פורום אוצר החכמה

אש משמים כתב:

אבל בצפת עם פטירתו של הרה"ח רבי פנחס זילברמן זצוק"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, שבה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים והוא בן 90 בפטירתו.

פרנצויז כתב:לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לצערינו כל העיתונות והמדיה החרדית היום מלאה במילים לועזיות, הם חושבים שזה ירומם אותם.

פרנצויז כתב:אין בעיה בעצם השימוש במילים לועזיות (גם רבותינו הראשונים השתמשו בלעז בשעת הצורך), הבעיה הגדולה כאן שמדובר באביזרייהו דע"ז, כי המיתולוגיה היוונית זה "עבודה זרה ממש", שמות האלילים של היוונים.
[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום זה לא לצורך, היום זה להראות שהוא למד מילים לועזיות.

פרנצויז כתב:

אש משמים כתב:

אבל בצפת עם פטירתו של הרה"ח רבי פנחס זילברמן זצוק"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, שבה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים והוא בן 90 בפטירתו.

לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

פרנצויז כתב:

אש משמים כתב:

אבל בצפת עם פטירתו של הרה"ח רבי פנחס זילברמן זצוק"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, שבה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים והוא בן 90 בפטירתו.

לכאורה, לא מתאים ליהודים להשתמש עם התואר "מיתולוגי", זו מילה מאוסה שמקורה בעבודה זרה ממש של המיתולוגיה היוונית.

מה שנכון נכון כתב:גם המלים הרמטי והרמוני ואטלס ואטלנטי וסירנה ומדוזה ואירופה והפנוזה והגיינה ומוזיאון ואוקיינוס ופאניקה, והבטויים עבודה סזיפית ולמצוא קצה חוט ולפתוח תיבת פנדורה, ועוד כמה עשרות מלים ובטויים שגורים מקורם בעולם המיתולוגיה היווני והרומי, וכבר נשכח זכרם ואיש אינו חושב על מקורם בדיבור היום יומי, עד שבאים המעוררים וגורמים לע"ז שלא תשתכח.

פרנצויז כתב:מובן שיש הבדל בין מילים מתוך המיתולוגיה, שלא בקיאים בהם, [ואודה ולא אבוש, שעד עכשיו לא ידעתי מה מקור כל המילים האלו, חוץ מסירנה], לבין התואר הכללי של המיתולוגיה בעצמה.

מה שנכון נכון כתב: כמדומה שמסתבר יותר ההיפך. שם פרטי של ע"ז חמור יותר מהכינוי הכולל.

עקביה כתב:המשנה (ע"ז מד:) מזכירה את 'אפרודיטי' (אלת האהבה במיתולוגיה היוונית), ועושה זאת אפילו ללא הקטנת הגופן..., אע"פ שע"ז זו אינה נזכרת במקרא. משמע שאין בכך איסור.

פרנצויז כתב:גם בכל הדורות ידוע על יהודים שגרו בערים עם שם של ע"ז, שכינו אותה בשם אחר.
וכבר כתבו (במקומות אחרים בפורום) שמות ערים כאלו, לדוגמא העיר הידועה בשם "שדה לבן" שמה המקורי היה "בילא צירקווע" (כנסיה לבנה) והיהודים שינו את השם.
וציינו לעיין בס' מנהג ישראל תורה (לעווי) חלק ו' עמ' נ"ו, (ואינו תחת ידי).
viewtopic.php?f=7&t=12147&p=422098&hilit=#p422098

פרנצויז כתב:היו שכינו את העיר "שדה לבן" (בילא צערקווע) בשם הגנאי "שווארצע טומאה".
ראה "המכלול" ערך בילה צרקווה

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום זה לא לצורך, היום זה להראות שהוא למד מילים לועזיות.

יבנה כתב:לעומת זאת בסאטמאר לא הקפידו בזה.

פרנצויז כתב:סאטמאר אינו השם המקורי, והוא כינוי של היהודים.
[ויש שהחמירו לומר סאקמר]

גביר כתב:אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

פרנצויז כתב:ובאופן כללי, יש לדעת שיש דין שלא להזכיר שמות של ע"ז, ויש לכנות להם שם, עיי' עבודה זרה מ"ה ע"ב- מ"ו ע"א, ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ט"ו, וסי' קמ"ז סעיף א'.

מה שנכון נכון כתב:אמנם כ"ה באופן כללי, אך בע"ז שהפסיקו לעובדה לפני כמעט אלפיים שנה ונשתכחה לחלוטין, האם יש איסור להזכיר את שמה? (יש איזה מעשה עם הגרי"ז והרב וולף).

וונדרבר כתב:הרב יוסף אברהם וולף זצ"ל (מיסד ומנהל הסמינר בבני ברק) כותב בספרו "ליקוטים והערות" במדבר (סוף פ' מטות):
"אמר לי רשכבה"ג הגרי"ז מבריסק זצלה"ה שגם שמות של אלילי יון אסורים בהזכרה".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=80&book=161851

חגי פאהן כתב: ושח באזני הספרן המיתולוגי של הישיבה, שלכן ציוותה התורה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'", משום שהיוונים הקפידו לעשות כן לאלהיהם.

גביר כתב:אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

גביר כתב:

גביר כתב:אצל יהודי רומי נהוג, מסיבה זו, לשבש שמות שונים, כך למשל שם העיירה 'סן דניאל דל פריולי' משובש ל'עין דניאל''.

אמר לי השבת יהודי יליד רומניה ששם העיירה קרעטעשניף שעל שמה חצר חסידית ידועה הוא שיבוש מכוון של שם רומני שמשמעותו 'חג המולד', ואמר לי שישנן עוד עיירות ברומניה ששמן הוא בעל משמעות של ע"ז והיהודים שבשו את שמן בכוונה.

גביר כתב:אמר לי השבת יהודי יליד רומניה ששם העיירה קרעטעשניף שעל שמה חצר חסידית ידועה הוא שיבוש מכוון של שם רומני שמשמעותו 'חג המולד', ואמר לי שישנן עוד עיירות ברומניה ששמן הוא בעל משמעות של ע"ז והיהודים שבשו את שמן בכוונה.

מה שנכון נכון כתב:ושאל נא דוברי ייידיש כיצד הם אומרים יום-ראשון ויום-שני. גם אלה עבודות זרות ממש.

פרנצויז כתב:[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

פרנצויז כתב:גם בכל הדורות ידוע על יהודים שגרו בערים עם שם של ע"ז, שכינו אותה בשם אחר.

תא חזי כתב:

פרנצויז כתב:[כיוצא בזה, כשהעיתונאים רוצים לתאר שלל פוליטי שהתקבל ע"י סחיטה, או כדמי "לא יחרץ", הם משתמשים במילה מאוסה מאביזרייהו דג"ע, שהוקש למחיר כלב, ולאט לאט המילה מקבלת "הכשר" לשימוש אצל עוד לבלרים].

(אם כי זה גם שם פרטי (דה"י א' ד ז), מצד שני הוא הבן של 'חלאה'...).

עזריאל ברגר כתב:אולי בכלל פירוש המילה הוא לשון נתינה

תא חזי כתב:

עזריאל ברגר כתב:אולי בכלל פירוש המילה הוא לשון נתינה

בפשטות, כן הוא. רק שהפלא הוא שבשום מקום בתנ"ך או במשנה, לא נזכרה תיבה זו בהקשר אחר מלבד אתנן זו'.