אשכול אביעה חידות

[זיז שדי]

שמשו יחד באותו תפקיד (או בתפקידים מקבילים)

ר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, ור' נפתלי צבי יהודה ברלין, ששמשו יחד בראשות ישיבת וולוז'ין, עונים על השאלה?

רצוני לומר בזה, שאם לא תגביל את זמנם של בעלי התפקידים, תוכל למצוא תשובות לאלפים.
שני שוחטים מוצי"ם או שובי"ם ששמשו יחד באותה קהילה, או סוחרים שותפים, שנשאו שמות של שנים משבטי ישראל, וכל כדומה לזה.

שני הזוגות בתנ"ך

יהודה ובנימין שרי יהודה (נחמיה יב לד)

[כדכד]

אכן לזה כווונתי

[כדכד]

חידה חדתא:
המלים הראשונות של החומש, בשנים מהחומשים לפחות, מופיעות באותם מלים גם בחומש הקודם לו.
אלו חומשים והיכן מופיעות המלים?

[זיז שדי]

חידה חדתא:
המלים הראשונות של החומש, בשנים מהחומשים לפחות, מופיעות באותם מלים גם בחומש הקודם לו.
אלו חומשים והיכן מופיעות המלים?

ג חומשים
ואלה שמות בני ישראל בפרשת ויגש
ויקרא אל משה בפרשתינו
וידבר ה אל משה עשרות פעמים בספר ויקרא.
רק אלה הדברים לא נמצא כי אם בספר שמות

[כדכד]

כיוונתי לשנים הראשונים
"וידבר ה' אל משה" נמצא עשרות פעמים בחומשים (חוץ מבראשית ודברים) ועל כן לא חשבתי שהוא נראה דווקא כמו פתיחה שלצ חומש במדבר. אם היה כתוב כמו בבהעלותך "וידבר ה' אל משה במדבר סיני"אז זה היה נחשב מקביל לפתיחה של במדבר

[כדכד]

חידה נוספת:
היכן מצינו במקרא מלך שפנו אליו מספר אנשים ובתגובתו לפנייה הוא מזכיר את שמו של אחד מהאנשים אך לא בהקשר של קריאה בשמו אלא כמילה מתוך המשפט (השם הוא מילה שיש לה משמעות אחרת כמו למשל השם יאיר)?

[כדכד]

האין פותר?

[זיז שדי]

חידה נוספת:
היכן מצינו במקרא מלך שפנו אליו מספר אנשים ובתגובתו לפנייה הוא מזכיר את שמו של אחד מהאנשים אך לא בהקשר של קריאה בשמו אלא כמילה מתוך המשפט (השם הוא מילה שיש לה משמעות אחרת כמו למשל השם יאיר)?

ולמה בחרת למשל השם 'יאיר' ולא השם 'שלם'?

[כדכד]

דוגמא בעלמא
רציתי להבהיר שהשם המבוקש יש לו משמעות מצד עצמו ובתגובת המלך המכוון הוא למשמעות המלה ולא לשם
השם יאיר יכול לעזור להבהרת הענין
מסתבר שיש גם שמות אחרים אך לא ראיתי טעם להביא כולם

[גלאגוזים]

"וישמע שפט בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמור....
ויאמרו השרים אל המלך...
ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם"
[ירמיהו לח א-ה]

[זיז שדי]

"וישמע שפט בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמור....
ויאמרו השרים אל המלך...
ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם"
[ירמיהו לח א-ה]

יפה אני חשבתי
וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר (כנותו) [כְּנָוֹתָ֔יו] עַל־(ארתחששתא) [אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ] מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית׃ פ
פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֤וּם בְּעֵל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת׃ ס
בשלם הראשון שם אדם והשני הכוונה שלום. אך כמו שראיתי כדכד כיוון לפתרונך

[כדכד]

אכן זה הפתרון שהתכוונתי

[לבנון]

"וישמע שפט בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמור....
ויאמרו השרים אל המלך...
ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם"
[ירמיהו לח א-ה]

יפה אני חשבתי
וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר (כנותו) [כְּנָוֹתָ֔יו] עַל־(ארתחששתא) [אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ] מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית׃ פ
פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֤וּם בְּעֵל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת׃ ס
בשלם הראשון שם אדם והשני הכוונה שלום. אך כמו שראיתי כדכד כיוון לפתרונך

רוב המפרשים פירשו בשלם בשלום, מלבד המלבי"ם שפירש שזה שם אדם, אבל גם לדבריו הב' היא חלק מהשם, ובשלם ושלם לאו היינו הך.

