האם יש ענין להקדים אכילת פרי שמוזכר בתורה?

[נאשער]

עובדא הוי עם אחד מצדיקי הדור שיחי' [לע"ע לא אזכיר את שמו] שהעדיף לאכול קודם אבטיח ע"פ מילון [באופנים ששניהם חביב והם באותו דרגה בברכה ובחביבות] כי אבטיחים מוזכרים בתורה, האם יש איזה מקור לדברים האלו?
[אותו אדמו"ר הטעים את דבריו שכן מובא מצדיקים וחסידים,האומנם?].

[דראל]

יכולת לגלות את אוזנו שהאבטיח שאכל אינו האבטיח ששמו נכתב בתורה.


בעניין דומה. זכורני כי היה אדמו"ר שלא היה מזכיר שמות מקומות בחו"ל (אלא מציין: המקום שבו גר פלוני וכו'), למעט העיירה דוקלא, שהרי שמה מוזכר בתורה (בראשית י כז).

[חכם באשי]

יכולת לגלות את אוזנו שהאבטיח שאכל אינו האבטיח ששמו נכתב בתורה.

לזכורני, יש הטוענים שה'אבטיח' המקראי הוא-הוא המילון!
ולפיכך מנהגו של אותו אדמו"ר הוא 'הפוך על הפוך'!....

[היא שיחתי]

בעניין דומה. זכורני כי היה אדמו"ר שלא היה מזכיר שמות מקומות בחו"ל (אלא מציין: המקום שבו גר פלוני וכו'), למעט העיירה דוקלא, שהרי שמה מוזכר בתורה (בראשית י כז).

בטח אדמו"ר משושלת צאנז

[הבונה]

יכולת לגלות את אוזנו שהאבטיח שאכל אינו האבטיח ששמו נכתב בתורה.

מנין לך?
אמנם היה נראה לי כך, כי רש"י על והאבטיחים אומר "בורקש" חשבתי שזה בורקעס שזה סלק ביידיש (כמובן לא הוכחה גמורה לצרפתית של
רש"י), אבל ראיתי באוצר לעזי רש"י שהגי' מכ"י בודיקיש שהם אכן אבטיחים שלנו בצרפתית
בפעם הבאה לבדוק

[דראל]

יכולת לגלות את אוזנו שהאבטיח שאכל אינו האבטיח ששמו נכתב בתורה.

מנין לך?
אמנם היה נראה לי כך, כי רש"י על והאבטיחים אומר "בורקש" חשבתי שזה בורקעס שזה סלק ביידיש (כמובן לא הוכחה גמורה לצרפתית של
רש"י), אבל ראיתי באוצר לעזי רש"י שהגי' מכ"י בודיקיש שהם אכן אבטיחים שלנו בצרפתית
בפעם הבאה לבדוק

ת"י תרגם 'מלפפוניא', ואילו אונקלוס תרגם 'אבטיחיא'. כלומר, מידי ספק טרם יצאנו.
אולי כדאי לבדוק במחקר:
"מולדתו של האבטיח הוא באפריקה הטרופית. הוא הגיע למצרים רק בתקופת הברונזה" (מיכאל זהרי, אנצמ"ק ערך 'אבטיח', טו' 21, ירושלים תשט"ו), וכן (שם, טו' 20): "בתקופת המקרא לא היו ידועים בישראל ובמצרים אלא ארבעה מיני דלועים... [והאבטיח של ימינו אינו ביניהם, עיי"ש].

אולי עדיף שאתה תבדוק קודם שתמליץ לי לעשות זאת?

[הבונה]

אולי עדיף שאתה תבדוק קודם שתמליץ לי לעשות זאת?

אני בדקתי ברש"י, ואני סומך עליו יותר מאשר על זהרי.
גם מחז"ל נראה שזה מין קרוב למילון הקרוי בפיהם (כידוע מהמקור היווני) מלפפון.

[עשוי לנחת]

זכורני כי היה אדמו"ר שלא היה מזכיר שמות מקומות בחו"ל (אלא מציין: המקום שבו גר פלוני וכו'), למעט העיירה דוקלא, שהרי שמה מוזכר בתורה (בראשית י כז).

