מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יולי 31, 2011 12:32 am

בשבת נתקלתי בתוס' מעניין בפסחים ד' עב ע"א ד"ה "שמעת מינה עקירה בטעות הויא עקירה - אומר ר"י דפלוגתא היא בהתכלת" (מנחות מט.).
וקצת יש להעיר כאן, דכל ת"ח שלמד קדשים יודע וזוכר שזו סוגיא ערוכה במנחות, ולא מופיע שם באגב, אלא מפורש בגמ'. א"כ יש לתמוה מדוע צריך להביא זאת בשם ר"י "אומר ר"י" - היינו חידוש מיוחד, וכביכול מגלים את אזנינו שאי שם במנחות מופיעה כזאת מחלוקת [וכעין תוס' זה מצוי בעוד מקומות]?
האם ניתן להסיק מכך א' מן השניים: או שלבעה"ת לא היה את סדר קדשים באופן זמין תחת ידם, ומשום כך לא שלטו בו. או שאף שהיה להם את הגמרות האלו, מ"מ לא עסקו בו כבכל הש"ס, [וכמו שמצינו על רוב הראשונים שלא כתבו על קדשים מחמת שבעווה"ר אינו נוגע בזה"ז], ומשום כך היו צריכים לשמוע מה'מגיד שיעור' שיש כזאת מחלוקת בש"ס.
נערך לאחרונה על ידי עשוי לנחת ב א' יולי 31, 2011 3:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש אשכולות
הודעות: 276
הצטרף: ג' מרץ 01, 2011 10:35 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי איש אשכולות » א' יולי 31, 2011 2:22 am

אינני מונח בסוגיא, אבל יש מקומות (אינני זוכר כעת) שהכוונה שבעצמם יש מקום לחלק, אלא שלבעל התוס' (במקרה זה ר"י) נראה שהיינו הך.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 13048
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי איש_ספר » א' יולי 31, 2011 3:33 am

רק בגמרות מסדר קדשים שלי, יש פירושי בעלי התוספות?

[ספרת פעם כמה קבצי בעלי התוספות יש על יומא לבד, שחוץ מפרקה האחרון כולה קדשים?]

ולסיום הנה דברי הגאון הנפלא ר' חיים ברלין, מתוך נשמת חיים, או"ח סי' ע"ב (לדאבון לב אין באוצר)
עמרתי מרעיד לקריאת מכתבו וכו' וכתב כתר"ה שי' שלפי דבריי מיושב ביותר, [דברי מהרש"א] וכחצי רעל נחתו בי דבריו אלה, שבלא דבריי היה כת"ר אומר שנעלמו ממהרש"א דברי רש"י במעילה, והיה קשה לו הדבר, ועתה נתיישב לו ביותר בזה שכתבתי במכתבי העבר שמהרש"א ז"ל לא קבע לימודו בסדר קדשים, והרי אין לך פגיעה בכבוד מהרש"א ז"ל גדולה מזו לומר בפה מלא שלא ידע או שלא היה בקי בכל סדר קדשים ח"ו. ורעדה אחותני ומלאו מתני חלחלה שאנכי גרמתי לו רעיון משחת הלזה. וחס ליה לזרעא דאבא לגרום איזה פגיעה כל שהוא בכבוד רבינו מאור הגולה ז"ל ומי יתנני עפר תחת כפות רגליו ואנכי כה היו דברי, שרבינו מהרש"א ז"ל לא קבע לימודו בסדר קדשים לחדש בו חידושים כמו בסדרים הנהוגים, ומזה שלא נמצאו חידושיו על סדר קדשים כמו על כל הש"ס, נראה שעיקר קביעת לימודו עם תלמידיו היה רק בסדרים הנהוגים ולא בסדר קדשים אבל חלילה להעלות על הרעת כי לא למד או לא היה בקי ח"ו בסדר קדשים, וגדולה צפורנו של רבינו מהרש"א ז"ל מכל פלפולי הגאונים הגדולים שבדורינו שאינם מגיעים לקרסוליו ה' הטוב יכפר בעד

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי בור הגולה » א' יולי 31, 2011 9:06 am

איש_ספר כתב:רק בגמרות מסדר קדשים שלי יש פירושי בעלי התוספות?
[ספרת פעם כמה קבצי בעלי התוספות יש על יומא לבד, שחוץ מפרקה האחרון כולה קדשים?]

ולקינוח דברי הגאון הנפלא ר' חיים ברלין, מתוך נשמת חיים, או"ח סי' ע"ב (לדאבון לב אין באוצר)
עמרתי מרעיד לקריאת מכתבו וכו' וכתב כתר"ה שי' שלפי דבריי מיושב ביותר, [דברי מהרש"א] וכחצי רעל נחתו בי דבריו אלה, שבלא דבריי היה כת"ר אומר שנעלמו ממהרש"א דברי רש"י במעילה, והיה קשה לו הדבר, ועתה נתיישב לו ביותר בזה שכתבתי במכתבי העבר שמהרש"א ז"ל לא קבע לימודו בסדר קדשים, והרי אין לך פגיעה בכבוד מהרש"א ז"ל גדולה מזו לומר בפה מלא שלא ידע או שלא היה בקי בכל סדר קדשים ח"ו. ורעדה אחותני ומלאו מתני חלחלה שאנכי גרמתי לו רעיון משחת הלזה. וחס ליה לזרעא דאבא לגרום איזה פגיעה כל שהוא בכבוד רבינו מאור הגולה ז"ל ומי יתנני עפר תחת כפות רגליו ואנכי כה היו דברי, שרבינו מהרש"א ז"ל לא קבע לימודו בסדר קדשים לחדש בו חידושים כמו בסדרים הנהוגים, ומזה שלא נמצאו חידושיו על סדר קדשים כמו על כל הש"ס, נראה שעיקר קביעת לימודו עם תלמידיו היה רק בסדרים הנהוגים ולא בסדר קדשים אבל חלילה להעלות על הדעת כי לא למד או לא היה בקי ח"ו בסדר קדשים, וגדולה צפורנו של רבינו מהרש"א ז"ל מכל פלפולי הגאונים הגדולים שבדורינו שאינם מגיעים לקרסוליו ה' הטוב יכפר בעד

ע' מהרש"א פסחים ס"ה ע"ב בתוד"ה שמא לא נתקבל "ושוב אחרי העיון ראיתי שם בגמרא". וי"ל.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יולי 31, 2011 9:58 am

איש_ספר כתב:רק בגמרות מסדר קדשים שלי, יש פירושי בעלי התוספות?

אכן לא נעלם ממני שיש בקדשים תוספות, רק ישנם הרבה בעלי התוס', ועל כל מס' יש תמיד כמה אפשרויות מי כתב את התוס', והתכונתי ליחס שהיה לתוס' שנכתב על פסחים, לגבי סדר קדשים.
וכמו"כ מצינו לרוב ראשונים שלא כתבו כלום על סדר קדשים, וצריך להבין מה הסיבה.
ר' חיים ברלין דיבר על המהרש"א שלהדיא יש מחידושיו על קדשים, ואמנם לא כתב אלא על האגדתות, אבל ברור מכך שלמד את הכל.
ויתכן לומר שמה שהמהרש"א לא כת' על קדשים, זה כמו שכותב הצל"ח באיזהו מקומן שלא כת' פי' על דפים או פרק מסויים כי לא למד זאת "בישיבה" עם התלמידים, כלומר שהצל"ח אחז שלימוד שלא בישיבה אינו מספק בשביל להדפיסו לכלל. ואולי כך גם אחז המהרש"א וכיון שלא למד קדשים בישיבה לכן לא כת' על קדשים.

נושא ספרים
הודעות: 53
הצטרף: ש' מאי 14, 2011 9:58 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי נושא ספרים » א' יולי 31, 2011 10:21 am

עשוי לנחת כתב: המהרש"א שלהדיא יש מחידושיו על קדשים.

איפה יש? חוץ מבכורות (ואם יומא בחשבון אז גם יומא), אין!

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יולי 31, 2011 11:14 am

נושא ספרים כתב:איפה יש? חוץ מבכורות (ואם יומא בחשבון אז גם יומא), אין!

נא לדייק בדברי
עשוי לנחת כתב:המהרש"א שלהדיא יש מחידושיו על קדשים, ואמנם לא כתב אלא על האגדתות

עי' זבחים מנחות וכו', כמעט לא כתב אבל כתב!!!

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 13048
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי איש_ספר » א' יולי 31, 2011 11:24 am

עשוי לנחת כתב:
איש_ספר כתב:רק בגמרות מסדר קדשים שלי, יש פירושי בעלי התוספות?

