פורום אוצר החכמה

היכ"ת שיאכל אדם דבר הקדוש בקדוש"ש ויתחייב על אכילתה מיתה ?

.השוחט כתב:באיזה נושא כתוב ברש"י על הש"ס על "בהמות שלומדות זו מזו" ?

יומא דף נ"ז

תאום ותאומה נולדו בשעה טובה בשבת פרשת מסעי, ר"ח מנחם.

התאום נקרא בשם מנחם. איזה שם יהיה הולם לתת לתאומה כהשלמה לשם 'מנחם'?

(רמז: מתאים עקרונית גם לפרשת פינחס)

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:ד' פרפראות לפרה"ש, מתוך הגליון של הג"ר יהושע גרינמן -

ג] בגמרא פליגי תנאי אם מולך הוא עבודה זרה ועי' מהרש"ל על הסמ"ג דלמ"ד עבודה זרה הוא נ"מ שנתלה, והנה יש לפחות ט"ו נ"מ נוספות מה הם.

ג. 1. האם הוא ביהרג ואל יעבור. 2. האם הוא נחשב מומר לע"ז, שיש בזה ריבוי נפק"מ (אם שחיטתו כשרה, ואם סת"ם שלו כשרים, ואם יינו יין נסך, והאם הוא יכול לערב בשבת או דווקא להשכיר רשות וכו').

עוד נפקא מינות בין אם מולך עבודה זרה או לא:
1. אם מולך עבודה זרה מחייב משום שני שמות (ונפקא מינה לחטאת), ואם לאו עבודה זרה מחייב רק משם אחד.
2. למאן דאמר לאו עבודה זרה זרה, אינו חייב אם עבד לפניו באחד משאר ארבע עבודות (כיון שאין דרך לעובדו, והיינו בלא קבלו באלוה, עיין מנ"ח מצוה כ"ו).
3. למאן דאמר לאו עבודה זרה אינו חייב בשאר עבודות זרות שהעביר לפניהם את בנו (ולמ"ד עבודה זרה, זה כל חידושו שמתחייב בכהאי גוונא בכל עבודה זרה, דלמולך פשיטא שהרי דרכו הוא).
4. אם התרו משום עבודה זרה ולא משום מולך, לפי הצד שעבודה זרה היא יתכן שמתחייב (אם התרו בו משום לא תעבדם).
5. למאן דאמר שהיא עבודה זרה, הורגים גם בן נח שעשה כן. (חמש נפקא מינות הראשונים על פי המנ"ח באותה מצוה).
6. לכאורה נפקא מינה האם בשוגג יכול להתכפר בכבשה או קבע לו שעירה כעבודה זרה, וכן בהעלם דבר של ציבור האם מביאים פר לעולה ושעיר לחטאת (וצריך עיון).
7. נפקא מינה לנביא שהורה להעביר למולך בהוראת שעה.
8. כהן שהעלה למולך האם כשר לברכת כהנים.
9. האם חל איסורי הנאה דעבודה זרה על המשמשים והנויים הנמצאים שם.
10. לו יצוייר שיקימו במת מולך שידוע לנו בבירור שכל כומריה ועובדיה אינם מכוונים לשם עבודה זרה, האם עדיין יהיה אסור.
11. האם נכלל בציווי דאבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים.
12. רואה מולך מברך ברוך שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו?
13. כיוצ"ב, רואה מולך שנעקרה האם מברך ברוך שעקר עכו"ם מארצנו?
14. למאן דאמר שאינה עבודה זרה, לכאורה לא היה על זה יצרא דעבודה זרה, ונפקא מינה שבזמן ביהמ"ק הראשון יש להעדיף פיתחא דמולך על פיתחא דזונות, למאן דאמר בעבודה זרה יז. דיש לבחור פתח עבודה זרה דנכיס יצריה ולא פיתחא דזונות. והוא הדין להיפך, למאן דאמר דניזיל לפתח זונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא, יש להעדיף פתח עבודה זרה או זונות ולא ללכת ליד מולך.
15. האם מותר לומר שמור לי בצד מולך פלוני?

שוב ראיתי שרובו כבר הובא לעיל בתשובות.

