האם התווסף מידע לזהותו של רבינו שמשון מחרים הקראים?
פורסם: ב' פברואר 14, 2022 11:52 pm
בדיון על כשרות הקראים לכל דינים שבתורה, הביאו האחרונים תשו' רבינו שמשון.
ראשון המביאים הוא רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ו ואחריו הב"י אהע"ז סי' ד' ומכאן ואילך אחרונים רבים.
רדב"ז והב"י לא הביאו אלא ציטוטים נבחרים מהתשובה, אבל מבי"ט (ח"א סי' לז) העתיק את התשובה כולה ולמקורו הוא מציין: 'העתקתי תשובה זו מכתיבת יד החכם כרבי משה ביסודו יצ"ו שהעתיקה הוא בשלוניקי במדרש דון שמואל בנבש"ת ז"ל'. מלבדו, העתיק את התשובה גם רבי שלמה גאביזון בתשובתו שנדפסה בשו"ת אהלי יעקב (סי' לג) ומהרש"ך (ח"ג סי' טו).
מי הוא רבינו שמשון הלזה?
כנה"ג אהע"ז שם הגב"י אות כט, מניח שהוא הר"ש משאנץ. רבי שמואל ו' חאקן (הר"ש חכים) בתשו' הידועה (נדפסה בשלימות בספרו של קורינאלדי) מסתפק בין הר"ש משאנץ לר"ש מקינון. אבל ר' אליאב שוחטמן, (במאמרו היתר חיתון עם קראים שבפעמים), מעיר שסגנון התשובה הוא ספרדי מובהק (כמו הפתיחה הא/דא לא צריכה רבה). ויש לפקפק על יחוסה האשכנזי מלבד התמיהה שאין זכר לתשו' זו בספרות קודמת.
האם במשך השנים התווספה ידיעה נוספת שיכולה לשפוך אור על זהות חכם זה שזכה שתשו' היתה לאבן יסוד בהלכה (הרמ"א מעתיקה להלכה). ?
אני מעתיק את תשובת רבינו שמשון מתוך תשו' הר"ש גאביזון משום שבהעתקה שבאה בתשו' המבי"ט נחסרה שורה שלימה בדילוג הדומות
ראשון המביאים הוא רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ו ואחריו הב"י אהע"ז סי' ד' ומכאן ואילך אחרונים רבים.
רדב"ז והב"י לא הביאו אלא ציטוטים נבחרים מהתשובה, אבל מבי"ט (ח"א סי' לז) העתיק את התשובה כולה ולמקורו הוא מציין: 'העתקתי תשובה זו מכתיבת יד החכם כרבי משה ביסודו יצ"ו שהעתיקה הוא בשלוניקי במדרש דון שמואל בנבש"ת ז"ל'. מלבדו, העתיק את התשובה גם רבי שלמה גאביזון בתשובתו שנדפסה בשו"ת אהלי יעקב (סי' לג) ומהרש"ך (ח"ג סי' טו).
מי הוא רבינו שמשון הלזה?
כנה"ג אהע"ז שם הגב"י אות כט, מניח שהוא הר"ש משאנץ. רבי שמואל ו' חאקן (הר"ש חכים) בתשו' הידועה (נדפסה בשלימות בספרו של קורינאלדי) מסתפק בין הר"ש משאנץ לר"ש מקינון. אבל ר' אליאב שוחטמן, (במאמרו היתר חיתון עם קראים שבפעמים), מעיר שסגנון התשובה הוא ספרדי מובהק (כמו הפתיחה הא/דא לא צריכה רבה). ויש לפקפק על יחוסה האשכנזי מלבד התמיהה שאין זכר לתשו' זו בספרות קודמת.
האם במשך השנים התווספה ידיעה נוספת שיכולה לשפוך אור על זהות חכם זה שזכה שתשו' היתה לאבן יסוד בהלכה (הרמ"א מעתיקה להלכה). ?
