פורום אוצר החכמה

שני אשכולות התאחדו.

הר"ר ראובן מרגליות בספרו 'תולדות רבינו חיים ן' עטר עמ' 39 כותב:
בהשלימו ספרו כתב רבינו שיר קטן אחד .
מבאר אנכי תורה הקדושה
שקיבל מסיני רבינו משה
הגבר בי תחרד [נדצ"ל תחריד] עשתונותיך
בפירושי שום תשום בינותיך
במראה מקום תן עינים
ויאירו דברי באור החיים
ואז תושע מאלהי השמים
ברוב עושר ושנות חיים
ברכות יחולו על ראשך
כאשר תאוה גם נפשך.
לדבריו השיר נשמט במהדורות המאוחרות.
[מצאתי שיר זה במהדורה החדשה של אור החיים עם פירוש אור יקר. שיצאה לאור לארחונה]
בצילום דפוס ראשון הנפוץ [והוא גם באוצר החכמה], ובצילום שבאתר בית הספרים הלאומי, ובהיברו בוקס גם תחת השם 'ארחות חיים' [שכך נדפס בשער המהדורה הראשונה, ותוקן בעותקים מסויימים ע"י הדבקה, ראה ברשימה הביבלוגרפית שבביהס"ל], פשפשתי היטב, ולא נמצא זכר לשיר זה, - אם נאמין לידיעה זו, ואין סיבה שלא להאמין, שיר זה הוא תוספת בעותקים מסויימים מאוחרים יחסית [תופעה מצויה], אשמח לשמוע מי שהבחין בעותק עם שיר זה.
לכשימצא, כדאי לחפש אם אין בו תיקונים והוספות נוספים.- וכבר היו דברים מעולם.

בהודעה שכתבתי אתמול, אודות השיר של האור החיים הקדוש, -שעדיין מצפה אני לקבל מידע ממי שבידו עותק של דפוס ראשון שנמצא בו השיר- לא הדגשתי את הסקופ שבשיר, שהמחבר הקדוש כותב בו:
בפירושי שום תשום בינותיך...
ואז תושע מאלהי השמים
ברוב עושר ושנות חיים
ברכות יחולו על ראשך
כאשר תאוה גם נפשך.
בדורנו, דור 'עם סגולה', שבו כל מצוה נמדדת בסגולייתה, ראה ערך 'קופות הצדקה' וכו', מעניין לקרוא, כי כבר לפני כשלש מאות שנה, מבטיח\מברך? האור החיים כי לומדי ספרו יוושעו 'ברוב עושר ושנות חיים', - מה שאגב מקובל בפי רבים מצדיקי הדורות שעברו.

ב"ה

ראה כאן: viewtopic.php?f=7&t=5633

נראה לענד כתב:הר"ר ראובן מרגליות בספרו 'תולדות רבינו חיים ן' עטר עמ' 39 כותב:
בהשלימו ספרו כתב רבינו שיר קטן אחד .
מבאר אנכי תורה הקדושה
שקיבל מסיני רבינו משה
הגבר בי תחרד [נדצ"ל תחריד] עשתונותיך
בפירושי שום תשום בינותיך
במראה מקום תן עינים
ויאירו דברי באור החיים
ואז תושע מאלהי השמים
ברוב עושר ושנות חיים
ברכות יחולו על ראשך
כאשר תאוה גם נפשך.
לדבריו השיר נשמט במהדורות המאוחרות.
[מצאתי שיר זה במהדורה החדשה של אור החיים עם פירוש אור יקר. שיצאה לאור לארחונה]
בצילום דפוס ראשון הנפוץ [והוא גם באוצר החכמה], ובצילום שבאתר בית הספרים הלאומי, ובהיברו בוקס גם תחת השם 'ארחות חיים' [שכך נדפס בשער המהדורה הראשונה, ותוקן בעותקים מסויימים ע"י הדבקה, ראה ברשימה הביבלוגרפית שבביהס"ל], פשפשתי היטב, ולא נמצא זכר לשיר זה, - אם נאמין לידיעה זו, ואין סיבה שלא להאמין, שיר זה הוא תוספת בעותקים מסויימים מאוחרים יחסית [תופעה מצויה], אשמח לשמוע מי שהבחין בעותק עם שיר זה.
לכשימצא, כדאי לחפש אם אין בו תיקונים והוספות נוספים.- וכבר היו דברים מעולם.

מי שמכיר קצת את סגנונו של בעל האור החיים, גם, או בפרט בשעה שהוא מתפייט, יראה מיד כי שורות קלות ביטוי אלו לא מקולמוסו יצאו. ממש לא.
שלא לדבר על כך שחריזה בין 'משה' ל'קדושה' [וגם בין 'חיים' ל'שמים' שזה מלעיל וזה מלרע] מתאימה לגראמער אשכנזי ולא למי שדרך על מפתנו של החרוז האמיתי.

השיר הוא מאת בעל ספר סגולת משה הכולל הערות על האוה"ח. [וזמש"כ במראה מקומות תן עינים].
וסיבת הטעות שהשיר הוא מבעל האוה"ח ונדפס בדפו"ר הוא הקטע הבא שם.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=44

ונ"מ גם לסגולה לעשירות...