דרומי כתב:תאום ותאומה נולדו בשעה טובה בשבת פרשת מסעי, ר"ח מנחם.

התאום נקרא בשם מנחם. איזה שם יהיה הולם לתת לתאומה כהשלמה לשם 'מנחם'?

(רמז: מתאים עקרונית גם לפרשת פינחס)

מחלה נעה חגלה מלכה תרצה - ר"ת מנחמת...

חידה:
גזירה שגזרו ב"ד של מטה, וביטלו אותה אחרי דור אחד, ונתקיימה בב"ד של מעלה אחרי כמה דורות, עד שבוטלה שם, אך טעמי הגזירה (וטעמי ביטולה) בשני המקומות - היו שונים.

עזריאל ברגר כתב:חידה:
גזירה שגזרו ב"ד של מטה, וביטלו אותה אחרי דור אחד, ונתקיימה בב"ד של מעלה אחרי כמה דורות, עד שבוטלה שם, אך טעמי הגזירה (וטעמי ביטולה) בשני המקומות - היו שונים.

שלא להזכיר את תורת רבי מאיר בשמו.
בב"ד של מטה - סוף מסכת הוריות.
בב"ד של מעלה - חגיגה טו,ב.

תלישא קטנה כתב:היכ"ת שיאכל אדם דבר הקדוש בקדוש"ש ויתחייב על אכילתה מיתה ?

ילמדנו רבינו?
אולי עיסה הטבולה לחלה? או חלה עצמה?

עזריאל ברגר כתב:

תלישא קטנה כתב:היכ"ת שיאכל אדם דבר הקדוש בקדוש"ש ויתחייב על אכילתה מיתה ?

ילמדנו רבינו?
אולי עיסה הטבולה לחלה? או חלה עצמה?

נכון האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה, חייב מיתה. שביעית פ"ט מ"ט

תלישא קטנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

תלישא קטנה כתב:היכ"ת שיאכל אדם דבר הקדוש בקדוש"ש ויתחייב על אכילתה מיתה ?

ילמדנו רבינו?
אולי עיסה הטבולה לחלה? או חלה עצמה?

נכון האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה, חייב מיתה. שביעית פ"ט מ"ט

אם כן גם אחרי שהורמה חלתה, ביום כיפור. ואם תאמר שאינו מן השם, גם האוכל עיסה שאינה של שביעית חייב מיתה.

חידה אקטואלית:
תמול-שלשום פורסמה ידיעה על "מחבל" שהצית שריפת-יער ליד הר-גילה.

האם מתאים לומר "מחבל" על מי שניסה להזיק לעצים?
נא להביא ראיה מהתנ"ך!

לבי במערב כתב:שה"ש ב, טו?

אכן ראיה מדויקת.

כבר הובא כאן שלש החידות ששאל האמרי אמת מהרוגאצ'ובי?

איזו "התחלפות" בין 2 שיטות הלכתיות אירעה (אם לא טעיתי בחשבוני) בתקופה שבה יעקב אבינו עבד אצל לבן הארמי בשכר הצאן?

אום אני חומה כתב:זה מתחיל קצת קודם החת"ס... הרשב"א (שו"ת, ח"ד סי' קפז) נשאל ותירץ כך

זה מתחיל קצת קודם הרשב"א...

זוה"ק ח"ג דף רכ: - רכא.
אמר רבי אבא אדכרנא, מלה חדא דשמענא מבוצינא קדישא, דשמע משמיה דרבי אליעזר, יומא חד אתא לקמיה חד חכים גוי, אמר ליה סבא סבא, תלת בעיין בעינא למתבע מנך, חד דאתון אמרין דיתבני לכו בי מקדשא אחרא, והא לא הוו למבני אלא תרי זמנין, בית ראשון ובית שני, בית שלישי (בית רביעי) לא תשכח באורייתא, והא מה דהוה ליה למבני כבר אתבנון, ולעולם לית ביה יתיר, דהא תרי בתי ישראל קרא לון קרא, וכתיב (חגי ב ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון

היכן יש בירושלמי שלש מילים רצופות, שיחד מכילות 7 אותיות, ושש מתוכם זהות?