אכן לא נעלם ממני שיש בקדשים תוספות, רק ישנם הרבה בעלי התוס', ועל כל מס' יש תמיד כמה אפשרויות מי כתב את התוס', והתכונתי ליחס שהיה לתוס' שנכתב על פסחים, לגבי סדר קדשים.
וכמו"כ מצינו לרוב ראשונים שלא כתבו כלום על סדר קדשים, וצריך להבין מה הסיבה.
ר' חיים ברלין דיבר על המהרש"א שלהדיא יש מחידושיו על קדשים, ואמנם לא כתב אלא על האגדתות, אבל ברור מכך שלמד את הכל.
ויתכן לומר שמה שהמהרש"א לא כת' על קדשים, זה כמו שכותב הצל"ח באיזהו מקומן שלא כת' פי' על דפים או פרק מסויים כי לא למד זאת "בישיבה" עם התלמידים, כלומר שהצל"ח אחז שלימוד שלא בישיבה אינו מספק בשביל להדפיסו לכלל. ואולי כך גם אחז המהרש"א וכיון שלא למד קדשים בישיבה לכן לא כת' על קדשים.

רוב התוספות לפסחים יסודם בתוס' הר"ש משאנץ, נראה לי מביך לדבר על 'שליטתו' של הר"ש משאנץ בקדשים.
רח"ב על המהרש"א הובא רק כמשל. וע"ד שכתב רח"ב נאמר אנן : וגדולה צפורנן של רבותינו בעה"ת וכו'.

ידיד נפש
הודעות: 98
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 7:29 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי ידיד נפש » א' יולי 31, 2011 11:39 am

עשוי לנחת כתב:בשבת נתקלתי בתוס' מעניין בפסחים ד' עב ע"א ד"ה "שמעת מינה עקירה בטעות הויא עקירה - אומר ר"י דפלוגתא היא בהתכלת" (מנחות מט.).
וקצת יש להעיר כאן, דכל ת"ח שלמד קדשים יודע וזוכר שזו סוגיא ערוכה במנחות, ולא מופיע שם באגב, אלא מפורש בגמ'. א"כ יש לתמוה מדוע צריך להביא זאת בשם ר"י "אומר ר"י" - היינו חידוש מיוחד, וכביכול מגלים את אזנינו שאי שם במנחות מופיעה כזאת מחלוקת [וכעין תוס' זה מצוי בעוד מקומות]?
האם ניתן להסיק מכך א' מן השניים: או שלבעה"ת לא היה את סדר קדשים באופן זמין תחת ידם, ומשום כך לא שלטו בו. או שאף שהיה להם את הגמרות האלו, מ"מ לא עסקו בו כבכל הש"ס, [וכמו שמצינו על רוב הראשונים שלא כתבו על קדשים מחמת שבעווה"ר אינו נוגע בזה"ז], ומשום כך היו צריכים לשמוע מה'מגיד שיעור' שיש כזאת מחלוקת בש"ס.

דבר ראשון, אם יש לך קושיא על תוס', כדאי לך אולי להסתכל במפרשים לפני שאתה מסיק מסקנות כאלו מבזות.
תאר לך שיש לי קושיא על רש"י או על הרמב"ם שלכאורה סותר איזו גמרא בסנהדרין, וכי יעלה על הדעת שאכתוב כותרת: "שליטת רש"י והרמב"ם במסכת סנהדרין?".
ובכן לא צריך לילך רחוק, ראה צל"ח ונחלת יעקב (לבעל הנתיבות) ועוד מפרשים שעמדו על קושיא זו, וכל חד מתרץ כדאית ליה. ולא, אף אחד מהם לא מפקפק בשליטת התוס' במסכתות קדשים. והמפקפק בשליטת התוס' בקדשים כנראה לא למד גמרא עם פי' תוספות על הסדר מימיו.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יולי 31, 2011 2:26 pm

ידיד נפש כתב:תאר לך שיש לי קושיא על רש"י או על הרמב"ם שלכאורה סותר איזו גמרא בסנהדרין, וכי יעלה על הדעת שאכתוב כותרת: "שליטת רש"י והרמב"ם במסכת סנהדרין?".

הסברתי את עצמי שרוב הראשונים לא עסקו בקדשים, ולכן יש לשאול כך גם על תוס', ולא שבעלי התוספות לא שלטו בקדשים אלא שבביהמ"ד שלמדו לתלמידים היה בזה קצת חידוש.
איש_ספר כתב:רוב התוספות לפסחים יסודם בתוס' הר"ש משאנץ, נראה לי מביך לדבר על 'שליטתו' של הר"ש משאנץ בקדשים

כזו תשובה למשל שמחתי לשמוע, הגם שעדיין אינה מסבירה את התוס'. בכל אופן איני מתמצא בבעלי התוספות, לדעת מי כתב איזה תוס'.
ידיד נפש כתב:ובכן לא צריך לילך רחוק, ראה צל"ח

זו גם תשובה עניינית, ואכן לא עיינתי כל הצורך בסוגיא.
תודה לכולם.

ידיד נפש
הודעות: 98
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 7:29 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי ידיד נפש » א' יולי 31, 2011 3:12 pm

עשוי לנחת כתב:ולא שבעלי התוספות לא שלטו בקדשים אלא שבביהמ"ד שלמדו לתלמידים היה בזה קצת חידוש.

אם אתה חוזר בך, זה בסדר, אבל לפחות תשנה את הכותרת הטפשית.
גם לתלמידים שלמדו אצל בעלי התוספות לא היה בזה כל חידוש. כל אחד מהם ידע את הש"ס ישר והפוך.
יש לך קושיא מה בא ר"י בעל התוס' לחדש? יופי. תפתח אשכול עם הקושיא הזו ולא תעלה על דעתך לתת ציונים לבעלי התוס' שצפורנם עבה ממותני גדולי הדור בדורות הקודמים ומכ"ש בדורנו.

הבונה
הודעות: 1131
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי הבונה » א' יולי 31, 2011 3:19 pm

מסכים עם הכותבים שלא יתכן שבעלי התוס' לא ידעו גמ' בקדשים.
ובכל זאת מצאנו (ב"מ קיד:) שאמורא העיד על עצמו שיודע רק ד' סדרים, ג' הנוהגים: מועד, נשים, נזיקין, וכן קדשים כי נאמר "בכל מקום וגו'" (עי' רש"י שם), אך אינו יודע זרעים וטהרות. ומבואר שם בתוס' (ד"ה ה"ג) שמשניות ידעו הכל רק ברייתות מב' סדרים אלו לא ידע.
זכור לי גם לשון של הרא"ש שאינו בקיא בזרעים-טהרות (אולי גם קדשים), על אף שאחר כך חיבר פירוש אדיר לסדרים אלו.
זכור לי גם אחד הראשונים שכותב כי כשלומד רמב"ם בסדרים הנהוגים (מועד נשים כו') עדיין מבין מה שנכתב, כי בקיא בסוגיות מהם שאובים דברי הרמב"ם, אך כשלומד בסדרים הלא נהוגים אינו מבין מאומה (ואולי זה והלשון הקודמת הזכורה לי מהרא"ש זה היינו הך)
יש גם ב"י מעניין בענין זה (באו"ח סי' ג ס"ו): ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא.
אשמח אם מישהו יחזיר לי אבדתי, במה שאינני זוכר מקור.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יולי 31, 2011 3:49 pm

הבונה כתב:ובכל זאת מצאנו (ב"מ קיד:) שאמורא העיד על עצמו שיודע רק ד' סדרים, ג' הנוהגים: מועד, נשים, נזיקין, וכן קדשים כי נאמר "בכל מקום וגו'" (עי' רש"י שם), אך אינו יודע זרעים וטהרות. ומבואר שם בתוס' (ד"ה ה"ג) שמשניות ידעו הכל רק ברייתות מב' סדרים אלו לא ידע.
זכור לי גם לשון של הרא"ש שאינו בקיא בזרעים-טהרות (אולי גם קדשים), על אף שאחר כך חיבר פירוש אדיר לסדרים אלו.
זכור לי גם אחד הראשונים שכותב כי כשלומד רמב"ם בסדרים הנהוגים (מועד נשים כו') עדיין מבין מה שנכתב, כי בקיא בסוגיות מהם שאובים דברי הרמב"ם, אך כשלומד בסדרים הלא נהוגים אינו מבין מאומה (ואולי זה והלשון הקודמת הזכורה לי מהרא"ש זה היינו הך)

...
ידיד נפש כתב:אם אתה חוזר בך, זה בסדר, אבל לפחות תשנה את הכותרת הטפשית

קבלתי.
ידיד נפש, יערב לי ידידותך מנופת צוף וכל טעם, אך למה בהתקפה?
או שתשנה את שם הניק...

