קונטרס אמרי שפ"ר - שפר קדמיכון להחויא

[איש_ספר]

באחד מכרכי 'ספרים קדושים מתלמידי הבעש"ט' נדפס קונטרס זה, ואין בו לא שער ולא קולפון.
מצ"ב תחילתו וסופו:

אמרי א.jpg (172.02 KiB) נצפה 3268 פעמים

אמרי ב.jpg (132.58 KiB) נצפה 3268 פעמים

מאיזה מקום קדוש יהלכון?

[מתעמק]

מסגנון הדברים בעמוד הא' הייתי משער שזה שייך לכתבי תלמידי רבי פנחס מקאריץ. (בעמוד האחרון אני כבר מסופק).
גם שם הספר מסייע לזה, שפ"ר ראשי תיבות ר'בי פ'נחס ש'פירא.
ולפי זה מו"ה זאב הוא רבי בנימין זאב מבאלטא.

[מתעמק]

שוב ראיתי באמרי פנחס השלם (בני ברק תשס"ג) חלק ב' עמוד תקלה, שברשימות קונטרסים הנדפסים מתורת רבי פנחס מקאריץ, באות ט' נרשם קונטרס אמרי שפר, ויהבו סימנא שסימניו נ"ד, ופתיחתו "בכל מקום יש בחינת אליהו". כך שהוסר הספק מכל וכל.
נרשם שם שהקונטרס הנ"ל נדפס בפיעטרקוב שנת עת"ר.

[איש_ספר]

תוודה מרובה לרב מתעמק, צפנת פענח!

[חנבין]

מאיזה מקום קדוש יהלכון?

לענ"ד חוברת זו היא לקוטים מספרי הר"פ מקאריץ האחרים (כנראה סביב מועדי תשרי), ואיננה מקורית, ולפחות שלשת הקטעים האחרונים שבה, קשה להגדירם כ"ממקום קדוש יהלכון"

ואפרש שיחתי:
הספר אמרי פנחס יצא לאור ב-3 מהדורות:
הראשונה בשנת תשל"ד, של כתה"י של הק' ר' פנחס חודורוב הי"ד בלבד, ע"י ר' יחזקאל פרנקל.
השניה בשנת תשמ"ח, כאשר המו"ל נתן את הספר למכון מישור שהוסיף לספר מספרים נוספים של רבי פנחס מקוריץ.
השלישית בשנת תשס"ג, ע"י בנו של רבי יחזקאל פרנקל רבי אלימלך אליעזר הי"ו, מהדורה זו מושלמת ביותר שאספה אל קרבה את כל הקיים בשם רבי פנחס מקוריץ ועם תיקונים רבים בנוסח.

במהדורה השניה בהוצאת מישור, נוספו קטעים (כמדומה בסביבות 15 קטעים) לשמחת תורה.
מיד כשהבטתי בקטעים אלו משהו לא מצא חן בעיני כפי שאסביר, ושיערתי השערה שהוכחה כנכונה. ישנו ספר "סדר ההקפות מר' פנחס מקוריץ - ע"פ סדר השרים של מעלה" (או משהו דומה). מחבר הספר הוא מחבר: נפלאות מהר"ל, חכמת מהר"ל, תפארת מהרא"ל וכו' (...). לא ראיתי מעודי את הספר, אבל בכל זאת שיערתי שכנראה בסופו נוספו ד"ת מר"פ מקאריץ על ש"ת, ומשם נאספו. מה שהיה נראה כסותר את השערתי, שנרשם שהמקור מספר: תוספתא למדרש פנחס.
הלכתי לבדוק במהדורא השלישית המושלמת, ואכן נכתב שם בכמה מילים, כי במהדורה השניה הובאו קטעים מתוך הקונטרס הנ"ל על ההקפות, והקונטרס הנ"ל לא ברור מקורו, ואינו תואם את מסורת קוריץ בהקפות, לכן דברים אלו לא יופיעו במהדורא ג'.

כנראה שמהקונטרס הנ"ל על ההקפות הועתק ל"תוספתא למדרש פנחס" ומשם הגיע למהדורה ב' של אמרי פנחס.