גל של אגוזים כתב:כבר הובא כאן שלש החידות ששאל האמרי אמת מהרוגאצ'ובי?

תשאל, אין בזה בל תוסיף

עזריאל ברגר כתב:איזו "התחלפות" בין 2 שיטות הלכתיות אירעה (אם לא טעיתי בחשבוני) בתקופה שבה יעקב אבינו עבד אצל לבן הארמי בשכר הצאן?

בבריאת העולם - תקופת שמואל היתה לפני תקופת רב אדא (תקופת ניסן בשנת א' לבריאה - היתה בדיוק בהפרש של שבוע בין שתי השיטות, כידוע).
בימינו, תקופת שמואל היא אחרי תקופת רב אדא.
ההתחלפות ביניהם היתה לכאורה בסביבות שנת ב'רג.

לבי במערב כתב:לעיל נשאלה החידה דלקמן:

עזריאל ברגר כתב:חידה ששאל זאב פרנק שי' בתוכניתו "שבע מי יודע" בערוץ 7 ע"ה:
רק גוי שאינו מבחין בין אמירה לדיבור - יעשה מראש וזנב חיבור.
החידה נשאלה בקשר לפרשה מסוימת בתורה, אך היום גיליתי שהיא מתאימה גם לפרשה נוספת.

בתשובתי עלי' הוספתי אפשרות נוספת לפתרון. מי יודע?

לבי במערב כתב:ס"פ פנחס ור"פ מטות

לימים גיליתי שבספרו ("תורתך שעשועי") הוא מביא את החידה גם על פרשת פינחס.
אגב, יש לו גם אתר אינטרנט - http://www.zeevfrank.co.il

כמה חידות שחשבתי לאחרונה

א. היכ"ת סוג קרבן שאינו נאכל אלא בלילה ולא ביום?

ב. היכ"ת איש טמא שמותר לכתחלה ליכנס למקדש [בלי טומאה הותרה בציבור או פיקו"נ וכדו']?

ג. האם מצינו בחז"ל כמה המינימום ששוה האתרוג למצוה בדר"כ?

גל של אגוזים כתב:כמה חידות שחשבתי לאחרונה

א. היכ"ת סוג קרבן שאינו נאכל אלא בלילה ולא ביום?

ב. היכ"ת איש טמא שמותר לכתחלה ליכנס למקדש [בלי טומאה הותרה בציבור או פיקו"נ וכדו']?

ג. האם מצינו בחז"ל כמה המינימום ששוה האתרוג למצוה בדר"כ?

א. 1. קרבן פסח (בין ראשון ובין שני). 2. שעיר החטאת הנעשה בחוץ ביום הכיפורים (אם כי אילו יימצא כהן הנצרך לאכול בשר לפיקוח נפש - אפשר להאכילו את בשר השעיר הזה, ויברך עליו "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול חטאת"), וכן לחם הפנים ביום הכיפורים שחל בשבת (וגם עליו אפשר להעיר כנ"ל).
ב. איש עתי שהוכן לשילוח השעיר לעזאזל וראה קרי בו ביום - נכנס למקדש ומוציא את השעיר.

חידה ששאלתי אתמול - יום שישי י"א תשרי ה'תשפ"ב:

מה שכולם יודעים שנאמר על אתמול, נאמר גם על מחר.
ובמחשבה נוספת - גם על היום (ולא רק).

("אתמול" - יום חמישי יום הכיפורים, ו"מחר" היינו שבת קודש י"ב תשרי).

היכי תימצי שאדם עשה פעולה מסויימת המביאה עליו הן מכת מרדות והן מלקות ממש?


(הפעולה היא אחת, אך העונשים לא בבת אחת)

עזריאל ברגר כתב:חידה ששאלתי אתמול - יום שישי י"א תשרי ה'תשפ"ב:

מה שכולם יודעים שנאמר על אתמול, נאמר גם על מחר.
ובמחשבה נוספת - גם על היום (ולא רק).

("אתמול" - יום חמישי יום הכיפורים, ו"מחר" היינו שבת קודש י"ב תשרי).