ידיד נפש
הודעות: 98
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 7:29 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי ידיד נפש » א' יולי 31, 2011 4:08 pm

ידיד נפש, יערב לי ידידותך מנופת צוף וכל טעם, אך למה בהתקפה?
או שתשנה את שם הניק...

תתקיף אותי, תכפיש אותי, מילא אני אשתוק. אבל לכתוב שהתוס' לא ידעו גמרא מפורשת במנחות, על זה חייבים להגיב בתקיפות.
טוב עשית ששנית את כותרת האשכול.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' יולי 31, 2011 5:11 pm

הבונה כתב:מסכים עם הכותבים שלא יתכן שבעלי התוס' לא ידעו גמ' בקדשים.
ובכל זאת מצאנו (ב"מ קיד:) שאמורא העיד על עצמו שיודע רק ד' סדרים, ג' הנוהגים: מועד, נשים, נזיקין, וכן קדשים כי נאמר "בכל מקום וגו'" (עי' רש"י שם), אך אינו יודע זרעים וטהרות. ומבואר שם בתוס' (ד"ה ה"ג) שמשניות ידעו הכל רק ברייתות מב' סדרים אלו לא ידע.
זכור לי גם לשון של הרא"ש שאינו בקיא בזרעים-טהרות (אולי גם קדשים), על אף שאחר כך חיבר פירוש אדיר לסדרים אלו.
זכור לי גם אחד הראשונים שכותב כי כשלומד רמב"ם בסדרים הנהוגים (מועד נשים כו') עדיין מבין מה שנכתב, כי בקיא בסוגיות מהם שאובים דברי הרמב"ם, אך כשלומד בסדרים הלא נהוגים אינו מבין מאומה (ואולי זה והלשון הקודמת הזכורה לי מהרא"ש זה היינו הך)
יש גם ב"י מעניין בענין זה (באו"ח סי' ג ס"ו): ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא.
אשמח אם מישהו יחזיר לי אבדתי, במה שאינני זוכר מקור.


עיין מה שהאריך בזה החפץ חיים בהקדמתו לספר לקוטי הלכות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 10&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 12&hilite=

וכמדומני גם בהקדמתו של ר"ת לספר הישר בפשט דברי הגמ' שם.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב א' יולי 31, 2011 5:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישבב הסופר
הודעות: 2740
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » א' יולי 31, 2011 5:17 pm

[quote="עשוי לנחת"]
ר' חיים ברלין דיבר על המהרש"א שלהדיא יש מחידושיו על קדשים, ואמנם לא כתב אלא על האגדתות, אבל ברור מכך שלמד את הכל.
ויתכן לומר שמה שהמהרש"א לא כת' על קדשים, זה כמו שכותב הצל"ח באיזהו מקומן שלא כת' פי' על דפים או פרק מסויים כי לא למד זאת "בישיבה" עם התלמידים, כלומר שהצל"ח אחז שלימוד שלא בישיבה אינו מספק בשביל להדפיסו לכלל. ואולי כך גם אחז המהרש"א וכיון שלא למד קדשים בישיבה לכן לא כת' על קדשים
[q[/quote

ראה זה מצאתי, דברים מפורשים בדברי המהרש"א דסבירא ליה הכי. בפרק נגמר הדין (סנהדרין מ"ב:) בסוף ד"ה 'משה היכא יתיב' כתב רבינו המהרש"א "מכאן ועד סוף הפרק לא רציתי להעלות על הספר מחידושי הלכות רק מחידושי אגדות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין." - ולמיטב זכרוני הוא כותב כך עוד מספר פעמים באיזהו מקומן. ( - לא בפרק איזהו מקומן בזבחים ... התכוונתי לשיגרא דלישנא...)

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יולי 31, 2011 5:22 pm

ישבב הסופר כתב:ראה זה מצאתי, דברים מפורשים בדברי המהרש"א דסבירא ליה הכי

יתכן שבאמת זכרתי כן מדברי המהרש"א, ולא מהצל"ח, כי כעת איני מוצא זאת בדברי הצל"ח.

הבונה
הודעות: 1131
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי הבונה » א' יולי 31, 2011 7:25 pm

הבונה כתב:מסכים עם הכותבים שלא יתכן שבעלי התוס' לא ידעו גמ' בקדשים.
ובכל זאת מצאנו (ב"מ קיד:) שאמורא העיד על עצמו שיודע רק ד' סדרים, ג' הנוהגים: מועד, נשים, נזיקין, וכן קדשים כי נאמר "בכל מקום וגו'" (עי' רש"י שם), אך אינו יודע זרעים וטהרות. ומבואר שם בתוס' (ד"ה ה"ג) שמשניות ידעו הכל רק ברייתות מב' סדרים אלו לא ידע.
זכור לי גם לשון של הרא"ש שאינו בקיא בזרעים-טהרות (אולי גם קדשים), על אף שאחר כך חיבר פירוש אדיר לסדרים אלו.
זכור לי גם אחד הראשונים שכותב כי כשלומד רמב"ם בסדרים הנהוגים (מועד נשים כו') עדיין מבין מה שנכתב, כי בקיא בסוגיות מהם שאובים דברי הרמב"ם, אך כשלומד בסדרים הלא נהוגים אינו מבין מאומה (ואולי זה והלשון הקודמת הזכורה לי מהרא"ש זה היינו הך)
יש גם ב"י מעניין בענין זה (באו"ח סי' ג ס"ו): ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות נראה לי שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא.
אשמח אם מישהו יחזיר לי אבדתי, במה שאינני זוכר מקור.


מצאתי את אבדתי, אולי לא ממש דומה לנידון:
וכן טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינן בקיאין בגמרא, לידע מהיכן הוציא דבריו, טועין להתיר האסור ולאסור את המותר. כי לא עשה כשאר המחברים, שהביאו ראיות לדבריהם והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא, ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה, בלא טעם ובלא ראיה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו ואינו כן, שאם אינו בקי בגמרא, אין מבין דבר לאשורו ולאמתו, ויכשל בדין ובהוראה. לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. וכן שמעתי מפי אדם גדול בברצילונה, שהיה בקי בתלתא סדרי, ואמר: תמהתי על בני אדם שלא למדו גמרא וקורין בספרי הרמב"ם ז"ל ומורים ודנים מתוך ספריו וסבורין שיכירו בהם. כי אמר: אני מכיר בעצמי, כי בג' סדרים שלמדתי, אני מבין כשאני קורא בספריו, אבל בספריו בהלכות קדשים וזרעים, אינני מבין בהם כלום, וידעתי שכך הוא להם בכל ספריו. (תשובות הרא"ש כלל לא סי' ט)

דרדקי
הודעות: 159
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי דרדקי » ב' אוגוסט 01, 2011 12:54 pm

viewtopic.php?f=7&t=2868&p=21316&hilit=%D7%91%D7%93%27+%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D#p20785
עיי' כאן ותמצא הרבה ענין.
הנושא שם גם סביב העיון והבקיאות אבל יש הרבה ענין לענות בו בענין רוחב הידיעות בין גאונים וראשונים ואחרונים.
גם אם יתקיפו אותך אל תבהל. כתבת דבר ברור.
אלוקיהם של אלו כמדומה אוהב שמרנים אבל לא סתם עצבנים. חוסר ידע הרבה פעמים גורם לעצבים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17502
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' אוגוסט 01, 2011 1:05 pm

עכ"פ אני מקווה כך שברור לכולם, שגם אם נאמר מתוך כל המובאות, שלפי גודל דעתם וחכמתם ויגיעתם של הראשונים, החשיבו את ידיעתם בסדרים שאינם נוהגים כפחותה לעומת הסדרים הנוהגים, לא היה חסר מאומה ב"שליטתם" בשאר הסדרים, ןאם יש לנו שאלה עליהם מגמרא בסדרים אלו, עלינו ליישבה מתוך הידיעה שידעוה וככל שאנחנו נוהגים בכל התורה כולה.

הבונה
הודעות: 1131
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי הבונה » ב' אוגוסט 01, 2011 1:17 pm

אוצר החכמה כתב:עכ"פ אני מקווה כך שברור לכולם, שגם אם נאמר מתוך כל המובאות, שלפי גודל דעתם וחכמתם ויגיעתם של הראשונים, החשיבו את ידיעתם בסדרים שאינם נוהגים כפחותה לעומת הסדרים הנוהגים, לא היה חסר מאומה ב"שליטתם" בשאר הסדרים, ןאם יש לנו שאלה עליהם מגמרא בסדרים אלו, עלינו ליישבה מתוך הידיעה שידעוה וככל שאנחנו נוהגים בכל התורה כולה.

