מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » ו' מאי 06, 2022 5:50 am

רבותי, אנא שיתפו אותנו מידיעותיכם המרובות!

ואהיה בזה המתחיל במצוה.

ממה שעסקתי היום - שו''ת מהרשד''ם או''ח סי' ה' [הפסק הובא במג''א או''ח שי''ד סק''ג] -
שאלה מעשה שהיה ראובן היה דר בבית שמעון והשטן היה מרקד ביניהם ונפלה מריבה וקטטה ביניהם על שפעמים שלש נדו ב"ד את שמעון על שעשה שלא כהוגן נגד כבודו של ראובן ושמעון היה מבקש תואנה להוציא את ראובן מביתו והעידו שאמר שמעון אני אעשה לראובן דבר שיצ' מאליו מביתו ואמר בפירוש בעליה שאני דר בה שהיא על מטתו של ראובן אעשה אני בה חור אחת כדי שכל המים שיזלפו בה יפלו על מטתו תמיד ומתוך כך מעצמו יצא מן הבית. ויהי היום יום שבת ויצא ראובן מבית הכנסת אחר שהתפלל וילך לביתו ויאכל וישת ויטב לבו וילך לשכב בחדר המקרה אשר לו ושמעון שהיה דר בעליה למעל' מביתו של ראובן זלף כל עליתו במים כ"כ עד שזלפו המי' על מטתו של ראובן וככלו' שמעון עשו' זאת הרגיש אדם א' בתוך ביתו משבר כליו של שמעון ואמר הא ודאי זה ראובן הוא ועם שמעון היו עמו בעליתו יהודים שנים ולא ראו את ראובן וכלם פחדו לילך לראות מי הוא זה ואיזה היא אשר מלאי לבו לעשות כן פן יפרוץ בם ושמעון צעק צעקה גדולה ומרה והלך ומסר לראובן בידי האומות והעלילו עליו עלילות דברים ופזר והוציא כמו י"ג גרושוש להנצל מהם ועתה טען ראובן כי הוא לא ראה ולא ידע בענין זה ומפני מה מסרו שמעון בענין זה וגרם לו נזק זה כיון שאין עד אחד בדבר וגם שהקהל קנסו אותו על דבר זה בלא שום עדות:

תורת המן
הודעות: 501
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי תורת המן » ו' מאי 06, 2022 6:17 pm

הרבה מאוד מן התשובות בשו"ת חות יאיר נכנס בגדר זה. בהרבה מקומות הוא כותב ששמע מעשה, ונתן אל לבו היכא נדיינה להאי דינא.
ואפרט כמה מהם:

סימן קה:
מסובים היינו אני ואחזת מריעי לומדי משניות בחמשה עשר באב, ובתחילת הסעודה כשהביאו קערה של רוטב עם חתיכות ראוית להתכבד בתוכה עם אורז ברוטב, קפצה פרעוש מאחד על המטפחת, וכשרצה א' לתפסה קפצה לתוך הרוטב החם ונטבעה, ומשכתי ידי מאותו קערה וגם מהבשר, כי לקטנותה א"א לבדוק בבשר.
והייתי לשחוק בעיניהם והגדול שבהם הי' מדבר עלי בלשון קשה כי חסידות של שטות הוא, ודעת חצוני, כי אמרו שבטלה באלף ויותר.
והשבתי לו כי בריה לא בטלה.
הדר אחיך עלי כי טעם בריה הוא לחשיבתה, ומה חשיבות יש בפרעוש, ואמרתי הלא נמלה מפורש דחשיב בריה במשנה בפ"ג דמכות, והשיב כי יש חילוק גדול ביניהם כי ודאי יש חשיבות בנמלה שהרי שלמה המלך ע"ה סיפר בשבחה שנא' לך אל נמלה עצל וגו', והפליג בחכמתה וזריזתה.
ואמרתי בלבבי אל תען והייתי כמחריש.
מ"מ אחר שובי לביתי אמרתי עם לבבי אולי הדין עם אותו המפטפט נגדי מאחר שהוא קשיש מינאי ובעל תורה, ומצאתי שהדין עמי לא ממדת חסידות רק מצד הדין.


סימן קמו:
שני בחורי חמד בארץ רוסיא נתקוטטו זה עם זה, ושלף אחד מהם סכינו בכעסו ותחבו בלב חבירו ומת, וברח הרוצח לארץ אחרת מחמת מרדין, ובתחילה נתעורר לעשות תשובה, ובאשר קצב לו אחד מן הגדולים תשובה הראוי לו, פרק עול ונעשה ריש בריוני וחברי גנבים, ונתפס על גניבה בקהילה גדולה.

ועמד אחד אוהב הגנב בשביל הנאה, ונתאמץ להשתדל ולהמליץ בעדו.
וקרא אחד מחשובי עיר ולומדיה תגר, ואמר שאסור להצילו מן המות בדמי נפש אחיו מישראל אשר הרג, ואדרבה אם היה אחד מקרובי הנרצח שם היה יכול למסרו למלכות כדין גואל הדם, ואיך נשתדל להצילו.
ואע"פ כי מאת ה' היתה זאת ולא עלתה ביד השתדלן ולשוא צרף צורף ונתלה, מ"מ עלה על לבי כי אם היה זאת שאלת חכם מה נאמר ומה נדבר בו.


