רבן יוחנן בן זכאי] אם היתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא, נטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו".
כמדומה (וכך עולה מחיפוש ברשת) שאוהדי הציונות (גם הדתית), וכן הקונסרבטיבים וכו' למיניהם, מצאו הרבה במבואה זו. וכו' וד"ל.
אך השאלה היא, מה ראו חוגי החרדים במבואה זו, ואיך פירשוה? בקצת שראיתי עכ"פ, הנה ב"אמרי שמאי" (גינזבורג) הרצו"ב, למשל, טוען שהציווי "כי תבואו . . ונטעתם כל עץ מאכל", לכאו' קיימת גם בעידן הגאולה - עפ"י מבואה זו - וע"כ יש לנטוע את הנטיעה.
נשמח לעוד התייחסויות כיו"ב, אם בספרים בכל הפרד"ס במשך הדורות, ואם בנימוק והיקש דבר לדבר. עכ"ל השואל.
בתשוח"ח מראש למסייעין, אם בכאן ואם באישי.