פורום אוצר החכמה

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:שבעה הרג שבעה בשבעה ומשח שני שבעה.

שמואל (בגימטריא שבעה =377) הרג את אגג (בגי' 7) בכלי זי"ן, ומשח את דוד (בגי' 14 = 2*7).

נחומצ'ה כתב:מאכל ומשקה שווים
בין ישראל לגויים
זה בין האבנים
וזה בין הבנים

נחומצ'ה כתב:כוונתך להִלל הזקן?! פרוזבול וכורך.

תלישא קטנה כתב:

נחומצ'ה כתב:כוונתך להִלל הזקן?! פרוזבול וכורך.

אכן

נחומצ'ה כתב:

תלישא קטנה כתב:

נחומצ'ה כתב:כוונתך להִלל הזקן?! פרוזבול וכורך.

אכן

היית עושה זאת ככתב חידה, כך:

שתיהם יצאו מאחד.
זה מתחיל באדר ותם בחשון,
ורעהו רק בימי ניסן.

מי אנוכי כתב:חידה: איזה שני מזמורים בתהילים 8 הפסוקים האחרונים זהים (למעט שינוים קלים)?

לבנון כתב:

מי אנוכי כתב:חידה: איזה שני מזמורים בתהילים 8 הפסוקים האחרונים זהים (למעט שינוים קלים)?

קח, ס
אגב, גם פסוקים ד-ו שבמזמור קח נמצאים בשינויים* במזמור נז בסופו

*בכוונה לא כתבתי שינויים קלים, כי בתנ"ך אין שינויים קלים, כל שינוי הוא חשוב עד למאוד.

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:

לבנון כתב:מה עושה מטאטא בשח מט?

שו"ע או"ח סימן שח סעיף מט:

מכבדות שמכבדים בהם הקרקע, מותר לטלטלם.

יפה!!!
אפשר לשאול כך:
מדוע המטאטא נמצא בשולחן בשח מט?

הוה אמינא כתב:אנחנו כבר אחרי אחרי, אבל יש כאלו שהם עדיין לפני אחרי.
מי "אנחנו" ומי "הם"?

עזריאל ברגר כתב:חידה לפרשת אמור (מאת גלעד הרשושנים):

חֲרִיגָה בְּיוֹתֵר, הַנְּקֻדָּה,
וְהִיא צָצָה וּמְגִיחָה בּוֹדֵדָה:
אֵצֶל הָאַחִים, לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה,
לְאַחַר חֲמִשִּׁים יָמִים, כְּחֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה,
בְּמַעֲנֶה הַבּוּזִי, שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְפִידָה,
וּבִרְשִׁימַת נְתִינֵי הַסּוֹפֵר, הַמְּכֻבָּדָה.
רַבִּים הִתְלַבְּטוּ לְפֵשֶׁר תַּפְקִידָהּ.

הבטחתי כתב:

עזריאל ברגר כתב:חידה לפרשת אמור (מאת גלעד הרשושנים):

חֲרִיגָה בְּיוֹתֵר, הַנְּקֻדָּה,
וְהִיא צָצָה וּמְגִיחָה בּוֹדֵדָה:
אֵצֶל הָאַחִים, לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה,
לְאַחַר חֲמִשִּׁים יָמִים, כְּחֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה,
בְּמַעֲנֶה הַבּוּזִי, שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְפִידָה,
וּבִרְשִׁימַת נְתִינֵי הַסּוֹפֵר, הַמְּכֻבָּדָה.
רַבִּים הִתְלַבְּטוּ לְפֵשֶׁר תַּפְקִידָהּ.

הא' הדגושה במילה 'תביאו' לחם תנופה, וכל האלפי"ן הדגושים דכוותה.
(כבר קדמני הרב 'גלאגוזים', אולם אני בחפזי חשבתי שחד חידה חדשה).

כדכד כתב:חידה נוספת:
היכן מצינו במקרים מסויימים, שקוראים מלים מסויימות בפסוק בטעמים מסויימים, באותו שבוע קוראים שוב את אותם מלים אבל בטעמים אחרים וכן בשבוע שאחריו קוראים כמו בשני ולא כמו בראשון אך בשבוע שאחר כך חוזרים לקרוא כמו בפעם הראשונה?