כעת אסביר מדוע הקטעים נראים כחשודים:
מובא שם (ציטוט לא מדויק מזכרון) כ"ק אדמו"ר זצוק"ל היה לובש הקפיטא הלבן בשמחת תורה כמו ביום כיפור.
שתי בעיות בקטע זה:
א. באוקריינא - מקום מושב הר"פ מקאריץ ותלמידיו, לא היה השם "קפיטא", היה "יופא" "קאפטען" "יופיצא" וכו' (שמות שמצאתי בספרים ואינני יודע אם כולם של קפוטא) "קפיטא" יצא מעטו של יהודי פולני.
ב. הנ"ל גם לא ידע, כי בדורות הראשונים של החסידות, לבשו כל מנהיגי החסידות לבוש לבן בכל שבת ומועד, ולא רק ביו"כ וש"ת. הנ"ל ראה את המציאות בדורו, כאשר כבר השתנתה ע"י השר שלום בגליציה והשפ"א בפולין.
ג. ובעיה נוספת בכל הקטעים:
כל הקטעים מתחילים כ"ק אדמו"ר זצוק"ל אמר ... , לא נמצא ביטוי זה בכל הספרים של תורת הר"פ מקאריץ, אלא מכנים אותו הרב ז"ל וכדומה, הביטוי הנ"ל מאוחר, וידוע כי המילה אדמו"ר המאוחרת, היתה אחת מהוכחות האמרי אמת מגור לזיוף הגניזה החרסונית.
אני רואה כאן באות נג קטע שזכור לי מהנ"ל (אלא שנקטם ראשו המתחיל כ"ק אדמו"ר זצ"ל), כמדומה שגם קטע נד, ואילו קטע נב על אף קטימת הראש, מכיל את הבטוי אדמו"ר זצוק"ל, והיות ושלשת הקטעים מתייחסים לש"ת, אני די בטוח שהם מהספר הנ"ל, אלא שאין לי אפשרות לבדוק כרגע באמרי פנחס מהד' מישור שהעתיקה את הדברים.

[מתעמק]

הוא אשר כתבתי בריש דברי:

מסגנון הדברים בעמוד הא' הייתי משער שזה שייך לכתבי תלמידי רבי פנחס מקאריץ. (בעמוד האחרון אני כבר מסופק).

אך לדידי הרע יותר סגנון הדברים באות נג בשפת אידיש, שהסגנון נראה די מאוחר. גם מה שכתוב באות נד ואות נב לא נראים דומים בתוכנם לתורת רבי פנחס מקאריץ הידועים, ונראה מזה שכותב מאוחר הכניס לתוך פי רבי פנחס מושגי החסידות הידועים בימי הכותב. גם אות מז בכלל זה.
ובכלל המסופר באות נ"ב תמוה, כי לא היו מופתים בריבוי בימי אבות החסידות, ראה דברים נמרצים שכתב רבי אברהם מקאליסק באחד ממכתביו הנדפסים וז"ל:

גם בימי אדמ"ו [המגיד ממעזריטש] זצוק"ל לא ראיתי נוהגין כן, באו אליו אנשים בלא שמוש כניסה ויציאה [כלומר שבאו לשמוע תורתו ואף פעם לא נכנסו אליו לחדרו לדבר עמו], ואם קדמו וכנסה לאיזה דבר גדול ממילא מפסיקין לתפילה, ובכל זאת היו נזהרי' איך ומה לאמרו למען לא תכבד עליו, וכל המעשיות שמספרים - מפני שנתקבצו יחד דרך ספור הנדמה בעיניהם שהי' תמידין כפעם בפעם, אנכי היודע ועד שלא הי' כ"א באקראי פעם בשנה או בשמיט' ולא מעשה בכל יום כי לא נביא היום יקרא רואה מה למעלה מה למטה