סימן ס:
מעשה שאירע בק"ק ווירמיישא ברעש הגדול שנת שצ"ו, שסיפר לי איש ישר ונאמן שהי' בימים ההם, שחלתה בת יחידה של אחד מן הגדולים ועשירים אשר בק"ק, במגפה בר מינן, ומפני רוב הניגפים רחמנא ליצלן לא הי' בנמצא משרתת או משרת שישמשנה בחוליה חוץ ממשרת של קצב אחד יפה תואר ובעל קומה, שאמר לאבי הנערה נפשי חשקה בבתך ונכמרו רחמי עליה אם תתן לי תקיעת כף בתורת שבועה שאם תחיה תתן אותה לי לאשה, אני אשרתנה ואשמשנה בכל כחי חנם אין כסף, ונתרצה האב ונתן לו תקיעת כף ובבואו אל הנערה גם היא נתנה לו תקיעת כף שתנשא לו, וכן עשה המשרת ושרתה ושימשה באמונה ובמעט זמן נתרפאה ועמדה על בוריה.
וחלה המשרת גם הוא בחולי הרע ותשרתהו גם היא כי נפשה קשורה בנפשו ותאהבתו מאד ויחי גם הוא.
והאב העשיר חזר בו אח"כ כי בוש שתנשא בתו למשרת, באשר בתו ידידה לו ומשכלת ומופלגת בחכמה וביופי, ואמר שהתקיעת כף בתורת שבועה היה באונס ממנו ומבתו להצלת נפש בתו משחת.
אבל הבת עמדה באמונתה נגד רצון אביה, וגזמה שעכ"פ תזדקק לו הן בהיתר הן באיסור.
ואמר האב א"כ לא אתן לך אפילו פרוטה נדן רק מלבושים כל שהן סבלונות וט"ק, וכך עשה ולקחה המשרת חנם.
ושאלני בעל שמועה הנ"ל מה שנ"ל אם עמדו אבי הנערה ומשרת בדין, האיך דנו דייני להאי דינא.

תורת המן
הודעות: 501
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי תורת המן » ו' מאי 06, 2022 6:44 pm

תשובה מאהבה ח"א סי' נג:
2022-05-06 (2).png
2022-05-06 (2).png (187.15 KiB) נצפה 3298 פעמים