מעניין שרבי אהרן מבעלזא זי"ע היה מקפיד דווקא יותר בשמות שכתובים בתורה לא לומר אותם, ועכ"פ לומר את כל הפסוק בהם הם מוזכרים, מטעם שחשש שאם אומר מילה שכתובה בתורה בלי כל הפסוק הרי הוא עובר משום כל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן.
יעויין בספר בקדושתו של אהרן, ושם עוד חומרות שנהג בהפלגה

[דראל]

אולי עדיף שאתה תבדוק קודם שתמליץ לי לעשות זאת?

אני בדקתי ברש"י, ואני סומך עליו יותר מאשר על זהרי.
גם מחז"ל נראה שזה מין קרוב למילון הקרוי בפיהם (כידוע מהמקור היווני) מלפפון.

אז תמשיך להיעזר ברש"י כדי לזהות פירות בארץ שרש"י לא חי בה.
חז"ל שחיו בארץ זיהו את האבטיח כמלפפון או משהו דומה לו. אבל אל תסמוך על חז"ל, תסמוך על רש"י.

[הבונה]

אולי עדיף שאתה תבדוק קודם שתמליץ לי לעשות זאת?

אני בדקתי ברש"י, ואני סומך עליו יותר מאשר על זהרי.
גם מחז"ל נראה שזה מין קרוב למילון הקרוי בפיהם (כידוע מהמקור היווני) מלפפון.

אז תמשיך להיעזר ברש"י כדי לזהות פירות בארץ שרש"י לא חי בה.
חז"ל שחיו בארץ זיהו את האבטיח כמלפפון או משהו דומה לו. אבל אל תסמוך על חז"ל, תסמוך על רש"י.

כנראה שיש לנו השקפות שונות ולא ניתנות לגישור בדבר ההסתמכות על רש"י גם בהנ"ל.
עכ"פ אין כאן שום שאלה על אותו אדמו"ר, וזו זכותו (ואולי חובתו) להסתמך על רש"י ולא על החוקרים בני ימינו.
חז"ל ודאי סברו שזה אבטיח בן ימינו, כי שנינו בירושלמי כלאיים (לא לפי הגי' המקובלת אלא לפי גירסאות מדויקות) ר' יהודה אומר עיקרו כלאיים אדם נוטל מעה מפיטמא של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח, לפום כן צווחין בלשון יון "מלפפון". מלפפון הוא ביונית מה שאנו מכנים מילון (וסתם בטעות אנו מכנים כך את הקישוא המקראי, ואת שמו הענקנו בטעות לירק שהגיע מיבשת אמריקה), וכפי שראיתי פירוש המילה ביונית - תפוח האבטיח.

[הבונה]

ומה שתמוה בדברי הירושלמי, כיצד מתאחים תפוח שהוא פרי עם אבטיח ממשפחת הדלועים, כבר תמה על כך רבי בנימין מוספיא במוסף הערוך ולא תירץ מאום.

[יאיר.]

סיבכתם הכל...נהיה פה סלט!
(לא אשמתכם-אבל לא ברור לנו כיום מה זה מה. אבטיח=קישוא=מלפפון=מלון?!...).

[דראל]

אני בדקתי ברש"י, ואני סומך עליו יותר מאשר על זהרי.
גם מחז"ל נראה שזה מין קרוב למילון הקרוי בפיהם (כידוע מהמקור היווני) מלפפון.

אז תמשיך להיעזר ברש"י כדי לזהות פירות בארץ שרש"י לא חי בה.
חז"ל שחיו בארץ זיהו את האבטיח כמלפפון או משהו דומה לו. אבל אל תסמוך על חז"ל, תסמוך על רש"י.

