מי אמר שהכפורת הייתה כיכר, הראב"ע או רס"ג?

[סליחות]

באוצר מובא מס' פעמים שראב"ע (שמות לח,כד) מביא בשם רס"ג לגבי משקל הכפורת שהיא הייתה כיכר, ובשאר מקומות מובא בשם ראב"ע לבדו ותמהים עליו וכו'.
האם המקור לכך הוא רס"ג או ראב"ע?
אולי כתוב במהדורות המוערות החדשות של ראב"ע אם מקור הדברים מראב"ע או רס"ג? אולי בפי' רס"ג עה"ת מהדורת רצהבי או מהדורת ר"י קאפח יש גילוי מילתא?

[הוגה ומעיין]

לא מובנת השאלה, הרי ראב"ע כותב שם כך בשם הגאון וחולק עליו, הרי שרס"ג הוא האומר כן.
ר"י קאפח מדייק כן גם מתוך התפסיר, אבל מסגנון הרצאת הדברים אצל ראב"ע נראה שבשרח נתפרשו הדברים יותר.

הדברים מהשרח טרם נדפסו, אבל נמצאים בקטע הגניזה קיימברידג' T-S Ar. 24.145 שאינו רס"ג כפה"נ, אלא שייך לסוגת המסאיל המעבדת את דברי רס"ג באופן קרוב ללשונו.

[בקרו טלה]

אולי בפי' רס"ג עה"ת מהדורת רצהבי או מהדורת ר"י קאפח יש גילוי מילתא?

[הוגה ומעיין]

ייש"כ.
רצהבי פרסם ע"פ כ"י פטרבורג, ושם הדברים מופיעים בראש העמוד שנקרע עם הזמן ולכן השלים מסברא, ובין הדברים החסרים שלא היו לפניו והשלים מסברא - הם הדברים על הארון והכפורת. כמו"כ יש שם דילוג מפני הדומות (בגוף כה"י). גם בקטע שציינתי נגמר העמוד בערך באותו עמוד שנגמר בכ"י פטרבורג, והמשכו בקטע נוסף הקטוע גם הוא מעט בראשו.

לפי הקטעים שציינתי אפשר להשלים עוד את החסר בדיוק, עד שחסרות רק שתי מילים. לשונו של רס"ג בכ"י פטרבורג לפי העתקת רצהבי היא:

פענד אלתתבת וגדנאה פי אלאמכאן אן יכון אלרסול לם יכתצר דון רפע חסאבה אלא מא בעד מא קד אצל לה אצלא יוקף בה עליה פוגדנא אלמנורה מנצוץ עלי וזנהא אנהא בדרה דהב ומעהא תכציץ אנהא וחדהא כדאך ופי באב אלפעל איצ'א קאל ככר זהב טהור ע'ש א' וג' פקלנא וקריב אן יכון סאיר אניה אלדהב אתנין אתנין מן בדרה אד ליס אניה ואחדה מן בדרה אלא אלמנארה פקט פאכדנא אלחסאב עלי הדא פוגדנאה קריבא ודלך אן [כאן עובר לע"ב והשורות קטועות] בדרה ואלמנארה וחדהא מן בדרה […] ואלשלחן ומזבח הקטרת גמיעא מן בדרה וד' עמודי שטים […]ת מן בדרתין פדלך כ'ט' והי אלבדור אלמדכורה וסאיר אלמתאקיל פי […] צפוי ראשי עמודי המסך ופחי הזהב אלתי פי אלתיאב ומא כאן מן אלחואיג.

וההשלמה, ותיקונים נוספים:

פענד אלתתבת וגדנאה פי אלאמכאן אן יכון אלרסול לם יכתצר דכ'ר רפע חסאב אלדהב אלא מא בעד מא קד אצל לה אצלא יוקף בה עליה. וד'לך אן נחן וגדנא אלמנורה מנצוץ עלי וזנהא אנהא בדרה דהב ומעהא תכציץ אנהא וחדהא כדאך ופי באב אלפעל איצ'א קאל ככר זהב טהור ע'ש א' וג' פקלנא וקריב אן יכון סאיר אניה אלדהב אתנין אתנין מן בדרה אד ליס אניה ואחדה מן בדרה אלא אלמנארה פקט פאכדנא אלחסאב עלי הדא פוגדנאה קריבא ודלך אן [אלתכאתג] [ג'ש]אה דהב כמא קאל ואת הק[רשים תצפה זהב] [חסרות שתי מילים] לכל תכתגתין תחצל כ"ד בדרה ואלמנארה וחדהא מן בדרה[ואל]ארון ואלכפרת בדרה ואלשלחן ומזבח הקטרת גמיעא מן בדרה וד' עמודי שטים חאמלי אלת מן בדרתין פדלך כ'ט' והי אלבדור אלמדכורה [בתשע ו]עשרים ככר ובקיה אלמתקאיל והי שבע מאות ושלשים שקלים פדאכלת פי צפוי ראשי עמודי המסך ופחי הזהב אלתי פי אלתיאב ומא כאן מן אלחואיג אלאצג'אר.

