פירוש רד"ק לבראשית - האם היה מצוי אצל הראשונים?

[אשי ישראל]

נראה לענ"ד שפירוש הרד"ק לבראשית לא עמד בפני הראשונים, ואבאר מיד את דברי.
אשמח מאוד לשמוע האם יש מי שעסק בכך, והאם יש לכם חיזוקים או קושיות על השערתי.

פירושו של הרד"ק לבראשית איננו מובא [לפי בדיקה ממוחשבת שערכתי, כפי יכולתי] בכל מפרשי בראשית מתקופת הראשונים.

הרמב"ן בראשית לה, טז, הביא את דברי הרד"ק, וכמה חכמים כתבו שכוונתו לפירוש הרד"ק שם, אולם לפי הנ"ל נראה לי שכוונת הרמב"ן היא לדברי הרד"ק בס' השרשים ערך 'ברה', וכן עולה מהשוואת לשונותיהם.
הרב משה קמלהר, מהדיר 'פירושי רד"ק על התורה', מה"ק תשמ"ב, טוען בסוף הקדמתו שהרמב"ן שאב הרבה בפירושו מדברי הרד"ק, ושפירוש הרד"ק לבראשית עמד לפני הרמב"ן, אך לפי הנ"ל יש לבחון האם דברי הרב קמלהר מוכרחים.

הרד"ק לבראשית יב, טו, כתב "אמרו רבותינו ז"ל... ותילקח אסתר שמשמעו ברצונה", אולם רבים רבים ממפרשי אסתר כתבו שאסתר נלקחה באונס, ולא הזכירו כלל את דברי הרד"ק. מזה משמע שדבריו לא עמדו לפניהם.
פירוש רד"ק לבראשית גם לא נזכר בכל מפרשי אסתר הראשונים שנדפסו במהדורת תורת חיים.

מצאתי רק מעט מהמפרשים הקדמונים שהביאו, כפי הנראה, את פירוש הרד"ק לבראשית - העקידת יצחק, וכנראה גם צרור המור לר"א סבע, ואולי גם הרא"ם, ונביא כעת את דבריהם:
בעקידת יצחק בראשית שער לג "ותשב באיתן קשתו וכו'... כלומר... ותשב באיתן מהם קשתו... וכן כתב רד"ק ז"ל", ואכן כך ברד"ק בראשית שם, בצרור המור לר"א סבע בראשית כ, טז: "וה"ר דוד קמחי פי' הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך לקנות ממנו בגדי צבעונים וזהו כסות עינים. כמו חכלילי עינים מיין והוא דרך הלצה", וכך אכן מופיע ברד"ק בראשית כ, טז, ובדרך שונה במעט פירש הרד"ק בס' השרשים ערך עין. ברא"ם בראשית לה, ד: "האלה... ופירש הרד"ק ז"ל שהוא הנקרא בערבי בלוט, ובלעז: גלנש", וכעי"ז אכן נמצא ברד"ק בראשית לה, ח, אך נראה מלשון הרא"ם שכוונתו היא לדברי הרד"ק בס' השרשים ערך אלן. ברא"ם מא, לד "וחמש כתרגומו ויזרזון. לא שיקח החומש, כדברי רבי אברהם אבן עזרא והרד"ק", ואכן כך ברד"ק שם, אך כך גם בס' השרשים ערך חמש.

לפי בדיקה ממוחשבת שערכתי ר"ש אלקבץ לא מביא בספריו אף פעם את פירוש רד"ק לבראשית, אלא רק את דברי הרד"ק במקומות אחרים.

[בן מיכאל]

במעשה הפלגה הרמב"ן מציין את "רודפי הפשט" והמציינים כתבו שכוונתו לרד"ק.

[במסתרים]

הרד"ק לבראשית יב, טו, כתב "אמרו רבותינו ז"ל... ותילקח אסתר שמשמעו ברצונה", אולם רבים רבים ממפרשי אסתר כתבו שאסתר נלקחה באונס, ולא הזכירו כלל את דברי הרד"ק. מזה משמע שדבריו לא עמדו לפניהם.
פירוש רד"ק לבראשית גם לא נזכר בכל מפרשי אסתר הראשונים שנדפסו במהדורת תורת חיים.

אין ללמוד כלום ממה שלא חיפשו מפרשי אסתר בתוך פירושו לבראשית.

[אשי ישראל]

במעשה הפלגה הרמב"ן מציין את "רודפי הפשט" והמציינים כתבו שכוונתו לרד"ק.