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » ש' יולי 09, 2022 10:44 pm

שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן ט
אירע מקרה בלתי טהור בק"ק פ' בשנים שנתקוטטו עד הכאה ונטל א' סכין ותקעו בלב חברו והמיתו. ועל זה נתפש בדיני או"ה =אומות העולם= ובסוף יצא פטור ע"פ המלכות בתנאי שישבע שבועה חמורה שלא הי' הוא הרוצח אלא איש אחר הי' שהמיתו לזה וברח לו. והורה לו המורה לעשות כן להציל עצמו מן המיתה ע"י שבועת שקר. ונתלה בהגהת ש"ע סימן רל"ב בי"ד. ואמרתי שטעות הוא בידו דלא דמי כלל התם בעלילה מיירי. ותו דאפילו תימא דאיירי נמי בבא על הגויה באמת. מ"מ הרי אינו חייב מיתה אלא ע"י קנאין בשעת מעשה. ואחר שפירש הרי ההורגו נהרג עליו. על כן ודאי מצוה להציל עצמו. כיון דלאו בר קטלא הוא. משא"כ בהורג נפש מישראל במזיד (כמו שהי' הענין בנדון הלז בלי ספק) וגם הי' בעדים רק שלא בהתראה. הלא ודאי חייב מיתה הוא. ואף על פי שאין דינו מסור בידינו. הרי אמרו שדין ד' מיתות לא בטלו וכדמוכח מההוא עובדא דשמעון בן שטח דהכישו נחש. דאף במי שאינו חייב מיתה ע"פ ב"ד אף אם הי' נדון בב"ד מ"מ נקה לא יקנה מהעונש. א"כ גברא קטילא הוא. ואיך נחוש להצלתו ונתיר להוסיף חטא חמור על פשעו להציל עצמו ע"י שבועת שקר. ואף על גב דכתבו התו' דבתשובה יכול להיות שמוחלין לו אינו מוכרח כל כך מחמת שהקשו. שהרי אנו רואין רשעים גמורים שמתו על מטתן. דאי משום הא לא מוכח מידי. דאיכא למימר אדרבה רשעים גדולים שאני. כי היכי דלא תהוי להו כפרה במיתת ב"ד או בדין ד' מיתות שבמקומם. אוכלין העוה"ז כדי להאבידם. וככתוב וכתרגומו של אונקלוס בפסוק ומשלם. אבל דין ד"מ =ד' מיתות= שלא בטל הוא במי שלא הקשה לבו למות ברשעו. רק להפך שנתחרט והרהר תשובה בלבו. לכן נפרעין ממנו בדין שלמטה כדי לנקותו לעוה"ב משקבל ענשו, לפ"ז אין הוכחה כדברי תו'. אמנם ודאי מצינו שתשובה וזכיות מגינין מן המיתה כדאיתא בשלהי יומא. ואמרינן נמי פ' הדר, תלמיד הי"ל לר"א שנתחייב שריפה למקום. אמרו הניחו לו אדם גדול שימש, שהועילה לו אפילו זכות רבו לבטל ממנו דין מיתת ב"ד, מ"מ אומר אני פשיטא דעון דשפיכות דמים אין לו כפרה ומחילה בשום זכות ותשובה. ככתוב כי אם בדם שופכו ואפילו בקלה מזו אמרו אין מעלין, ובהשולח לא שבקי דאפרקינך, הרי שנינו מי שהרג נפש שלא בעדים דהיינו שלא בהתראה מכניסין אותו לכיפה כו', ואח"כ מאכילין אותו שעורים עד שכרסו מתבקעת הרי שאין לו דמים, ואיך נצילנו מן המיתה ע"י עברה גדולה מן החמורות שבתורה ועיין גדולה מזו שכתבתי בכרך זה תשובה על בחי"ו. ולדעתי אסור להצילו מהמות בשום אופן אפילו בדרך היתר וגמרא ערוכה היא בנדה דף ס"א ע"ש פירש"י, אף על פי שלדעת התו' אינה מוכרח, מ"מ לא נחלקו בזה שאסור להציל ההורג נפש מישראל, והרי ק"ו בן ק"ו, דהתם קלא בעלמא הוא דנפק עלייהו בלבד, ומן הספק הי' אסור להצילם אף באופן המותר, וכן שלמה המע"ה =המלך עליו השלום= צוח אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. ושבקיה לקרא דמוקי נפשיה בכה"ג דאל"ה צריכא למימר. ובפרק זה בורר איתא אי ודאי קטל נפשא לכהיוה לעינה, אף על גב דשורייקי דעינא בלבא תליין, ומאחר שאין לנו לדון דיני נפשות הרי אין דמו מסור בידינו, ומסתמא בר חמא עבד תשובה, ומה להם לחוב בדמו ליכנס בסכנת נפש אלא ודאי כדאמרן. לכן נ"ל ברור דלא טב הורה, ואולם אם הי' המעשה שהנהרג התחיל במריבה והכאה. והי' כי יחם לבבו של המוכה עמד והכהו נפש, שמא יש לומר דלאו בר כיפה הוא ואין לו דין מיתה כלל דרודף הוא, אפילו לא הכהו אלא באגרוף, יש בעלי זרוע שאגרופן ממית, ואף על פי שלפי דעתו כדין הלקהו מחמת חוצפא שעשה סמוך לבה"כ ביום שמחת תורה. וגם שהי' יכול להציל עצמו באחד מאבריו, ואף על פי שהמיתו ליואב בדין זה, שאני יואב דחבר א"צ התרא'. ושלמה תואנה הי' מבקש להמיתו מדין המלכות.
אבל לפי מה שהוגד לי כך הי' מעשה זה המרצח איש אורח עמד בפאליש והדליק שפופרת של טובאק בפתח בית הכנסת נגד הצבור. לשאוף עשנו בשעה שעסוקין בתפל' ובדברי קדושה. וקנא האדם הכשר ההוא על הדבר הזה. שחשבו בוזה בית ה' (וגרע ודאי מההוא דלא הוה מהדר אפיה מבי כנישתא. אך זה האורח החצוף אהדר אפיה לב"כ. וכדו בר קאים קמי מריה. פשיטא דבר קטלא היא גבי אליהו) לכן בראות האיש הירא ה' מאד את הדבר הרע הזה. הרים ידו על השפופרת והשליכה מפי השואף עשן הטובק. שנרא' כעומד בחנות שותי שכר. זולת לא עשה לו דבר. ועד"ז נתמלא הרוצח חימה קם עליו והכהו נפש. על זה ידוו כל הדוים צדיק מט לפני רשע. כי אני הכרתי לאיש ההוא אפרים ע"ה שהי' משכים לבית הכנסת שלי. ושוהה אחר השלמת התפל' וכבר יצא כל איש לדרכו. האיש הטוב והישר הלזה נתעכב עוד שעה באמירת תהלים ותחנות. ובעת ההיא (כמדומה שנת תצ"ו או תצ"ז) מחו הקהל בבע"ב שלהם שלא ילכו למנין אחר. כי אם דווקא לבהכ"נ הגדול' באלטונא. והתאונן על זה מאד. כי ידע כל אשר נעשה בבהכ"נ הגדול'. משיחה בטלה. והי' לבו דואג בקרבו שלא יוכל לכוין היטב בתפל' ומה הי' יכול לעשות. על כרחו הי' צריך לקיים גזרת הכרוז. הלך לשם בפעם ההיא. ואירע' התקל' הזאת הגדול'. והמנוח אפרים ינוח על משכבו שלום ותהי' לו זאת מזכרת לשם ולתהל'. ובענין זה הורה המורה עוד לילך להעיד בעש"ג =בערכאות של גויים= ולהשבע בשקר. כדי לבער מסור ואיני מודה לו אף בזו.

