להעמיד גירסה בנוסח 'ריבונו של עולם'

[תולעת ספרים07]

בריבונו של עולם מלא משאלות לבי וכו' שתיקן האר"י הק' לומר בשלוש רגלים מופיע בכל המחזורים הישנים כך.
וזכה לי עבדך בן פלונית אמתך...
כלומר שהאר"י הקדוש הזכיר שם אמו כעין מה שאמר דוד המלך ע"ה אני עבדך בן אמתך וכו
והנה לאחרונה ראיתי כמה וכמה סידורים ומחזורים שהשמיטו קטע זה באשר כנראה לא הבינו משמעותו – ובהיות והדבר נוגע לי למעשה אבקש את עזרת התלמידי חכמים דכאן לעזור לי בנידון.
כמו כן אציין שבזמנו אם זכרוני אינו בוגד בי יש איזה לשון מררח"ו שכתב על זה שתפילה זו תיקנה האר"י בטרם נכנס לפרדס.
אודה מאוד למי שיוכל לעזור בנידון.

[אוהב אוצר]

תולעת, מתי תבין שאנו נעיין באשכול שלך גם אם היא תהיה עם כותרת מתונה, מתי???

[תולעת ספרים07]

ומה אעשה שאני באמת צריך את זה דחוף וישבתי על זה בלילה ולא עלה בידי.
ומשום כך פניתי לבית המדרש דכאן...
אם כי שאני באמת מקבל את הערה שלך לתשומת לבי ובפעם הבאה אנשוך שפתיים.

[איש_ספר]

הנוסח הוא מסתמא משע"צ ובטח שלא מהאר"י.

[תולעת ספרים07]

רבינו א"ס
כבודו כיוון לזה: וזכה לי עבדך בן פלונית אמתך...
או לכל הרבונו של עולם.

[איש_ספר]

[הרב תולעת, רצונו של אדם זה כבודו, נא יחדול מן התוארים בהם הוא פונה אלי, כי באתי במבוכה...]
כל הרבש"ע

[תולדות אדם]

זה מצאתי כתוב במחזור של מורי ז"ל של מועדים כמנהג האשכנזים, בסוף חזרת עמידה דשליח ציבור, ביום א' בשבועות, שם כתוב מבחוץ, מכת"י מורי זל"הה, ענין זה, וז"ל, יום א' דשבועות, יקרא י"ג מדות ג"פ, ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל משאלותי וכו', וכן יהי רצון, ויחזור התפילה ג"פ, ואח"כ יאמר ג"פ ואני תפילתי וכו', וכן יעשה במוסף, וביום ב' דיוצר ע"כ, וכן בפסח ובסוכות. ויכוין כ"ד שמות הנ"ל בניקודים הנ"ל.

כלומר התפילה כבר נתחברה לפניו אך האר"י ז"ל כתב סדר האמירה (עם י"ג מדות ולומר ג"פ).

כמו כן אציין שבזמנו אם זכרוני אינו בוגד בי יש איזה לשון מררח"ו שכתב על זה שתפילה זו תיקנה האר"י בטרם נכנס לפרדס.

ואם אוכל לסמוך על זכרוני, הגר"מ הלל הוא שטוען טענה זו באחד מהמבואות לספרי האריז"ל שבהוצאתו, כי ע"פ טענתו לאחר שנכנס האריז"ל לחכמת הסוד לא התפלל בנוסח אשכנז.

[תולעת ספרים07]

האר"י הקדוש לא היה מתפלל אני בן פלונית אמתך
וגם לא היה אומר והופע עלינו רוח חכמה וכו' רוח הקודש
כמעט ב99 אחוז שרבי חיים ויטאל כותב שהיה זה לפני שנכנס לפרדס
ראה מה שכתב רבי חיים ויטאל ז"ל לגבי התפילות שבאיה שיש לו לכווין או בנים או רוח הקודש וכו'...
---חדש---
ניסתי להשיג את הרב בניהו שמואלי שליט"א וכידוע שהוציא מחזורים על פי האר"י ולא הצלחתי להשיגו
אמנם אחד מתלמידיו אמר לי שלא זכור לו דבר כזה שהוא מודפס בתוך המחזור שלו - וביקש שאמתין עד שיעשה בירור בישיבה שלו.
על פניו הוא אמר שזה באמת אינו נראה מהאר"י הקדוש וכדברי א"ס
מעניין לדעת אם המחזורים שלו נמצאים באוצר.

