תיקונים בתוספות הרא"ש

[י. אברהם]

שבועות ב:

שבועות ב.PNG (24.64 KiB) נצפה 2148 פעמים

נראה דצ"ל הא תרויהו בחייבי קרבן קא עסיק.

[י. אברהם]

יומא כח.

יומא כח.PNG (38.17 KiB) נצפה 2145 פעמים

גם בתוס' ישנים איתא כדברי הרא"ש. ושם איתא: וה"ר יב"ן ראיתי שפי' מתיא בן שמואל אומר הכי אומר הרואה [נדצ"ל הממונה], ואין נראה לרבי דהא מסתמא אותו שהיה ממונה וכו'.
ונראה דצ"ל בתוס' הרא"ש ולריב"ן נראה שהיה גורס וכו'

[י. אברהם]

שבועות סוף יח:
(עמ' קטז מדפי הספר)

דכל.PNG (30.21 KiB) נצפה 2089 פעמים

נדצ"ל דכל טומאת קדש ומקדש

[י. אברהם]

שבועות יט.
(עמ' קיח מדפי הספר)

דמשמע.PNG (36.84 KiB) נצפה 2087 פעמים

נדצ"ל דמשמע מיעוטא, דוקא כשיש בידו

[יאיר אתמר]

ברכות ח:

העירני ח"א:

תוספות הרא“ש ברכות ח‘ ב‘ ד“ה לעולם לילה הוא. פי‘ בלשון העולם נקרא לילה לפי שעדיין לא האיר היום, וכן חשוב יום בדיעבד לכל אותם שמצותם ביום, והא דנפיק בה בלילה משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא, הילכך מי שנאנס ולא היה יכול לקרות בלילה יכול לקרות עד הנץ החמה, ועתה ולא פליגי הני תרי אהדדי וכו‘ עכ“ל.

דברי התוספות הרא“ש אלו מחוסרי הבנה, שהרי תחלת דבריו נסובין על דברי הגמ‘ על הברייתא הראשונה דרשב“י (משמיה דנפשיה) בדף ח‘ ב‘, ומבאר התוספות הרא“ש דמ“ש הגמ‘ ”לעולם לילה הוא“ היינו דהזמן שבין עלות השחר להנץ החמה נקרא לילה בדברי התנא משום שכן נקרא בלשון העולם לפי שעדיין לא האיר היום. ואז מוסיף התוספות הרא“ש ”וכן חשוב יום בדיעבד לכל אותם שמצותם ביום“. תיבות אילו אינן מובנים, שהרי התוספות הרא“ש הוא באמצע ביאורו אמאי קרוי זה הזמן ”לילה“, והיאך יאמר ”וכן חשוב יום וכו‘ “.

וכן מ“ש אחר זה - ”והא דנפיק בה בלילה משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא“, זהו העתקת הגמ‘ לקמן ט‘ א‘ על הברייתא השנייה דרשב“י (משמיה דרבי עקיבא), האומרת שם שיוצא בזה הזמן ידי חובת קריאת שמע של לילה, ומבארת הגמרא הטעם, משום ”דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא“. ואילו הגמ‘ שעליה נסובו דברי תוספות הרא“ש, מדברת על הברייתא הראשונה, האומרת שיוצא בזה הזמן ידי חובת קריאת שמע של יום, ומבארת הגמרא הטעם, משום ”דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא“.

ופשוט שטעות גדולה נפלה כאן מחמת טעות הדומות. שהרי דברי תוספות הרא“ש אלו תואמים לדבריו בבפסקיו סימן ט‘. ושם, לאחר תיבות הנ“ל ”בלשון העולם נקרא לילה לפי שעדיין לא האיר היום“ ממשיך ומבאר ”ואע“פ שהוא חשוב יום לכל אותן שמצותן ביום כדאיתא במגילה“ וכו‘, והולך ושקיל וטרי בברייתא הראשונה, ואח“כ מעתיק הברייתא השנייה עם הגמרא שעליה, ומתחיל לבאר בזה הלשון: ”לעולם יממא פירוש בלשון העולם נקרא יום קודם הנץ החמה לפי שכבר האיר היום קצת וגם חשיב יום בדיעבד לכל אותן שמצותן ביום“ ודבריו בהמשך תואמים ממש לדבריו בהמשך תוספות הרא“ש הנ“ל. ופשוט שמעתיק תוספות הרא“ש דילג מתיבות ”האיר היום“ שבאו בפירושו לגמ‘ על הברייתא הראשונה, עד תיבות ”האיר היום“ שבאו בפירושו לגמ‘ על הברייתא השנייה, ובכך נוצר דיבור משוללת הבנה.

ולפלא שלא עמדו על זה מהדירי תוספות הרא“ש למיניהם.

[יוצא פוניבז']

ברכות ח:

ולפלא שלא עמדו על זה מהדירי תוספות הרא“ש למיניהם.