ודאי שכך וזו היתה כונתי גם.
אגב, עוד בענין דברי המאירי:
ואחל החבור הזה במסכת ברכות בשכבר נתפשט המנהג להעתיק עניניה ממקומם ר"ל מסדר זרעים והתחברם עם סדר מועד וגם שם כבוד תנחל ותשב ראש כמלך בגדוד והסבה באלו הדברים אמנם צריך שתדענה בטרם נחל לדבר דרך הקדמה לידיעת כללי הספר והוא שמצד שלא הורגל הלמוד רק בג' הסדרים ר"ל מועד נשים נויקין ונעזבו השלשה האחרונים ר"ל קדשים טהרות זרעים עזיבה מוחלטת רק לאחד מעיר ושנים ממשפחה למיעוט צרך ידיעתם באלו הזמנים ולרוב עומק עניניהם מזה הצד ראו בימי הגאונים להעתיק משאר הסדרים מסכיות ידועות להיות ידיעתם הכרחית כשאר המסכיות שבג' הסדרים הרגילים בלימוד ואולי יותר מהרבה מהן והן מסכת ברכות מסדר זרעים וחברוה בסדר מועד ומסכת חולין מסדר קדשים וחברוה גם כן בסדר מועד ומסכת נדה מסדר טהרות וחברוה בסדר נשים וכן נתחדש בימי הגאונים סדור המסכיות באלו הג' סדרים
....
....
ואחר הגאונים חדשו האחרונים עוד בזה לחלק מסכת פסחים לב' חלקים הראשון קראוהו פסח ראשון והשני קראו לו פסח שני והעתיקו פרק ערבי פסחים מסוף המסכתא וכללוהו עם החלק הראשון בסופו ר"ל מסכת פסח ראשון ושבו המסכיות לשלשים ושלש סימן להם גיל עיני ואביטה נפלאות מתורתך:

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוגוסט 01, 2011 3:03 pm

הקדמה
כשעמד המקדש על מכונו, ונראו כוהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם, הלכות הקרבנות והמקדש היו ידועות לכוהנים ולכל באי בית ה' ככל שאר ההלכות. סביר להניח, שבאותה תקופה נלמדו חלקים אלו של התורה באותה המידה שנלמדו כל חלקי התורה האחרים.
אך מאז חורבן בית מקדשנו והפסקת העבודה הפכו הלכות אלו ל'הלכתא למשיחא'; ובתור שכאלה, ניתן היה לחשוש שישתכחו חלילה. במאמר זה, ברצוננו לבחון באיזו מידה עסקו בנושאים אלו לאורך הדורות, וכיצד התייחסו גדולי ישראל לנושא זה.
דרישת המקדש של דוד
דוד המלך היה ראשון דורשי המקדש. בזמנו, עבודת הקרבנות התקיימה כסדרה - קרבנות יחיד בבמות וקרבנות ציבור בבמה הגדולה שבגבעון;:!! אך דוד לא הסתפק בכך - "ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון הא-להים ישב בתוך היריעה" (שמו"ב ז', ב).
דרישת המקדש של דוד באה לידי ביטוי גם בספר תהילים:
שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענ1ת1. אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב. אם אבא !:אהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי. אם ארנן שנת לעיני לעפעפי תנומה. עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב (קל"ב, א-ה).
שאיפה זו לא נולדה בלבו של דוד רק בשעה שישב בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו.[2! עוד בשעה שנמלט על נפשו מחרב שאול, הוא הקים את בית המדרש הראשון לעיסוק בענייני המקדש. מקום המקדש המדויק, עדיין לא היה ידוע, ודרושה הייתה היערכות רבה לבניין הבית ולהכנת סדרי העבודה בו.
ודוד ברח !׳■מלט !;בא אל שמואל הרמתה !׳גד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל !יעיבו■ <בנוית> בניות. !׳:גד לשאו-ל לאמר הנה דוד <בנוית> בניות ברמה (שמו"א "ט, יח-יט).
חז"ל דרשו: "מה ענין ניות אצל רמה? אלא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם",[3! ופירש רד"ק על אתר: "כלומר בבית המקדש כלומר באיזה מקום יהיה".
מסקנות הלימוד של דוד ושמואל בניות שימשו בסיס לבניין בית המקדש. בדהי"א (ט', כב) מתוארים משמרות הלווים - "המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם", ופירש הרלב"ג שתכנית זו הוכנה כאשר דוד ברח אל שמואל; וגם תכניות הבניה שנמסרו לשלמה הוכנו אז: "ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת" (דהי"א כ"ח, יא), "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית" (שם, יט) - שמואל ברוח קודשו לימד את דוד.[4]
בניין בית שני
אחרי חורבן הבית הראשון, יצא העם לגלות. אך גם משניתנה הרשות לחזור לארץ בימי עזרא, זעק חגי (א', ג): "העת לכם אתם ספונים בביתכם והבית הזה חרב". הנביאים באותה תקופה הוכיחו את יושבי הגולה על חוסר הרצון לבוא לארץ, וגם את אלה שכבר עלו - על התעצלותם מלבנות את בית המקדש.
יש להניח שבזמן הקצר שעבר מאז חורבן הבית הראשון, הלכות העבודה לא נשכחו. השאלות המעשיות שנוצרו, נפתרו על ידי הנביאים שעלו איתם: הגמרא בזבחים (סב ע"א) מספרת שנביאים הורו לבוני הבית על קדושת המקום, על מקומו המדויק של המזבח ועל גודלו.[5]
בעקבות החורבן
בעקבות חורבן הבית השני, רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל אחריו, בנו מחדש את החיים היהודיים ללא מקדש. הם חידשו את הסנהדרין ביבנה, ותיקנו תקנות רבות כדי להתאים את ההלכה לעולם ללא מקדש.[6]
אך האם במקביל התכוננו וציפו לבניין הבית?
מסתבר, שסמוך לחורבן הייתה ציפייה שבית המקדש ״בנה במהרה, כמו שאחרי חורבן בית ראשון נבנה הבית השני כחלוף 70 שנה. המדרשי מספר על ניסיון לבנות את הבית סמוך לחורבנו בימי רבי יהושע בן חנניה.[8]
מרד בר כוכבא נבע מציפייה גדולה לשיקום ירושלים ובניין המקדש. רבי עקיבא כשהיה רואה את בר כוכבא, היה אומר: זה מלך המשיח![9! במטבעות מתקופת המרד הוטבעו תאריכים כגון: "שנה אחת לגאולת ישראל" או "לחרות ירושלים".
החת״ם סופר כתב101] שבתקופה הסמוכה לחורבן הציפייה לבניין המקדש הייתה גדולה וברבות הימים כמו נתייאשו מהתקווה שבית המקדש ״בנה בזמן קרוב. ידיעת ההלכה
בתקופה הסמוכה לחורבן, עדיין זכרו את הלכות בית המקדש. אך במהלך הדורות, נשכחו חלק מהלכות אלו.111]
בשורות הבאות, נסקור את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה מימי התנאים ועד ימינו. ננסה לבדוק, באיזו מידה עסקו בהלכות שאינן נוהגות הלכה למעשה בזמן הזה בכלל, ובקודשים בפרט.
יש להדגיש, שמסתבר שרוב גדולי ישראל בכל הדורות היו בקיאים בכל חלקי התורה; אך הדבר לא בא לידי ביטוי בספרים שכתבו, כיוון שספריהם עסקו בנושאים שנלמדו בישיבות ובשאלות שהעסיקו את הציבור הרחב.
א. העיסוק בסדר קודשים מזמן התנאים ועד ימינו תקופת התנאים והאמוראים
התנאים עסקו במידה שווה בכל התורה כולה. שישה סדרי משנה כוללים את כל החלק ההלכתי של התורה כולל קודשים וטהרות.

