ומה שכתב "נדר" כנגד "ניאוף", לפי שאין "נואף" אלא באשת איש, שנאמר (ויקרא כ י): "הנואף והנואפת", וגם נדר אינו אלא בבית אִישָׁהּ, שנאמר (במדבר ל יא): "ואם בית אִישָׁהּ נָדָרָה".
ואת המשפט האחרון, המודגש, לא הבנתי. הרי גם בת שלא נישאה הנודרת בבית אביה, נדרה נדר! כמפורש במקרא (במדבר ל ד-).
זה ממש תמוה, ולכן אני חושב שיש לי איזה חסרון בהבנה, ואודה לכל מי שיאיר את עיניי!