פורום אוצר החכמה

לב חיים כתב:איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

עתניאל בן קנז כתב:

לב חיים כתב:איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

האם ברצונך לפגוע בפרנסתו של ר' דוד נתנאל שווארץ???
וכן, האם לדעתך מגיע לך פרס, אם לקחת את התשובה מאשכול זה?

לב חיים כתב:איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

עזריאל ברגר כתב:

לב חיים כתב:איך יתכן אדם מוכר רכב יגואר F-TYPE לחבירו, אם יש בו 10 פגמים – המקח קיים.
אבל אם יש בו רק "פגם אחד" – המקח מבוטל?

שפחה זו שוטה היא משועממת היא וכו'...

אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. תניא נמי הכי: המוכר שפחה לחבירו, ואמר לו: שפחה זו שוטה היא, ניכפית היא, משועממת היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. א"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי: היו בה כל המומין הללו - מהו? אמר לי' רב מרדכי לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין הללו - אין זה מקח טעות:

רש"י (על-אתר) כתב:הי' בה מום אחד. אחד מן המומין הללו הי' בה:
וסנפו בין מומין אחרים. שלא היו בה:
הרי זה מקח טעות. לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן, וכסבור הוא - בכולן משקר, אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר; הילכך מקח טעות הוא, דאדעתא דהכי לא זבן:
מום זה ומום אחר. שפירש לו שֵם אותו מום לבדו, ואמר לו - 'מום זה בה, ועוד מומין אחרים':
אין זה מקח טעות. דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו - בו הי' לו לבדוק:
וסנפו. חִבְּרוֹ, כמו - 'סניפין עשאום', דתענית:
נכפית. נופלת מחולי:
משועממת. משוגעת:
הי' בה מום אחד. מאלו המומין, והשאר אין בה:
היו בה כל המומין הללו. ואינו מקפיד אלא על האחד; ובא וטוענו: 'כסבור הייתי שאתה כולל בה מה שאין בה ומה שיש בה; ואילו ידעתי שזה בה - לא הייתי לוקחה', מאי:
אפילו. לא גרסינן, והכי גרסינן: "הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין האלו - אין זה מקח טעות":

לבי במערב כתב:ב"מ פ, א:

אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. תניא נמי הכי: המוכר שפחה לחבירו, ואמר לו: שפחה זו שוטה היא, ניכפית היא, משועממת היא, והי' בה מום אחד וסנפו בין המומין - הרי זה מקח טעות; מום זה ומום אחר - אין זה מקח טעות. א"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי: היו בה כל המומין הללו - מהו? אמר לי' רב מרדכי לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין הללו - אין זה מקח טעות:

רש"י (על-אתר) כתב:הי' בה מום אחד. אחד מן המומין הללו הי' בה:
וסנפו בין מומין אחרים. שלא היו בה:
הרי זה מקח טעות. לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן, וכסבור הוא - בכולן משקר, אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר; הילכך מקח טעות הוא, דאדעתא דהכי לא זבן:
מום זה ומום אחר. שפירש לו שֵם אותו מום לבדו, ואמר לו - 'מום זה בה, ועוד מומין אחרים':
אין זה מקח טעות. דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו - בו הי' לו לבדוק:
וסנפו. חִבְּרוֹ, כמו - 'סניפין עשאום', דתענית:
נכפית. נופלת מחולי:
משועממת. משוגעת:
הי' בה מום אחד. מאלו המומין, והשאר אין בה:
היו בה כל המומין הללו. ואינו מקפיד אלא על האחד; ובא וטוענו: 'כסבור הייתי שאתה כולל בה מה שאין בה ומה שיש בה; ואילו ידעתי שזה בה - לא הייתי לוקחה', מאי:
אפילו. לא גרסינן, והכי גרסינן: "הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין האלו - אין זה מקח טעות":

עזריאל ברגר כתב:כמה הם?
עשרה? שבעה? ששה? אולי ששה בספירה קצת שונה? אולי חמשה? אולי שלשה? ולפעמים כולם נמנים כאחד!
מי הם?