אך הזמן שעבר מאז החורבן וצרות הגלות נתנו את אותותיהם, והברכה שהותירו בידינו האמוראים היא חסרה. היו אמוראים שלא עסקו בכל הש"ס, כדאיתא בגמרא בברכות:
אמר ליה רב פפא לאב״: מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא, ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא? אי משום תנו״ - בשני דרב יהודה כולי תנו״ בנזיקין הוה, ואנן קא מתנינן שיתא סדרי! (כ ע"א).
התלמוד הבבלי נכתב על סדרי מועד, נשים, נזיקין וקודשים; לא על זרעים (פרט למסכת ברכות) ולא על טהרות (פרט למסכת נידה). אך ההתייחסות לסדר קודשים הייתה כמו לחלקים הנוהגים כהלכה למעשה, כיוון שמי שלומד הלכות הקרבנות נחשב לו הלימוד כאילו הקריב קרבן. גם אמוראים המעידים על עצמם שהם מצויים יותר בחלקים המעשיים של התורה שבעל פה, למדו את סדר קודשים.
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו, דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים... א"ל (רבה לאליהו): ולאו כהן הוא מר? מאי טעמא קאי מר בבית הקברות? א"ל: לא מתני מר טהרות? דתניא, רשב"י אומר: קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאים שנאמר: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם"[112 - אתם קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם. א"ל: בארבעה לא מצינא, בשיתא מצינא? (בבא מציעא קיד ע"א).
ופירש רש"י שם:
בארבעה לא מצינא - בגירסה דארבעה סדרים כגון מועד, ישועות (=נזיקין), נשים שהן נוהגות בזמן הזה כזמן הבית. וקודשים נמי כדכתיב: "ובכל מקום מקטר מגש לשמי"[13! ואמרינן (מנחות קי ע"א): אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום, מעלה עליהם הכתוב כאילו מקריבים אותם בבית המקדש. בשיתא מצינא - זרעים אינו נוהג בחוצה לארץ, וכן טהרות.
מכאן מסיק החפץ חיים,141! שהסיבה שיש בבלי סדר על קודשים ואין בבלי על סדרי זרעים וטהרות היא שלימוד סדר קודשים נחשב בזמנם כאילו מקריבים קרבנות.
התלמוד הירושלמי שבידינו כולל גם את סדר זרעים, החסר בתלמוד הבבלי, אך אינו כולל את סדרי קודשים וטהרות (פרט לנידה).
האם היה תלמוד ירושלמי על כל הש"ס? בשאלה זו נאמרו דעות שונות:
בעל פני משה טוען שלא:
ודע, שיש טעות סופר בדפוסים, שכתוב בהשגה[15] "והכי איתא בירושלמי במנחות"... וטעות סופר הוא, שאין ירושלמי על מסכת מנחות, ומעולם לא היה; וכל מקום שתמצא כתוב "חמשה סדרים ירושלמי", כמו בהקדמת הרמב"ם על המשנה[16! או בשאר מקומות - אין הכוונה אלא על אותם ארבעה סדרים השלמים שלפנינו, ועל מקצת מנדה שהוא מסדר טהרות; וכמו שאנחנו רגילים לומר דגמרא הבבלית היא על ששה סדרים ואין לפנינו אלא ארבעה סדרים שלמים ומסכת אחת מסדר זרעים ומסכת אחת מסדר טהרות. וכך היא הכוונה לחמשה סדרים הנזכרים מהירושלמי, ולא תמצא איזה רמז באיזה מהקדמונים שהיה לפניהם גמרא ירושלמית יותר ממה שהוא לפנינו ('מראה הפנים', בכורים פ"א ה ע"ב ד"ה אמר ר' חיננא).
בעל קרבן העדה171!חולק עליו, וטוען שנכתב תלמוד ירושלמי על כל הש"ס:
אבל הירושלמי היה בשלמות גמור, כאשר כתב הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות: "ונמצאו מן הירושלמי חמשה סדרים שלמים ועל סדר טהרות על נדה לבד".[18] מכל מקום, העובדה שדווקא סדרים אלו אבדו מלמדת על כך שעסקו בהם פחות.
מסברא, ניתן היה לשער שבמהלך דורות האמוראים חלה ירידה בעיסוק בהלכות קודשים ככל שנקפו השנים מאז חורבן בית המקדש. אך מחקרו המעניין של שמואל יורמן העוקב למאמר זה, מפריך סברה זאת. לא זו בלבד שאין ירידה, אלא שהעיסוק בסוגיות קודשים עולה במהלך הדורות בצורה עקבית.
תקופת הסבוראים והגאונים
אחרי תקופת האמוראים החלה תקופת הסבוראים - "ובתר הכי, אף על גב דוודאי הוראה לא הוות, הוו סבוראי דמפרשי פרושי דמקרבי להוראה, ואיקרו אינהו רבנן סבוראי, וכל מה דהוה תלי וקאי - פירשוה".[19! על תקופה זו בה נערך התלמוד באופן סופי כמעט איננו יודעים דבר.
לאחר חתימת התלמוד השתנה אופיין של הישיבות והספרות התורנית. במהלך מאות השנים הבאות כמעט לא מצאנו עסוק בקודשים או בטהרות בספרות הגאונים המצויה בידינו. אם נעיין בספרי השאילתות, בהלכות פסוקות המיוחס לרב יהודאי גאון, ובהלכות גדולות המיוחס לרב שמעון קיארא, שעיקרן סיכומי הלכה למעשה,
בספרי השאלות והתשובות הרבים ובספריהם
של רב סעדיה גאון ורב האי גאון, נראה שהעיסוק בתורה שבעל פה היה רק בנושאים שהיו הלכה למעשה באותה תקופה.201!
ספרות חז"ל - המשנה והגמרא - כבר הייתה חתומה באותה תקופה, והגאונים נשאלו שאלות בהלכה למעשה בנושאים שנוהגים באותה תקופה. גם פירושי התלמוד שהגאונים שלחו לשואליהם עסקו בדרך כלל בבירור הלכתי.
תקופת הראשונים
בהקדמה לחיבורו בית הבחירה על הש"ס, כותב המאירי211!שהלימוד הורגל רק בשלושה סדרים - מועד, נשים ונזיקין - ושאר הסדרים נעזבו עזיבה מוחלטת. לכך הוא מביא שתי סיבות: העובדה שאינם נוהגים היום הלכה למעשה, והקושי שהם מציבים בפני הלומד.
שלא הורגל הלמוד רק בג' הסדרים - ר"ל מועד, נשים, נזיקין - ונעזבו השלשה האחרונים - ר"ל קדשים, טהרות, זרעים - עזיבה מוחלטת, רק לאחד מעיר ושנים ממשפחה, למיעוט צרך ידיעתם באלו הזמנים ולרוב עומק עניניהם. מזה הצד ראו בימי הגאונים להעתיק משאר הסדרים מסכיות ידועות להיות ידיעתם הכרחית כשאר המסכיות שבג' הסדרים הרגילים בלימוד ואולי יותר מהרבה מהן. והן מסכת ברכות מסדר זרעים וחברוה בסדר מועד, ומסכת חולין מסדר קדשים וחברוה גם כן בסדר מועד, ומסכת נדה מסדר טהרות וחברוה בסדר נשים.
אמנם, חלק מהראשונים כתבו את ספריהם על כל חלקי הש"ס. רבינו גרשום, רש",, התוספות, ותוספות רי"ד פירשו את כל הש"ס, וכן את סדר קודשים; הראב"ד והר"ש ורבנו הלל ב"ר אליקים פירשו את ה"תורת כוהנים", והר"ש אף הוסיף פירוש למשניות בכל המסכתות שאין עליהן גמרא, ולפיכך גם אין עליהן פירוש רש'/
שאר הראשונים, בעיקר ראשוני ספרד, כמעט שלא כתבו על קודשים (בכל אופן, לא נשאר לנו מדבריהם). כנראה שבישיבותיהם של הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א ושאר הראשונים לא למדו