[סליחות]

לא מובנת השאלה, הרי ראב"ע כותב שם כך בשם הגאון וחולק עליו, הרי שרס"ג הוא האומר כן.
ר"י קאפח מדייק כן גם מתוך התפסיר, אבל מסגנון הרצאת הדברים אצל ראב"ע נראה שבשרח נתפרשו הדברים יותר.

הדברים מהשרח טרם נדפסו, אבל נמצאים בקטע הגניזה קיימברידג' T-S Ar. 24.145 שאינו רס"ג כפה"נ, אלא שייך לסוגת המסאיל המעבדת את דברי רס"ג באופן קרוב ללשונו.

דברי ראב"ע שמות לח,כד

כל הזהב אמר הגאון, למה הזכיר מה עשו בכסף, ולא הזכיר מה עשו בזהב התנופה? והוא השיב, הנה הזכיר, כי המנורה היתה ככר זהב. גם ככה הכפורת, וזהב הארון ומזבח הקטרת. ואין זה נכון, כי המנורה כלה היתה זהב, ולא כן הארון. רק צפוי זהב הוא מבית ומחוץ, וכן מזבח הקטרת, והשלחן והבדים והקרשים, והבריחים מצופים זהב הם כולם. והכפורת היתה זהב כולה. וכפי מה שקבלנו מאבותינו ככר אחד היתה, כי ארכה רב ורחבה רב. ולפי דעתי, שהזכיר מה עשו בכסף שהוא כסף הכפורים. והנה הזכיר, כי על כסף החיוב היה עומד המשכן, שהוא הכולל לכל הכלים. וזה זכרון לבני ישראל. ומי יוכל לשער כמה זהב צפוי כל כלי המשכן:

אז רס"ג הזכיר בזה דברי קבלה? במה שצוטט ממנו באשכול נראה שזו סברא לכאורה.

[הוגה ומעיין]

את צערי אודיע, ששוב לא זכיתי להבין את השאלה.
ראב"ע מביא את דברי הקבלה בשביל לחלוק על רס"ג.
לרס"ג הככר היה לכפורת עם הארון. וזה חלק הכרחי לכל המהלך שלו. שהמנורה הוזכרה כיוצאת דופן כיון שרק היא נעשתה כולה מכיכר אחד, ובכל השאר היה כיכר אחד לשניים.
וראב"ע חולק, שהכפורת לבדה היתה ככר.
(וראה מאמרו של מרצבך על זה, בבד"ד או בדעת).

[סליחות]

מקודם הבנתי בפשטות שאף דעת רס"ג שהכפורת הייתה כיכר ולא נחלק איתו בזה. וכך ראיתי כתוב בכמה ספרים, כגון בספר תורת חמד (וייסמנדל) עמ' עא, והר"י סטל באוצר לב סי' כ"ו.

[סליחות]

וכדי לסבך את זה עוד טיפה נצרף לכאן מ"ש בפירוש 'דרך הקדמונים' בשם מסורת חכמינו ז"ל (?)

[הוגה ומעיין]

דבריו של ה"דרך הקדמונים" בדעת רס"ג ובדעת הראב"ע ממש קרובים לפשט דבריהם.

מש"כ בשם "מסורת חכמינו ז"ל" הרי זה "קבלת אבותינו" שבראב"ע, וגם אינו עוון חמור...

[סליחות]

דבריו של ה"דרך הקדמונים" בדעת רס"ג ובדעת הראב"ע ממש קרובים לפשט דבריהם.

מש"כ בשם "מסורת חכמינו ז"ל" הרי זה "קבלת אבותינו" שבראב"ע, וגם אינו עוון חמור...