[מעיין]

אעלה ג' חידות
א. היכן מתייחס הרמ"א להמחבר בספר המפה, ומתייחס למה השמיט דין, והאיך קוראו

[מעיין]

ב. היכן נזכר בתנ"ך ענין השתנה במטה

[מעיין]

ג. היכן נזכר בתנ"ך בגנות לרכוש מטה רחבה

[זיז שדי]

ב. היכן נזכר בתנ"ך ענין השתנה במטה

וסרוחים על ערשותם?

[מעיין]

לא, שום אחד מן המפרשים לא פירשו על מ"ר רק על ש"ז

[זיז שדי]

לא, שום אחד מן המפרשים לא פירשו על מ"ר רק על ש"ז

ועיין גמרא שבת דף נח

[מעיין]

כוונתך על שבת סב
וזה הו"א בגמ', ולפי דרש זה 'על' בסמוך משמע
וכוונתי הי' על פסוק בישעי' נו, י

צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח

הזים שכבים

אהבי לנום:

ועל הוזים שוכבים פי' במהר"י קרא

משתינים כשהם שוכבים וישנים, כמו יזה גוים (נב, טו).

שוב התבוננתי שאף שהנמשל קאי אבני אדם, מ"מ המשל היא אכלבים, ואין שוכבין במטה.

[מעיין]

אעלה ג' חידות
א. היכן מתייחס הרמ"א להמחבר בספר המפה, ומתייחס למה השמיט דין, והאיך קוראו

יו"ד סי' רמ"ו סעי' ט'

ורב הלומד על ידי מתורגמן ודיניו נתבארו בפנים, ולא כתבן הרב כי אינן שכיחין.

וכוונתו הרב, היינו על הרב בית יוסף.
ולשון בפנים צל"ע על מה כוונתו אם להטור או לספרו ד"מ או להב"י, ולמה קראו בפנים.

ולכאורה יש יותר פעמים בד' חלקי שו"ע, ואני הקטן כפי מיעוט לימודי איני זוכר יותר.
--
ובחיפוש מצאתי עוד או"ח סי' תרצ"ו סעי' ד', יו"ד סי' ר"ד סעי' א', סי' ש"ט סעי' ב', סי' של"א סעי' קי"ד, אהע"ז סי' קע"ז סעי' ב', וחו"מ סי' ל"ח סעי' א', סי' מ"ט סעי' ב', סי' ע"ב סעי' י"ח, סי' רי"ב סעי' ט', סי' רעד סעי' א', סי' שמח סעי' ד'

[עזריאל ברגר]

מהם הימים בשנה שאנו מזכירים אותם בתפילותינו היום-יומיות?
יש מהם שמזכירים את היום עצמו, ויש שמזכירים מאורע שאירע ביום זה, או מצוה שצריכה להיעשות ביום זה.

אתן כאן רשימה לפי מה שזכור לי (בלי לפרט היכן מזכירים אותם), ויבואו המוסיפים ויוסיפו:

ראש השנה,
ערב יום הכיפורים,
יום הכיפורים,
י"ג, י"ד, ט"ו ניסן,
שלהי אייר (יש אומרים שזה כ"ח אייר).
ו'/ז' סיון (תלוי במחלוקת).
חג השבועות (הוא לא חייב לחול בתאריך מסוים, ויכול אפילו לחול בה' סיון, כידוע).
שלהי סיון.
ט"ז תמוז.
י"ז תמוז.
תשעה באב.
שלהי אלול.