מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 29, 2021 11:15 am

הועבר מאשכול אחר

אש משמים כתב:
אבל בצפת עם פטירתו של הרה"ח רבי פנחס זילברמן זצוק"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, שבה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים והוא בן 90 בפטירתו.

לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' יוני 29, 2021 12:35 pm

לצערינו כל העיתונות והמדיה החרדית היום מלאה במילים לועזיות, הם חושבים שזה ירוממם אותם.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 29, 2021 12:48 pm

אין בעיה בעצם השימוש במילים לועזיות (גם רבותינו הראשונים השתמשו בלעז בשעת הצורך), הבעיה הגדולה כאן שמדובר באביזרייהו דע"ז, כי המיתולוגיה היוונית זה "עבודה זרה ממש", שמות האלילים של היוונים.
[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' יוני 29, 2021 12:50 pm

היום זה לא לצורך, היום זה להראות שהוא למד מילים לועזיות.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 29, 2021 1:00 pm

פרנצויז כתב:לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לצערינו כל העיתונות והמדיה החרדית היום מלאה במילים לועזיות, הם חושבים שזה ירומם אותם.

פרנצויז כתב:אין בעיה בעצם השימוש במילים לועזיות (גם רבותינו הראשונים השתמשו בלעז בשעת הצורך), הבעיה הגדולה כאן שמדובר באביזרייהו דע"ז, כי המיתולוגיה היוונית זה "עבודה זרה ממש", שמות האלילים של היוונים.
[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום זה לא לצורך, היום זה להראות שהוא למד מילים לועזיות.

אעפ"כ, אין איסור בשימוש במילים לועזיות, אך יש בעיה בשימוש במילים שמקורם בג' עבירות החמורות.
[אמנם אפשר ללמד זכות על הלבלרים האלו, שאין להם מושג מה מקור המילים האלו].

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי ברוז » ג' יוני 29, 2021 1:14 pm

פרנצויז כתב:
אש משמים כתב:
אבל בצפת עם פטירתו של הרה"ח רבי פנחס זילברמן זצוק"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, שבה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים והוא בן 90 בפטירתו.

לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

כדבריך שמעתי לפני שנים מאחד מותיקי הסופרים הת"ח בציבור החרדי.
אגב, גם המילה 'מנטרה' [חוזר כמנטרה וכדו'], היא בעייתית.
רוב הכותבים פשוט לא מודעים לכך.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי עקביה » ג' יוני 29, 2021 1:26 pm

פרנצויז כתב:
אש משמים כתב:
אבל בצפת עם פטירתו של הרה"ח רבי פנחס זילברמן זצוק"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, שבה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים והוא בן 90 בפטירתו.

לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

אין בכך בעיה. גם 'תמוז' זו ע"ז ממש (יחזקאל ח יד). ושאל נא דוברי ייידיש כיצד הם אומרים יום-ראשון ויום-שני. גם אלה עבודות זרות ממש.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 29, 2021 1:46 pm

גם המלים הרמטי והרמוני ואטלס ואטלנטי וסירנה ומדוזה ואירופה והפנוזה והגיינה ומוזיאון ואוקיינוס ופאניקה, והבטויים עבודה סזיפית ולמצוא קצה חוט ולפתוח תיבת פנדורה, ועוד כמה עשרות מלים ובטויים שגורים מקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי, וכבר נשכח זכרם ואיש אינו חושב על מקורם בדיבור היום יומי, עד שבאים המעוררים וגורמים לע"ז שלא תשתכח.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 29, 2021 2:09 pm

מה שנכון נכון כתב:גם המלים הרמטי והרמוני ואטלס ואטלנטי וסירנה ומדוזה ואירופה והפנוזה והגיינה ומוזיאון ואוקיינוס ופאניקה, והבטויים עבודה סזיפית ולמצוא קצה חוט ולפתוח תיבת פנדורה, ועוד כמה עשרות מלים ובטויים שגורים מקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי, וכבר נשכח זכרם ואיש אינו חושב על מקורם בדיבור היום יומי, עד שבאים המעוררים וגורמים לע"ז שלא תשתכח.