כנראה שיש לנו השקפות שונות ולא ניתנות לגישור בדבר ההסתמכות על רש"י גם בהנ"ל.
עכ"פ אין כאן שום שאלה על אותו אדמו"ר, וזו זכותו (ואולי חובתו) להסתמך על רש"י ולא על החוקרים בני ימינו.
חז"ל ודאי סברו שזה אבטיח בן ימינו, כי שנינו בירושלמי כלאיים (לא לפי הגי' המקובלת אלא לפי גירסאות מדויקות) ר' יהודה אומר עיקרו כלאיים אדם נוטל מעה מפיטמא של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח, לפום כן צווחין בלשון יון "מלפפון". מלפפון הוא ביונית מה שאנו מכנים מילון (וסתם בטעות אנו מכנים כך את הקישוא המקראי, ואת שמו הענקנו בטעות לירק שהגיע מיבשת אמריקה), וכפי שראיתי פירוש המילה ביונית - תפוח האבטיח.[/quote]

ברור שחז"ל זיהו את האבטיח בימיהם בשם אבטיח, והוא הוא האבטיח של ימינו.
אך אין זאת אומרת שחז"ל זיהו את האבטיח בימיהם כאבטיח שבתלונות בני ישראל. לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
אכן המלון הצהוב (שנקרא גם אבטיח צהוב) נקרא בלשון חז"ל 'מלפפון' על פי היונית: melo - תפוח, pepo - אבטיח.
כיום אנו משתמשים בשם 'מלפפון' לירק הירוק הקרוי באנגלית cucumber.

[הבונה]

ליאיר:
לא אני סיבכתי, אלא השפה בת ימינו סיבכה.
מה שקרוי בפינו מלון קרוי בשפת חז"ל - מלפפון.
מה שקרוי בפינו מלפפון, קרוי בתורה בחז"ל ובשו"ע - קישואים.
מה שקרוי בפינו קישואים, אין לו שם בחז"ל כי לא היה כאן באזור, והובא מאמריקה לאחר גלויה.
אבטיח הוא אבטיח לפחות לדעת רש"י.
ברור?

[דראל]

ליאיר:
לא אני סיבכתי, אלא השפה בת ימינו סיבכה.
מה שקרוי בפינו מלון קרוי בשפת חז"ל - מלפפון.
מה שרוי בפינו מלפפון, קרוי בתורה בחז"ל ובשו"ע - קישואים.
מה שקרוי בפינו קישואים, אין לו שם בחז"ל כי לא היה כאן באזור, והובא מאמריקה לאחר גלויה.
אבטיח הוא אבטיח לפחות לדעת רש"י.
ברור?

לא נכון!

מה שקרוי בפינו מלון, קרוי בלשון חז"ל - מלפפון.
מה שקרוי בפינו מלפפון, לא קרוי בלשון חז"ל, כי לא היה באזורם בשום שם, כי הם כלל לא הכירו אותו.
מה שקרוי בלשון תורה קישואים, הוא סוג מסוים של מלון.
מה שקרוי בלשון התורה אבטיחים, הוא סוג מסוים של דלעת.
מה שקרוי בלשון חז"ל אבטיח, הוא מה שקרוי בימינו אבטיח.

[הבונה]

ליאיר:
לא אני סיבכתי, אלא השפה בת ימינו סיבכה.
מה שקרוי בפינו מלון קרוי בשפת חז"ל - מלפפון.
מה שרוי בפינו מלפפון, קרוי בתורה בחז"ל ובשו"ע - קישואים.
מה שקרוי בפינו קישואים, אין לו שם בחז"ל כי לא היה כאן באזור, והובא מאמריקה לאחר גלויה.
אבטיח הוא אבטיח לפחות לדעת רש"י.
ברור?

לא נכון!

מה שקרוי בפינו מלון, קרוי בלשון חז"ל - מלפפון.
מה שקרוי בפינו מלפפון, לא קרוי בלשון חז"ל, כי לא היה באזורם בשום שם, כי הם כלל לא הכירו אותו.
מה שקרוי בלשון תורה קישואים, הוא סוג מסוים של מלון.
מה שקרוי בלשון התורה אבטיחים, הוא סוג מסוים של דלעת.
מה שקרוי בלשון חז"ל אבטיח, הוא מה שקרוי בימינו אבטיח.

