ונמצאת טריפה. פ"ה ס"ד כשבדק בסימנין נמצאת שנטרפה בשחיטה, דאי נטרפה מעיקרא דניקב קרום של מוח או נחתכו רגליה לא שייך למימר נמצאת. וכן משמע דדייק לשון נמצאת, מדדחיק לשנויי כגון שנמצאת טריפה בבני מעין, דהוי טריפות שלא היה יכול לידע קודם שחיטה. ושוב מחקו רש"י מפירושיו, והיינו משום דאי נפסלה בשחיטה נבלה היא. ובחנם מחקו דדוקא בפסיקת הגרגרת אמרינן בהשוחט דנפסלה בשחיטה נבלה שלא נשחט הסימן, אבל אם שחט הושט משהו, ושהה ושחט למעלה או למטה, אין זה כ"א טריפה. א"נ ס"ד דאתיא כר' עקיבא דאמר נפסלה בשחיטה טריפה, קודם שהודה לר' ישבב, ואמרי' נמי התם כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה:
[הועתק מתוספות רבינו שמואל ב"ר יצחק (בשיטת הקדמונים, י"ל ע"י רמ"י בלוי) מתוך פרוייקט השו"ת, אך כבר הוברר ע"י ר"א גבאי שמדף יט, א הוא תוס' טוך].
מתוך דברי תוס' טוך כאן לא התברר ממה חזר בו רש"י, שהרי ברש"י שלפנינו נמצאים כל הדברים הנ"ל.
בתוס' שלפנינו [על הגליון] איתא
פירש בקונטרס דקס"ד כשבדק בסימנין נמצאת שנטרפה בשחיטה כגון שנקב הוושט דאי נטרפה מעיקרא כגון ניקב קרום או נחתכו רגליה לא שייך למיתני נמצאת
האם ניתן לומר שכן היה כתוב לפני תוס' טוך, וע"ז כיוונו במה שכתבו שרש"י מחק ג' תיבות אלו, [אך משום מה נשמטו תיבות אלו כשהעתיקו את דברי רש"י] ?