בין היתר מופיעה שם הקדמה תחת הכותרת: עוד הקדמה למוהרח"ו זלה"ה. והיא פותחת: אני הכותב משביע בשמו הגדול ית' לכל מי שיפלו הקונטרסים אלו לידו וכו'.
בהקדמה זו נפרטו התנאים הנדרשים ממי שמבקש להכנס בשערי החכמה, אלה המוגדרים כסור מרע ואותם שהם בבחינת עשה טוב.
הקדמה זו ידועה מאד. והיא מכונה גם "הקדמת סור מרע".
מהרצ"א מדינוב בעל בנ"י כתב חיבור סביבה ועוד חכמים עסקו בה.
בהקדמה מזכיר הכותב את מורו:
מורי זלה"ה, עם היות שהיה חולי השבר שהקור מזיק לו עם כ"ז לא היה מונע מלטבול בכל עת.
ככל הידוע לי, כיום אין בידנו "הקדמה" זו, בכתב ידו של מהרח"ו עצמו וגם לא של בנו מהרש"ו.
בספר אוצרות חיים, הוצאת אהבת שלום, נדפסה הקדמה זו מתוך אחד מכתבי היד של ספר אוצרות חיים, כת"י ששון 433. ההקדמה דומה מאד לזו הנז"ל שנדפסה בעץ חיים, אבל יש בה שינויים, בחסר ויתר. בין היתר, הקטע הנז"ל בו מזכיר הכותב את מורו (האר"י), לא מופיע בהקדמה זו !
בשולי הגליון העתיקו המו"ל, ציטוט מדברי מהר"י צמח, המופיע בכתב יד זה, בו מתייחס הרי"צ לזהות בעל ההקדמה:
אמר החכם השלם כמה"ר יעקב צמח נר"ו שמעתי כי ההקדמה הזה הוא מכמה"ר רבי חיים ויטאל זלה"ה וזה לשונו וכו'
לסיכום:
א. ההקדמה נדפסה לראשונה בראש ספר (דרך) עץ חיים.
ב. במהדורה זו, ישנה פיסקה המלמדת לכאורה שהיא נכתבה בידי הרח"ו.
ג. אין בידנו כת"י של ההקדמה ממהרח"ו ואף לו ממהרש"ו
ד. ההקדמה מצויה גם באוצרות חיים כת"י ששון, ובראשה עדות מהר"י צמח כי שמע שהיא למהרח"ו.
ה. בנוסח המופיע באוצרות חיים, חסרה אותה פסקה שיש ללמוד מתוכה על כותבה.
למותר לציין כי חכמים רבים מלבד הנז"ל, קיבלו את היחוס בשתיקה. ביניהם רבים שדנו במהות ההשבעה ובתוקפה ההלכתי.
אשמח לשמוע עוד מהידוע על יחוס הקדמה זו להרח"ו, לחיוב או לשלילה.