אני בשיטתי מסתמך על רש"י פ' בהעלותך (וכך מופיע בספרים רבים) קשואים-קוקומבריש שהוא הקרוי בפינו מלפפון.
נדמה לי שלפחות לגבי קשואים המופיעים בחז"ל, הרבה חוקרים כותבים שהכונה לקוקומבריש.
ואם לא מספיק לך רש"י, גם הרמב"ם שחי קרוב יותר לאזור, מפרש בפיה"מ קישואים-כיאר ובתרגום ר' קאפח מבואר שהם מלפפונים שלנו.

[יאיר.]

אם כבר...
http://www.hidabroot.org//ARDetail.asp?BlogID=112155

[הבונה]

אם כבר...
http://www.hidabroot.org//ARDetail.asp?BlogID=112155

אני נמנה על כת המנותבים (אם שמעת עליהם)
כך שאין לי כל תועלת בקישורך

[יאיר.]

אם כבר...
http://www.hidabroot.org//ARDetail.asp?BlogID=112155
[נקוה ש"ת לא יכעס עלי...].

אני נמנה על כת המנותבים (אם שמעת עליהם)
כך שאין לי כל תועלת בקישורך
()

עזוב (במקרה הזה לפחות) אתה לא מפסיד...
.

[דראל]

אם כבר...
http://www.hidabroot.org//ARDetail.asp?BlogID=112155.

אפשר לסמוך על זה במשהו?!

לגבי פירושו של הרמב"ם:

"לסיום, נציין שיש שרצו להגן על מנהג ישראל, ונסמכו על הרמב"ם שבפירוש המשניות מביא מספר פעמים שהמלפפון הוא "אלח'יאר" – כשם המלפפון בפי הערבים בימינו. ברם, מתברר שגם על הח'יאר עברו גלגולים שונים – כך שבהחלט ייתכן שהרמב"ם התכוון למלון ולא למלפפון (ראה על זאת ועוד במאמרו של ראובן סיוון "מחיי המילים", לשוננו לעם כ"ח)".

[אוצר החכמה]

אם מדברים על אבטיח,
הגר"ש דבליצקי כתב באיזה מקום, שמה שמוזכר בראשונים שאכלו בערב ת"ב "ערד עפיל" שתרגומו המילולי הוא תפוח אדמה, אין הכוונה כמובן לתפו"א שלנו, שהגיעו לאירופה הרבה יותר מאוחר, אלא לאבטיח, וזה באמת מתאים שאכלו בערב ת"ב.

[אני ואפסי]

בודאי שיש ענין להקדים תחלה דבר שנזכר כבר בתורה הרי גמרא מפורשת שיש להקדים תחלה את אלו שהקדימה תורה תחלה בפסוק ארץ חטה וגו'

[יאיר.]

בודאי שיש ענין להקדים תחלה דבר שנזכר כבר בתורה הרי גמרא מפורשת שיש להקדים תחלה את אלו שהקדימה תורה תחלה בפסוק ארץ חטה וגו'

זו ראיה??!?

[דראל]

בודאי שיש ענין להקדים תחלה דבר שנזכר כבר בתורה הרי גמרא מפורשת שיש להקדים תחלה את אלו שהקדימה תורה תחלה בפסוק ארץ חטה וגו'

אבות פ"א מי"ז.

[יאיר.]

?

[הבונה]

אם מדברים על אבטיח,
הגר"ש דבליצקי כתב באיזה מקום, שמה שמוזכר בראשונים שאכלו בערב ת"ב "ערד עפיל" שתרגומו המילולי הוא תפוח אדמה, אין הכוונה כמובן לתפו"א שלנו, שהגיעו לאירופה הרבה יותר מאוחר, אלא לאבטיח, וזה באמת מתאים שאכלו בערב ת"ב.

הוא במהרי"ל, כמדומה על עי"כ, וכבר ראיתי למי שכתב, שאין כך כלל בדפוסים ראשונים ובכת"י, ונשתנה בדפוסים אחרונים וממילא אין צורך לומר כנ"ל, ותימה על מכון ירושלים שהדפיסו במהדורתם גם כן ערד-עפיל.