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » ש' יולי 09, 2022 11:21 pm

[תשו''ח לחכ''א שהפנה אותי לזה-]
שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אבן העזר סימן לט
ב"ה פראג א' ה' טבת תקנ"א לפ"ק. תשובה שלום לכבוד אהובי האלוף התורני זית שופכני מו"ה יוזל נר"ו:
מכתבו קבלתי ועל דבר אשר שאל בנער שנשא בתולה (דהיינו בעיני הבריות היתה בחזקת בתולה) והיו הנישואין בשבת נחמו העבר וביום ד' יו"ד כסליו ילדה בן ובשעה שכרעה ללדת נתקוטט בעלה עמה וקראה זונה למה עכרתני והוא נקי כי לא בא עליה קודם החתונה ולכן רצונו לברוח ממנה ולא ישוב אליה לעולם כל זה גיזם לה אז, והיא השיבה שאם יברח ממנה תתקע סכין בבטנה מרוב בושה ויגרום שפיכת דם. ושאל אותה הבעל והנשים שהיו שם ממי נתעברה ואמרה מנער פלוני שנסע קודם שבועות למדינת אונגרן ותוך הדברים ילדה בן, וכאשר בא מעלתו לשם למול הילד סיפרו לו אבותיו של הנער כל המאורע והבעל הלך משם מרוב צער ורוצה לגרשה נגד רצונם כי כלתם מצאה חן בעיניהם והיא גברת הבית ובקיאה במשא ומתן ויש בה כמה מעלות טובות ולכן רצונם שלא יגרשה ובקשו ממעלתו כאשר יבוא בנם אליו ידבר על לבו שישאר עם אשתו. ומעלתו השיב להם סתם שזה דבר קשה ואעפ"כ ישלחו אותו אליו ובבוא אליו אמר שרצונו היה לגרשה רק אביו ואמו מפצירים בו וגם אשתו החליקה לו בדברים ונכמרו רחמיו עליה ורצונו לקיימה אם יסכים מעלתו כי קשה עליו פרידתו ממנה לעשות נגד רצון אבותיו. ומעלתו השיב לו אם יש לדונו כשוגג להקל שלא יגרשנה בפרט כי במדינה זו קשים גירושין מחמת פקודת המלכות אעפ"כ צריך הוא עכ"פ לפרוש ממנה עד כלות כ"ד חודש ימי הנקה, וכשמעו הדברים האלה התחיל לבכות וזלגו עיניו דמעות והתודה על און ואמר צדקה ממני כי הוא כאשר היה אצלה בחוה"מ של פסח בבית דודה בא עליה וכשהרגיש שהיא מעוברת רצה למהר הנישואין בל"ג בעומר אלא שנתעכב ע"י השררה והוא צוה עליה אשר לא תגיד כי ממנו היא הרה כי נתירא מאביו וגם בושה היא לו מחביריו והבטיח לה כאשר תגיד על הנער פלוני לא יבגד בה וכל אשר נתקוטט עמה בשעת לידה היה רק לפנים בערמה להסתיר עונו שלא ידעו אביו ואמו ובלחישה הבטיחה להיות בטוחה שישאר עמה כאיש ואשתו רק שתשאר בדבריה בפני אביו ואמו שמנער פלוני נתעברה. ומעתה שאל אם הבעל נאמן לחזור מדבריו הראשונים.
והנה דבר זה כבר ביארתי בנודע ביהודה (קמא) חלק אה"ע סימן ט"ז כמה צדדים להקל עכ"פ במזנה שבלא"ה יש מקילים ובפרט שכבר נשאת ואם כי שם היה קולא יותר כאשר ביארתי שגם בדבריו הראשונים לא שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא משא"כ כאן וגם כאן לא היה לו להכחיש זרעו הכל כאשר ביארתי שמה, מ"מ נלע"ד להקל שעל פי אמתלא שלו היה מוכרח להכחיש זרעו. ואמנם מה שיש כאן חומרא יותר מה שהיא עצמה אמרה שמנער פלוני נתעברה ואף שגם היא יש לה אמתלא שהיתה מוכרחת לזה מחמת כי כן צוה עליה בעלה מ"מ יש מקום להחמיר עפ"י מה שכתב רמ"א בסוף סימן מ"ז דבאמרה לפלוני נתקדשתי לא מהני שוב אמתלא, ואמנם יש לחלק. ועיין במה שהארכתי בנודע ביהודה סי' סמ"ך, אבל אכתי יש להחמיר אם יכולה למשוי נפשה רשעה ולומר שהוציאה שם רע על פלוני שעבר על ח"כ שבא עליה בנדתה שכל פנויות בזמה"ז נדות המה, ועיין במה שכתבתי בנ"ב סוף סימן חי"ת, ובודאי קושטא קאמרה, ואעפ"כ יש להקל דאפי' אם נאמין דבריה הראשונים שפלוני בא עליה אכתי אולי גם החתן שלה גם כן בא עליה בחוה"מ פסח וכבר ביארתי בנ"ב סי' כ"ג שגם אם הוא מסופק אם הוא בנו חייס ויהיב למסמס בבעי וחלבא ובפרט שלא שמענו ממנה בפירוש שהחתן לא בא עליה כלל, ולכן נלע"ד להקל. ואמנם צריך לשמוע האמתלא מפי האשה. וגם זאת ידוע שצריך לכתוב אצלו לזכרון רשום למשמרת שהבן הזה הנולד הוא רק ספק אם הוא מבעל זה כי פן יארע בעסק חליצה ויבום איזה תקלה וכבר ביארתי בכמה תשובות שהמה עדיין כתובים אצלי שאפי' הרא"ש שסובר שגם לענין לפטור מן היבום נאמן לומר שזה בנו ולא חיישינן שמא זנתה גם עם אחר עיין בב"ש סי' קנ"ו ס"ק ט"ו היינו באומר כן על אשה אחרת שלא נשאת ואומר שהאשה ההיא ממנו היא מעוברת שהוא בא עליה בזנות אבל באומר כן בשעה שנושא אותה אינו נאמן דחיישינן שעיניו נתן בה וכדי שלא תהיה אסורה עליו משום מניקת חבירו אומר שהוא זנה עמה ואף שמאמינין לו לענין שתנשא לו ולא אסרינן משום מניקת חבירו היינו משום שהוא איסור דרבנן עיין בב"ש סימן י"ג ס"ק ו' אבל לענין איסור דאורייתא אינו נאמן כלל שבא עליה ולכן יכתוב זה לזכרון.
ואמנם אחר כתבי זאת נתתי לבי להיות שאמר הבעל שהיה אצל הכלה שהוא בחוה"מ פסח והלידה היתה יו"ד כסליו צא וחשוב אין כאן שמנה חדשים רק חסר איזה ימים והרי אפילו בזמנינו שגם היולדות לתשעה ג"כ יולדת למקוטעים אפ"ה לא אמרינן ביולדת לתשעה שיפורא גרם לקצת פוסקים וכן מבואר בסימן קנ"ו סעיף ד' בהג"ה זולת הרמב"ן שסובר גם בזה שפורא גרים ועיין שם בב"ש ס"ק ה' ואמנם בסימן ד' בב"ש ס"ק י"ט מביא שגם דעת התוס' ואגודה דאמרינן שיפורא גרים גם ביולדת לתשעה ואעפ"כ בעובדא דא שמתחלה גם הבעל וגם הזונה אמרו שמנער פלוני נתעברה ועכשיו חזרו בהם קשה בעיני לגבב כל הקולות ולכן לא ימהר למיעבד עובדא ויחקור עוד היטב גם אצל הזונה ויודיעני הכל, ואז אתיישב בדבר:

