מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שאלה בהנהגת הגר"א בלימוד תורה מול גמילות חסדים

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
צופה_ומביט
הודעות: 4521
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

שאלה בהנהגת הגר"א בלימוד תורה מול גמילות חסדים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' דצמבר 04, 2021 9:21 pm

מובא בספר חמשה אלפין (דף כד, א וממנו בריש ספר דברי אליהו):
שמעתי בווילנא מפי איש אחד נאמן ששמע מאדם גדול אחד אשר שמע מרבו ורבו חי בימי גאון העולם רבינו אליהו זצ"ל משם, איך פעם אחת באה אליו אחותו אשר לא ראה אותה כמעט יובל שנים והוא למד אז בחדרו חדר המיוחד לו לתורה, ויצא אליה לשאול בשלומה ובשלום בני ביתה כמשפט. וכאשר ראתה כי נחפז הוא ללכת לחדרו עוד ללמוד ביקשה מאתו כי יקדיש נא עוד רבע שעה בעבורה לדבר אתה כי נפשה תשבע די עונג ונחת לראות את פניו, ועד עולם לא תשכח את הנועם והמשוש נפש אשר הסב לה בזה, כי באור פניו נשבה בה רוח חיים חדשים. ועוד יש לה לספר לו את כל הקורות והמוצאות אותה ואת כל בני ביתה מיום הפרדה מעליו. אז אחז את שערות ראשו וזקנו ויאמר לה: ראי נא אחותי, הלא הלבינו שערותיי, וזאת היא ההתראה האחרונה מבית דין של מעלה כי קרבו הימים לעלות לעולם העליון ולתת חשבון על כל מעשיי אם טובים ואם רעים, ואיך אוכל לבלות את העת בדברי רוח בעוד שהרגעים ספורים לי בימי חיי הבלי?

וכתב הגר"א בפירושו למשלי (כג, ל):
אנשי חיל הם אבירי הלב בשלימות הביטחון כולו לעשות מצוות תמיד ולהגות בתורה יומם ולילה, אף שבביתו אין לחם ושמלה ובניו ובני ביתו יצעקו לו הבה לנו מחיה להחיותנו ולפרנסנו, ואינו משגיח עליהם כלל ולקולם לא יחת, וכמ"ש שחורות כעורב שמשים עצמו אכזרי על בניו (עירובין כא, ב) וכו' כמ"ש בעירובין (שם כב, א) רב אדא וכו' מי שלימו קורמי באגמא. והוא כי בטלו כל אהבותיו נגד אהבת ה' ותורתו ומצוותיו.

והובא באבן שלמה (ג, ד) בשינוי לשון קצת [בין השאר השמיט שם "לעסוק במצוות" וכתב רק "להגות בתורה יומם ולילה"], וסיים שם:
ומה עושה לו הקב"ה מזמין לו אדם להחזיקו כיששכר וזבולון.

עוד הובא זאת בהנהגות הגר"א מכת"י רבי זונדל מסלאנט בזה"ל:
ולא להשגיח על סיבות הזמן כי אם על המסבב, כדכתב הגר"א מוילנא: אנשי חיל אבירי לב בשלימות הבטחון לעסוק בתורה ובמצוות יומם ולילה ובביתו אין לחם ובניו ובני ביתו יצעקו לו הבה לנו מזון ומחיה ולקולם לא יחת, רק הביטחון בלב ולשקוד על עול תורה.

ע"כ.

וכל זה צ"ע. הלוא תורה זו שאנו לומדים – "מאי כתיב בה"? דיני המצוות, וביניהן לגמול חסד בגופו ובזמנו עם הנצרך, והוא מהדברים שאין להם שיעור למעלה (משנה ריש פאה, משא"כ בממון עיי"ש בירושלמי ובשנות אליהו). וכעין מה ששאלו בירושלמי פ"ק דשבת (הובא בתוספות מו"ק ט, ב ובקה"י ברכות סימן טו) על רשב"י שלא הפסיק מתלמודו לקריאת שמע "ולית ליה לרשב"י הלומד על מנת שלא לעשות נוח לו שלא נברא?".

ומבואר בגמרא מועד קטן (שם) והרחיב בזה הגר"א בשנות אליהו פאה (א, א) שתלמוד תורה נדחה לגמרי מפני מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, עד ל"אין שיעור למטה" של מילה אחת [שיוצא בק"ש של שחרית וערבית], וכתב שם הגר"א במפורש שדרך ארץ [דהיינו פרנסה] הוא מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים ומסיבה זו מותר לעסוק בה ולבטל תורה עבור זה. והרחיב בזה הקהילות יעקב (שם) שכשאינו פנוי לעסוק בתורה, אלא אנוס – הרי אינו חייב כלל והוא פטור גמור, ולא נחשב 'מחויב ואנוס' אלא 'פטור', שעל זמן כזה מעיקרא אין המצוה של תלמוד תורה.