עזריאל ברגר כתב:איכא למ"ד שאם התעברה האם לאחר מיתת האב (כגון באופן מלאכותי) - הילד הזה לא יפטור אותה מייבום, כיוון שבשעת מיתת בעלה לא היו בנים, ולא פוקע חיוב היבום לאחר מכן.

עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:איכא למ"ד שאם התעברה האם לאחר מיתת האב (כגון באופן מלאכותי) - הילד הזה לא יפטור אותה מייבום, כיוון שבשעת מיתת בעלה לא היו בנים, ולא פוקע חיוב היבום לאחר מכן.

הן דברי החכמים פה אחד: ישתקע הדבר ולא יאמר!

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

לב חיים כתב:היכי משכחת לה שראובן חטא ב100 עבירות .בא שמעון ועשה משהו אפילו ללא ידיעת והכל נהפך למצוות ?[שאלני בני נר"ו]

עני בן פחמא כתב:סיפר עליו לשון הרע, לפי דברי החרדים שהעבירות עוברות למספר.

לב חיים כתב: . . הכל נהפך למצוות?

לבי במערב כתב:

עני בן פחמא כתב:סיפר עליו לשון הרע, לפי דברי החרדים שהעבירות עוברות למספר.

לב חיים כתב: . . הכל נהפך למצוות?

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

רמז: הוא כבר טבל לטומאתו, ונותר לו מעשה לעשות, שבדרך כלל עושים אותו לפני הטבילה.
ההלכה מפורשת ברמב"ם, וכן בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה.

רמב"ם פרה אדומה יא,ב (ועיין כסף-משנה שם), ממסכת פרה פי"ב משנה י"א (ורע"ב שם).

ביקורת תהיה כתב:קל וחומר לאו דממונא מלאו דאיסורא.

עני בן פחמא כתב:יש כסף משנה (סוף פ"ו שאר אבות הטומאה) שמחדש שאדם טמא אנו נטהר מטומאתו עד שיוצא מהמים ולא די בהכנסו למים, לפ"ז אפשר לומר שמדובר באדם שטבל ועודנו בתוך המים (יש מחל' באחרונים אם צריך שיצא לגמרי או די שיוציא איבר).

עזריאל ברגר כתב:היכי תמצי יהודי שטמא ומטמא את כל הנוגע בו (לא רק קדשים וכדו'), ועליו לעשות מעשה לטהרתו, ובמעשה זה הוא יהיה טהור לגמרי (לכאורה אפילו לא "טבול יום"), אך המעשה הזה איננו טבילה, ולא הבאת קרבן?

נאשער כתב:

נאשער כתב:כשאקבל התשובה הנכונה אספר סיפר מאוד יפה על המלבי"ם זצ"ל שאצלו היה מעשה עם שני מילים אלו..

מהו המעשה עם המלבי"ם בקשר להרחמה והקדחת?

פ"א הגיע משכיל אחד למלבי"ם [שהיה כידוע בקיא גדול בחכמת הדקדוק והמשכילים באו לבוחנו בענין זה] ושאלו היכן מצינו בתורה מילה אחת אשר מנוקדת בארבע נקודות קמ"ץ אחד אחרי השני,המלבי"ם חשב אך לא זכר פתרונה, א"ל המשכיל הכוונה למילה 'הָרָחָמָה'...וסיים..'האלט דאס ביי דיר'-קח את זה איתך[כשהכוונה זכור את זה..כשכוונתו גם שיזכור שלא ידע..].
על אתר השיב לו המלבי"ם בשאלה והיכן מצינו מילה עם ארבע נקודות פת"ח אחד אחרי השני,וכשחשב המשכיל ולא מצא פיתרון אמר לו המלבי"ם-זהו פתרונו:'הַקַדַחַת'.אבער האלט דאס ביי דיר..-קח את זה איתך...[כשהכוונה ברורה שיקח את הקדחת איתו..].