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » א' יולי 17, 2022 8:09 am

שו"ת בית שלמה חלק אבן העזר סימן פו
אשה שעשתה כמה עבירות חמורות בחילול שבת ויחוד עם נכרי, ואח"כ מרדה בבעלה ויצאה מביתה ולא נודעו עקבותיה. אם נוכל להתירו לישא אשה בלא היתר מאה רבנים, או עכ"פ בהיתר מ"ר.
ב"ה סקאלא. יום ב' כ"ח תמוז תרל"א.
החיים והשלום לכבוד אהובי ידיד נפשי הרב המופלג החריף ובקי הישיש מוה' יוסף נ"י מו"ץ דקהילת וויזניצא.
מכתבו קבלתי ערב ש"ק פרשת פנחס בעת הכנסת כלה, ולא עיינתי בה והנחתיו בין הכתבים, ואחר כך חפשתי בחיפוש מחיפוש, ולא יכולתי למצוא מכתבו, עד שעל ידי סיבה מצאתיו, לזאת נתעכבה תשובתי עד היום, ועל דבר שאלתו באיש אחד משה ראהל שדר בכפר אחד סמוך לקהילתנו, שדר עם אשתו הראשונה כמה שנים וילדה לו ד' בנים, ולא היה לו שום קטטה עמה. וזה שנים רבות אשר האשה נתנה בכוס עינה, והיא שותה שכור תמיד, ופעם אחת על ידי הפצרת בעלה נשבעה בספר שלא תשתה עוד, ועברה על שבועתה ושתתה כמה פעמים. וזה ערך ד' שנים שלבשה בשבת מלבושי נכרים ונסעה יחד עם נכרי אחד מאנשי חיל שטופי זמה בשבת מכפר לכפר לצורך משא ומתן, וגם ביום הכפורים היתה ישינה כל היום בעזרת נשים שבבית הכנסת מחמת שכרות. וזה שתי שנים אשר בעלה לא היה בכפר ההוא, כי היה שכיר בכפר אחר, והאשה נחלית מאד, ועמדה מחוליה, ועדיין היתה חלושת כח, עזבה בניה והלכה לה, ומאז עקבותיה לא נודעו. והבעל שוקד על דלתות התורה למצוא תרופה למכתו שלא יהיה כל ימיו בהרהור עבירה, גם אין לו מי לטרוח עבור הבנים, וכתב כבוד תורתו שגם היתר על ידי מאה רבנים קשה לפני האיש הנ"ל, כי הוא איש עור, ואין ידו משגת ליסע אחר היתר מאה רבנים, וגם אין בידו להשליש ערך כתובתה, כי הספקת מזונות ילדיו קשה לפניו. על כן כתב כבוד תורתו שלדעתו מותר לו לישא אשה בלא היתר מאה רבנים, חדא, משום שהיא מורדת, ב', מחמת שהיא עוברת על דת בחילול שבת ושבועת שקר, והאריך קצת, ושאל חוות דעתי.
...

הפך לבן
הודעות: 86
הצטרף: ב' נובמבר 21, 2016 7:16 am
מיקום: לייקווד

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי הפך לבן » א' יולי 17, 2022 1:16 pm

מפורסם, אבל לחיבת הקודש:
IMG_20220717_055614491_1.jpg
IMG_20220717_055614491_1.jpg (638.73 KiB) נצפה 2944 פעמים


מהר"ם לובלין, ועוד ראוי לציין לשאלה קצת דומה המופיע בבנין ציון סימן קנ"ד (העתקתי מאתר ספריה) :
שאלה – הנה זה ימים לא כביר בא מעשה לפני אשר כל השומע תצילנה שתי אזניו באחת הכפרים העומדים תחת דגלי דרים ב' יהודים ודרכם לילך על המסחר מהלך איזה ימים ונשותיהם לבדן בבית עם בניהם ובנותיהם ומשרתיהם ויהי היום כאשר יצא האיש כדרכו למסחר ואיש אחד בא ממדינת פולין ובגדיו קרועים ויבקש מהאשה מקום ללון והאשה אשר היתה צנועה ביותר כל ימי' אבל יראתה כסלתה רחמה עליו ונתנה לו מקום ללון וגם לאכול ולשתות אמנם האורח ההוא לא אכל אצלה שום דבר מן החי גם לא שתה משקה רק מים וכהנה עשה מעשה פרישות וסיגף עצמו בסיגופים קשים כל היום ישב בחדרו מסוגר וספר בידו גם מדי לילה בלילה עד חצות ואח"כ הי' מתאונן על חורבן בית אלקינו וכששכב לא שכב על מטה וספסל כי אם על הארץ ואבנים תחת ראשו ומדי יום ביומו טבל עצמו במים קרים של נהר פעמים בעת הקור כן נהג בבית האשה מיום א' פ' תרומה עד ש"ק פ' תצוה.