[הבונה]

אכן מצאתי על ערב יו"כ, מן התיאור מסביב לא נראה שהכונה לתפו"א, וכפי שקראתי זו הוספה מאוחרת.

ערד-עפיל.JPG (53.64 KiB) נצפה 12319 פעמים

[איש_ספר]

אם מדברים על אבטיח,
הגר"ש דבליצקי כתב באיזה מקום, שמה שמוזכר בראשונים שאכלו בערב ת"ב "ערד עפיל" שתרגומו המילולי הוא תפוח אדמה, אין הכוונה כמובן לתפו"א שלנו, שהגיעו לאירופה הרבה יותר מאוחר, אלא לאבטיח, וזה באמת מתאים שאכלו בערב ת"ב.

ללא שם.JPG (116.53 KiB) נצפה 12318 פעמים

[הבונה]

מחיפושים באוצר אינני מוצא מי שכותב כך (שיש שינוי בד' אחרונים), וראיתי שהרבה ביניהם הבאר היטב מביאים הנוסח כלפנינו, והרבה מביאים מדברי שלום - שאץ וגם מדברי חוקרים, שהכונה לאבטיחים ומלונים ואולי גם מלפפונים שנקראו פעם כך, עד שהובא תפוה"א מאמריקה, וקיבל הוא את השם הזה.

שלחתי ואז ראיתי כי איש ספר הקדימני...

עכ"פ כפי שכתבתי זה מהרי"ל ומדובר בעי"כ.

[דראל]

עזוב הבונה.
מה לנו דברי חוקרים האומרים שלא היה תפוח אדמה באירופה עד לפני כמה מאות שנים, אם יש מגדולי האחרונים שאמרו שהוא תפוח אדמה.

[הבונה]

עזוב הבונה.
מה לנו דברי חוקרים האומרים שלא היה תפוח אדמה באירופה עד לפני כמה מאות שנים, אם יש מגדולי האחרונים שאמרו שהוא תפוח אדמה.

גדולי האחרונים רק העתיקו ולא פירשו שהוא תפו"א שלנו.
ואם תעיין בהודעה הבאה שלי, תראה שודאי הא"ר הבין שמדובר במלפפונים שלנו.

[הבונה]

מה שהביא איש ספר בשם הג"ר שריה דבליצקי שתמה על הגרעק"א שהעתיק מא"ר על ר"ה, וכתב שלא נמצא לא בא"ר ולא במהרי"ל. תמוה מאד דנמצא בא"ר להדיה כפי שאביא.

ערד-עפיל2.JPG (96.82 KiB) נצפה 12308 פעמים

וגם במהרי"ל על ר"ה נמצא, אך שם כתב קישואין (שהם מלפפונים שלנו), והא"ר העתיק ערד-עפיל כי כפי שכתבתי גם מלפפונים בכלל שם זה. ומכאן ראיה שערד-עפיל שכ' בהל' עי"כ הכונה למינים אלו, כי כותב עליהם אותו דבר. וכן מדברי הא"ר הוכחה שאף הוא הבין שערד-עפיל זה לא תפו"א שהרי העתיק במקום קישואים ערד-עפיל.

ערד-עפיל3.JPG (30.21 KiB) נצפה 12308 פעמים

[דראל]

מסתבר שהאג"מ (ח"א או"ח סי' ס) סבר שערד עפל = תפוח אדמה.

[נאשער]

אחרי כל המהומה במהותו של האבטיח והמילון המלפפונים והקישואים אחזיר את האשכול למצב שבו פתחתי אותו.[במחילה מכבוד כולם].
במדה ואכן האבטיח הוא הוא האבטיח המוזכר בתורה האם יש לנהוג כך?,או דווקא בשבעת המינים שבו גילו לנו חז"ל והורונו דיני הקדמת המין לברכת העץ שם יש דיני קדימה משא"כ בשאר מקומות,
שאל"כ וכי נימא שיש להעדיף להקדים אבטיחים ע"פ בצלים לברכת האדמה או שומים לבצלים מאחר והוזכר קודם בתורה ש"מ שהוא יותר חשוב?,אתמהה...