[חכם באשי]

ואם אוכל לסמוך על זכרוני, הגר"מ הלל הוא שטוען טענה זו באחד מהמבואות לספרי האריז"ל שבהוצאתו, כי ע"פ טענתו לאחר שנכנס האריז"ל לחכמת הסוד לא התפלל בנוסח אשכנז.

כיום ידוע שהאריז"ל התפלל בסידור נוסח ספרד, ויניציאה רפד (כדומני).
ממש לאחרונה מצאו את הסידור הזה והוא נדפס במהדורת צילום בשני כרכים מפוארים ('פרח לי מהראש' שם הסידור)

[שבטיישראל]

ואם אוכל לסמוך על זכרוני, הגר"מ הלל הוא שטוען טענה זו באחד מהמבואות לספרי האריז"ל שבהוצאתו, כי ע"פ טענתו לאחר שנכנס האריז"ל לחכמת הסוד לא התפלל בנוסח אשכנז.

כיום ידוע שהאריז"ל התפלל בסידור נוסח ספרד, ויניציאה רפד (כדומני).
ממש לאחרונה מצאו את הסידור הזה והוא נדפס במהדורת צילום בשני כרכים מפוארים ('פרח לי מהראש' שם הסידור)

"ידוע" מאיפה וממתי "ידוע" דבר כזה ?
רימר ב"תהילת חיים" רוצה לומר ככה ...
אז מה ? זה כבר נהיה דבר "ידוע" ומקובל ?

[תולעת ספרים07]

ניסתי להשיג את הרב בניהו שמואלי שליט"א וכידוע שהוציא מחזורים על פי האר"י ולא הצלחתי להשיגו
אמנם אחד מתלמידיו אמר לי שלא זכור לו דבר כזה שהוא מודפס בתוך המחזור שלו - וביקש שאמתין עד שיעשה בירור בישיבה שלו.
על פניו הוא אמר שזה באמת אינו נראה מהאר"י הקדוש וכדברי א"ס
מעניין לדעת אם המחזורים שלו נמצאים באוצר.

הזנקתי את האשכול שמא יעשה מישהו עמדי חסד ויבדוק אם יש באוצר את המחזורים של הרב בניהו שמואלי שליט"א
איגרא דתעניתא....

[שבטיישראל]

מאמר נוסח התפילה להגה"ק ממונקאטש זי"ע אות כ"ו
סליחה על האיכות

[תולעת ספרים07]

ישר כוחך רבי שבטי החייתני

[תולעת ספרים07]

ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת ויקרא ג"פ י"ג מידות ואח"כ רבש"ע מלא כל משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי חיים טובי' וארוכי' בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובהשקט ובבטח' ופדני מכל צרה ויגון וממות ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם וכפר עונותינו ואשמותינו אכי"ר ויזכור שאלתו ג' פעמים וכן במוסף ובמנחה כדי שישלי' שאלתו ג"פ ותנתן שאלתו ויקרא ג"פ ואני תפילתי.
גם זה מצאתי בספר המחזור של מורי ז"ל ממנהג אשכנזי בתפי' יום הכפורים וז"ל ביוה"כ בשעה שהש"ץ אומר איה מקום כבודו ישאל א' מג' שאלות שירצה לשאול ויאמר בשם יה והם קיבוץ קמץ והם בגי' מ"ו ונלע"ד פירושו שישאל שיתנו לו א' מג' שאלות שירצה לשאול ולא יותר ובהכרח יענו ויתנו לו א' מהם. גם יכוין לשם י"ה בקיבוץ וקמץ אשר הם ד' יודין ופתח שהם בגי' מ"ו וזה יכוין בב' אותיות י"ה הרמוזים במלת איה ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחילת ימיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס החכמה אלא העתיק זה מספרים אחרים ולזה דעתי נוטה
מקור: שער הכוונות - דרושי יום הכיפורים הקדמה