מובן שיש הבדל בין מילים מתוך המיתולוגיה, שלא בקיאים בהם, [ואודה ולא אבוש, שעד עכשיו לא ידעתי מה מקור כל המילים האלו, חוץ מסירנה], לבין התואר הכללי של המיתולוגיה בעצמה.

ובאופן כללי, יש לדעת שיש דין שלא להזכיר שמות של ע"ז, ויש לכנות להם שם, עיי' עבודה זרה מ"ה ע"ב- מ"ו ע"א, ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ט"ו, וסי' קמ"ז סעיף א'.
נערך לאחרונה על ידי פרנצויז ב ג' יוני 29, 2021 2:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 29, 2021 2:15 pm

פרנצויז כתב:מובן שיש הבדל בין מילים מתוך המיתולוגיה, שלא בקיאים בהם, [ואודה ולא אבוש, שעד עכשיו לא ידעתי מה מקור כל המילים האלו, חוץ מסירנה], לבין התואר הכללי של המיתולוגיה בעצמה.

כמדומה שמסתבר יותר ההיפך. שם פרטי של ע"ז חמור יותר מהכינוי הכולל.
ואיש אינו נזכר במיתולוגיה היוונית כשהוא מדבר על הגבאי המיתולוגי.
פרנצויז כתב:ובאופן כללי, יש לדעת שיש דין שלא להזכיר שמות של ע"ז, ויש לכנות להם שם, עיי' עבודה זרה מ"ה ע"ב- מ"ו ע"א, ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ט"ו.

אמנם כ"ה באופן כללי, אך בע"ז שהפסיקו לעובדה לפני כמעט אלפיים שנה ונשתכחה לחלוטין, האם יש איסור להזכיר את שמה? (יש איזה מעשה עם הגרי"ז והרב וולף).
ועכ"פ לא מדובר כאן בשמה של הע"ז, אלא במלים שנגזרו משמה.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 29, 2021 2:27 pm

מה שנכון נכון כתב: כמדומה שמסתבר יותר ההיפך. שם פרטי של ע"ז חמור יותר מהכינוי הכולל.

גם אם אין בזה איסור ע"פ הלכה, בודאי מגונה מאוד אם מישהו יאמר (לדוגמה) שהוא מאוד מעריץ את הרב פלוני והוא העבודה זרה שלו.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי עקביה » ג' יוני 29, 2021 2:28 pm

המשנה (ע"ז מד:) מזכירה את 'אפרודיטי' (אלת האהבה במיתולוגיה היוונית), ועושה זאת אפילו ללא הקטנת הגופן..., אע"פ שע"ז זו אינה נזכרת במקרא. משמע שאין בכך איסור.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 29, 2021 2:42 pm

פרנצויז כתב:בודאי מגונה מאוד אם מישהו יאמר (לדוגמה) שהוא מאוד מעריץ את הרב פלוני והוא העבודה זרה שלו.

כהערה צדדית בעלמא אזכיר את מליצת ן' גבירול בשירו, כשהחזיר למישהו ספר לא מוצלח שהשאיל לו: "וכמה העבדתני בקוראו, ולו היה אלוה לא עבדתיו".

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 29, 2021 3:10 pm

עקביה כתב:המשנה (ע"ז מד:) מזכירה את 'אפרודיטי' (אלת האהבה במיתולוגיה היוונית), ועושה זאת אפילו ללא הקטנת הגופן..., אע"פ שע"ז זו אינה נזכרת במקרא. משמע שאין בכך איסור.

מסתבר שאם צריכים ללמד הלכה בהלכות עבודה זרה, יש לומר ברור את שמה לצורך הלימוד, מה שאין כן אם מזכירים אותה דרך אגב מבואר בסנהדרין (ס"ג ע"ב) שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית.
וידועה הגמ' בשבת קט"ז ע"א (המצונזרת) שחז"ל כינו שם גנאי לספר של הנוצרים, וכינו אותו עון גליון (וכן און גליון).
גם בכל הדורות ידוע על יהודים שגרו בערים עם שם של ע"ז, שכינו אותה בשם אחר.
וכבר כתבו (במקומות אחרים בפורום) שמות ערים כאלו, לדוגמא העיר הידועה בשם "שדה לבן" שמה המקורי היה "בילא צירקווע" (כנסיה לבנה) והיהודים שינו את השם.
וציינו לעיין בס' מנהג ישראל תורה (לעווי) חלק ו' עמ' נ"ו, (ואינו תחת ידי).
viewtopic.php?f=7&t=12147&p=422098&hilit=#p422098
נערך לאחרונה על ידי פרנצויז ב ד' יוני 30, 2021 10:43 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יוני 29, 2021 3:21 pm

אולי יש להעביר את ההודעות האחרונות לאשכול זה או אחר.