[ישבב הסופר]

יש לי פתרון לתעלומה: נביא מספר נשים מעוברות ונאכיל לכל אחד מהם מין אחד של קישואים דלועים מלפפונים ואבטיחים, ונראה איזה מהם קשה למעוברת, ונדע במה הכתוב מדבר!

[גוראריה]

יש לי פתרון לתעלומה: נביא מספר נשים מעוברות ונאכיל לכל אחד מהם מין אחד של קישואים דלועים מלפפונים ואבטיחים, ונראה איזה מהם קשה למעוברת, ונדע במה הכתוב מדבר!

על אבטיחים לא נאמר שקשה למעוברת, רק על שומים ובצלים.
על קישואים הגמ' או' שקשה כחרבות לכ"א.
ועל אבטיחים באמת צ"ע למה לא היה טעמו במן.

וידוע התי' בדרך הלצה של א' מראשי הישיבות זצ"ל, ש"טעם אבטיח זה לא כמו לאכול אבטיח"....

[לייטנר]

דברי ד"ר משה רענן (שבימים שבהם הפורום היה איכותי יותר, אף הספיק להגיח לכאן):

קישואים / ד"ר משה רענן


"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם
אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים ..."
(יא,ה).

הנחה מקובלת על רוב החוקרים היא שהקישות או הקישוא שאותו זכרו בני ישראל במדבר איננו הקישוא או בשמו הרשמי "דלעת הקישוא" המוכר לנו. מולדת הקישואים היא בצפון אמריקה והם הגיעו ל"עולם הישן" רק לקראת סוף המאה ה-16.

מלאכת זיהוי הקישוא במקורות כרוכה בזיהוי מין נוסף, המלפפון, משום שמינים אלו מופיעים כצמד ונחשבים כמין אחד לעניין כלאיים ותרומה: "הקישות והמלפפון אינם כלאים זה בזה, רבי יהודה אומר כלאים" (כלאים, א,ב). "והקישות והמלפפון מין אחד, רבי יהודה אומר שני מינים" (תרומות, ב,ו). קיימות שתי אסכולות זיהוי עיקריות ושתיהן מתייחסות למינים בסוג Cucumis ממשפחת הדלועיים, כך שניתן להבין בנקל מדוע הקישות והמלפפון אינם כלאיים זה בזה:

מלון הקתא ומלפפון
א. האסכולה של הפרשנים בארצות ערב סברה שהכוונה למלון הקתא (Cucumis melo var. chate) (תמונה 1). מלון הקתא הוא אחד מהמינים הרבים שטופחו בסוג מלון ומתחלקים למתוקים ושאינם מתוקים. מלון הקתא הוא מין שאיננו מתוק אך זיהויו המדויק קשה בגלל ריבוי הזנים, השמות והחלפתם. אחד המועמדים האפשריים הוא זן הנקרא פקוס שהערבים הרבו לגדל. זן זה ארוך (עד 80 ס"מ) ומצולע ונאכל בדומה למלפפון. בניגוד למלפפון הנאכל רק חי או מוחמץ הרי שהוא נאכל גם לאחר בישול. כיום כמעט ואין מגדלים אותו גם במשק הערבי, אם כי ניתן למוצאו זעיר פה וזעיר שם גם במשק היהודי.

ב. האסכולה השניה, שבה דגלו הפרשנים האירופאים, היא שקישות הוא הגידול הנקרא בלשוננו מלפפון (Cucumis sativus) ואילו המלפפון הקדום הוא המלון. רש"י, למשל, מפרש בפרשתנו: "הקשאים - הם קוקומברי"ש בלע"ז" ואכן בצרפתית בת זמננו עדיין נקרא המלפפון בשם Concombre. מעניין לציין שקיימת הסכמה בין שתי האסכולות לגבי זיהוי שני המינים בצמד, קישות – מלפפון, והמחלוקת היא רק לגבי זהות המינים בתוכו.

