ולפו"ר נראה מהירושלמי שהצבע הלבן הוא לה' והשחור לעזאזל - האם כך הם פני הדברים ששחור הוא צבע של 'עזאזל'?"ובירושלמי לא סוף דבר קלפי אלא אפילו קלתות, ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר, ויביא שני חוטין אחד שחור ואחד לבן ויקשור עליהם ויאמר זה לשם וזה לעזאזל, ת"ל גורל לה' שיהא ניכר לה' וגורל לעזאזל שיהא ניכר לעזאזל. וכן פריך משני צרורות אחד שחור ואחד לבן, ומשני הכי דבעינן כתיבה ממש".
מענה איש כתב:עיין ביאור הלכה סימן לב סעיף ג
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:מענה איש כתב:עיין ביאור הלכה סימן לב סעיף ג
דהיינו?
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:בתוספות ישנים ריש פרק טרף בקלפי, הביא מירושלמי שהקשה מדוע צריך שני גורלות שכתוב עליהם לה' ולעזאזל, שיעשו גורל עם ב' חוטין לבן ושחור:ולפו"ר נראה מהירושלמי שהצבע הלבן הוא לה' והשחור לעזאזל - האם כך הם פני הדברים ששחור הוא צבע של 'עזאזל'?"ובירושלמי לא סוף דבר קלפי אלא אפילו קלתות, ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר, ויביא שני חוטין אחד שחור ואחד לבן ויקשור עליהם ויאמר זה לשם וזה לעזאזל, ת"ל גורל לה' שיהא ניכר לה' וגורל לעזאזל שיהא ניכר לעזאזל. וכן פריך משני צרורות אחד שחור ואחד לבן, ומשני הכי דבעינן כתיבה ממש".
מחפש מקורות לכאן ולכאן...
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:אתה צודק, ולכן כתבתי 'ולפום ריהטא' נראה מהירושלמי וכו', אמנם הסברא (ואולי הרגש?) נותנת - שהלבן לה' והשחור לעזאזל (אתה היית עושה להפך?...) .
חגי פאהן כתב:"הראני ישמעאלים, דומין לשעירים של בית הכסא. הראני תלמידי חכמים שבבבל, דומים למלאכי השרת" (קידושין עב.)
ופירש רש"י: לשעירים - מלובשים שחורים ודומים לשדים. דומים למלאכי השרת - לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת, וכתיב (יחזקאל ט) והאיש לבוש הבדים, והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף כה:) על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו'. ובנדרים (דף כ:) נמי אמרינן: מאן מלאכי השרת? רבנן, ואמאי קרי להו מלאכי השרת? משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים.
לבי במערב כתב:ראה מהרש"א בכורות ח, סע"ב בחדא"ג.
לבי במערב כתב:אם חיפש פותח האשכול מקור לכך שהחוט השחור (הי' אמור להיות) נקשר על השעיר לעזאזל, הרי הוא:לבי במערב כתב:ראה מהרש"א בכורות ח, סע"ב בחדא"ג.
והשיב בדוגמא זה עיזי אוכמתי כו', הן ב' שעירים שהביאו ישראל ביה"כ, החיורתא היא שהיתה לה' והאוכמתא שהיתה לעזאזל, והגבינה שהיא התולדה מהן שניהן לבנים, שגם השעיר לעזאזל היה מלבין עונותיהם של ישראל, שנאמר ונשא השעיר וגו', וכמ"ש שהיו קושרין בההוא שעיר המשתלח חוט של זהורית וכיון שהגיע למדבר היה מלבין.
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:לבי במערב כתב:אם חיפש פותח האשכול מקור לכך שהחוט השחור (הי' אמור להיות) נקשר על השעיר לעזאזל, הרי הוא:לבי במערב כתב:ראה מהרש"א בכורות ח, סע"ב בחדא"ג.
יש"כ.
ז"ל מהרש"א שם הנוגע לענייננו:והשיב בדוגמא זה עיזי אוכמתי כו', הן ב' שעירים שהביאו ישראל ביה"כ, החיורתא היא שהיתה לה' והאוכמתא שהיתה לעזאזל, והגבינה שהיא התולדה מהן שניהן לבנים, שגם השעיר לעזאזל היה מלבין עונותיהם של ישראל, שנאמר ונשא השעיר וגו', וכמ"ש שהיו קושרין בההוא שעיר המשתלח חוט של זהורית וכיון שהגיע למדבר היה מלבין.
זה לא קשור לירושלמי דלעיל באיזה חוט היה מגריל, אבל זה ראיה לנדון הכללי, ששחור הוא צבע של 'עזאזל'.
נוריאל עזרא כתב:רק דרך אגב אציין שנראה שהירושלמי קצת מנוגד למובא במהרש"א שלקחו עז שחורה כי אז למה צריך חוט שחור הרי הן נבדלות כבר בצבען, גם חוט שחור על עז שחורה לא יהיה ניכר כלל. אלא נראה מהירושלמי ששתי העיזים היו בצבע דומה לא?
אייתו ליה תרי ביעי, א"ל: הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי? אייתי להו איהו תרי גביני, אמר להו: הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי?
אכן. ואעפ"כ, כמדומה דאיכא שקו"ט אם צ"ל שוים גם בצבעם.מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:ודאי דאין כוונת מהרש"א שהיה שעיר אחד לבן ואחד שחור, אלא בא להסביר את 'המשל' שם.
לבי במערב כתב:אכן. ואעפ"כ, כמדומה דאיכא שקו"ט אם צ"ל שוים גם בצבעם.מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:ודאי דאין כוונת מהרש"א שהיה שעיר אחד לבן ואחד שחור, אלא בא להסביר את 'המשל' שם.
מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:נוריאל עזרא כתב:רק דרך אגב אציין שנראה שהירושלמי קצת מנוגד למובא במהרש"א שלקחו עז שחורה כי אז למה צריך חוט שחור הרי הן נבדלות כבר בצבען, גם חוט שחור על עז שחורה לא יהיה ניכר כלל. אלא נראה מהירושלמי ששתי העיזים היו בצבע דומה לא?
דברי מהרש"א קאי על הגמרא בכורות דף ח: בדין ודברים שבין ר' יהושע בן חנניה לסבי אתונה:אייתו ליה תרי ביעי, א"ל: הי דזגתא אוכמתי והי דזגתא חיוורתי? אייתי להו איהו תרי גביני, אמר להו: הי דעיזא אוכמתי והי דעיזא חיוורתי?
ודאי דאין כוונת מהרש"א שהיה שעיר אחד לבן ואחד שחור, אלא בא להסביר את 'המשל' שם.
יתכן שאכן שם ראיתי זאת... ועכ"פ, כמדומה שהכריעו לאיסור.מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:שקו"ט בזה תמצא אולי במחברי זמנינו...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 246 אורחים