רנ זקש בהערותיו לתוס' רי שירליאון ברכות ח: (תשכ"ט)

רנ זקש בהערותיו לתוס' רי שירליאון.png (104.9 KiB) נצפה 1944 פעמים

[עדיאל ברויאר]

פרק שמיני של נדה
הערות ותיקונים על תוס' הרא"ש - מהד' מוסד הרב קוק

מבחר תיקונים נרשמו במאמר המצורף.
בנוסף, בפתיחת המאמר מוזכר כתב יד חשוב של תוספות רא"ש על כתובות ונדה.
יש להוסיף שקטע שנתלש מאותו כתב יד, על כתובות עא-עב, השתמר בתחילת כתב יד פריס 321, סביר להניח שיש בו נוסחים טובים שלא נדפסו.

[יאיר אתמר]

ברכות ח:
ולפלא שלא עמדו על זה מהדירי תוספות הרא“ש למיניהם.

רנ זקש בהערותיו לתוס' רי שירליאון ברכות ח: (תשכ"ט)

רנ זקש בהערותיו לתוס' רי שירליאון.png

ייש"כ! (פלא על מהדירי מוה"ק שלא הבחינו בזה)

[י. אברהם]

נדרים ב.

בד"ה כל כנויי נדרים. כי המקדיש בהמה אינו קורא עליה שם קרבן, אלא מפרש בפיו שם הקרבן חטאת עולה אשם שלמים או תודה.

"או תודה", היינו אף דבשלמים בעלמא אומר "זה שלמים", בתודה אע"פ שגם היא שלמים, אומר זה תודה.
וכן בפסח ומעשר, אומר זה פסח, זה מעשר. ובבכור אומר זה קודש.
בעולה אומר זה עולה, ובחטאת ואשם אומר זה לחטאתי זה לאשמי.
עי' פי"ד מעה"ק ה"ד ה"ח, פ"א הל' קרבן פסח הי"ט, פ"א בכורות ה"ד, פ"ח ה"א


שם בסוף הדיבור. וגם המפריש קרבן ביישוב הדעת הוא מפרישו, אבל נדרים באין מתוך כעס ומקירות הלב וכו'.

מה דנקט "מקירות הלב", כנראה שעיקר כוונתו שזה בא מהלב לאפוקי מהדעת, אבל צריך ביאור קצת ל' מקירות דנקט.

[י. אברהם]

נדרים ו, א

נדרים.PNG (50.41 KiB) נצפה 1078 פעמים

אבל ליכא למימר דעלי מוכיח דהוי יד לקרבן אבל בלא עלי דילמא הוי יד להפקר או לצדקה.

נדצ"ל יד להקדש או לצדקה, ר"ל רק יד להקדש ולאו דגופיה הקדש, (וכ"כ להלן: להקדש או לצדקה)


שם ד"ה לא אמר כלום

וי"ל דהא קאמר לא אמר כלום היינו דאין צריך כו'.
צ"ל דהא דקאמר

[י. אברהם]

נדרים יז, א

יז ב.PNG (22.68 KiB) נצפה 1073 פעמים

החסרון ניכר. ואולי צ"ל פירוש שלא אוכל מכל אחת כזית, דאינו חייב עד שיאכל מכל אחת כזית וכו'.

[י. אברהם]

נדרים כז, א

רבה.PNG (24.86 KiB) נצפה 611 פעמים

צ"ל לרבה (זה מבלבל כיון דפליגי הכא רבה ורבא)

כז, ב
(עמ' קא מעמודי הספר, שורה שניה)
ודיקי' מדקבע ליה תלמודא הכי
צ"ל הכא (הכי=כך, הכא=כאן)

[י. אברהם]

נדרים כז, ב
בד"ה הלכתא

הרבה.PNG (30.8 KiB) נצפה 556 פעמים

דהתם מצויין הרבה לקנות.
בפסקי הרא"ש אי' דהתם מצוי הרבה יין לקנות. ונדצ"ל כאן דהתם מצוי יין הרבה לקנות (וכעין שכ' להלן שמא אמצא יין הרבה).

[י. אברהם]

נדרים כח, א
בד"ה דינא דמלכותא

משוה.PNG (28 KiB) נצפה 554 פעמים

אבל אם משוה למדינה אחת לאו דינא הוא
בפסקי הרא"ש אי' אבל אם משנה למדינה אחת (וכ"ה באור זרוע ב"ק)

ושם: כמפרשי' דין סקריקון. בפסקי הרא"ש אי' ומפרש דין סיקריקון דאגב כו'.

שם בהערה 113 נח, ב. צ"ל נה, ב

[י. אברהם]

נדרים כח, א
בד"ה דינא דמלכותא

ממון.PNG (15.99 KiB) נצפה 533 פעמים

בפסקי הרא"ש: ליקח לו ממון [מ]מי שאינו חפץ לעמוד בארצו.
וכ"ה בתוס' רבינו פרץ בשם הרא"ש.

[י. אברהם]

סוטה ב, ב

סוטה ב, ב.PNG (22.6 KiB) נצפה 414 פעמים

אולי צ"ל: משום דמבה עדיף טפי למעוטי
(כך זה גם בדומה לל' הגמ'. ובשיטה: שייך טפי)

[י. אברהם]

נדרים לג, ב

נדרים לג ב.PNG (11.81 KiB) נצפה 414 פעמים

נדצ"ל דשרינן (ובשטמ"ק דשרי לחנן).