___
המאמר שהובא לעיל הועלה אחר כתיבת הודעה זו.

בספרו תולדות ר"ח ן' עטר לבוב תרפ"ה כתב ר"ר מרגליות


לפי האמור כאן, השיר מופיע בסוף פירוש התורה של האוה"ח 'ונשמט בדפוסים מאוחרים'.

דפו"ר ובטח תצלומו, אינם נדירים כ"כ, עכו"כ בעידן אוצה"ח. המעיין שיחפש את השיר בדפו"ר לא ימצא. (חוששני שגם ר"מ לא מצא ולכן רשם נוסח שכזה, במקום לרשום, "ע"פ דפו"ר").

מכאן מעתיקים כולם. כל כותבי תולדות ותולדות הפירוש.
הילת הקדושה החופפת על הספר עוברת גם לשיר, ומדייקים בכל תיבה שבו. וסגולות מלכים נתלים בו. הנה כמה מהם:


מחבר אחד מציין שבדפו"ר שלפניו אינו

והקורא עוד יסבור שמא יש כאן איזה טופס נדיר!

ומה האמת?

לא מניה ולא מקצתיה !

שימו לב למקור (אליו הגעתי כמובן באדיבות מנוע החיפוש של האוצר):

ספר סגולת משה, לר' משה הופשטיין, ברדיטשוב (תרנ"ז או תרס"ה)

קודם כל הנה שערו של הספר:



ספר העוסק בפירוש אוה"ח.

והנה המקור



אם המילים "מאת המחבר" עדין לא מספיקות לכם. שימו לב לסימון הקטן על שלושת השורות הראשונות שבצד ימין, ששם משה עולה מהן.
השם משה, אינו משמותיו הידועים של מהר"ח ן' עטר, וכמובן הוא שמו מחברינו הדגול ר' משה הופשטיין! בעת נחה עליו רוח השיר (וכנראה היתה תופעה לא ממש שכיחה אצלו...) כתב שיר כמו היה ר' חיים בן עטר עצמו מזמין ללמוד בספרו.

לצד זה, נתן המחבר כמה שורות של סיום חיבור אור החיים וכו', וציין שם שהוא מדפו"ר ונשמט בדפוסים.

הר"מ בחפזו סבר שחתימה זו על דפו"ר וההשמטה וכו', נסובה על השיר, ולא העלה בדעתו שהיא מתייחסת אך ורק לאותם שורות מצומקות.

ושבשתא כיון דעל על.

ולא נצרכה אלא להודיע, שהלומד ספר אוה"ח כדי להתעשר ולא עלתה בידו, לא על החסיד מוהר"ח ן' עטר תלונתו כי אם על ר' משה הופשטיין ילין.

יישר כח

בקראי שתים ושלש דלתות, ולפני שקיימתי שפיל לסיפא חששתי שהלשון מאוחר (ולא כ"כ עשיר ולא מבעל שיר, ולכאורה זו כוונת רמיזת האיש)

זולת זה, רחוק ממנו לחרוז עינים ושמים עם חיים, רק במקום ובתקופה שלא ידעו דַבר אפשר הדבר ליאמר
ואם באלה לא די, הקדושָה ומשֶה כבר מגלה את הכל

תוכן השיר מתייחס במפורש לחיבור סגולת משה - 'במראה מקומות תן עיניים' (וההמשך: ויאורו דברי בדברי הספר אור החיים).

ר"ר מרגליות העתיק בטעות 'בי תחרד עשתנותיך', וכן 'במראה מקום', ואחריו כל מעתיק ימשוך [כמעט. באוצר יש שהעתיקו נכונה, וא"כ ראו המקור וטעו גם הם (אמנם את השינוי הראשון נקל לתקן מסברא)].

אגב, בדברי ר"ח ן' עטר שהעתיקם המחבר (לא בדייקנות) נאמר 'שנת אש"ר או"ר לו בציון אשר אנכי עולה שמה'. הגרשיים בתיבת 'אשר' (והגופן הגדול) רומזים לשנת ההדפסה, ובתיבת 'אור' לשם החיבור. אך יתכן שיש כאן רמז גם לשם המחבר 'אשר אור לו' בגימ' 'חיים בן משה עטר', וזה מה שסיים 'אשר אנכי עולה שמה' - בגימ'. (אולי כבר עמדו בזה).

ב"ה
וכבר העיר על כך לפני שמונה שנים באחד מן מאמרי ויתילדו המצורף כאן

נטיעות כתב:ב"ה
וכבר העיר על כך לפני שמונה שנים באחד מן מאמרי ויתילדו המצורף כאן

אחרי איחוד האשכולות מתברר שהראשון שזכה בהערה זו הוא מורינו הרב מה שנכון נכון שליט"א ודבריו היו לנגד עיניו של כותב המאמר.

ב"ה

אכן, כך נראים פני הדברים לאחר העיון כאן. תודה.