יישר כוח. אכן כמה מהדירים של הרמב"ן כתבו כך. אבל אחרים ציינו, בצדק, שגם ראב"ע פירש כך [ואני מוסיף שגם הרשב"ם]

[אשי ישראל]

הרד"ק לבראשית יב, טו, כתב "אמרו רבותינו ז"ל... ותילקח אסתר שמשמעו ברצונה", אולם רבים רבים ממפרשי אסתר כתבו שאסתר נלקחה באונס, ולא הזכירו כלל את דברי הרד"ק. מזה משמע שדבריו לא עמדו לפניהם.
פירוש רד"ק לבראשית גם לא נזכר בכל מפרשי אסתר הראשונים שנדפסו במהדורת תורת חיים.

אין ללמוד כלום ממה שלא חיפשו מפרשי אסתר בתוך פירושו לבראשית.

על טעם וריח אין להתווכח, אולם בעיני אם היו רואים את דברי רד"ק בבראשית, בשם חז"ל [שהם נגד הפשט שהבינו כמעט כולם באסתר] היו שמים לב לכך ומציינים זאת.

[דוד קורצוג]

שתי הערות בדבר
1 במהדורת הרב שוועל על רמב"ן על איוב הוא מדבר בהקדמה על זה קצת באריכות למה הרמב"ן חוץ מפעם אחת בעל התורה לא מזכיר אף פעם את הרד"ק בשמו אלא ברמז, אז אולי הרמב"ן כן מזכיר אותו אך לא בשמו במפורש https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=8&book=155052.
2 לא יודע אם זה במאה אחוז קשור אבל אני לומד לאחרונה בפרטי עם מישהו נ"ך עם מפרשים לפי הסדר ושמתי לב לדבר קצת מוזר שלפחות בחלק כתובים שום מפרש לא הרדק לא האבן עזרא לא המצודות מצטטים מרש"י לפחות לא בשמו המלא, ולכאורה היה להם את פירושו על הנ"ך כי בנביאים כזכור לי הם כן מזכירים אותו ועדיין בכתובים לפחות לא איפה שאני אוחז כרגע באיוב הם לא מזכירים אותו אפילו לא פעם אחת צ"ע למה.

[יאיר אתמר]

גם אחרים ציינו שהכוונה לרד"ק בשרשים.
אך הרמב"ן מביא כמה פעמים פירושים בשם 'יש אומרים', 'אחרים פירשו' וכדו', והדברים נמצאים אך ורק ברד"ק.
ראה בראשית ז ח, יא ב, יז ט, כט לא, ל לז, לח ה, מט ה. (רד"ק בשרשיו מובא אצל רמב"ן בשם 'בעלי הדקדוק' בפרק מט פסוקים י, כב.)

[ח. רוזנברג]

במעשה הפלגה הרמב"ן מציין את "רודפי הפשט" והמציינים כתבו שכוונתו לרד"ק.

יישר כוח. אכן כמה מהדירים של הרמב"ן כתבו כך. אבל אחרים ציינו, בצדק, שגם ראב"ע פירש כך [ואני מוסיף שגם הרשב"ם]

האם יש סיבה שרמב"ן יצטט את ראב"ע בכינוי "רודפי הפשט"? הרי מאות פעמים הוא מצטטו בשמו. ואדרבה, כמו שהראו, הוא נוהג להעלים את שם הרד"ק גם כשהוא מביא ממנו, ולכן מסתבר יותר שבכינוי "רודפי הפשט" הוא מתכוון לרד"ק (או למפרש אחר).

במאמר המצו"ב (באנגלית, אבל ההשוואות בעברית) יש השוואות בין רמב"ן לרד"ק, וחלקן מפירוש רד"ק לבראשית.

[יאיר אתמר]

במאמר המצו"ב (באנגלית, אבל ההשוואות בעברית) יש השוואות בין רמב"ן לרד"ק, וחלקן מפירוש רד"ק לבראשית.

ייש"כ!
בסוף הקובץ יש רשימה ארוכה של השוואות בין הפירושים.