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' יוני 30, 2021 11:04 am

פרנצויז כתב:גם בכל הדורות ידוע על יהודים שגרו בערים עם שם של ע"ז, שכינו אותה בשם אחר.
וכבר כתבו (במקומות אחרים בפורום) שמות ערים כאלו, לדוגמא העיר הידועה בשם "שדה לבן" שמה המקורי היה "בילא צירקווע" (כנסיה לבנה) והיהודים שינו את השם.
וציינו לעיין בס' מנהג ישראל תורה (לעווי) חלק ו' עמ' נ"ו, (ואינו תחת ידי).
viewtopic.php?f=7&t=12147&p=422098&hilit=#p422098

היו שכינו את העיר "שדה לבן" (בילא צערקווע) בשם הגנאי "שווארצע טומאה".
ראה "המכלול" ערך בילה צרקווה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%95%D7%94
ומובא שאחד מחסידי בעל התניא היה נקרא ר' דוד שווארצטומער.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=47&book=604167
כמו כן העיר "דויטש קרויץ" מכונה "צעהלים" [=צלם].
viewtopic.php?f=7&t=5060&p=40916&hilit=#p40917
וראה "המכלול" ערך דויטשקרויץ
https://www.hamichlol.org.il/%D7%93%D7% ... 7%99%D7%A5

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' יוני 30, 2021 11:08 pm

פרנצויז כתב:היו שכינו את העיר "שדה לבן" (בילא צערקווע) בשם הגנאי "שווארצע טומאה".
ראה "המכלול" ערך בילה צרקווה

יש להוסיף שהשם "שדה לבן" היה כ"כ רשמי אצל היהודים, עד כדי כך שכתבו שם בנוסח הגט:
שדה לבן דמתקריא ביעלא צערקוב וכל שום דאית לה.
ראה בס' הלל אומר (פוסק), עמ' רל"ח.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וראה שם שהרב הכותב שם "מתנצל":
כי השם 'שווארצע טומאה' לא יכלו לכתוב משום איבה ומשום הצענזרא, ולכן הבליעו שם זה במילת 'וכל שום'.

בתקופה מסויימת היה שם בית דפוס, ראה ס' תולדות הדפוס בעברי בפולניה (פרידברג) עמ' 158,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
בשער הספרים שנדפסו שם, שם עיר הדפוס "שדה לבן" מופיע באותיות גדולות (בצבע אדום), ראה:
ס' וצוה הכהן (שדה לבן תקפג-תקפד)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=104148
ס' מאיר עיני חכמים - חלק הנקרא בשם אור חדש (שדה לבן תקפ"ג)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=15805
נערך לאחרונה על ידי פרנצויז ב ד' יוני 30, 2021 11:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי יבנה » ד' יוני 30, 2021 11:20 pm

לעומת זאת בסאטמאר לא הקפידו בזה.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ד' יוני 30, 2021 11:37 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום זה לא לצורך, היום זה להראות שהוא למד מילים לועזיות.

לצערנו הקוראים מתרשמים משימוש בשפה "גבוהה" ולפעמים כשהמאמר מתובל במלים לועזיות וכדו' דבר פשוט יכול להישמע מלומד ורציני בעוד אותו משפט עם אותו תוכן יכול להכתב בשפה פשוטה או אפילו רחובית וכך יחשב גם רמתו של הכותב.

למשל אפשר לכתוב "האינדיבידואל האגוצנטרי"
או "היחיד האנוכי"
או זה' ש'מחשיב ת'צמו".