קודשים. אפשר שבזה הם הלכו בעקבות הרי״ף, שכתב באופן שיטתי על כל הסוגיות שנהגו הלכה למעשה בתקופתם. מאותה סיבה, אין לנו גם את פסקי הרא"ש לסדר קדשים - אם כי הוא כתב פירוש למשניות במסכתות שעליהן לא היה פירוש רש'/ וסיכם את פסקי התוספות בגמרא.
אחד ומיוחד הוא הרמב״ם, שכתב את חיבורו הגדול "היד החזקה" על כל התורה שבעל פה: מצוות התלויות בארץ, הלכות מלכים, קודשים וטהרות. הרמב״ם ביקר את מיעוט העיסוק בקודשים; בהקדמתו לסדר קודשים הוא מבאר את הסיבה לכתיבת הקדמה זו למרות שאין בה חידושים:
מפני שדבר זה, כלומר הקרבנות, כבר אבד בעוונתינו שרבו, ואין מעיינים בו כי אם מעטים מבני אדם, ואין עניניו נזכרים תכופות לפני האדם שיזכרם אף על פי שכבר עיין בהם - כיוון שאין שם מעשה הגורם חזרתו, ואין בני אדם שואלים על שום דבר מהם כלל, עד שהושוו בהם החכם הגדול והסכל שבהמון והרי רוב התלמידים אינם יודעים מן הקרבנות אפילו מה שנאמרו בו מקראות מרובים.
ובפירוש המשניות221] בסוף מסכת מנחות כתב:
ראוי לאדם לעסוק בענייני הקרבנות ולהתבונן בהם, ואל יאמר שהם דברים שאין להן צורך היום כדרך שאומרים הרבה בני אדם.
הבית יוסף, החותם את תקופת הראשונים, מתאר את המציאות בתקופתו, ואומר שהלכות בית הבחירה לרמב״ם לא נלמדות ולא מוכרות. כשהוא כותב על מחלוקת הרמב״ם והתוספות בעניין שנה בין מזרח למערב231] הוא מסביר למה לא נוהגים כרמב״ם:
ואף על פי שהעולם נוהגים כדברי התוספות, נ״ל שהוא מפני שאינם מעיינים בדברי הרמב״ם בהלכות בית הבחירה אלא חד או תרי בדרא.
החפץ חיים[24! מלמד זכות על הראשונים, וכותב שכיוון שלא היה בזמנם שולחן ערוך או ספר פסקים דומה לו, ולכל הלכה למעשה היו העולם צריכים לדרוש אצל גדולי הדור והם היו צריכים להוציא את ההלכה מהתלמוד, ולהשיב במכתבים לכל קצווי ארץ, ולהפיץ את חיבוריהם בהעתקי כתב יד, לכל קהילות ישראל - היה זה מן הנמנעות לעשות זאת בכל חלקי התורה, ולכן הסתפקו במה שנוגע הלכה למעשה באותה תקופה. אפשרות נוספת שהוא מעלה היא שהראשונים אמנם כתבו חיבורים על כל חלקי התלמוד, אך חיבוריהם אבדו במהלך הדורות.251]
תקופת האחרונים
גם גדולי האחרונים היו בקיאים בכל הש״ס. אך כנראה שכשלמדו עם התלמידים עסקו רק בנושאים הלכתיים ובמסכתות מסדר מועד נשים נזיקין.
נושאי הכלים של השולחן ערוך כתבו רק על הנושאים הנוהגים היום הלכה למעשה. האחרונים שעיקר חיבוריהם היה ספרי שאלות ותשובות כתבו בנושאים שעליהם נשאלו ורובן הגדול של השאלות היו בדברים שנוגעים היום הלכה למעשה.[26! המחברים שערכו חיבוריהם סביב הגמרא או ספרים לפי נושאים עסקו יותר בקודשים, אך גם כאן נמצא עיסוק נרחב יותר בשאר חלקי התלמוד. בין הכותבים על סדר הרמב״ם, יש עיסוק משמעותי בספרי עבודה וקרבנות, אך נראה שעדיין, פחות מבשאר ספרי היד החזקה.
בתקופות מסוימות הייתה התעוררות זמנית לעיסוק בקודשים. בתחילת המאה השבע עשרה חלה התעוררות בנושא המקדש באיטליה, שהניבה פירות הילולים: פירוש מסכת מידות לרבי משה קזיס ממנטובה; ספר חנוכת הבית לר' מלכיאל אשכנזי ממנטובה; ספר שלטי גיבורים לר' אברהם פורלטליאנו,[27! ספר חנוכת הבית לר' משה חפץ; ספר באר שבע לר' יששכר בער אייליבורג ועוד.281]
בגליציה עסקו בנושאים מגוונים בלימודם ולא זנחו אף את לימוד סדר קודשים - הרב יצחק ב״ר צבי אשכנזי (ת״ק-תקס״ו), כתב את הספר טהרת הקודש; רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל הלבושי שרד (תקט״ו-תקע״ד), כתב ספר על תבנית בניין בית המקדש בנבואת יחזקאל ועוד.[29! בפולין, האדמו״רים הקרובים לשושלת גור - השפת אמת והאבני נזר עסקו הרבה בסדר קודשים.301]
לימוד סדר זה פרח במיוחד בין שתי מלחמות העולם. בתקופה זו היו בחורים בני שבע עשרה, שחיברו ספרים בקודשים. גם כתבי העת מתקופה זו, מלמדים על עיסוק נרחב בקודשים. בישיבת חכמי לובלין של הרב מאיר שפירא, עסקו בסדר קודשים. הרב מאיר שפירא אף הכריז שכל תלמיד בישיבה שיהיה בקיא בסדר קודשים, יקבל מטעם הישיבה תעודת 'צורבא מרבנן'.311] בישיבה זו הכינו דגם גדול של בית המקדש, והעמידו מדריך מיוחד שהרצה על הדגם בפני המבקרים.
גם בליטא הייתה התעוררות ללימוד סדר קודשים. ר' חיים מוולוז'ין, קבע בישיבה שייסד, שילמדו את כל מסכתות הש״ס על הסדר. ממילא, עסקו הרבה בסדר קודשים. בספרים המבוססים על שיעורי ראשי הישיבה: מרומי שדה לנצי״ב, ושיעורי רבינו חיים הלוי לר' חיים סולוביצ'יק, זכה סדר קודשים למקום נרחב. בנו של ר' חיים, ר' יצחק זאב מבריסק (הגרי״ז) התמקד בעיקר בסדר זה, ועד היום לומדים בישיבות בריסק את סדר קודשים כנושא מרכזי.
העיסוק בסדר קדשים, הקיף את כל עולם התורה הליטאי. ר' יחיאל מיכל עפשטיין בעל ערוך השולחן כתב גם את ערוך השולחן העתיד (נאווהרדק תרס״ז), המכיל פסקי הלכה בעניינים שלא נהגו למעשה בימיו. החפץ חיים העיד על רבי ליפא ווסלבסקי בעל מלבושי יום טוב, שבעיניים עצומות הוא יכול לגשת לעבודה במקדשי גם החזון אי"ש כתב חידושים על סדרי זרעים, קדשים וטהרות, מתוך חתירה לפסיקת הלכה בעניינים אלה.
אחד מגדולי התלמידים בישיבות ליטא דאז, הרב דוד הכהן ראפאפארט, כתב את הספר המקיף מקדש דוד (פיעטרקוב תרפ״ח), הנחשב לאחת מאבני היסוד בלימוד סדר קודשים. בהקדמתו לספר כתב:
נתתי את לבי לעסוק בענייני קדשים; אך לא ראיתי סימן ברכה בלימודי, עד שבאתי להמוסד הגדול אחד המיוחד בתבל, כולל 'בית ישראל' בסלאבאדקה (המכונה עתה כולל קאוונע), ובמשך שלש שנים שזכיתי ליהנות לאורו עסקתי בסדר קדשים. גם כל חברי במשך שתי שנים הראשונות, עסקו אז בסדר קדשים בהצלחה גדולה. ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והנה, כמעט אצל כל אחד ישנם הרבה חידושי תורה יקרי ערך, היכולים להביא תועלת רבה, ואצל אחדים מהם יעלו החידושים לספר שלם; אך מפני הדוחק הגדול השורר בהכולל, עדיין לא ראו אור הדפוס. יעזרם ה' ויפוצו מעינותיהם חוצה.331]
בתקופה זו, כתבו רבים מגדולי ישראל פירושים לחמשת חומשי תורה, ובמסגרת זו עסקו בהרחבה בפרשות המשכן ובספר ויקרא. בגרמניה, רש״ר הירש עסק בפירושו גם בהלכות קדשים וטהרות, אם כי את עיקר מאמציו הוא הקדיש לחשיפת משמעויותיהם הסמליות. אך היו שכתבו פירושים בעלי אופי למדני-הלכתי מובהק: המלבי״ם, ר' מאיר דן פלוצקי בעל כלי חמדה, הנצי״ב מוולוז'ין בפירושו לתורה העמק דבר,341! ר' ברוך בר, בנו של בעל ערוך השולחן, בפירושיו תורה תמימה ותוספת ברכה, ור' מאיר שמחה מדווינסק, בעל אור שמח, שכתב את הפירוש לתורה משך חכמה.
יחיד בדורו היה החפץ חיים, שלמד ולימד את הלכות המקדש וקודשיו כדי להתכונן לבניינו. החפץ חיים קרא ועורר את כל הלומדים לעסוק בסדר קודשים, מתוך תחושה היסטורית שבניין הבית קרב;351] ״תכן שיש לזקוף במידה רבה לזכותו, את הפריחה בלימוד סדר קודשים בתקופה זו.361]
פרט לזה, כתב החפץ חיים כמה ספרי יסוד בקודשים: ליקוטי הלכות - כעין הלכות הרי״ף על כל המסכתות שבימינו אינן נוהגות הלכה למעשה, והרי״ף לא כתב עליהן את חיבורו הגדול (עם הערות וחידושי תורה שלו); תורת כוהנים עם הגהות הגר"א ופירוש קצר שלו; ועוד הוציא לאור את קובץ פירושי האחרונים אסיפת זקנים על סדר קודשים:
באשר כי סדר קדשים הוא כספר חתום לפני הלומדים, באין לו מפרשים סדורים כמו בשארי סדרים, ועל ידי זה ימנעו רבים ללמוד בו, על כן הוצאתי לאור בעזה"^ לזכות הרבים, ארבעה חיבורים הגדולים האלה המאירים נתיב להמעיינים בסדר הזה ותרבה הדעת.371]
פרט לזה, החפץ חיים הקים בשנת תרס״ה כולל בראדין ללמוד סדר קודשים, שלמדו בו רבים מגדולי הדור ההוא. כולל קודשים של החפץ חיים התקיים עשרות שנים, ובנו הקים מחדש את הכולל בארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה.
גם בארץ ישראל הוקמה (בשנת תרפ״א) ישיבה בשם תורת כוהנים ללימוד סדר קודשים, מצוות התלויות בארץ והלכות מדינה. הישיבה הוקמה בירושלים שבין החומות על ידי חסידי קרלין ונשיאה היה הראי״ה קוק, אך הישיבה לא החזיקה מעמד זמן רב ונסגרה.
פריחת לימודי הקודש והמקדש נקטעה במלחמת העולם השנייה, שחרבו בה ישיבות אירופה; לאחר המלחמה הדגש בשיקום עולם התורה התמקד שוב במסכתות הילמדניות' ובהלכה למעשה.
בשנים האחרונות, עם פריחתן המחודשת של הישיבות בארץ ישראל ובארצות הברית, בולטת המגמה להקיף את כל התורה כולה, ואברכים מבוגרים שמלאו כרסם בלימוד סדרי נשים ונזיקין עוברים ללמוד קודשים, וכן נכתבים הרבה ספרי חידושים על סדר קודשים. בישיבת בריסק ממשיכים את המסורת שקבע הגרי״ז, ועד היום לומדים שם סדר קודשים בהרחבה ובהעמקה.
לאחר שחרור הר הבית התעוררה שוב הכמיהה לבניין המקדש, וניכרת התעוררות מחודשת לנושא. חקר מקום המקדש נדון בהרחבה במאמרים רבים ופותחו תיאוריות שונות בנושא;1381 במכון המקדש שבירושלים שבין החומות, חוקרים ובונים את כלי המקדש ובגדי הכהונה ומעוררים את מודעות הציבור הרחב לנושא זה; גם לימוד 'הדף היומי' שהתפשט מאד לאחרונה, הביא את סדר קדשים לשולחנם של לומדים רבים. אך לימוד בעיון של כל סדר קודשים, ושל מסכתות מסדר מועד העוסקות בנושא, כגון יומא ופסחים, ושל סדר טהרות - עדיין אינו מקובל בעולם הישיבות.391!
ב. חשיבות לימוד סדר קודשים
בחלקו הראשון של המאמר, ראינו שברוב הזמן שמאז החורבן, העיסוק במצוות שאינן נוהגות בזמן הזה בכלל, ובסדר קודשים בפרט, לא היה נפוץ.
נראה שצוק העתים ועומק הגלות הביאו להעדפת תחומי לימוד שנהגו הלכה למעשה. אך במשך כל הדורות, ובפרט בתקופה האחרונה, מעת תחילת ביסוס ההתיישבות בארץ, היו מגדולי ישראל שקראו לעסוק בכל תחומי התורה, ואף להעדיף העיסוק בהלכות המקדש וקודשיו. בפרק שלפנינו נסכם את נימוקיהם העיקריים.
א. החיוב לעסוק בכל תחומי התורה
״תורת ה' תמימה משיבת נפש״ (תהילים י"ט, ח). רבים מגדולי ישראל כתבו על חשיבות הלימוד של כל חלקי התורה, וחלקם אף קראו להעדיף דווקא לימוד תחומים שהעסוק בהם מועט.
רבי יהודה החסיד מתריע מפני הזנחת חלק כלשהוא מן התורה, ומבטיח שכר רב למי שילמד דווקא את חלקי התורה שאחרים פחות לומדים אותם:
אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה, שאין לה עוסקים - כגון שתראה מצוה בזויה, או תורה שאין לה עוסקים, כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים - תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו, אתה תלמדם, ותקבל שכר גדול כנגד כולם (ספר חסידים, מהד' מוסד הרב קוק תשי״ז, סי' רס״א).
הסמ"ג כותב בהקדמתו:
ויש מהמון העם שאומרים: מה לנו ולמצוות סדר קדשים, קל וחומר למצוות סדר זרעים ולמצוות סדר טהרות, לדברים שאין נוהגים בזמן הזה? אל יאמר אדם כן, כי המצוות אשר ציוה אדון העולם יש לידע יסודותיהם, אף על פי שאינם צריכים עתה. כי על כל המצוות נצטוינו ״ולמדתם אותם״ (דברים י"א, יט), ונאמר: ״שמור את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם״ וגו' (דברים כ״ז, א).
היו שהרחיבו את הדרישה, ולא משום צורך התורה כביכול, אלא משום צורך האדם עצמו - כיוון שבעיסוק בכל חלקי התורה, יש משום השלמת צורת האדם. הבאר שבע401] כותב (בהקדמתו לפירושו לתלמוד):
...שכבר קדמונים אחזו שער שהלימוד והעסק במצוות הבלתי נוהגות בזמן הזה, יותר הכרחי ויותר נבחר מהלימוד במצוות הנוהגות. וזה, כי אחר שלשלמותינו צריכים אנו לעיון ומעשה בכל חלקי תורתינו הקדושה, ובזה החלק הבלתי נוהג אי אפשר בו המעשה, והעיון הלמוד בו יספיק לנו לעיון ומעשה יחד... וכן אמרו רז״ל (מנחות קי ע״א): ״'ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי' (מלאכי א', יא) - אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום, מעלה עליהם הכתוב כאלו מקריבים אותם בבית המקדש״. והוא מהטעם שפירשנו - לפי שהלמוד זה עולה לנו לעיון ולמעשה יחד; ואין חולק עלינו, כי אם המתעקש אשר לא נגה עליו אור התורה.
בקונטרס תורה אור411] החפץ חיים מרחיב את היריעה, ומביא מקורות לרעיון זה, וכותב שחשיבות קיום כל המצוות לשלמות האדם נלמדת מהפסוק ״סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם״ (קהלת ״ב, יג): ״את הא-להים ירא״ - לאוין, ״ואת מצוותיו שמור״ - עשין. ועל ידי קיום שס״ה לאוין ורמ״ח עשין, נשלם צורת האדם על רמ״ח איבריו ושס״ה גידיו.
אמנם, אף אדם בישראל לא יכול לקיים את תרי״ג מצוות, כיוון שיש מצוות שמוטלות רק על אנשים מסויימים (כוהנים, לויים, ישראלים; דיינים; גברים דווקא או נשים דווקא), וישנן כאלה התלויות במציאות שלא הכל נקלעים אליה (מת מצווה, השבת אבידה, גירושין בגט, קרבן חטאת), ואם כן, כיצד ניתן להגיע לשלמות? והוא מסביר שהמצוות של כלל ישראל מצטרפות להשלמת הנפש, כיוון שכל ישראל נפש אחת - ״כל הנפש הבאה ליעקב״ (בראשית מ״ו, כז), וברוב פרשיות שבתורה נקראו כולם בלשון יחיד.
ושואל החפץ חיים, מה נעשה היום, כשהרבה מצוות לא ניתנות לקיום?
ועל כרחנו, צריך לומר כמו שכתבו הספרים, שהמצוות שאי אפשר לקיימן בפועל, יושלמו על ידי הלימוד והחזרה בהן; שיחשוב הקב״ה כאילו קיים אותם בפועל, כיוון שעמל עליהן ומצפה שיבואו לידי קיום - נחשב לו כמעשה (תורה אור פ״ד).