עזריאל ברגר כתב:

הכהן כתב:מה הזמן הקצר ביותר שבו קוראים בתורה בחמשה חומשי תורה?

ב דר"ה עד יום כיפור?

עזריאל ברגר כתב:חידות לפרשת אמור:
א. פסוק שכל זוג מילים בו מסתיים באותה אות?
ב. מיהן 3 המצוות שחסרות בפרשתנו מתוך קבוצה של מצוות?

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:חידות לפרשת אמור:
א. פסוק שכל זוג מילים בו מסתיים באותה אות?
ב. מיהן 3 המצוות שחסרות בפרשתנו מתוך קבוצה של מצוות?

א. לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים
ב. שכחה פרט ופרט ועוללות

הרב שאול כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הכהן כתב:מה הזמן הקצר ביותר שבו קוראים בתורה בחמשה חומשי תורה?

ב דר"ה עד יום כיפור?

על זה נאמר תשעה מי יודע
אבל ..
שמונה מי יודע ?
מיום ב של סוכות עד שמחת תורה בחול
או מיום ראשון עד שמחת תורה בארץ

כדכד כתב:

הרב שאול כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הכהן כתב:מה הזמן הקצר ביותר שבו קוראים בתורה בחמשה חומשי תורה?

ב דר"ה עד יום כיפור?

על זה נאמר תשעה מי יודע
אבל ..
שמונה מי יודע ?
מיום ב של סוכות עד שמחת תורה בחול
או מיום ראשון עד שמחת תורה בארץ

התשובה של תשעה מי יודע היא תמיד אבל התשוטבה של שמונה מי יודע עיא דווקא כשיש שבת חוה"מ שקורים בספר שמות כי אם יו"ט של סוכות ושמנ"ע חל בש"ק אז אין קוראים בחומש שמות בשמונת הימים האלה

כדכד כתב:חידה חדשה (אך אולי קדמוני ולא ראיתי)
באיזה ענין יהיה שאם אדם מורה הוראה בדברי תורה יהיה הפסק שיפסול ענין זה ואילו אם יאכל באותו זמן לא יהיה הפסק?

כדכד כתב:

הרב שאול כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הכהן כתב:מה הזמן הקצר ביותר שבו קוראים בתורה בחמשה חומשי תורה?

ב דר"ה עד יום כיפור?

על זה נאמר תשעה מי יודע
אבל ..
שמונה מי יודע ?
מיום ב של סוכות עד שמחת תורה בחול
או מיום ראשון עד שמחת תורה בארץ

התשובה של תשעה מי יודע היא תמיד אבל התשובה של שמונה מי יודע עיא דווקא כשיש שבת חוה"מ שקורים בספר שמות כי אם יו"ט של סוכות ושמנ"ע חל בש"ק אז אין קוראים בחומש שמות בשמונת הימים האלה

כדכד כתב:יש לדון בגדר הקריאה בשמח"ת אך עכ"פ בשמח"ת תמיד קוראים, משא"כ בספר שמות שבו לא תמיד קוראים

.השוחט כתב:שתי מיטות שוות בצורתן לגמרי ובמטרתן.
האחת, ישכב עליה הזב, תיעשה אב הטומאה דמשכב הזב, השניה לא.

(זו הפשטות וכן פירש"י, אבל זה לא מוסכם, לפי שהתוס' דוחים זאת בתוקף)

עזריאל ברגר כתב:

.השוחט כתב:שתי מיטות שוות בצורתן לגמרי ובמטרתן.
האחת, ישכב עליה הזב, תיעשה אב הטומאה דמשכב הזב, השניה לא.

(זו הפשטות וכן פירש"י, אבל זה לא מוסכם, לפי שהתוס' דוחים זאת בתוקף)

ב"ק סו,ב, בתוד"ה ד.מ.ד.

נחומצ'ה כתב:מושגים בהלכה:
שנים שהם אחד
אחד בתורה
ושלוש בקבלה
מה הכח ולמי?