'דור רביעי' - הסיפור מוכר?

[חד ברנש]

מצאתי כתוב:

מסופר על חזון איש, שנשאל מרב אחד שאלה מסוימת ובתוך הדברים אמר השואל: כך כתוב בספר דור רביעי. ענה הגאון: ניתי ספר ונחזי. הביאו את הספר ורק התחיל לעיין בו נטלו והשליכו מתחת לשולחן (מפי ר' דוד אלי' ויס ששמע מחותנו ר' שלמה פפנהיים).

הסיפור ידוע ממקומות אחרים?

[י. אברהם]

הרי על הקונטרס שלו "אור בהיר" כתב החזו"א השגות, ולא השליכו.

[שבענו מטובך]

מובא על שם רבי דוד פרנקל בבטאון 'דורות', גליון 38, סוף עמ' 18.

[חד ברנש]

הרי על הקונטרס שלו "אור בהיר" כתב החזו"א השגות, ולא השליכו.

ספר על ספר קא רמית?

שבענו,
תודה רבה!

[י. אברהם]

ספר על ספר קא רמית?

ר"ל שאולי דור רביעי יותר גרוע מאור בהיר...

[דמשק]

כבר כתבתי דככה"נ תרי חזון איש הוו, וכאן מיירי על החזון איש הזה..

[ישראליק]

הרי על הקונטרס שלו "אור בהיר" כתב החזו"א השגות, ולא השליכו.

לדחות דברי החת"ס עליו יוסד הקונטרס

(מזה רואים האחריות של רב בישראל, החזו"א זצ"ל; מילא כשאחד בא עם לומדות שלו, נו, אבל כשאחד מביא ראיות מגדולי ישראל ז"ל לשיטתו, זה ענין אחר)

[אבני גזית]

מובא על שם רבי דוד פרנקל בבטאון 'דורות', גליון 38, סוף עמ' 18.

בגליון העדה החרדית זה התפרסם שישים שנה לאחר פטירת החזון אי"ש, ללא ציון של מקור.

מאחר שהרב גלאזנר הביע אהדה לחוגי המזרחי (אף שהיה נין החת"ס ומגדולי היראים בהונגריה), צריך מקור נוסף לסיפור קיצוני כזה, שהחזו"א בעדינות נפשו ישליך ספר ארצה.

[גבול ים]

אם הסיפור נכון, כנראה ראה החזו"א את ההקדמה לספר דור רביעי לחולין, ותו לא קשה מידי.

[מה שנכון נכון]

כבר כתבתי דככה"נ תרי חזון איש הוו...

אמנם כגון דא מסופר שנהג החזו"א גם ביחס לספרו של הרב עמיאל (אאל"ט ההנחת הספר על הרצפה מתחת הארון), אך כמדו' שסיפורים נוספים של רד"פ (לבדו) על החזו"א מתארים אדם אחר. קנאי קיצוני ועוקצני.

[מצליח]

שמעתי סיפור זה מפי הרה"צ משארמאש וויליאמסבורג שליט"א ששמעו מפי א' שהיה שם (אמר לי השם אבל לע"ע איני ברור שמו ואולי הה"ג ר' מענדל פרי"מ ז"ל ר"מ בישיבת סאטמאר) שהחזו"א בא לבדוק כשרות המקוה בקוממיות, ושם ראה על השולחן ספר דור רביעי, ואחר עיונו שם קצת זרקו על הארץ ואמר 'ער לערנט קרום', והיה לפלא להעומדים שם כי בהונגריה היה התנגדות עליו אבל ברור שהחזו"א לא ידע מיהו המחבר והפולפוס סביבו.

[איש בן פרצי]

כבר כתבתי דככה"נ תרי חזון איש הוו...

אמנם כגון דא מסופר שנהג החזו"א גם ביחס לספרו של הרב עמיאל (אאל"ט ההנחת הספר על הרצפה מתחת הארון), אך כמדו' שסיפורים נוספים של רד"פ (לבדו) על החזו"א מתארים אדם אחר. קנאי קיצוני ועוקצני.

בראיון של דר צבי יהודה על החזו"א הוא מתייחס זה על הספר 'המידות לחקר ההלכה' של עמיאל.

[אראל]

שמעתי סיפור זה מפי הרה"צ משארמאש וויליאמסבורג שליט"א..

מי זה??
ר' משה הכהן גראס שליט"א?? [הוא מחותן עם ר' מענדל פרי"מ הנ"ל]
א"כ המקור בבחי' ערבך ערבא צריך, והבן...

צריכים לשאול ולברר אצל נכדיו של ה'דור רביעי',
הגה"צ הרב מ'גענף בעל שו"ת באר שרים שליט"א, וה"ה רבי ישראל דוד שלעזינגער שליט"א ממונסי... ונראה אם הם מעכלים סיפור כזה או שמכחישים.....

[מצליח]

ר' משה הכהן גראס שליט"א?? [הוא מחותן עם ר' מענדל פרי"מ הנ"ל]
א"כ המקור בבחי' ערבך ערבא צריך, והבן...