ישבב הסופר כתב:

נאשער כתב:עוד רגע אדבר ואעופה אשכונה.

איפה מצינו בתורה מילה עם 4 נקודות קמץ אחד אחרי השני ואיפה מצינו מילה עם 4 נקודות פתח אחד אחרי השני?

כשאקבל התשובה הנכונה אספר סיפר מאוד יפה על המלבי"ם זצ"ל שאצלו היה מעשה עם שני מילים אלו..

ד' קמצים בתורה? לא נראה לי שיש. ביחזקאל כו ב' "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה"
ד' פתחין זאח"ז אמנם יש בתורה [ויקרא כו טז] "אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת"

קראקובער כתב:ואיך יתכן הפוך [לפי חידוש ידוע של אחד מהאחרונים]
אדם שנגע במת ואחר כך נגע בכלים או באדם הכול טהור (מדאורייתא עכ"פ) אבל אם יטבל במקוה כשרה אחר כך הכול יטמא למפרע?

עזריאל ברגר כתב:ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

עזריאל ברגר כתב:הָרָחָמָה
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
הַקַּלַּחַת
הַצַּלַּחַת
הַקַּדַּחַת, וגם: וּבַקַּדַּחַת
בַגַּבַּחַת
וְלַסַּפַּחַת (גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת")

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

שמואל א יט יז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי

הפשטן כתב:הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.

הפשטן כתב:

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

שמואל א יט יז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי

ארבע זה כסף קטן. יש ניקוד שמופיע באותה מילה אפילו חמש פעמים (רמז: מדובר בניקוד שו"א).

הפשטן כתב:

עזריאל ברגר כתב:הָרָחָמָה
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
הַקַּלַּחַת
הַצַּלַּחַת
הַקַּדַּחַת, וגם: וּבַקַּדַּחַת
בַגַּבַּחַת
וְלַסַּפַּחַת (גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת")

הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.
ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

עזריאל ברגר כתב:

הפשטן כתב:

עזריאל ברגר כתב:הָרָחָמָה
הָרָמָתָה (8 פעמים בספר שמואל)
הַטַּבַּעַת (פעמיים - בתרומה ובויקהל)
הַקַּלַּחַת
הַצַּלַּחַת
הַקַּדַּחַת, וגם: וּבַקַּדַּחַת
בַגַּבַּחַת
וְלַסַּפַּחַת (גם כאן יש וא"ו החיבור, כמו "ובקדחת")

הַקַּלַּחַת? אין מילה כזאת בכל התנ"ך. לכן, מסתמא נפלה ט"ס בדבריך, וצ"ל בַּקַּלַּחַת.
ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

עזריאל ברגר כתב:

הפשטן כתב:ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הפשטן כתב:ומעניין לעניין: היכן מצינו ארבע קמצין באותה מילה, חוץ משתי הדוגמאות שהבאת בשם אותו חבר? רמז: לא מדובר בקמצין רצופים.

אותו חבר מצא גם את הפתרון הזה, וכתבתי לו בתגובה: חי חי יודוך.
וזה רמז...

הרמז הוא ב"חי חי".

שברי לוחות כתב:החרבה?

שברי לוחות כתב:הערבתה

הפשטן כתב:

שברי לוחות כתב:הערבתה

ייש"כ.
ואני עדין תוהה אל מה התכוון הרב עזריאל, אז נא שיואיל בטובו להחכימנו, ושכמ"ה.

שברי לוחות כתב:

הפשטן כתב:

שברי לוחות כתב:הערבתה

ייש"כ.
ואני עדין תוהה אל מה התכוון הרב עזריאל, אז נא שיואיל בטובו להחכימנו, ושכמ"ה.

יהושע פרק ח"י פסוק ח"י