לחם_יומם כתב:...אנסה לומר שיטת מדידה שונה.
1. כל נקודה ע"פ כדור הארץ, אם נעשה אותה כמרכז הכדור, תיתן לנו אופק של 90 מעלות לכל צד; מזרח, מערב, צפון ודרום.
2. האופק הזה יתן לנו גם קו עגול של אופק שהוא 360 מעלות. כמו שנקודת הקוטב הצפוני, למשל, יוצרת קו אופק של 360 מעלות שהוא בעצם הקו המשוה.
3. כל נקודה על הקו המשוה, יהיה עיגול האופק שלה 360 מעלות, כשהקוטב הצפוני הוא הצפון, הקוטב הדרומי הוא הדרום, וביניהם 180 מעלות לכל צד. נקודת ה-90 מעלות לצד מזרח היא על קו המשוה, והוא המזרח. ונקודת ה-90 מעלות לצד מערב היא על קו המשוה.
4. לעומת זאת בארץ ישראל, שהיא כ-32 מעלות צפונית מקו המשוה, יהיה עיגול האופק של 360 מעלות, קצהו הצפוני 32 מעלות מעבר לקוטב הצפוני, וקצהו הדרומי 32 מעלות לפני הקוטב הדרומי.
5. בין נקודת הצפון (שהיא מעבר לקוטב הצפוני) ובין נקודת הדרום (שהיא לפני הקוטב הדרומי) יש 180 מעלות עיגול אופק למזרח, ו-180 מעלות עיגול אופק למערב. הנקודה על האופק שהיא באמצע (90 מעלות לכל צד) למזרח, היא המזרח. והנקודה על האופק שהיא באמצע (90 מעלות לכל צד) למערב, היא המערב.
6. הקו מארץ ישראל אל נקודת המערב, הוא הקו בו נמדוד את "כנגד ארץ ישראל". קו זה אינו מקביל לקוי הרוחב המצוירים על המפה.
"?
תודה להחכם לחם יומם. בדיוק זו היתה כוונתי! וההסבר שלך בהיר מאד.
לא בדקתי, אבל אולי בשיטת מדידה זו אירופה שהיא יותר צפונית מא"י היא אכן נחשבת "כנגד ארץ ישראל
אני כן בדקתי לפני כמה שנים, ואמנם שהרבה מאירופה המערבית כנגד א"י, ובכללה רוב מדינת צרפת. אבל אנגליה היתה מחוץ.
ובזה נתיישב לי מה שהיה קשה על שאלת רבינו פטר לר"ת בתוס' הנ"ל. אבל על אנגליה יישאר קושיא, לכאורה.
ובאמת גם לפי זה לא יתישבו דברי הגמ' לנכון.
גמ' גיטין ח. כתב:רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים והנסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן מקפלוריא ועד ים אוקיינוס ומנחל מצרים ועד ים אוקיינוס מן החוט ולפנים א"י מן החוט ולחוץ חו"ל
פירש"י: והנסין שבצדדין כו'. כלומר ואם יש לנו לחלק בנסין לא לצד מערב יש חלוק אלא לצד צפון ולצד דרום שיש נסין בים מתפשטין לאורך הים לצפון ולדרום עד שמגיעין ומושכין חוץ מכנגד א"י ושם ראוי למתוח החוט ממזרח למערב ולהבדיל מה שכנגד אויר א"י ומה שכנגד אויר חוצה לארץ
וזה ברור ש'מערב', פירושו למערבו של עולם! וא"א לפרשה אחרת.
ובכלל לא הרווחנו כלום בפתרון זה. ואין אני רואה דרך לצאת מידי קושיא, כאשר אבאר.
א. כל קוי אורך ורוחב הינם מבוססים על מדות של מדידת זויות.
ב. כך, שכל עיגול מתחלק ל-360 חלקים, שקוראים 'מעלות'.
ג. בכדור, המרחק המרחבי בין שתי מעלות תלוי בגודל העיגול.
ד.באופן, שאם נניח שכדור הארץ קטן ממה שתופסים, יוקטן המרחק בין המעלות.
ה. מציאות זו צודקת בכל מקום אשר תשים את הקוטבים.
ו. כהיום תופסין את גודל הקף כדור הארץ 40,007.86 ק"מ (בין הקוטבים). ועפ"ז, המרחק בין כל מעלה רוחב בערך 111 ק"מ.
ז. מדידות כדור הארץ בימינו בוצעו באופנים שונים ע"י לווינים וכדו'
ח. בעבר היו מודדין ע"פ האופק, זאת אומרת מיקום השמש כלפי הארץ. גם היתה שיטה ע"י מדידת צלו של מקל בשתי מקומות באותו יום ושעה.
ט. בעבר היו מדידות הקף הארץ שונה הרבה משלנו. לדוגמה, קולומבוס בהגיעו להאיים הקריביים חשב שהוא בהודו. שגה בכ-14,000 ק"מ! ולפ"ז היה בין כל קו אורך, פחות הרבה מ110 ק"מ.
י.חכמי הגאומטריה קבעו שהגדרת קו ישר היא הדרך הכי קצר בין שתי נקודות.
י"א. אם באנו למתוח חוט מראש טורי אמנון עד סוף העולם, א"כ נשים שם את הקוטב. ומקוטב נמשכים 360 קוים לכל רוח.
י"ב. אם נמשיך קו מראש טורי אמנון לכיוון שהשמש שוקעת, וימשיך הלאה עד שיחזור למקום שהתחיל, זהו פירושו של חוט מתוח מטורי אמנון עד ים האוקיינוס. וה"ה לנחל מצרים.
י"ג ובכן תמצא ששתי החוטים פוגשים זב"ז. וכל שיקטן הכדור יתקרב פגישת הקוים.
וא"כ איך שתמדוד לא יגיעו החוטים 'עד סוף העולם', כי ייפגשו!
לכן, ברור שחז"ל ,
לצורך זה לא התחשבו עם עיגול הארץ. ומדדו אותה כאילו היא שטוחה(
לצורך אמירת בפ"נ ובפ"נ וכדו') וממילא אין לנו ידיעות בדיוק איך מדדו את השטח באותו שיטה.
ואם אני טועה, הריני מבקש ממעלת כבודן של חכמי הפורום שיעמידוני על האמת.
וה' יאיר עינינו.