שמן הוי בעין בשעה שהוא דולק

[עושה חדשות]

תוס' ב"ק קא.
ולא יצבע בו ולא ידליק בו הנר - ואם תאמר והא בפרק כל שעה שרינן עצים להדלקה למאן דאמר אין שבח עצים בפת ולא משכחי עצים דאיסורא אלא כעין כסא ושרשיפא ויש לומר דשמן הוי בעין בשעה שהוא דולק אבל עצים נעשים גחלת והשלהבת אין באה אלא מן הגחלת.

האם יש חילוק פיזי בין אופן הבעירה של שמן לעומת עצים, או שהחילוק ביניהם הוא במישור אחר.

[וונדרבר]

תוס' ב"ק קא.
ולא יצבע בו ולא ידליק בו הנר - ואם תאמר והא בפרק כל שעה שרינן עצים להדלקה למאן דאמר אין שבח עצים בפת ולא משכחי עצים דאיסורא אלא כעין כסא ושרשיפא ויש לומר דשמן הוי בעין בשעה שהוא דולק אבל עצים נעשים גחלת והשלהבת אין באה אלא מן הגחלת.
האם יש חילוק פיזי בין אופן הבעירה של שמן לעומת עצים, או שהחילוק ביניהם הוא במישור אחר.

עיי' תוס' רבינו פרץ פסחים כ"ז ע"ב, ד"ה הכא, שכותב שהשמן שאינו סמוך לנר [=ללהבה] הוי בעין, והאדם נהנה גם מהשמן שהוא בעין, דעל ידי שיש הרבה שמן הנר מאיר יותר, עיי"ש.
וצ"ע אם אפשר להעמיס את זה בדברי התוס' בב"ק.

[וונדרבר]

ויש לומר דשמן הוי בעין בשעה שהוא דולק אבל עצים נעשים גחלת והשלהבת אין באה אלא מן הגחלת.

כעת ראיתי בס' בארות יצחק (לר"י שפיצר) פסחים ב', סוף סי' כ"ד, (אות ב' - עמ' ס"ד), על דברי תוס' פסחים כ"ב ע"ב (תד"ה מנין) שכתבו ששמן הוי בעין כשדולק וכו', שגם הבין בדבריהם כעין מה שהבאתי לעיל מתוס' רבינו פרץ, והוסיף שהתוס' לשיטתייהו אזלי כפי שכתבו בביצה כב. (ד"ה והמסתפק) "הואיל דבאותה שעה שהוא מסתפק ממנה - מכבה קצת ומכסה אורו, דלא יכול לאנהורי כולי האי כי איכא שמן מועט בנר", הרי דס"ל להתוס' דבעירת האש הינה גם מכח השמן שבעין.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=80&book=149746

[עושה חדשות]

ראה עוד במצו"ב כאן הערה 11.