ומצאתי דבר פלא בקובץ יגדיל תורה (קה"ת ברוקלין) חוברת לא סימן פ, שנדפס שם מגוכתי"ק הצמח צדק העתקת רוב קטעי האגרת הנ"ל מרבי אברהם מקאליסק, כולל גם קטע הנ"ל, והמו"ל ייחסו הקטעים להצמח צדק עצמו, ומזה יצא להם שעל סדר ההנהגה בחיי בעל התניא מדובר. לא אדע אם נתעוררו אחר זה ועמדו על טעותם או שנשאר זה בחב"ד בחזקת דברי הצמח צדק.
אך בענין שימוש תיבת אדמו"ר, נכון הדבר שבמקרה זה יש בה משום חשד, כי אין תואר זה בשימוש כלל בכתבתי קאריץ (לפי מיטב זכרוני), אך עדיין אם לא היו אלו כתבי קאריץ לא היה מזה הוכחה על איחורם. ואין ראיה מדיוקו של האמרי אמת במכתבי גניזה החרסונית. ונימוקי בזה, כי הגם שתיבת "אדמו"ר" כתואר מוחלט לא נמצא כל כך בימיהם, אבל תואר זה כאחד מתוארי הכבוד נמצא, אך לא באות ר' לאחרונה, אלא "אדמו'", ונמצא בכמה כת"י של תקופה ההיא. אך הוספת אות ר' כשלעצמה מוכיחה איחור הנכתב, כי לא נהוג אז תיבה זו בכתיב זה (ויש כמה דוגמאות לשינויים מעין אלו שנתהוו במשך הדורות בהוספות או גרעון אות, וזה מוכיח על תקופת כתיבתם, דוגמת תואר י"נ הנהוג אצל כמה חסידים, אך אצל בעל התניא תמצא רק יח"נ, כלומר אותה תיבה ואותה ר"ת, אך בשינוי מועט). אשר על כן, בבוא לפנינו כתב יד המוחזק ככתב יד קדום, נוכל להפריך ייחוסה על ידי שינויים קטנים אלו, שמזה מוכח שנכתבו במאוחר. והוא דינו של האמרי אמת על מכתבי הגניזה (ואף אם העתקות הן, הרי אם נעשה קרוב לזמן כתיבתם וודאי שהקושיא במקומה עומדת, ואם ננקוט כהשערה החבדי"ת שנעשה כדי להבריח האורגינלים מתח"י הרוסים, הרי נעשה במהירות ובוודאי שלא טרח המעתיק לייפות ולשנות התיבות כפי הכתיב שהורגל בימיו אלא העתיק הכל כמו שהי' לפניו. ואם יש הוספת אות, הסברא נותנת שכן היה במקור, ושוב קשה כנ"ל). לא כן בספר הנדפס בשנת עת"ר, שמדרך המדפיסים להגיה ולהדפיס באופן נאות, כך שאף אם בכתב היד שלפניו היה כתוב אדמו', היה משנה לאדמו"ר, ולק"מ.
אך כאמור אף תואר אדמו' אינו רגיל בכתבי קאריץ, נוסף על שאר הקושיים בקטעים שבעמוד האחרון כנ"ל.

[זקן ששכח]

מאיזה מקום קדוש יהלכון?

לענ"ד חוברת זו היא לקוטים מספרי הר"פ מקאריץ האחרים (כנראה סביב מועדי תשרי), ואיננה מקורית, ולפחות שלשת הקטעים האחרונים שבה, קשה להגדירם כ"ממקום קדוש יהלכון"

ואפרש שיחתי:
הספר אמרי פנחס יצא לאור ב-3 מהדורות:
הראשונה בשנת תשל"ד, של כתה"י של הק' ר' פנחס חודורוב הי"ד בלבד, ע"י ר' יחזקאל פרנקל.
השניה בשנת תשמ"ח, כאשר המו"ל נתן את הספר למכון מישור שהוסיף לספר מספרים נוספים של רבי פנחס מקוריץ.
השלישית בשנת תשס"ג, ע"י בנו של רבי יחזקאל פרנקל רבי אלימלך אליעזר הי"ו, מהדורה זו מושלמת ביותר שאספה אל קרבה את כל הקיים בשם רבי פנחס מקוריץ ועם תיקונים רבים בנוסח.

גם אני הקטן הבנתי מיד שהדברים מפ"ק של הרה"ק מקאריץ. ואף עם כל שאר דבריך אסכים.
לגבי כתה"י. כאשר ראיתי הספר לראשונה במהדו' תשמ"ח. השויתי ל'מדרש פינחס' שהיה בידי, וסבורני שניתן לומר בודאות כמעט גמורה שמדובר באותו כת"י וממילא באותו ספר. ורק אח"כ הוסיפו עוד הוספות, אבל בסיס הספר חד הוא.