ולמרות שתוכן המשפט זהה הקוראים יקחו דווקא מאמר בהתאם למה שהם קוראים כלומר מאמר שאמור לספק מידע אקדמאי או עכ"פ מידע ברמה גבוהה יצופה להשתמש במלים גבוהות לאומת מאמר פשוט או לחלופין ספר מתח...

ומשכך יש בזה צורך שכן הכותבים כותבים כדי שיקנו ויקראו את הדברים, לא?

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' יוני 30, 2021 11:50 pm

יבנה כתב:לעומת זאת בסאטמאר לא הקפידו בזה.

סאטמאר אינו השם המקורי, והוא כינוי של היהודים.
[ויש שהחמירו לומר סאקמר]

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי יבנה » ה' יולי 01, 2021 12:01 am

פרנצויז כתב:סאטמאר אינו השם המקורי, והוא כינוי של היהודים.
[ויש שהחמירו לומר סאקמר]

העיר נקראת היום Satu Mare , ראה אתר העירייה https://primariasm.ro/en

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי גביר » ה' יולי 01, 2021 7:48 am

אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי וונדרבר » ה' יולי 01, 2021 10:19 am

גביר כתב:אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

במקום "סן", כותב מרן החיד"א בס' מעגל טוב השלם: "עאן" או "חאן".
ראה שם עמ' 89 שמזכיר את העיירה הנ"ל בשם "עאן דניאל", (ראה הערה 7).
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=104&book=597
וראה שם בעמ' 83 שמדבר על ככר "חאן מארקו" בויניציאה, (ראה הערה 11).
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=98&book=597

וונדרבר
הודעות: 1671
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי וונדרבר » ה' יולי 01, 2021 10:32 am

פרנצויז כתב:ובאופן כללי, יש לדעת שיש דין שלא להזכיר שמות של ע"ז, ויש לכנות להם שם, עיי' עבודה זרה מ"ה ע"ב- מ"ו ע"א, ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ט"ו, וסי' קמ"ז סעיף א'.

מה שנכון נכון כתב:אמנם כ"ה באופן כללי, אך בע"ז שהפסיקו לעובדה לפני כמעט אלפיים שנה ונשתכחה לחלוטין, האם יש איסור להזכיר את שמה? (יש איזה מעשה עם הגרי"ז והרב וולף).

הרב יוסף אברהם וולף זצ"ל (מיסד ומנהל הסמינר בבני ברק) כותב בספרו "ליקוטים והערות" במדבר (סוף פ' מטות):
"אמר לי רשכבה"ג הגרי"ז מבריסק זצלה"ה שגם שמות של אלילי יון אסורים בהזכרה".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=80&book=161851
נערך לאחרונה על ידי וונדרבר ב ה' יולי 01, 2021 10:50 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

הודעהעל ידי עקביה » ה' יולי 01, 2021 10:36 am

וונדרבר כתב:הרב יוסף אברהם וולף זצ"ל (מיסד ומנהל הסמינר בבני ברק) כותב בספרו "ליקוטים והערות" במדבר (סוף פ' מטות):
"אמר לי רשכבה"ג הגרי"ז מבריסק זצלה"ה שגם שמות של אלילי יון אסורים בהזכרה".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=80&book=161851

viewtopic.php?f=7&p=716242#p715787

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 01, 2021 10:41 am

וונדרבר כתב:
פרנצויז כתב:ובאופן כללי, יש לדעת שיש דין שלא להזכיר שמות של ע"ז, ויש לכנות להם שם, עיי' עבודה זרה מ"ה ע"ב- מ"ו ע"א, ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ט"ו, וסי' קמ"ז סעיף א'.

מה שנכון נכון כתב:אמנם כ"ה באופן כללי, אך בע"ז שהפסיקו לעובדה לפני כמעט אלפיים שנה ונשתכחה לחלוטין, האם יש איסור להזכיר את שמה? (יש איזה מעשה עם הגרי"ז והרב וולף).

הרב יוסף אברהם וולף זצ"ל (מיסד ומנהל הסמינר בבני ברק) כותב בספרו "ליקוטים והערות" במדבר (סוף פ' מטות):
"אמר לי רשכבה"ג הגרי"ז מבריסק זצלה"ה שגם שמות של אלילי יון אסורים בהזכרה".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=80&book=161851

מסופר במקום אחר בהרחבה יותר, ששאל על שנזכרים בחומר הלימוד בסמינר, וכשהשיב לו הרב וולף שמדובר בע"ז שבטלה השיבו מנין לך שלא עובדים אותם?
["ואמנם חמורה היא ההלכה, ולא נתנה להקבע ע"פ סיפורים", וודאי לא ע"פ סיפורים תמוהים].

