תורת המן כתב:עתניאל בן קנז כתב:תורת המן כתב:פולסברג כתב:ולהעיר מקידושין מא.
כנראה קושייתך מהא דאסור לאדם לקדש עד שיראנה.
ול"ק כלל, דהיכן כתוב שצריך לראותה הולכת.
לא.
הקושיא הוא מדברי הגמ':
שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך.
והתימה כיצד להכריח אדם לישא אשה צולעת נגד רצונו, ולא לחוש שמא תתגנה עליו- ורחמנא אמר...
מסכים. הדרנא בי.
כל חומרא שבעולם אתי לידי קולא.
אם תקנה אתרוג ב150 דולר, היית יכול לקנות ב50 והשאר לפזר לצדקה.
ודרכי לקנות האתרוג הזול ביותר שאוכל, ומחלק השאר לצדקה. אני נותן צדקה יותר מהרבה אנשים.
עושה חדשות כתב:יחזקאל ג, בזמן החורבן;
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ.
יחזקאל מג, לכשיבנה הבית;
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וַתְּבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' הַבָּיִת.
אשתו של חכם אחד שהיה רגיל לגרוס משניות בע"פ מתה ביום שני של יוט"א דפסח, והוריתי לו שהרשות בידו לחזור על גירסאות משניות השגורות לו בע"פ בכל המועד כולו, ואף דאנן קיי"ל דברים שבצינעה נוהג, חדא דאין לך דבר האבד גדול מזה שאם לא יחזור עליהם ודאי ישכח.
העולם ים זועף רב מצולה רחב ידים. והזמן גשר רעוע בנוי עליו. ראשו אחוז בחבלי ההעדר הקודם להויתו ותכליתו לראות בנועם מתמיד לאור באור פני מלך. רוחב הגשר אמת איש וגם אפסו המסגרות. ואתה בן אדם על כרחך אתה חי עבר עליו תמיד מיום היותך לאיש. בהביטך קוצר המסלול ואין דרך לנטות ימין ושמאל התפאר ביד ושם. בהציצך אבדון ומות לך חומה מימינך ומשמאלך היעמוד לבך התחזקנה ידיך...
ב'בני יששכר' מאמרי חודש תשרי כתב:אמר משה בתפלתו יפקוד ד' אלקי הרוחות וכו' [במדבר כז טז], ודרשו בו חז"ל כל המבקש צרכי ציבור כאילו בא בזרוע עכ"ד [במדב"ר פכ"א י"ד], יש להתבונן אמרם בלשונם כאילו בא בזרוע, הוה להו למימר כאילו בא בחוזק או בעוצם וכיוצא, ונ"ל לפרש, דהנה הבא להתפלל על הציבור הנה על כרחך צריך להעלות במחשבתו שהוא בדרגא דצדיק, הצינור המשפיע אל הדור, דבזולת זה בהאיך אופן יעמוד לפני בוראו להתפלל על הציבור והוא אינו ראוי להתפלל על עצמו, ואיך יעלה זה האדם במחשבתו שהוא בדרגא דצדיק הלא אין צדיק וכו' [קהלת ז כ], ובפרט איש שפל ופחות מלא ומשוקע בתוך תאוות העולם, הנה אפילו יעמיסו עליו בני הדור להתפלל עבורם בחושבם שהוא צדיק הנה כל איש יודע נגעי לבבו ואיך יתרצה להם להתפלל עבורם, אבל יתפרש לי הדבר עפ"י מה ששמעתי בשם קדוש אחד מדבר בפסוק ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים [דברים ד ח], (הנה עפ"י פשוטו אינו מובן האיך יפול לשון צדיקים על חוקים ומשפטים ומוכרחני לומר מצודקים), ופירש הרב הקדוש הנ"ל, דהש"י יש לו בתוך בני ישראל עמו צדיקים שהם חוקים, וצדיקים שהם משפטים, כמו שיש בתורה מצות שהם משפטים מובנים עפ"י שכל ויש בתורה מצות שהם חוקים מבלי טעם, כן נטע הש"י בישראל נשמות כאלו שהם צדיקים ומשפטים מובן בשכל שהם צדיקים, קורא ושונה שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה ומסתפק במיעוט וכיוצא, וישנם נשמות שהם צדיקים בגזירת הש"י על דרך החוקים, אינו מובן מפני מה נקרא לזה צדיק ולמה בני הדור מחזיקין אותו לצדיק (אבל הכל הוא מאת הש"י כי הוא בורא כל הנשמות רבון כל המעשים אשר נעשים תחת השמש, הבן), ולפי"ז שיעור הכתוב הוא כך, ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, רצ"ל הצדיקים של אותו הגוי קדוש הם משפטים, וגם ישנם צדיקים חוקים מבלי טעם, והוא ככל התורה הזאת, היינו דמיון התורה שיש בה חוקים ומשפטים (כי נשמות ישראל הם אחוזים באותיות התורה [זו"ח שה"ש צ"א ע"ב]), כן שמעתי והרחבתי קצת הדברים.
עושה חדשות כתב:שמש בית הכנסת - משבט לוי
מצות משא הארון בכתף... ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל על אדמתן, כי אז היו צריכין לשאת ארון ברית ה' מפני מלחמה או כאשר יצוה מלכם, אבל עכשיו בעוונותינו אין לנו מלך ולא ארון לשאת בשום מקום. ומצוה זו מוטלת על שבט לוי ועל שאר ישראל שיסכימו על ידם. וזה שנהגו בגליות היום להוציא ספר תורה לקראת מלכי האומות אין זה בחיוב מצוה זו כלל, שכל בני ישראל רשאין לישא אותו. ואם מדרך כבוד התורה יבחרו גם היום שישאוהו מבני לוי, תבוא עליהם ברכה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 376 אורחים