הביטוי "שבת שבתון" (או "שבתון שבת") נאמר בתורה על שלשה דברים:
4 פעמים - על שבת רגילה, דהיינו "מחר".
פעמיים - על יום הכיפורים, דהיינו "אתמול".
והשביעית - על שנת השביעית "שבת שבתון יהיה לארץ", דהיינו "גם על היום (ולא רק)" - כלומר על כל השנה הזאת.

בס"ד
מי והיכן תיאר את מרן הב"י 'ראש הממשלה'?

שני אנשים אותו שם
האחד צדיק והשני רשע
את הצדיק הרגו רשעים ואת הרשע הרגו צדיקים
[מופיע בתורה]

גל של אגוזים כתב:כמה חידות שחשבתי לאחרונה

א. היכ"ת סוג קרבן שאינו נאכל אלא בלילה ולא ביום?

ב. היכ"ת איש טמא שמותר לכתחלה ליכנס למקדש [בלי טומאה הותרה בציבור או פיקו"נ וכדו']?

ג. האם מצינו בחז"ל כמה המינימום ששוה האתרוג למצוה בדר"כ?

א-ב - ראה תשובותי לעיל.
ג. ילמדנו רבינו?

דרומי כתב:היכי תימצי שאדם עשה פעולה מסויימת המביאה עליו הן מכת מרדות והן מלקות ממש?
(הפעולה היא אחת, אך העונשים לא בבת אחת)

ילמדנו רבינו?

עזריאל ברגר כתב:

גל של אגוזים כתב:כמה חידות שחשבתי לאחרונה

א. היכ"ת סוג קרבן שאינו נאכל אלא בלילה ולא ביום?

ב. היכ"ת איש טמא שמותר לכתחלה ליכנס למקדש [בלי טומאה הותרה בציבור או פיקו"נ וכדו']?

ג. האם מצינו בחז"ל כמה המינימום ששוה האתרוג למצוה בדר"כ?

א-ב - ראה תשובותי לעיל.
ג. ילמדנו רבינו?

א. אכן התכוונתי לשעיר חטאת דיוהכ"פ [ונסתפקתי בהך דכהן חולה ועי'].
ב. אכן איש עתי ואצ"ל שנטמא בקרי דעצם ההתעסקות בשעיר המשתלח מטמאהו ובהכי חייבי' רחמנא כדדרשי' ביומא.
ג. עי' סוכה דף ל"ט ע"א ובתוס' שם דיוצא שהמינימום היא יותר ממזון ג' סעודות ועי' בחי' חת"ס שם דהיינו עם יין וכו' ולענ"ד כן מוכח בתוס' שכתבו עלה שדמיה יקרין וע"כ אינו אותו שיעור של שבת קי"ח [אך יש לדחות דכל זה אכניס בכלל 'יותר' ודו"ק].

גל של אגוזים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

גל של אגוזים כתב:כמה חידות שחשבתי לאחרונה

א. היכ"ת סוג קרבן שאינו נאכל אלא בלילה ולא ביום?

ב. היכ"ת איש טמא שמותר לכתחלה ליכנס למקדש [בלי טומאה הותרה בציבור או פיקו"נ וכדו']?

ג. האם מצינו בחז"ל כמה המינימום ששוה האתרוג למצוה בדר"כ?

א-ב - ראה תשובותי לעיל.
ג. ילמדנו רבינו?

א. אכן התכוונתי לשעיר חטאת דיוהכ"פ [ונסתפקתי בהך דכהן חולה ועי'].
ב. אכן איש עתי ואצ"ל שנטמא בקרי דעצם ההתעסקות בשעיר המשתלח מטמאהו ובהכי חייבי' רחמנא כדדרשי' ביומא.
ג. עי' סוכה דף ל"ט ע"א ובתוס' שם דיוצא שהמינימום היא יותר ממזון ג' סעודות ועי' בחי' חת"ס שם דהיינו עם יין וכו' ולענ"ד כן מוכח בתוס' שכתבו עלה שדמיה יקרין וע"כ אינו אותו שיעור של שבת קי"ח [אך יש לדחות דכל זה אכניס בכלל 'יותר' ודו"ק].