ניתן, אולי, להכריע במחלוקת זו בעזרת מחקר שהתפרסם לפני כ–5 שנים והתבסס על סקירת אזכורי בני משפחת הדלועיים בכתבים מהתקופה הרומאית, ציורי קיר, פסיפסים ועוד. במחקר זה נמצא שמלון הקתא היה נפוץ מאד אך מאידך גיסא לא נמצאו עדויות משכנעות לנוכחות המלפפון באגן הים התיכון בתקופה זו.

צעיר ושעיר
מלון הקתא נאכל כאשר הוא עדיין צעיר ובשלב זה הפרי שעיר. כסות זו מוזכרת במשנה: "כשות של קישות והנץ שלה" (עוקצין, ב,א). לדעת חלק ממפרשי המשנה (למשל הרמב"ם) פעולת הסרת השערות נקראה "פיקוס" והיא קבעה את עונת המעשרות: "איזהו גורנן למעשרות? הקשואים והדלועים משיפקסו" (מעשרות, א,ה). פירוש אחר למונח "פיקוס" נמצא בדברי רש"י על הגמרא: "משיפקסו - משניטל פקס שלהן, והוא כמין פרח בראשו, כמו שיש בתפוחים ונופל מאליו כשמתיבש" (ראו בתמונה 2).

העובדה שהקישות נאכל בעודו צעיר מאפשרת להבין גם את דברי רבי יוסי בתוספתא (תרומות, ד): "וכן היה רבי יוסה אומר: אין לך מר בקישות אלא פנימי שבה, הרי זה מוסיף על חיצון שבה ותורם". כנראה שרבי יוסי מתאר שלב ביניים בהתפתחות הקישות (בין אם הוא מילון הקתא ובין אם הוא מלפפון). בשלב ביניים זה עדיין לא התפתחו הזרעים הקשים ולכן החלק הפנימי ראוי למאכל אלא שאיחור בקטיף גורם להפיכתו למר.

[משה פרץ]

מה שהביא איש ספר בשם הג"ר שריה דבליצקי שתמה על הגרעק"א שהעתיק מא"ר על ר"ה, וכתב שלא נמצא לא בא"ר ולא במהרי"ל. תמוה מאד דנמצא בא"ר להדיה כפי שאביא.

ערד-עפיל2.JPG

וגם במהרי"ל על ר"ה נמצא, אך שם כתב קישואין (שהם מלפפונים שלנו), והא"ר העתיק ערד-עפיל כי כפי שכתבתי גם מלפפונים בכלל שם זה. ומכאן ראיה שערד-עפיל שכ' בהל' עי"כ הכונה למינים אלו, כי כותב עליהם אותו דבר. וכן מדברי הא"ר הוכחה שאף הוא הבין שערד-עפיל זה לא תפו"א שהרי העתיק במקום קישואים ערד-עפיל.

ערד-עפיל3.JPG

ע"ע בזה בגליונות ספר כדי גאולתו (בסופו) בזיהוי 'פפא' הנז' בהגהות סמ"ק.

גליונות אלו הינם ב- https://gilyonot.blogspot.com/2016/06/blog-post_23.html

[לענין]

נידון האשכול נפשט מגמ' מפו' בברכות גבי כרוב ודורמסקנין ופרגיות (שהרי פרגיות נזכרות במקרא).
מו''ר הגרד'' קוק דן אם יש קדימה לפרי בעל קדושת שביעית.
ע''ד הנ''ל נסתפקתי, והדבר מצוי בטיסות וכיו''ב, אם עדיף להתפלל ביחידות בארץ ישראל או בחו''ל במנין.

[אשר ברא]

בעניין דומה. זכורני כי היה אדמו"ר שלא היה מזכיר שמות מקומות בחו"ל (אלא מציין: המקום שבו גר פלוני וכו'), למעט העיירה דוקלא, שהרי שמה מוזכר בתורה (בראשית י כז).

בטח אדמו"ר משושלת צאנז

וטעמו ונימוקו עמו שרוב שמות העיירות נקראו על שמות אלילים וכדו'.