ועוד כתב שם הקה"י: "דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה ומשום הכי הלומד שלא ע"מ לעשות הוי גרעון בגוף מצות ת"ת, וממילא פשיטא דלא שייך לומר שיפטור משאר מצוות בשביל שהוא עוסק במצות ת"ת, דעל ידי חסרון בקיום המצוות מתהווה חסרון בגוף מצות ת"ת, דקיום המצוות אלומי קא מאלמי למצות הת"ת שלו, ומשום הכי ודאי מחויב להפסיק ת"ת בשביל המצוות".

א"כ איך יימנע אדם מלזון ולפרנס את בניו ובני ביתו שרעבים כפשוטו וצועקים אליו הבה לנו לחם, והוא מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים [אם לא שיתחדש מצב שיזמין לו הקב"ה מי שיחזיק אותו, אבל כעת עדיין איננו] – בשביל שהוא רוצה ללמוד תורה בזמן הזה?

וקל וחומר לפי לשון הגר"א במשלי "לעשות מצוות תמיד" – וכי כל המצוות הן תפילין וציצית ולולב ושופר וסוכה? גמילות חסד גם היא מצוה, ולפרנס את משפחתו גם היא מצוה [כמש"כ הגר"א בשנות אליהו כנ"ל], והן הן ה"מצוות" שיהודי זה הרי "עושה תמיד", וכשם שמפסיק ממשנתו למצוות אחרות שא"א לעשותן ע"י אחרים כך יפסיק לזה.

האם כל עוד שבניו ובני ביתו יכולים באיזה דוחק להשיג לחם בעצמם, ולמשל לחזר על הפתחים, או לאסוף קורמי באגמא, נחשבת פרנסתם מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, ורק כשימותו ברעב בלעדי עזרתו האישית רק אז הוא מחויב?
ונוסח הכתובה שלהם לא היה "אזון ואפרנס וכו' כמנהג גוברין יהודאין וכו' בקושטא"?
האם חיוב אדם לבניו ובני ביתו אינו לזונם בדרך כבוד [מינימלית, ויל"ע מהי בדיוק] אלא רק לדאוג שלא ימותו ברעב וערוותם תהיה מכוסה בטפח על טפח של איזה סמרטוט? האם מעבר לחיוב זה – אין אפילו גמילות חסדים בלזונם ולהלבישם בדרך כבוד?

ובאבן שלמה נשמע שהמתיקו הדבר וכתבו שיש לו על מה לסמוך כי בוודאי יזמין לו הקב"ה מי שיפרנסם. וכן הגרז"ס תלה זאת בגודל הביטחון במסבב הסיבות. האם הביטחון הזה הופך לגדר הלכתי שהוי ממש כמו פרנסה מזומנת לפנינו וממילא נחשב ממש למצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים – ואכן תיעשה ע"י אחרים – וממילא היא אינה דוחה תלמוד תורה?


וכן במעשה עם אחות הגר"א, לפי הנוסח המסופר לעיל הוי מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, שהיא אומרת לו בפה מלא שכל הון דעלמא לא ישווה לה לראות פניו עוד כמה רגעים, וממש חיים חדשים יהיו לה מזה, אחרי יובל שנים שלא ראתה אותו וכו' – והוא אומר שאין לו זמן לזה כי עליו להגות בתורה, ולתקן מעשיו שיהיו טובים. האם אותה גמילות חסד גופא אינה מצוה ומעשים טובים?

ואולי חסר בסיפור, או סופר בהגזמה גדולה, ועיקר הכוונה לומר שהיא התפייסה בזה או ויתרה ע"ז וכבר לא היתה צריכה כ"כ לראיית פניו, וממילא כבר לא היה זה גמ"ח כ"כ. או שהיא בעצמה חזרה בה ונרתעה לאחוריה כשראתה עד כמה נוגע הדבר לחייו, שהרי בוודאי שלא התכוונה שימסור נפשו עבורה.

ועדיין צ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שאלה בהנהגת הגר"א בלימוד תורה מול גמילות חסדים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 18, 2021 10:11 pm

למה ההערה היא רק על הנהגת הגר"א ולא על רבא ועל רב אדא בר מתנא בעירובין שם?

צופה_ומביט
הודעות: 4521
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שאלה בהנהגת הגר"א בלימוד תורה מול גמילות חסדים

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' דצמבר 18, 2021 11:21 pm

צופה_ומביט כתב:
וכל זה צ"ע.

האם כל עוד שבניו ובני ביתו יכולים באיזה דוחק להשיג לחם בעצמם, ולמשל לחזר על הפתחים, או לאסוף קורמי באגמא, נחשבת פרנסתם מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים, ורק כשימותו ברעב בלעדי עזרתו האישית רק אז הוא מחויב?
ונוסח הכתובה שלהם לא היה "אזון ואפרנס וכו' כמנהג גוברין יהודאין וכו' בקושטא"?
האם חיוב אדם לבניו ובני ביתו אינו לזונם בדרך כבוד [מינימלית, ויל"ע מהי בדיוק] אלא רק לדאוג שלא ימותו ברעב וערוותם תהיה מכוסה בטפח על טפח של איזה סמרטוט? האם מעבר לחיוב זה – אין אפילו גמילות חסדים בלזונם ולהלבישם בדרך כבוד?


אה"נ, השאלה היתה גם על זה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 242 אורחים