מדוע אי אפשר לפרש בדעת רס"ג שהכפורת הייתה כיכר ואז לא בהכרח לעשות ביניהם מחלוקת גם בזה?
והאם רס"ג לא הכיר את מסורת חכמינו ז"ל בנושא זה?

[הוגה ומעיין]

דבריו של ה"דרך הקדמונים" בדעת רס"ג ובדעת הראב"ע ממש קרובים לפשט דבריהם.

מש"כ בשם "מסורת חכמינו ז"ל" הרי זה "קבלת אבותינו" שבראב"ע, וגם אינו עוון חמור...

מדוע אי אפשר לפרש בדעת רס"ג שהכפורת הייתה כיכר ואז לא בהכרח לעשות ביניהם מחלוקת גם בזה?
והאם רס"ג לא הכיר את מסורת חכמינו ז"ל בנושא זה?

כי רס"ג אומר במפורש: א. שחוץ מהמנורה לא היה דבר אחד שהיה לבדו ככר (נחן וגדנא אלמנורה מנצוץ עלי וזנהא אנהא בדרה דהב ומעהא תכציץ אנהא וחדהא כדאך ופי באב אלפעל איצ'א קאל ככר זהב טהור ע'ש א' וג' פקלנא וקריב אן יכון סאיר אניה אלדהב אתנין אתנין מן בדרה אד ליס אניה ואחדה מן בדרה אלא אלמנארה פקט), ב. שציפוי הארון עם הכפורת היה ככר ([ואל]ארון ואלכפרת בדרה).
מהי ההצעה שלך? שהכפורת לבדה היתה טפח וציפוי הארון היה אפסי? לא מובן, ורק כיון שאני מכירך מדיונים אחרים אני מניח שיש בדבריך איזו כוונה נסתרת שלא פורשה ולא אמירת דברים בלי עיון בסיסי.
אתה מכיר את מסורת חכמינו ז"ל בנושא זה? בקצר גם ראב"ע לא מביא את זה, ואם זה מופיע רק בארוך, לך תדע במי מבואר, וד"ל.

[סליחות]

דבריו של ה"דרך הקדמונים" בדעת רס"ג ובדעת הראב"ע ממש קרובים לפשט דבריהם.

מש"כ בשם "מסורת חכמינו ז"ל" הרי זה "קבלת אבותינו" שבראב"ע, וגם אינו עוון חמור...

מדוע אי אפשר לפרש בדעת רס"ג שהכפורת הייתה כיכר ואז לא בהכרח לעשות ביניהם מחלוקת גם בזה?
והאם רס"ג לא הכיר את מסורת חכמינו ז"ל בנושא זה?

כי רס"ג אומר במפורש: א. שחוץ מהמנורה לא היה דבר אחד שהיה לבדו ככר (נחן וגדנא אלמנורה מנצוץ עלי וזנהא אנהא בדרה דהב ומעהא תכציץ אנהא וחדהא כדאך ופי באב אלפעל איצ'א קאל ככר זהב טהור ע'ש א' וג' פקלנא וקריב אן יכון סאיר אניה אלדהב אתנין אתנין מן בדרה אד ליס אניה ואחדה מן בדרה אלא אלמנארה פקט), ב. שציפוי הארון עם הכפורת היה ככר ([ואל]ארון ואלכפרת בדרה).
מהי ההצעה שלך? שהכפורת לבדה היתה טפח וציפוי הארון היה אפסי? לא מובן, ורק כיון שאני מכירך מדיונים אחרים אני מניח שיש בדבריך איזו כוונה נסתרת שלא פורשה ולא אמירת דברים בלי עיון בסיסי.
אתה מכיר את מסורת חכמינו ז"ל בנושא זה? בקצר גם ראב"ע לא מביא את זה, ואם זה מופיע רק בארוך, לך תדע במי מבואר, וד"ל.

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת. ייש"כ!
אכן דברי רס"ג מדברים בעד עצמם, הרי הוא כותב בפירוש "ואומרים אנו, מסתבר ששאר כלי הזהב שנים שנים לכל ככר. כי לא נעשה כלי אחד מככר רק המנורה בלבד". לא שייך כאן סברות בשום אופן.
מכאן נפשט הספק שבתחילת אשכול זה, שראב"ע הוא בעל המסורת הנ"ל.