וראה סיכום במאמר זה, עמ' 26-27

מקורות עלומים בפירוש רמב''ן על התורה.pdf

(1.64 MiB) הורד 128 פעמים

[אשי ישראל]

תודה על הערותיכם המחכימות והנכוחות.
אין לי כוח לבדוק בכל מקור ומקור, אז לעת עתה כתבתי כך [בהערת שוליים באיזה מאמר שחשבתי לפרסם]:

"פירושו של הרד"ק לבראשית איננו מובא בכל מפרשי בראשית מתקופת הראשונים [למעט הרמב"ן, ובהמשך הערה זו נרחיב בענין זה]. פירוש רד"ק לבראשית גם לא נזכר בכל מפרשי אסתר הראשונים שנדפסו במהדורת תורת חיים. מצאתי רק מעט מהמפרשים הקדמונים שהביאו, כפי הנראה, את פירוש הרד"ק לבראשית - העקידת יצחק, וכנראה גם צרור המור לר"א סבע, ואולי גם הרא"ם...

האם הרמב"ן ראה את פירוש הרד"ק לבראשית? יש מקום להתלבט בכך:
הרמב"ן בראשית לה, טז, הביא את דברי הרד"ק, וכמה חכמים כתבו שכוונתו לפירוש הרד"ק שם, אולם לפי הנ"ל נראה לי שכוונת הרמב"ן היא לדברי הרד"ק בספר השרשים ערך 'ברה', וכן עולה מהשוואת לשונותיהם.
הרב משה קמלהר, (מהדיר 'פירושי רד"ק על התורה', מה"ק תשמ"ב, בסוף הקדמתו) טוען שהרמב"ן שאב הרבה בפירושו מדברי הרד"ק, ושפירוש הרד"ק לבראשית עמד לפני הרמב"ן, אך לפי הנ"ל יש לבחון האם דברי הרב קמלהר מוכרחים.
לדוגמא, ברמב"ן בראשית יא, ב, התנגד לדעת "רודפי הפשט", וציינו כמה ממהדיריו שכוונתו לפירוש הרד"ק שם, אולם לענ"ד ייתכן שכוונת הרמב"ן היא לראב"ע, כפי שציינו מהדירים אחרים של הרמב"ן, וגם ייתכן שכוונתו לרשב"ם שם (אולם, העירו לי, שיש קושי בהצעתי, שהרי הרמב"ן מזכיר בדר"כ את הראב"ע בשמו).
חכם אחד העיר לי שהרמב"ן מביא כמה פעמים פירושים בשם 'יש אומרים', 'אחרים פירשו', וכדו', והדברים נמצאים אך ורק ברד"ק, ראה רמב"ן לבראשית ז, ח, וכן יא ב, וכן יז, ט, וכן כט, לא, וכן ל, לז, וכן לח, ה, וכן מט, ה, וראה במקורות שצויינו במאמר 'מקורות עלומים בפירוש הרמב"ן לתורה' מאת שלם יהלום שנדפס בשנתון לחקר המקרא עמ' 291. בכתבי רמב"ן ח"א, מבוא לפירושו לאיוב, עמ' יב הערה 25, כתב הרב שעוועל שהרמב"ן משתמש הרבה בפירושי רד"ק אך מעלים את שמו, עי"ש.

אולם, לענ"ד יש לבדוק היטב האם פירושי הרמב"ן שנזכרו במאמרים אלו אינם מצויים במפרש נוסף, והאם הם אינם מוזכרים בספר השרשים. גם אם ימצא שהפירוש נזכר אך ורק ברד"ק לבראשית, עדיין ניתן לפקפק מעט, שמא מופיעים פירושים אלו באחד מפירושי הראשונים שלא הגיעו לידינו".

עד כאן דברי.

מדוע חשבתי שכדאי לבדוק מחדש שוב את המקורות? משום שאני רואה ששלם יהלום במאמרו [שהובא כאן לעיל] כותב שהרמב"ן בראשית לה, טז, הביא את דברי הרד"ק בפירושו לבראשית שם. אולם בדקתי וראיתי שכוונת הרמב"ן היא לדברי הרד"ק בספר השרשים ערך 'ברה', כפי שעולה מהשוואת הלשונות.
מאחר שמר שלם יהלום טעה בדוגמא זו, אם כן אני חושד שמא גם אחרים שעסקו בנושא טעו, וציינו לפירוש רד"ק לבראשית גם כאשר הדבר מופיע בס' השרשים. לא היה אכפת לחוקרים אלו האם הדברים מובאים בספר השרשים או בפירוש רד"ק לתורה, שהרי הם לא עסקו דווקא בפירוש רד"ק לתורה אלא הם עסקו בהשפעה של כל מכלול ספריו של הרד"ק על הרמב"ן.

[אשי ישראל]

הזכרתי את דברי חברי הפורום , ומי שרוצה שאזכיר אותו בשמו שישלח לי בפרטי, ובלנ"ד אומר דבר בשם אומרו