נ.ב: לנוסח של שלוש רגלים המובא בשם האר"י הובטחתי לקבל תשובה עוד השבוע בעז"ה מהרב בנייהו שמואלי שליט"א

[שבטיישראל]

ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת ויקרא ג"פ י"ג מידות ואח"כ רבש"ע מלא כל משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי חיים טובי' וארוכי' בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובהשקט ובבטח' ופדני מכל צרה ויגון וממות ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם וכפר עונותינו ואשמותינו אכי"ר ויזכור שאלתו ג' פעמים וכן במוסף ובמנחה כדי שישלי' שאלתו ג"פ ותנתן שאלתו ויקרא ג"פ ואני תפילתי.

נוסח הקצר הנ"ל של התחינה נמצאת בסידורים שלנו לאומרו בהוצאת ס"ת בימי עשי"ת בימות החול אחר אמירת הי"ג פסוקים "שיר המעלות וכו'" והתחינה "יהר"מ שע"י הארת תקונים עתיקא קדישא דעתיקין בזעיר שבאריך וכו'", וביו"ט יש במחזורים שלנו נוסח אחר ארוך יותר ליום טוב של ראש השנה ויום הקדוש והושע"ר ונוסח שני שונה לגמרי לשלש רגלים

[שבטיישראל]

האם ידוע למאן דהו ביאור השינוי בנוסח התחינה לשלש רגלים שאומרים "ומשעות רעות המתרגשות לבא לעולם"
והנוסח בתחינה לימות החול של עשי"ת שאומרים "ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם"

מהו הנפק"מ בין ביאה ויציאה ?




אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות ויגער ביצר הרע מן הנשואים ויחון עלינו לפליטת עולמים וימלא משאלותינו במידה טובה ישועה ורחמים

[תולעת ספרים07]

והנוסח בתחינה לימות החול של עשי"ת שאומרים "ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם"

לאחר חיפוש לא מצאתי נוסח כזה לא במקרא לא בחז"ל ולא בראשונים
וראה גם תהלים פרק ב למה רגשו גוים וכו' ומשמע רגשו כלומר גועשים בטרם מעשה כך שעל פניו נוסח זה נראה משובש....
וצ"ב

[שבטיישראל]

והנוסח בתחינה לימות החול של עשי"ת שאומרים "ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם"

לאחר חיפוש לא מצאתי נוסח כזה לא במקרא לא בחז"ל ולא בראשונים
וראה גם תהלים פרק ב למה רגשו גוים וכו' ומשמע רגשו כלומר גועשים בטרם מעשה כך שעל פניו נוסח זה נראה משובש....
וצ"ב

איזה נוסח ?
נוסח "היוצאות" או נוסח "לבא" ?!

[תולעת ספרים07]

המתרגשות ויוצאות אין לה כל טעם וריח שהרי המתרגשות הוא כעין הכנה ואם כבר יוצאות למה מתרגשות
לכן נראה לומר המתרגשות לבוא...
בhebrew יש היום אומרים מתרגש לבוא...
בכל אופן הדבר פשוט שמתרגשות הוא בטרם יוצא לפועל....
וכנ"ל....

[שבטיישראל]

לא יודע מה את רוצה ...

הנוסח "המתרגשות ויוצאות לעולם" איתא להדיא בשער הכוונות ובסידור חמדת ישראל
האם כולם טעות במה שאתה יודע ?!?!