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ב' אוגוסט 01, 2011 3:12 pm

תולעת, ייבוא עשיר! מהיכן?

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ב' אוגוסט 01, 2011 3:19 pm

ואגב,
תולעת ספרים07 כתב:החפץ חיים מלמד זכות על הראשונים

מאיזה בית מדרש זה??

ישבב הסופר
הודעות: 2740
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' אוגוסט 01, 2011 3:58 pm

מכאן לקח תולעת את המאמר - http://www.elhamikdash.com/49876/%D7%9B ... 5%D7%9F-12

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: שליטת בעלי התוס' בקדשים

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוגוסט 01, 2011 4:17 pm

ישבב הסופר כתב:
עשוי לנחת כתב:ר' חיים ברלין דיבר על המהרש"א שלהדיא יש מחידושיו על קדשים, ואמנם לא כתב אלא על האגדתות, אבל ברור מכך שלמד את הכל.
ויתכן לומר שמה שהמהרש"א לא כת' על קדשים, זה כמו שכותב הצל"ח באיזהו מקומן שלא כת' פי' על דפים או פרק מסויים כי לא למד זאת "בישיבה" עם התלמידים, כלומר שהצל"ח אחז שלימוד שלא בישיבה אינו מספק בשביל להדפיסו לכלל. ואולי כך גם אחז המהרש"א וכיון שלא למד קדשים בישיבה לכן לא כת' על קדשים
[q[/quote

ראה זה מצאתי, דברים מפורשים בדברי המהרש"א דסבירא ליה הכי. בפרק נגמר הדין (סנהדרין מ"ב:) בסוף ד"ה 'משה היכא יתיב' כתב רבינו המהרש"א "מכאן ועד סוף הפרק לא רציתי להעלות על הספר מחידושי הלכות רק מחידושי אגדות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין." - ולמיטב זכרוני הוא כותב כך עוד מספר פעמים באיזהו מקומן. ( - לא בפרק איזהו מקומן בזבחים ... התכוונתי לשיגרא דלישנא...)