אמנם בליל שבת אחר סעודתו התינוקים ומשרתי הבית עמדו כלם מעל השלחן והלכו לישן לחדר האחרת והאיש הרמאי עודנו ישב על השלחן עם האשה לבדו ונכנס אתה בדברים עד ששאלה אותו מי אתה ומאין תבא ואנה תלך וענה לה שלוחא דרחמנא אנא ושמי אליהו הנביא ואת אחי אנכי מבקש לקבץ אותם מארבע כנפות הארץ ואין מגלין הדבר אלא לצנועין והאשה לרוב סכלותה האמינה לו. היא הלכה לישן על מטתה בחדר הסמוך והעוכר הנ"ל עודנו יושב על מקומו ועיין בספר עד חצות לילה ולאחר חצות עמד והלך לאט על אצבעות רגליו אל המטה אשר האשה שכבה שמה והעיר אותה משנתה וידבר אלי' הנה הלכתי מקצה הארץ ועד קצה הארץ ולא מצאתי צדקת כמותך אשר היה ראוי לצאת ממנה משיח אך המניעה היא מצד בעלך שאינו הגון לכך לזאת נשלחתי מן השמים לשכב אותן וכעת חי' תלדי בן והוא יהי' משיח בן דוד ויגאל את ישראל וזה לך האות כי אליהו אנכי הנה ביום ג' הבע"ל לאחר הפרדי מאתך אם תפתח את פתח התיבה אשר עומד פה בחדר משכבך תמצא שם אוצר מטמון רב ארבע מאות דוקאטען של זהב אך בתנאי שלא תפתח התיבה קודם זמן המוגבל כה דבר אלי' הנואף עד שפתה וטמא אותה פעמים בליל שבת ומוצאי שבת וביום הראשון טרם עלות השחר ברח הנואף משם ולא נודע מקומו.

ואשת כסלות הנ"ל חשב לכתוב לבעלה שישוב מהר לביתו באשר הצליח ד' את ביתו במטמון גדול והאיש שמע אלי' וישב ביום ג' ותפתח האשה את התיבה ולא מצאה מאומה מהמטמון אשר אמר הנואף ובראותה כי שקר בפיו צעקה ובכתה במר נפשה וספרה לבעלה את כל התועבה אשר עשה הרשע הזה ודברה על לבו הלא לא במרד ובמעל עשיתי זאת סהדי במרומים כוונתי הי' לשם שמים והלא הנואף הי' איש מאוס ומכוער מאוד ומה יסיתני לזנות עמו אמנם הבעל לא שקט בזה רק בא אלי וספר לי כל הדברים ושאל ממני כדת מה לעושת עם אשתו ושלחתי אחר האשה וחקרתי בחקירות שונות והיא ספרה גם לי ככל הדברים הנ"ל וצויתי לפרוש זה מזה עד שאציע הדבר לפני מעכ"ה נ"י:

הפך לבן
הודעות: 86
הצטרף: ב' נובמבר 21, 2016 7:16 am
מיקום: לייקווד

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי הפך לבן » א' יולי 17, 2022 1:59 pm

IMG_20220717_065223043~2.jpg
IMG_20220717_065223043~2.jpg (847.52 KiB) נצפה 2926 פעמים

מספר 'אין עוד מלבדו', תשובה בענין מי שהיה בכת פרי-מאסן (Freemason),
עיי"ש בספרו שאסף שלל מ"מ בגנותם מחכמי הדורות.

הפך לבן
הודעות: 86
הצטרף: ב' נובמבר 21, 2016 7:16 am
מיקום: לייקווד

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי הפך לבן » א' יולי 17, 2022 2:04 pm

לא בספר שו"ת, אבל עיי"ש שהעתיק דברי החיד"א במעגל טוב שא' שאלו בסוד אם מותר להרוג אנשי הכת הנ"ל.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4672
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' יולי 17, 2022 4:10 pm

הפך לבן כתב:לא בספר שו"ת, אבל עיי"ש שהעתיק דברי החיד"א במעגל טוב שא' שאלו בסוד אם מותר להרוג אנשי הכת הנ"ל.

אולי מישהו יסביר לי הק' מה זה הכת הזו?

בתוך הגולה
הודעות: 817
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי בתוך הגולה » א' יולי 17, 2022 4:20 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
הפך לבן כתב:לא בספר שו"ת, אבל עיי"ש שהעתיק דברי החיד"א במעגל טוב שא' שאלו בסוד אם מותר להרוג אנשי הכת הנ"ל.

אולי מישהו יסביר לי הק' מה זה הכת הזו?

דעת תורה על הבונים החופשיים

הפך לבן
הודעות: 86
הצטרף: ב' נובמבר 21, 2016 7:16 am
מיקום: לייקווד

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי הפך לבן » א' יולי 17, 2022 11:51 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
הפך לבן כתב:לא בספר שו"ת, אבל עיי"ש שהעתיק דברי החיד"א במעגל טוב שא' שאלו בסוד אם מותר להרוג אנשי הכת הנ"ל.

אולי מישהו יסביר לי הק' מה זה הכת הזו?

בקיצור נמרץ, כת סודי שקיים כבר הרבה מאות שנה, בכל רחבי תבל. בין חבריו נמנו כמה מהאנשים המפורסמים בהיסטוריה. כמדומה שמטרתם המוצהרת היא להפיץ רעיונות של דמוקרטיה וכדו'. ברבות השנים יצאו כמה וכמה קונספירציות זרות אודותם, ועדיין ממשיכים בימינו. הרבה פעמים זה הולך יד ביד עם שנאת ישראל, לדוגמא שהפ"מ הם שלוחי היהודים ובאים לשלוט על העולם וכיוצא בזה.

