אילו ראשונים היו ערים לקיום של הפרשי שעות בעולם? האם יש ראיה שהרמב"ם היה ער לכך?
(טבעי לכרוך את זה עם הידיעה שהעולם כדורי, אבל זה לא כל כך מוכרח).
חד ברנש כתב:בספר הזוהר יש התבטאות, בשעה שכאן אור בצד השני חושך. משהו כזה.
סליחות כתב:אילו ראשונים היו ערים לקיום של הפרשי שעות בעולם? האם יש ראיה שהרמב"ם היה ער לכך?
(טבעי לכרוך את זה עם הידיעה שהעולם כדורי, אבל זה לא כל כך מוכרח).
סליחות כתב:אילו ראשונים היו ערים לקיום של הפרשי שעות בעולם? האם יש ראיה שהרמב"ם היה ער לכך?
(טבעי לכרוך את זה עם הידיעה שהעולם כדורי, אבל זה לא כל כך מוכרח).
קמנו ונתעודד כתב:האם ידוע על מישהו שלא ידע את זאת?
ומ"מ הרמב"ם ודאי היה בקיא באסטרונומיה כנראה מהל' קידוש החודש.
מקדש מלך כתב:הרמב"ם כותב על זה מפורש לגבי חדש, שבארצות רחוקות צריך לבדוק שעבר חצות לפי שעון ירושלים.
וכמובן כל הראשונים של קו התאריך המפורסמים. בבעל המאור וכל אלו שהביאו אותו. הרי כל הפירוש מבוסס על הפרשי השעות.
ר' מאיר אומר שאסור להם לעטר את השוקים בקלי וקמח, לפני הקרבת העומר, שמא ישלחו ידם ויאכלו ממנו לפני ההקרבה, ולפיכך אמר שלא כרצון חכמים. ור' יהודה אינו חושש לחששא זו לפיכך אומר כרצון חכמים. והלכה כר' מאיר. ונאמרו באסור אכילת החדש שני פסוקים, אמר עד עצם היום הזה, ואמר עד הביאכם את קרבן אלהיכם. שבזמן שבית המקדש קיים אינו אסור אלא לפני הקרבן. וכאשר קרב העומר הותר אכילת החדש מיד, ואנשי המקומות הרחוקים אוכלים מאחר חצות יום ששה עשר לפי שהם יודעים בודאי שבאותו העת כבר קרב העומר כמו שאמר מפני שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו, ולפיכך אני אומר שצריכים לשמור על חצות יום ירושלם לא חצות היום אצל אנשי אותו המקום, לפי שאפשר שיהיה לפני כן או אחרי כן, ויודע דבר זה בידיעת אורך הארצות כפי שהוא מפורסם אצל התוכנים
סליחות כתב:ההסקה מכך שהרמב"ם הבין באסטרונומיה ולכן הוא חשב כך - לכאורה לא נכונה. יש בדבריו כו"כ דברים שנחשבים לא נכונים בימינו. בקיאות באסטרונומיה בימים ההם לא הייתה ערבה לכך שהבקי הניח שהעולם עגול או שיש הפרשי זמנים.
מקדש מלך כתב:פירוש המשניות להרמב"ם מנחות פרק י:ר' מאיר אומר שאסור להם לעטר את השוקים בקלי וקמח, לפני הקרבת העומר, שמא ישלחו ידם ויאכלו ממנו לפני ההקרבה, ולפיכך אמר שלא כרצון חכמים. ור' יהודה אינו חושש לחששא זו לפיכך אומר כרצון חכמים. והלכה כר' מאיר. ונאמרו באסור אכילת החדש שני פסוקים, אמר עד עצם היום הזה, ואמר עד הביאכם את קרבן אלהיכם. שבזמן שבית המקדש קיים אינו אסור אלא לפני הקרבן. וכאשר קרב העומר הותר אכילת החדש מיד, ואנשי המקומות הרחוקים אוכלים מאחר חצות יום ששה עשר לפי שהם יודעים בודאי שבאותו העת כבר קרב העומר כמו שאמר מפני שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו, ולפיכך אני אומר שצריכים לשמור על חצות יום ירושלם לא חצות היום אצל אנשי אותו המקום, לפי שאפשר שיהיה לפני כן או אחרי כן, ויודע דבר זה בידיעת אורך הארצות כפי שהוא מפורסם אצל התוכנים
מקדש מלך כתב:פירוש המשניות להרמב"ם מנחות פרק י:ר' מאיר אומר שאסור להם לעטר את השוקים בקלי וקמח, לפני הקרבת העומר, שמא ישלחו ידם ויאכלו ממנו לפני ההקרבה, ולפיכך אמר שלא כרצון חכמים. ור' יהודה אינו חושש לחששא זו לפיכך אומר כרצון חכמים. והלכה כר' מאיר. ונאמרו באסור אכילת החדש שני פסוקים, אמר עד עצם היום הזה, ואמר עד הביאכם את קרבן אלהיכם. שבזמן שבית המקדש קיים אינו אסור אלא לפני הקרבן. וכאשר קרב העומר הותר אכילת החדש מיד, ואנשי המקומות הרחוקים אוכלים מאחר חצות יום ששה עשר לפי שהם יודעים בודאי שבאותו העת כבר קרב העומר כמו שאמר מפני שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו, ולפיכך אני אומר שצריכים לשמור על חצות יום ירושלם לא חצות היום אצל אנשי אותו המקום, לפי שאפשר שיהיה לפני כן או אחרי כן, ויודע דבר זה בידיעת אורך הארצות כפי שהוא מפורסם אצל התוכנים
עץ הזית כתב:מקדש מלך כתב:פירוש המשניות להרמב"ם מנחות פרק י:ר' מאיר אומר שאסור להם לעטר את השוקים בקלי וקמח, לפני הקרבת העומר, שמא ישלחו ידם ויאכלו ממנו לפני ההקרבה, ולפיכך אמר שלא כרצון חכמים. ור' יהודה אינו חושש לחששא זו לפיכך אומר כרצון חכמים. והלכה כר' מאיר. ונאמרו באסור אכילת החדש שני פסוקים, אמר עד עצם היום הזה, ואמר עד הביאכם את קרבן אלהיכם. שבזמן שבית המקדש קיים אינו אסור אלא לפני הקרבן. וכאשר קרב העומר הותר אכילת החדש מיד, ואנשי המקומות הרחוקים אוכלים מאחר חצות יום ששה עשר לפי שהם יודעים בודאי שבאותו העת כבר קרב העומר כמו שאמר מפני שיודעין שאין בית דין מתעצלין בו, ולפיכך אני אומר שצריכים לשמור על חצות יום ירושלם לא חצות היום אצל אנשי אותו המקום, לפי שאפשר שיהיה לפני כן או אחרי כן, ויודע דבר זה בידיעת אורך הארצות כפי שהוא מפורסם אצל התוכנים
לכאורה קשה קצת מדוע לא כתב דבר זה גם בחיבור (ואף שאינו מפורש בדברי חז"ל היה לו לאמרו בפתיחת "אומר אני" כדרך שעשה בפירוש המשנה), ואולי יש מזה סייעתא לסברת הגר"י מרצבך זצ"ל שמבחינה הלכתית לא מתחשבים בזמן במציאות אלא בזמן של כל מקום בנפרד (ודבר שנעשה אחר חצות נחשב למאוחר מדבר שנעשה לפני חצות אף כשבמציאות הסדר הפוך) [כוונתי שאולי הרמב"ם חזר בו].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 213 אורחים