מכאן לקח ישבב את דבריו
כאשר עשה כן ייעשה לו :)
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mah ... shey-2.htm

ישבב הסופר
הודעות: 2740
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' אוגוסט 01, 2011 4:35 pm

תולעת: אני הבאתי את המקור לדברי, 'המהרש"א', כי זכרתי מעת שלמדתי המהרש"א, ואין בזה כל רבותא. מי לא לומד מהרש"א על מסכת סנהדרין? (גם שזו פיסקא מענינת וידועה). למה אתה חושב בכלל שהייתי מרחיק נדוד לאתר דעת, אם יש תח"י גמרא?!
ולא עוד שאין הפיסקא שהבאתי נמצאת בלינק שצירפת!!
בניגוד לך, שכדרכך מעודך כאן, תלשת מאמר שלם ממש, בלי בושת פנים, והשתלתיו כאן מבלי להביא מקור דבריך. ואתה נוהג להיפגע כשמציינים מאיפה הם לוקחו. נשגב מבינתי מדוע זה מפריע לך?
גם כשהבאת בשליפה מאתר 'דאצ'ה', ושם ציינת מאיפה לקחת ושמת בכליך, וכשהבאתי לינק התרגזת עלי ש'ליכלכתי' ועוד מהלומות שוא.
כולנו כאן נתקלנו פעם ושוב פעם במנהגך ליטול מאמרים שלמים (לפעמים אתה מוצא חפצך בלשון עם זר, ואתה מתרגם מאמר שלם באמצעות גוגל, ומביאו לפנינו בלשון עברית עילגת, וככה מנהגך כאן מקדמת דנה.
אם החברים כאן זקוקים לקישורים לכל המקומות בהם נהגה התולעה מנהג מוזר זה, אוכל לחפש ולהעלותם לכאן. אך חושבני שהוא למותר, כי כולם כאן יודעים על דרכו מזמן כביר.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוגוסט 01, 2011 5:09 pm

ישבב הסופר כתב:ולא עוד שאין הפיסקא שהבאתי נמצאת בלינק שצירפת!!

סעיף ג בבקשה - העיני אנשים תנקר ישבב.png
סעיף ג בבקשה - העיני אנשים תנקר ישבב.png (208.39 KiB) נצפה 4504 פעמים
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ב' אוגוסט 01, 2011 5:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישבב הסופר
הודעות: 2740
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' אוגוסט 01, 2011 5:18 pm

נו...לא ראיתי בחפזי.
וכבר עניתי לך שאם יש פיסקא במהרש"א, ואני מציין איפה הוא כי משם לקחתי. ואתה מעדיף לחשוד בי שאינני מסוגל לזכור שורה אחת במהרש"א?! ומה שהבאת מאתר דעת אינו עבורי שום פירכא, כי מה לי הכא מה לי התם, מקור דברי במהרש"א כאשר ציינתי. ואם הייתי מביא פסוק מתהילים "לב טהור ברא לי אלוקים" עם המקור, ואתה היית מוצא את הפסוק מצוטט במאמר מהרב נויגרשל, האם היה טעם לך לציין "מכאן שאב ישבב את דבריו"?!
אל תשווה. אתה לא מוכן להתרכז קמעא ולכתוב פרי הגיגך, וממילא אתה מחפש בגוגל ומוצא חפצך ועושה העתק הדבק, ושלום. וכשמגלים קלונך אתה מתעבר ומתרגז על מני שהעיז להחוות באצבע מנין לך הדברים, ובמיוחד אם יש בו דברים תמוהים.
האין זכות הציבור לדעת מאיפה אתה שולף מאמרים?! הרי אם היית מביא מתחת להודעתך את הלינק מאיפה הוא, החרשתי. אבל אתה לא תעשה כן, כי עדיף לך שיחשבו שאתה בעצמך כתבת את המאמר.... בושה וחרפה.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ב' אוגוסט 01, 2011 5:20 pm

תולעת, לא זכיתי להבין מה כ"כ בושה לציין מקור למאמר שהבאת, הרי כולם רואים לפי הנוסח והתוכן שלא אתה כתבת את זה, וגם לא היית רוצה שיחשבו עליך שכתבת את זה, אז עם קצת מאמץ יגיעו לזה, אז למה לא להביא גאולה לעולם.
בשלמא אחד שכותב שמצא צל"ח או איזה מהרש"א, ואח"כ התברר היכן הוא "מצא" זאת, ניחא למה לא ציין זאת, אבל מאמר שלם שבא להועיל למה שלא יצויין מקור?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ב' אוגוסט 01, 2011 5:22 pm

אני במקומך הייתי שותק
סבתא שלי לימדה אותי שאם אתה יושב בבנין של זכוכית אל תזרוק אבנים.
מדוע הלינק ישבב סופר כל הזמן בפעילות
וד"ל....
---
בקשר למאמר: קודמי החלו לצטט משם ואני כבר אתמול הפניתי לדברי החפץ חיים וכו' - ולא הבאתי את המאמר אלא לרמז להם יודעני מהיכן אתם מעתיקים ותו לא
ואתם נפלתם על זה כמוצא שלל רב....

ישבב הסופר
הודעות: 2740
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' אוגוסט 01, 2011 5:27 pm

עשוי לנחת, אם באתי להתגדל בעיני האנשים כאן בידיעות נידחות שאין לי, לא הייתי עושה זאת ב'מהרש"א' בפרק נגמר הדין. סהדי במרומים שידעתי על זה ומעולם לא ראיתיו בשום מקום אחר. אתה באמת חושב שגם זה אינני יכול לדעת?

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ב' אוגוסט 01, 2011 5:35 pm

ישבב הסופר כתב:עשוי לנחת, אם באתי להתגדל בעיני האנשים כאן בידיעות נידחות שאין לי, לא הייתי עושה זאת ב'מהרש"א' בפרק נגמר הדין. סהדי במרומים שידעתי על זה ומעולם לא ראיתיו בשום מקום אחר. אתה באמת חושב שגם זה אינני יכול לדעת?

לא התכוונתי אליך חלילה, רק התכוונתי לתולעת לשיטתו שתקף אותך, שמילא להביא צל"ח בשם אתר זה לא נעים, אך הוא לפחות - אמת מאמריו שיראה מה מקורם.
שטות לחשוב שכל אחד שיביא כאן מהרש"א יגידו שראה זאת באתר כלשהו, עוד יגידו שפתחתי את האשכול בעקבות תוס' בפסחים שראיתי באיזה אתר... ומזכיר -להבדיל - את הלמדן שידע שמשה ואהרן הם אחים בגלל שראה כך בקצות...

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: עיסוק בעלי התוס' בסדר קדשים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ש' פברואר 11, 2012 9:49 pm

למרות שעבר כחצי שנה מהאשכול, למי שעוד זוכר [אולי מתאים לאשכול שהיה על עיסוק הראשונים בטהרות, אך רוצה אדם בקב שלו...]
בשבת ראיתי בגמ' ב"מ קיד ע"ב שרבה בר אבוה שאל את אליהו מה הוא עושה בבית הקברות, ושאל אותו אליהו לא מתני מר טהרות? אמר ליה בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא?!
וברד"ה בארבעה לא מצינא - בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרי' אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש. בשיתא מצינא - בתמיהה זרעים אינו נוהג בחוצה לארץ וכן טהרות עכ"ל.
ומבואר כאן ברש"י שלמרות שזרעים וטהרות אמר שאינו מתמצא כי לא נוהגים בחו"ל, מ"מ בקדשים כן יודע [אם הבנתי נכון התכוון לומר בארבעה לא מצינא, כלומר בקושי בארבעה אני "מבין" אז בזרעים וטהרות אני יבין?].
אז רואים שכן למדו קדשים אפי' שלא היה נוגע למעשה, למרות שזרעים וטהרות לא למדו [אך עי' בתוס' דמיירי על התוספתא].
ויתכן שה"ה הראשונים עסקו בקדשים בדיוק כמו שאר הסדרים.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים