תפקידו הכפול של המלאך 'סמאל'

[חכם באשי]

האם מישהו מכיר מקור חז"לי (ואף הפיוט הקדום יחשב לענין זה כחז"ל), שהמלאך 'סמאל' הוא גם שרו של אדום וגם מלאך המוות.
ואסביר את בעייתי:
בכמה מקורות חז"ל מזהים את סמאל כשׂרו של אדום (ראה, לדוגמא: תנחומא, וישלח, ח), ואחרים נתנו את שֵׁם 'סמאל' למלאך המוות (ראה: דב"ר, יא י; תרגום יב"ע, בראשית ג ו; אבות דר"נ, נו"א, הוספה ב, פרק ד, מהדורת ש"ז שכטר, ניו-יורק תשה, דף עח סע"ב, ועוד). אך עדיין לא מצאתי מקור חז"לי הנותן לו את שני התפקידים ביחד.

כן, עיינתי בספרו של הרב מרגליות, מלאכי עליון, ערך 'סמאל', עמ' רמח-רע; וגם אצל ג"ש, 'סמאל', בתוך: שדים רוחות ונשמות, עמ' 54-58, ועדיין לא מצאתי מזור לשאלתי.
אודה לכל סיוע.

[חוצפא יסגא]

ומה עם הכלל שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות?

[תולעת ספרים07]

עיין רש"י בראשית י"ח פסוק ב ד"ה והנה שלשה וכו'
וז"ל ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט
הרי להדיא שיש בכוחו למלאך לעשות שתי שליחות
ואפשר שמזה יצמח ישועה לשאלתו של חכם באשי
שפעמים הס"מ משמש כמלאך המוות ופעמים כשרו של עשיו אך לא בבת אחת
גם יש לעיין אם שרו של עשיו נחשב לשליחות או לתואר וכו וכו
וכתב בחופזה אלא להאיר...

[חכם באשי]

חוצפא,
שמא שאלתך יפה, אך אני מחפש מקורות לבנות ולא לסתור!
אנא!

[תולעת ספרים07]

חכם באשי: אני ביקשתי לבנות
שרו של עשיו הוא תואר
מלאך המוות זה שליחות
והרי זה כאחד האומר עשיו הוא מלאך המוות
מה רע בכך
אין בזה כל סתירה.

[חכם באשי]

סברא נחמדה.
אבל שמת לב, שאני צריך מקור כתוב, ובדגש: מקור חז"לי.

[תולעת ספרים07]

לדעתי כדאי לך לעיין בליקוטי תורה להאריז"ל
עד כמה שזכור לי יש שם אריכות דברים על הס"מ ומאידך על מט"ט וכו'
אין צריך להבין בקבלה כדי להבין את הליקוטי תורה להאריז"ל...

[יאיר.]

א.גם מיכאל הוא שר של ישראל ועושה שליחויות אחרות.

ב. viewtopic.php?f=7&t=4670

ג. viewtopic.php?f=7&t=4752

[היא שיחתי]

למרות שלא ביקשת (או שביקשת שלא...) מקורות מאוחרים
אני לא מתאפק להביא ב' מקורות שיש בהן בנותן טעם וסברא לעניין זה

ונראה דלהכי אתא הקב"ה לשעיר ברישא ובתר הכי לישמעאל אע"ג דישמעאל בן אברהם הוא גדול מעשו בן יצחק לפי שלא היתה כוונתו יתברך אלא להשקיט מישראל את המקטריגים והמערערים וידוע כי מצד שמאל הוא עיקר הקטרוג כמ"ש מצפון תפתח הרעה וסמאל הוא עיקר המקטרג הוא השטן הוא היצר הרע הוא מלאך המות אבל מצד ימין אין הקטרוג גדול כל כך ורצה הקב"ה ללבן שורש המקטרג תחילה וממילא יתבטל קטרוג הימיני.
(איירי בכך שרהב הוא מצד ישמעאל ומקטרג מצד הימין ואילו הס"מ מצד השמאל שהוא אדום ושעיר)

פנים יפות במדבר פרק כד יח והיה אדום ירשה וגו'. יש לפרש דיש להבין ענינו ע"פ מ"ש במקום אחר, מ"ש חז"ל [תענית ז א] כל הלומד תורה לשמה נעשה לו סם חיים, דהיינו שהיצה"ר נקרא סם המות כי חציו בקדושה שהוא אל וחציו הוא סם, ואם הסם גובר נהפך שם אל האלף בת' והלמ' במ' הסמוך לו והוא אותיות מת, אבל כשהקדושה גוברת ע"י התורה מתהפך שם סם לאותיות חי בא"ת ב"ש, כי גם כתבנו במקום אחר כי שם שעיר הוא שם שרו של עשו שמספרו עם נוקביה תק"פ כמספר שעיר והוא שרו של אדום, והיינו דקאמר והיה אדום ירשה והשר שלה שהוא שעיר שהוא אויביו סם ונוקביה, והיינו שיעשה מן סמך מם חי והוא חי אל, והיינו דקאמר וישראל עושה חיל עם הכולל הוא אל חי, ובזה מובן היטיב מ"ש מי יחיה משומו אל, פירוש כשיבולע המות לנצח ויהפוך שם אל ואז יתהפך הסם לחי ויוציא כל נצוצות קדושות ולא ישאר חיות בתוך העמים כדכתיב אז יהפך וגו':

[אורח לרגע.]

מקורות מאוחרים ישנם למכביר.
ברור הדבר שהמקור של כולם הוא מדברי חז"ל שקראו לו פעם כך ופעם כך לפי הענין, ואין טעם לומר שיש כאן מחלוקת.
אכן מעניין יהיה למצוא מקור חזל"י המקבץ את שניהם יחד כבקשתו של חכם באשי.

[היא שיחתי]

מצאתי מקור חזל"י כבקשתך

תיקוני זוהר תקונא עשרין וחד ועשרין דף נב עמוד א

השטן איהו סמא"ל שלטנותא דיליה בכבד דעליה אתמר עשו הוא אדום ערקין דכבדא חיילין ומשריין דיליה וכבד נטיל כל לכלוכין וחובין דערקין הדא הוא דכתיב (ויקרא ט"ז) ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה עונות תם דההוא איש תם אל ארץ גזירה אתר דגזרת עירין מרה חרבא דיליה עלה אתמר ועל חרבך תחיה ומנלן דמרה איהי חרבא דמלאך המות דכתיב (משלי ה') ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות איהי חיים לכבד וסם המות ללבא מרה איהי גיהנם

ולפום דאמת הגעתי לזה מסברא
שכן איתא בכמה וכמה מקומות שלא רצו אדום לקבל התורה דכתיב בה לא תרצח, והם עיקר חיותם מצד על חרבך תחיה שנאמר בעשיו
וביאור הדבר דכיון דהס"מ הוא מצד אדום והוא מלאך המוות ממילא חיותם היא על חרבך תחיה שהיא חיותו של מלאך המוות במה שממית

[היא שיחתי]

מקורות מאוחרים ישנם למכביר.
ברור הדבר שהמקור של כולם הוא מדברי חז"ל שקראו לו פעם כך ופעם כך לפי הענין, ואין טעם לומר שיש כאן מחלוקת.
אכן מעניין יהיה למצוא מקור חזל"י המקבץ את שניהם יחד כבקשתו של חכם באשי.

אם תעיין תראה שהמקורות המאוחרים שהבאתי מבארים הטעם לזה ולא הבאתי סתם מקור

[חכם באשי]

היא שיחתי,
תודה על ההפנייה לתקוני הזוהר, אך זה לא פתרון עבורי, כי אני זקוק לענין המבוקש כדי לבאר שורה מפיוט קלירי, שלא הכיר את הזוהר, מכיון שנתגלה הרבה אחרי זמנו.

[היא שיחתי]

ולפום דאמת הגעתי לזה מסברא
שכן איתא בכמה וכמה מקומות שלא רצו אדום לקבל התורה דכתיב בה לא תרצח, והם עיקר חיותם מצד על חרבך תחיה שנאמר בעשיו
וביאור הדבר דכיון דהס"מ הוא מצד אדום והוא מלאך המוות ממילא חיותם היא על חרבך תחיה שהיא חיותו של מלאך המוות במה שממית

לעצם הרעיון
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק קדושת שבת מאמר ז'
כי שם המות ביד לשון המדברת גדולות ופום ממלל רברבן של מלכות הרביעית שחיות שלהם מן החרב כמו שנאמר (בראשית כ"ז, מ') ועל חרבך תחיה ולהביא מיתה לעולם. וסופם חרבם תבוא בלבם ואז יבולע המות. כי תורה היא עץ חיים שהאוכלה חי לעולם. רק שיש להט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים. וזהו חרבא דעשו הרשע וזרע עמלק שהוא הנלחם ברפידים לרפות ידיהם מדברי תורה אז בהתחלת קבלת התורה שבכתב.

[אדג]

היא שיחתי,
תודה על ההפנייה לתקוני הזוהר, אך זה לא פתרון עבורי, כי אני זקוק לענין המבוקש כדי לבאר שורה מפיוט קלירי, שלא הכיר את הזוהר, מכיון שנתגלה הרבה אחרי זמנו.

יהיה מי שיאמר שמכאן ראיה להיפך, שהכיר הקליר את הזהר, או לפחות מדרש חופף. או במילים אחרות: הזהר, כספר העומד בפני עצמו אמנם התגלה רק במאה הי"ד, אך הוא מכיל בתוכו מאמרי אגדה שלא הגיעו לידינו ממקורות אחרים, אך היו נפוצים בתקופה קדומה יותר.

[חכם באשי]

אדג,
השורה הקלירית סתומה וניתן לבארה לכאן או לכאן, ואין כל הכרח שאכן כוונתו לומר, שלמלאך זה ניתנו שני התפקידים הנזכרים. כך שאם אין בידי מקור חז"לי שעמד לנגד עיני הפייטן - אין ביכולתי לבאר כן את דבריו.

[תולדות אדם]

היא שיחתי,
תודה על ההפנייה לתקוני הזוהר, אך זה לא פתרון עבורי, כי אני זקוק לענין המבוקש כדי לבאר שורה מפיוט קלירי, שלא הכיר את הזוהר, מכיון שנתגלה הרבה אחרי זמנו.

יהיה מי שיאמר שמכאן ראיה להיפך, שהכיר הקליר את הזהר, או לפחות מדרש חופף. או במילים אחרות: הזהר, כספר העומד בפני עצמו אמנם התגלה רק במאה הי"ד, אך הוא מכיל בתוכו מאמרי אגדה שלא הגיעו לידינו ממקורות אחרים, אך היו נפוצים בתקופה קדומה יותר.

או שהקליר הוא ר"א בר"ש.

[תולעת ספרים07]

לדעתי כל דבר הקשור לסיטרא אחרא נקרא בשם ס"מ
וראה בזוהר שהס"מ רכיב בתוך הנחש עוד בטרם הומצא המלאך המוות
ויש עוד הרבה מקומות משם רואים שכל הקשור לס"א בשם ס"מ ייקרא
וסימנך
כל מה שיתבטל לעתיד לבוא הוא מצד הסיטרא אחרא ונקרא בשם ס"מ
ולכאו זה פשוט...

[יאיר.]

לדעתי כל דבר הקשור לסיטרא אחרא נקרא בשם ס"מ
וראה בזוהר שהס"מ רכיב בתוך הנחש עוד בטרם הומצא המלאך המוות.

אם כך צ"ל שנעשה הוא אח"כ מה"מ...