הפך לבן
הודעות: 86
הצטרף: ב' נובמבר 21, 2016 7:16 am
מיקום: לייקווד

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי הפך לבן » א' יולי 17, 2022 11:52 pm

בתוך הגולה כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
הפך לבן כתב:לא בספר שו"ת, אבל עיי"ש שהעתיק דברי החיד"א במעגל טוב שא' שאלו בסוד אם מותר להרוג אנשי הכת הנ"ל.

אולי מישהו יסביר לי הק' מה זה הכת הזו?

דעת תורה על הבונים החופשיים

ייש"כ, אשכול נפלא

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » ג' ספטמבר 13, 2022 6:20 am

שו''ת באר משה (ירושלימסקי) ח''ב סי' ל''ח [ישנו בפרוייקט השו''ת]

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » ו' ספטמבר 16, 2022 2:34 am

שו"ת חיים שאל חלק א סימן עד
(מ) מעשה אירע בזמנינו בגויי הארצות שגוי אחד היה חייב חובות הרבה וירא כי לא יכול לברוח כי תכף יוודע הדבר על ידי אשתו וירדפוהו ויניחוהו במשמר ימים ושנים. לכן עשה בערמה ועשה עצמו איש מכאובות וצובע פניו כירק עצב וממעט אכילה כמה ימים ויפול למשכב והוא צועק ובוכה תדיר כי הוא מרגיש אפיסת הכחות ונוטה למות וכמה לילות עמל עשה לאשתו בבהלות וצעקות ויהי היום ידע כי מת גוי אחד שהיה דומה לו בקומה ובתואר וכיוצא ובתחילת הלילה עשה עצמו נרדם ואשתו בראותה שעה או שתים כי הוא נרדם הלכה לשכב כי כמה ימים ולילות עמל מינו לה. וכשהרגיש שאשתו נרדמה הלך והוציא הגוי המת הנז' שנקבר ביום ההוא והפשיט תכריכיו והלבישו חלוקו וכיוצא אשר הי' לבוש והניחו במטתו והוא ברח וימלט כי הי' עיר הסמוכ' לספר ויצא מתחום הארץ ההיא וילך הלוך ונסוע. ואשתו תרדמ' נפלה עליה ואיחרה לקום ובקומה ראתה השמש יצא על הארץ והלכ' לראות כמטת בעלה מה הי' לו שנרדם כל הליל' ולא שמעה קולו ומצאתו מת ותזעק בחבליה צעק' גדול' ובאו גויים רבים וסיפר' להם המעש' כי חשבה שהוא נרדם בתחילת הלילה והאמת שמת והיא חשכה כי ישן ונרדם הוא ומרוב צערה כמה זמן שכבה ונרדמ' ויהי בבקר והנה מת וכלם האמינו שמת ויספדוהו ויקברוהו. אח"ך תפסה מעט אשר הי' בבית בעד הדוטה שלה והבע"ח נתיאשו. ולקצת ירחין עמדה ונשאת עם גוי אחר והוליד' בנים. ובעל' הראשון הבורח לדרכו הי' מהלך לאינדי"א /להודו/ והי' איזה שנים ונתעשר הרבה ובא לעירו ותהום כל העיר וסיפר להם מה שעשה. ומצא אשתו נשואה ורוצ' להשיב' אצלו והשני טוען כי מת וקברוהו ועיניו ראו וזו אשתו ותהי צעקה גדול' והמלך ציוה לשופטים בארץ הגדולים לעיוני בדיניה. זהו תורף המעש' אשר כתבו החידושים והידיעות הנקראים גאזיטא"ס /עתונות/ ושם נאמר המלכות והעיר אשר אירע זה בזמן ומקום פ'. ויש להסתפק אם ח"ו אירע בישראל כמעשהו ממנו אם אשה זו שוגגת ומותרת לבעל' הבורח דהא דקי"ל דהורוה ב"ד להנשא ובא בעל' תצא מזה ומזה נרא' דהיינו דוקא ב"ד דעלמא דהו"ל לשאול את פי ב"ד יותר חשוב וכמ"ש הרדב"ז בח"א סימן ט"ל אבל אם נשאת עפ"י ב"ד הגדול של ע"א נראה דמותרת לחזור לבעל' הראשון דחשיב' שוגגת וכמ"ש הרשב"א סימן אלף קפ"ט גבי מיכל וכמו שכתבתי בעניותי כמ"א. וא"כ הכא בנדון זה דמצאתו מת ובפרסום גדול נקבר יש לומר דהוי שוגגת ודאי דלא ס"ד ערמה כזו והוא דבר רחוק מן הדעת ואנן סהדי דהוי שוגגת ודאי ואין לומר דהו"ל למידק דלפי הצעת כל המעש' לא שייך בהא וצריך להתישב לדינא (ועמ"ש אני בעניי בספר הקטן ברכי יוסף א"ה בסי' טו"ב בסופו בס"ד).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15578
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' נובמבר 02, 2022 7:30 pm

בתשו' מהריט"ץ ישנם לשונות יפים מאד וגם נושאים שיכולים לפרנס את האשכול

אעלה כמסת הפנאי

היה סכסוך בין שני סוחרים במצרים, ה"ר משה וה"ר יעקב, הם קבלו עליהם דיין יחידי, ואח"כ ה"ר משה שהפסיד ערער על הדין ונצטרפו אליו איזה חכמים, בתוך הרצאת השאלה, מובא שה"ר משה המפסיד טען, שדברי הדיין שדן אותו הרי הם ממש 'טועה בדבר משנה', ר"ל ולכן אפילו קיבל טעות שלו, עכ"ז לא כשהוא טועה בדבר משנה.