הרה"צ ר' משה הוא איש נאמן ודייקן

[אראל]

הרה"צ רבי משה הכהן, לא הכיר את החזון איש בכלל, ומסופקני אם מחותנו ר' מענדל הכיר את החזו"א
וע"כ ששמע זאת כלי מכלי... ולכן צריכים לברר אמיתית השמועה מן המקור

[מצליח]

סיפר לי כעת בנו של ר' מענדל פר"מ הנ"ל ששמע אביו מעשה זו מר' משה דאסקאל מקוממיות שהיה בשעת מעשה, ופרטי הסיפור הוא, שהרב מקוממיות חלק עם הרב מעכו אודות כשרות המקוה, והלכו לחזו"א ופסק החזו"א כהרב מקוממיות, ושלף הרב מעכו ספר דור רביעי ופתחו לדף אחד והראהו לחזו"א שמשם נראה שהוא צודק, עיין החזו"א קצת וסגרו ואמר 'ער לערנט קרום' ודחף את הספר, ונפל על הארץ ולא השגיח על זה. ברם אינו ברור שרצה לזרקו על הארץ אלא נפל מאליו מחמת דחיפתו.

[אראל]

סיפר לי כעת בנו של ר' מענדל פר"מ הנ"ל ששמע אביו מעשה זו מר' משה דאסקאל מקוממיות שהיה בשעת מעשה, ופרטי הסיפור הוא, שהרב מקוממיות חלק עם הרב מעכו אודות כשרות המקוה, והלכו לחזו"א ופסק החזו"א כהרב מקוממיות, ושלף הרב מעכו ספר דור רביעי ופתחו לדף אחד והראהו לחזו"א שמשם נראה שהוא צודק, עיין החזו"א קצת וסגרו ואמר 'ער לערנט קרום' ודחף את הספר, ונפל על הארץ ולא השגיח על זה. ברם אינו ברור שרצה לזרקו על הארץ אלא נפל מאליו מחמת דחיפתו.

ממש דוגמא של סיפור, איך שפרט קטן אחד מן הסיפור משנה השקפת הסיפור מן הקצה אל הקצה...

מ'דחיפה קלה', נתגלגל הסיפור 'שזרקו על הארץ'...
ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על כל הסיפורים כולם יצא...

[אגב, איזה בן של ר' מענדל סיפר זאת??]

[אשי ישראל]

אצטט כמה מקורות שרשמתי לעצמי פעם לגבי רמת "אמינותם" של שמועות וסיפורים [לאו דווקא בהקשר לאשכול הנוכחי, אלא באופן כללי], ואני מצטט בעיקר את המקורות לגבי שמועות בשם החזו"א:

מי שמאמין לכל שמועה חייב לפיכך להאמין גם לשמועה שהובאה בספר מעשה איש (ח"ג, ריש פרק ו') שם הביא שהגר"ח קנייבסקי כתב שהחזון איש אמר לו שלא להאמין לשמועות הנאמרות בשמו, אא"כ שמע ישירות ממנו,
וכן הביא שם שהחזו"א אמר לרב יצחק גרינברג: "מה שאתה שומע מאחרים בשמי הכל שקר",
ושכעי"ז אמר לגרש"ש קרליץ: "אל תאמין לאף אחד",
ועי"ש עוד סיפור בזה.

וראה נודע ביהודה (תנינא, יו"ד, סי' כט-ל) שאף תלמיד חכם אינו נאמן בזה, וכעי"ז בחזו"א (מועד סי' לט, אות טו),

וראה אז נדברו (ח"ו עמ' פד) שכתב שאין להאמין לשמועות בשם החזו"א, אף אם נאמרו בשם אדם גדול,
וכ"כ בהגהות בית ברוך (על החיי אדם, במילואים לכלל ב) שאין לסמוך על שמועות שלא נכתבו בספר,
וכעי"ז בספר הליכות והלכות ממרן הקהילות יעקב (עמ' י) שהחזו"א אמר שאינו יכול להכחיש טעויות שנאמרות בשמו,
וביביע אומר (ח"ו, או"ח יא, ו) שאין להאמין לכל מה שמוסרים בשם החזו"א.

ואין זה בסתירה לתירוץ הנפלא שנזכר לעיל, ש'תרי חזון איש' הוי...

[איש_ספר]

אני שמעתי מר' חיים קורנברג זצ"ל שבבית הסטייפלער היה ספר דור רביעי אמנם במקום מוצנע. אולי הרב גבול ים יידע להוסיף או לשלול.

אם הסיפור נכון, כנראה ראה החזו"א את ההקדמה לספר דור רביעי לחולין, ותו לא קשה מידי.

ידוע שרג"נ החזיק מאד מההקדמה.

[מקדש מלך]

וזה אומר לנו ש...?

אגב, משהו לא כל כך ברור שם בהקדמה. הוא טוען שהכתיבה חסמה את האפשרות לחלוק בדורות הבאים, ולא מסביר בדיוק למה.

לכאורה, השינוי היה תמיד מתוך הנחה שככה המסורת, וכיון שלא היה מסורת מוחלטת, היה אפשרות לשינוי ספונטני. מהרגע שברור לנו מהי המסורת אי אפשר לחלוק עליה. אבל אם ככה אין בשיטתו חידוש מי יודע מה.
(נכתב מהזכרון ממה שקראתי בעבר. שלא בעיון כה"צ)