לא שאלתי כלל על ביאורו של תיבת "מתרגשות"

[תולעת ספרים07]

ומכל רעות המתרגשות לבא בעולם
ברכות י"ז עמוד א
והתניא ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות
תענית י"ד עמוד א
ושאר פורעניות המתרגשות ובאות על הצבור
בבא קמא דף פ עמוד ב
ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבא בעולם
רמב"ם אהבה סדר נוסח התפילות
ומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם
שער הכוונות דרושי חג השבועות
ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם
שער הכוונות דרושי יום הכפורים
במחילת כבוד תורתו אני בדקתי מקרא משנה חז"ל
ואכן לשון זה נמצא במקום אחד בשער הכוונות
בדרושי יום הכפורים כנ"ל
ואין בודקין.....
מודה ועוזב ירוחם – איני יודע מה הפשט המתרגשות אולי הכוונה המתחוללות בפועל.
---
או יש לומר בזה שכל מקום שכתוב המתרגשות ויוצאות יש לשים פסיק לפני ויוצאות, וכוונתו, אלו שעומדים לצאת [המתרגשות] ואלו שכבר יוצאות, ובנוגע לעשי"ת יתכן שהם ימי דין ידע האר"י הקדוש שיש כבר יוצאות לעולם ולכן כתב לומר כן בעשי"ת וצ"ב.

ובאלו המקומות שכתוב בהם המתרגשות ובאות יתכן שיש לפרש המתרגשות לבוא
כלומר מתרגשות לבוא ועדיין לא באו ולא יצאו לעולם.
וצ"ב בכל זה ולא כתבתי אלא להאיר באלף....
הבנתי מלכתחילה שכבודו רוצה לשאול מה ההבדל בין מתרגשות ויוצאות לבין מתרגשות לבוא - אך היות ונוסח זה מתרגשות ויוצאות על פניו היה נראה לי משובש לכן כתבתי מה שכתבתי...
מקווה שהובנתי

[תולעת ספרים07]

שוב התבוננתי שיש לפרש המתרגשות ויוצאות לעולם כלומר שגועשים בשום מקום כדי לצאת לעבר העולם ולא כפי שכתבתי אמש שכבר הגיעו לעולם והמתרגשות לבוא לעולם הכוונה שגועשים להיכנס לעולם
ואולי בעשרת ימי תשובה הקפיד האר"י הקדוש שלא לומר לבוא לעולם אלא לצאת לעולם כלומר לעבר העולם אך לא יכנסו לעולם.
ועדיין צ"ב בזה.
והנה ראיתי ראשונים שכתבו שלשון מתרגשים הוא כמו למה רגשו גוים וכן בבית אלוקים נהלך ברגש שהוא לשון סוד ולא ידעתי איך לפרש דבריהם.
מהו המתרגשות לבוא לעולם וכדו'
אולי רבי שבטי יעזור לנו בזה.

[ספרים]

שמתי לב שבעקבות אשכול זה הנוסח תוקן בכמה סידורים.

[חכם באשי]

"כמה סידורים"?!
האשכול נפתח לפני כעשרה חודשים (בתאריך: 18/07/11), כמה סידורים הספיקו להדפיס מאז במהדורות חדשות?!
אולי תגלה לנו על סידור אחד ובודד?

[הוגה]

כיום ידוע שהאריז"ל התפלל בסידור נוסח ספרד, ויניציאה רפד (כדומני).
ממש לאחרונה מצאו את הסידור הזה והוא נדפס במהדורת צילום בשני כרכים מפוארים ('פרח לי מהראש' שם הסידור)

"ידוע" מאיפה וממתי "ידוע" דבר כזה ?
רימר ב"תהילת חיים" רוצה לומר ככה ...
אז מה ? זה כבר נהיה דבר "ידוע" ומקובל ?

כבר בעבר ראיתי שאתה מסתייג מדעה זו, כאן, [ועיין גם כאן]
אבל מדוע ?
- זו לשונו של ר' חיים ויטאל בשער הכוונות (עליה התבסס "תפילת חיים" הנ"ל): "וזה נוסח התפלה כאשר קבלתי ממורי ז"ל, וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפוס הסדור של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד ליצירה..."
- האם לא נראה כאן שנוסח הבסיס הוא ספרד רפ"ד, ועל זה שינוייו של האר"י ?