בירושלמי ברכות פ"ד ה"א
אחוי דאימיה דרב אדא הוה מצייר גולתיה דרב בצומא רבא א"ל כד תיחמי שמשא בריש דיקלי תיהב ליה גולתי דנצלי דמנחתא ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא דמר רבי יוחנן [ישעי' מד כז] האומר לצולה חרבי זו בבל שהיא זוטו של עולם אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול [ירמי' נא מט] גם בבבל לנפול חללי ישראל גם בבבל נפלו חללי כל הארץ.
ובפני משה שם
הוה מצייר גולתיה דרב. וכן הוא לקמן ובפ' בתרא דתענית היה תופסו ושומרו לגלימיה דרב ביה"כ וא"ל כשתראה השמש בראש דקלים שהוא סמוך לשקיעתו תתן לי ואני מתפלל מנחה דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה בין בשחרית בין במנחה:
ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא. כצ"ל וקושיא היא הא כשהשמש בריש דיקלי בבבל הוא יום גדול עדיין כאן בארץ ישראל דאמר ר' יוחנן וכו' שבבל זוטו של עולם שהיא במצולה ותחתיתו ועמקו והיכי עביד רב הכי והוא בבבל היה והלא זה הזמן בבבל אינו עם דמדומי חמה ולקמן משני לה רב כר' יודה ס"ל דאמר עד פלג המנחה ולפיכך נהג כן דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא"י:
ובגליוני הש"ס ביאורים וכללים בירושלמי ברכות אות נג
נג) זמן תפלת מנחה, משמע בירושלמי ברכות פ"ד ה"א דאזלי' בתר ארץ ישראל דלפי השעות שהוא יום בא"י כך הוא הזמן גם בח"ל וע"כ גם לר' יהודה דאמר דהזמן רק עד פלג המנחה והוא י"א שעות חסר רביע מ"מ אם בא"י חסר עדיין שעה ורביע ללילה אף שבח"ל כבר סמוך ללילה עדיין הוא זמן מנחה עש"ה בירושלמי ושימשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא כו' עש"ה כל הסוגי' ובפני משה והוא חידוש ואולי הטעם דהואיל וכנגד תמידין תיקנו והקרבת התמיד הרי הוא בירושלים לכן הזמן הוא לפי ירושלים ואולם נ' דכ"ז אם הוא יום עדיין עכ"פ עש"ה בירושלמי אבל לא אם כבר הוא לילה בח"ל וכבר הוא לפי הזמן דפה זמן תפלה אחרת מעריב אז אין להתפלל מנחה אף אם בא"י יום עדיין:
והוא חידוש גדול.
ובאמת בספר חרדים כתב לפרש דברי הירושלמי בניחותא. וע"ע עלי תמר לירושלמי שם.
ובביאור מרן הגרח"ק שליט"א
וסבירא ליה להירושלמי דאף דבבל שקעה חמה, מיתלי תלי הזמן בא"י, כיון שאינו נסתר אלא מחמת ההרים