ואגב, יש להעיר עוד מספרי המירם/הומרוס שלא נידונו כספרי ע"ז.

חגי פאהן
הודעות: 469
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי חגי פאהן » ה' יולי 01, 2021 12:03 pm

המילה 'מיתולוגיה' מורכבת משתי מילים: מיתוס ולוגיה. מיתוס זה סיפור עם, ולוגיה זה תורה (לאו דוקא במובן דתי, אלא מערכת חוקים). איני חושב שיש בעיה להזכיר מילה זו. מה שיש לדון בו הוא אם מותר לומר את המילה 'נקטר', שמקור שמו הוא המשקה שמגישים לפני אלילי יוון. ושח באזני הספרן המיתולוגי של הישיבה, שלכן ציוותה התורה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'", משום שהיוונים הקפידו לעשות כן לאלהיהם.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 01, 2021 12:11 pm

חגי פאהן כתב: ושח באזני הספרן המיתולוגי של הישיבה, שלכן ציוותה התורה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'", משום שהיוונים הקפידו לעשות כן לאלהיהם.

קדמום הצאבה (עכ"פ לפי הסיפור), וקדמו הרמב"ם.
אגב, כמדו' שהיוונים האמינו שהאלים שותים לבד.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי גביר » א' אוקטובר 17, 2021 8:41 am

גביר כתב:אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

אמר לי השבת יהודי יליד רומניה ששם העיירה קרעטעשניף שעל שמה חצר חסידית ידועה הוא שיבוש מכוון של שם רומני שמשמעותו 'חג המולד', ואמר לי שישנן עוד עיירות ברומניה ששמן הוא בעל משמעות של ע"ז והיהודים שבשו את שמן בכוונה.

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי שמש » א' אוקטובר 17, 2021 10:19 am

רק לפני שדנים כאן לאיסור או להיתר וחילוקים שונים בין שמות הע''ז עצמם ל'סתם' מילים הקשורות לסיפורים עליהם, יש לציין שיש חפצים/מותגים רבים הקרויים בשמות האלילים עצמם ואיש לא נמנע מלקוראם כך. כך למשל טונה 'פוסידון' (אאל''ט בהכשר של בעלז) וממרחים ותבלינים של 'נפטון' (שמו הרומי של פוסידון.. הוא כנראה פופולרי בתחום המזון - בהכשר העדה''ח), וכמובן כוכב הלכת נפטון שאיש אינו מכנה בשמו העברי 'רהב'. ישנו גם כוכב הלכת פלוטו (אל השאול הרומי), נעלי נייקי (אלת הניצחון היוונית) ורכב 'מאזדה' (אל פרסי). כולם גם קוראים למטוסי התובלה של לוקהיד 'הרקולס' (על שמו גם יש עוד כמה מוצרים אבל אולי הוא לא נחשב ממש לאל..) וכן הלאה.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי גביר » ג' דצמבר 28, 2021 8:19 am

גביר כתב:
גביר כתב:אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

אמר לי השבת יהודי יליד רומניה ששם העיירה קרעטעשניף שעל שמה חצר חסידית ידועה הוא שיבוש מכוון של שם רומני שמשמעותו 'חג המולד', ואמר לי שישנן עוד עיירות ברומניה ששמן הוא בעל משמעות של ע"ז והיהודים שבשו את שמן בכוונה.