ב. אם לא נטמא בקרי וכיו"ב - הוא לא נכנס למקדש בטומאה, ולכו"ע אינו נטמא לפני שייצא מחומת ירושלים, כך שאפילו בזמן שהייתו ב"מחנה ישראל" הוא עדיין טהור לחלוטין.

נשאלתי למה התכוונתי שמכח מעשה אחד עלול להתחייב גם במכת מרדות וגם במלקות.

התשובה היא ברמב"ם הל' שחיטה פי"ג ה"ד:

"נטל אם על הבנים, וקצץ אגפיה כדי שלא תעוף, ושלחה - מכין אותו מכת מרדות, ומשהה אותה אצלו עד שיגדלו כנפיה ומשלחה.

ואם מתה קודם לזה, או ברחה ואבדה - לוקה, שהרי לא קיים עשה שבה".

כלומר, בתחילה מכין אותו מכת מרדות על עצם המעשה ה'חצוף' (קיצוץ האגפיים), ואם מתה או ברחה לפני שגדלו כנפיה - אז מתחייב גם במלקות על אותו מעשה עצמו.

[אלא שכד דייקת שפיר המלקות זה על עצם הנטילה, אבל בפועל מתחייב בזה דוקא מכח הפעולה של קיצוץ האגפיים ודו"ק].

היושב בגנים כתב:שני אנשים אותו שם
האחד צדיק והשני רשע
את הצדיק הרגו רשעים ואת הרשע הרגו צדיקים
[מופיע בתורה]

שאול (המלך - בן הכנענית)

מקדש מלך כתב:

היושב בגנים כתב:שני אנשים אותו שם
האחד צדיק והשני רשע
את הצדיק הרגו רשעים ואת הרשע הרגו צדיקים
[מופיע בתורה]

שאול (המלך - בן הכנענית)

הנ"ל נכון בתנ"ך אך לא בתורה וחידתי על התורה נשאלה

חשבתי שהמופיע בתורה הולך רק על הרשע שנהרג ביד הצדיקים, ושאול בן הכנענית מופיע בתורה.

בכל מקרה התשובה אם כן היא "חור" (בן מרים וכלב - ממלכי מדין)

ואם כבר עסקינן בשמות, הנה חידה ששמעתי בעבר (מקוה שאינה באשכול).

מי היתה חנוך?

מקדש מלך כתב:ואם כבר עסקינן בשמות, הנה חידה ששמעתי בעבר (מקוה שאינה באשכול).

מי היתה חנוך?

עיר.

חידות על פרשת בראשית.
א. מיהו הרוצה-אח הראשון?
ב. מה לבן בין כפות סומא?
ג. מי נדמה למי כחיה?
ד. מי טַרף בכפיו כחיה?
ה. הבן הורה, הנכד ירה. כיצד נוקם הסב בשבעה?

נחומצ'ה כתב:חידות על פרשת בראשית.
א. מיהו הרוצה-אח הראשון?
ב. מה לבן בין כפות סומא?
ג. מי נדמה למי כחיה?
ד. מי טַרף בכפיו כחיה?
ה. הבן הורה, הנכד ירה. כיצד נוקם הסב בשבעה?

א. הבל רצה את אחיו קין
ב. תובל קין בין כפות למך
ג. קין לתובל קין
ד. קין
ה. למך נקם בקין שהרגו

צדקתי?

יאיר כתב:

נחומצ'ה כתב:חידות על פרשת בראשית.
א. מיהו הרוצה-אח הראשון?
ב. מה לבן בין כפות סומא?
ג. מי נדמה למי כחיה?
ד. מי טַרף בכפיו כחיה?
ה. הבן הורה, הנכד ירה. כיצד נוקם הסב בשבעה?

א. הבל רצה את אחיו קין
ב. תובל קין בין כפות למך
ג. קין לתובל קין
ד. קין
ה. למך נקם בקין שהרגו

צדקתי?

ד. למך טרף בכפיו את בנו תובל
ה. הבן תובל נתן פקודה להרוג קין. ונכד קין [למך] הוא ירה חץ על סבו [קין] והוא דור שביעי