אני מעתיק את תשובת רבינו שמשון מתוך תשו' הר"ש גאביזון משום שבהעתקה שבאה בתשו' המבי"ט נחסרה שורה שלימה בדילוג הדומות
מה ששאלתם אם מותר להתחתן עם הקראין ולהתגאל בפת בגם אם לא.
תשובה, דא לא צריכא רבה, כי אומה זו מה טיבה מאחר שעוברין על התורה שבעל פה שנאמר בה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית על דברים שבעל פה. ותניא בתורת כהנים מה ענין שבת אצל מועדות, ללמדך שכל המחלל המועדות כאילו מחלל השבת, ותניא שומר שבת מחללו כל השומר שבת אפילו עובד ע"ז כאנוש מחול לו ששבת שקולה כנגד כל המצות.
ואלו הקראין המחללין את המועדות כאילו מחללין את השבתות וכאילו כופרין בכל התורה כולה ויינן יין נסך. ואעפ"י שבישראל משומד אמרינן אעפ"י שחטא ישראל הוא, וקדושיו קדושין כדאמרינן ביבמות גוי שקידש בזמן הזה חוששין לקדושיו שמא מעשרת השבטים הוא, ואלו קדושיהן קידושין כתיקון רז"ל ובועלי נדה הן, ואפילו על עם הארץ תנא באלו עוברין ולא ישיא בתו לעם הארץ ולא ישא בתו של עם הארץ, מפני שהן שקץ ובנותיהן שרץ ועליהם הכתוב אומר ארור שוכב עם כל בהמה.
וכל שכן על אלו שפירשו לגמרי מן התורה של חכמים וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ואפילו על אלעזר בן הנד שפקפק בנטילת ידים שהיא מצוה קלה של רז"ל נידו אותו , על אלו שעוברין על כל דברי רז"ל על אחת כמה וכמה שיש לנדות על המתדבק בהם, שמרבה פסולים בישראל וחייבי כריתות ובועלי נדות ואוכלין חמץ בפסח ושאר כריתות, כגון יום הכפורים ואוכלי נבלות וטרפות ומחללי שבתות ומועדות, וכל מי שמל ולא פרע כאילו לא מל . ומאחר שכל אלו חייבי כריתות הם כל ימיהם אסור להחיותן, ואפילו מי שלקה ושנה בחייבי כריתות מכניסין אותו לכיפה כדאמרינן בסנהדרין , כל שכן אלו שלקו ושנו ושלשו שיש להכניסם לכיפה, וכל שכן שאסור לשחוט להם אפילו בחול וכל שכן ביו"ט, כמו שאמרו שלא ליתן להם אלא לחם צר ומים לחץ עד שיוקטנו מעיהם, והדר מאכילין אותן פת שעורים עד שתבקע כריסם. ועוד תניא גבי עם הארץ שאסור לאכול בשר בהמה חיה ועוף בחול, כל שכן ביו"ט שיש בו זה לבדו יעשה לכם . ואפילו כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בה , כל שכן אלו שאינן מודים בשחיטה שלנו שאין להם חלק בה, וקרינן עליהם לכם ולא לגוי, וכדאשכחינן פרק הדר דפליגי בצדוקי שאינו מודה בעירוב אית תני הרי הוא כגוי.
על כן הקראין אנן אחראין לרדות ולנדות ולהחרים על אותן המשיאים להם בנותיהן, שעוברין על לא יבא ממזר וכו' ועל לפני עור לא תתן מכשול , כי נשותיהן מקודשות להם מן התורה או בכסף או בביאה והבא עליהם דינו בחנק, וכשמגרשין אין מגרשין כדת ומשנין ממטבע שטבעו חז"ל בגטין ונשאות לאחרים בחיי הבעלים, נמצאו הבנים ממזרים מאשת איש והמה בלא יבא.
על כן לא יחל טובו של כל המתדבק בו, וכל חכם המורה להתיר עליו אני קורא זקן ממרא, וכל איש הירא יזכה ויראה עמנו בנועם ה' ולבקר בהיכלו