על שיבוש שמו, אם כי כנראה לא מסיבות רעיוניות דווקא, של הרחוב בכרם התימנים שהיה קרוי אז 'שפינוזה' ל'שימפנזה' או ל'ספונג'ה' -

על שם : ‏ היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל / ‏ מעוז עזריהו. ירושלים תשע"ב, עמ' 54

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' דצמבר 28, 2021 9:01 am

לאותו נושא שייכות גם המילים: אסתר, מרדכי, ענת, בית שמש, שדה [בית ה-] בעל, ממגורות דגון.
וכמדומני כבר עסקו בזה.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי תא חזי » ג' דצמבר 28, 2021 5:42 pm

גביר כתב:אמר לי השבת יהודי יליד רומניה ששם העיירה קרעטעשניף שעל שמה חצר חסידית ידועה הוא שיבוש מכוון של שם רומני שמשמעותו 'חג המולד', ואמר לי שישנן עוד עיירות ברומניה ששמן הוא בעל משמעות של ע"ז והיהודים שבשו את שמן בכוונה.

וטעם השיבוש לקרעטשניף, כך שמעתי בשם החסידים, הוא כי זה אותיות שם השני שבאנא בכח, בתוספת אותיות 'פֵי', שיש סגולה לאומרן ג"פ לדחיית מחשבות זרות (כדאיתא בהנהגות דבריש סידורי האר"י).

מה שנכון נכון כתב:ושאל נא דוברי ייידיש כיצד הם אומרים יום-ראשון ויום-שני. גם אלה עבודות זרות ממש.

וזכורני שראיתי באחד מהספרים שמדבר על מעלת לשון הקודש, איך שהגויים (עמי אירופה) קוראים לימים בשם המשמשים, ואצלנו בלשון הקודש אין להם שמות מיוחדים אלא במספר הסודר. ואיני זוכר מקומו כרגע, יבואו הבקיאים ויבקעו.

פרנצויז כתב:[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

(אם כי זה גם שם פרטי (דה"י א' ד ז), מצד שני הוא הבן של 'חלאה'...)

פרנצויז כתב:גם בכל הדורות ידוע על יהודים שגרו בערים עם שם של ע"ז, שכינו אותה בשם אחר.

ושמעתי מהגרי"מ מורגנשטרן שליט"א (כמדומה בשם הדברי יחזקאל) שהרה"ק הדב"ח מצאנז זיע"א היה מקפיד לשנות ממש כל שם שיש בו חשש קל של ע"ז.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' דצמבר 31, 2021 1:25 pm

תא חזי כתב:
פרנצויז כתב:[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

(אם כי זה גם שם פרטי (דה"י א' ד ז), מצד שני הוא הבן של 'חלאה'...).

א. ע"ד מארז"ל שכל ע"ז הנזכרת בכתבי הקודש מותר להזכירה, וכן ע"פ דברי הרמב"ם הידועים שאין בלה"ק מילים מגונות, נראה שמותר להזכיר את ה"שם המפורש" ולומר "אתנן".
ב. הגמרא בסוטה דורשת את השם הנ"ל "שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו". דהיינו שיש לו גם משמעות חיובית.
אולי בכלל פירוש המילה הוא לשון נתינה, כמו "מתן" (שאגב, זהו שם תנ"כי שנמצא בשני מקומות: אחד הוא כומר לע"ז, והשני הוא אביו של שר רשע, וקיי"ל שמי שנזכר עם שם אביו - הרי הוא כמותו. ועפכ"ז - חבל שאנשים קוראים בשם זה לבניהם).

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי תא חזי » ש' ינואר 01, 2022 6:34 pm

עזריאל ברגר כתב:אולי בכלל פירוש המילה הוא לשון נתינה

בפשטות, כן הוא. רק שהפלא הוא שבשום מקום בתנ"ך או במשנה, לא נזכרה תיבה זו בהקשר אחר מלבד אתנן זו'.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' ינואר 01, 2022 9:28 pm

תא חזי כתב:
עזריאל ברגר כתב:אולי בכלל פירוש המילה הוא לשון נתינה

בפשטות, כן הוא. רק שהפלא הוא שבשום מקום בתנ"ך או במשנה, לא נזכרה תיבה זו בהקשר אחר מלבד אתנן זו'.

חוץ מאתנן בן חלאה וכו'.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: השימוש במלים ובטויים שמקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי

הודעהעל ידי גביר » א' יולי 30, 2023 9:42 pm

הסתייגות מהשימוש במונח 'מיתולגי' -

הרב שמואל אשכנזי, אגרות שמואל, תתמח, חלק ג, ירושלים תשפ"א, עמ' 1389.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 168 אורחים