הנוסח הזה של ה"ר משה המפסיד העלה את חמתו של מהריט"ץ והוא כותב בלעג ובמליצה חריפה (ח"א סי' קכט)
ראיתי דברי השואל, גם הוא מדבר ואומר כי הפוסק הראשון טעה בדבר משנה, וחזר הדין, ובאמת נפלאתי לקולו, שירד לעומק הדין לדעת שהפוסק הראשון טעה בדבר משנה, ומעתה אדם גדול הוא, וכל בעלי הוראה ישכימו לפתחו, ושמו לא הוגד לנו, לא בשם משכיל ונבון, לא מבעיא חכם, כי אם שני הבעלי דינין הרים גבנונים, ה"ר פלוני וה"ר פלוני, ואם ריקנין שבנא אמון, מלאים תורה כרימון, לכו ונלכה לאורה ת' פרסה. אין זה כי אם גם דברי השאלה נזרקה מפי חכם, וכן לא יעשה להבאיש ריח התורה בארץ מרחקים, מפי בעלי בתים בעלי דינין, אשר אינם בני תורה וכדי בזיון ליודעי דת ודין


תורת המן
הודעות: 501
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי תורת המן » א' נובמבר 20, 2022 3:43 am

שו"ת מהר"ש הלוי סי' ח:
מהרש הלוי סי' ח.png
מהרש הלוי סי' ח.png (240.96 KiB) נצפה 1925 פעמים

כשתילי זיתים
הודעות: 778
הצטרף: ד' פברואר 02, 2022 12:23 pm
מיקום: לייקוואוד

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי כשתילי זיתים » ג' ינואר 24, 2023 9:22 pm

שו''ת צמח צדק יו''ד סימן רלז
קבצים מצורפים
IMG-20230124-WA0025.jpg
IMG-20230124-WA0025.jpg (60.55 KiB) נצפה 1636 פעמים

פנחסויפלל
הודעות: 136
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 1:32 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פנחסויפלל » ג' ינואר 24, 2023 10:41 pm

וכמובן ענין השמן שנתרבה בדרך נס בחבית של השותפין, וכל גדולי ירושלים דנו של מי השמן. ראה בשו"ת אדמת קודש (להג"ר משה מזרחי, ראב"ד העיר, ח"ב חו"מ סי' ג), וכן אחיו ר' ישראל מאיר מזרחי, שהיה ראש ישיבת בית יעקב בעיר בשו"ת פרי הארץ (ח"ג חו"מ סי' ה), וגם בספר תלמידו הג"ר אברהם מיוחס בשו"ת שדה הארץ (גם כאן הוא בח"ג חו"מ סי' ה).
וז"ל אדמת קודש: ראובן ושמעון נשתתפו יחד והטילו לכיס אחד זה מנה וזה מנה, וכל ריוח שירויחו במעות אלו הרי הם לאמצע, חוץ ממציאה שאם ימצא אחד מהם יהיה לעצמו ואין לשותף חלק בה. ועפ"י תנאים אלו נשתתפו יחד. והתחילו להתעסק בעסק השותפות וקנו סחורות, ובכלל מה שקנו קנו כ"כ שמן זית שהיה בזול והניחו השמן בביתו של ראובן. ויהי היום נכנסה אשת ראובן למרתף שהיה בו השמן של השותפות וראתה כד א' מהשמן של השיתוף שהיה מפעפע ויוצא בדופני הכלי, והרגישה בדבר שמעשה נס הוא, והביאה כדים ריקים ומלאתם עד שלא נמצא אתה עוד כלי ויעמוד השמן. ועל כן בא ראובן לשאול אם יש לו לשמעון שותפו חלק בשמן זה שניתוסף ע"י נס, מידי דהוה כמי שנתייקר השמן שיש לו חלק השותף בו, הכא נמי יזכה שמעון בשמן הנוסף כיון שתוספת זה בא מגוף השיתוף, או אם יהיה נידון שמן זית זה הנוסף כמציאה והרי הוא שלו כמו שהתנו בתחלת השיתוף כנז"ל.

גם החיד"א במחזיק ברכה (סי' תרעז סק"ג) מביא את כל המעשה הזה, שזוכר שדנו בו בילדותו, ומגלה שם שהרב המצוטט באדמת קודש הוא 'הרב כמהר"י ערוך השיב על זה תשוב"ה שלימה, ונאמרה לקרות בבי מותבא רבא אסיפת זקנים'!

הנידון הגיע גם להונגריה, ראה בשו"ת מחנה חיים (להג"ר חיים זוסמן סופר, חו"מ סי' יט). ושם הוא כותב לשואל שהביא משו"ת אדמת קודש: הספרים אשר הזכיר מעלתו נ"י שדברו בזה הענין, לא ראיתי מעולם ולא שמעתי שמם בלתי היום, ולא אוכל לידע טעמם ונימוקם להימין או להשמאיל, ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15578
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי איש_ספר » א' ינואר 28, 2024 8:18 am

מתוך תשובת (אא"ז...) ר' נפתלי כ"ץ בעל סמיכת חכמים לר"ש בכרך, נגד היתר עגונה שהתיר האחרון. חוט שני סי' צו


והנה אשר כתבת להתיר כדעת ר"ת להעיד אפי' אחר כמה ימים, הא ודאי ליתא שאין לנו אלא כהכרעת האחרוני' ומי זה בא לחלוק ולפקפק בהכרעתם ושלא בראיה חזקה ומפורסמות ומבוררת. אל בני כי לא זו הדרך הישר בעיני, וכי מפני שכתב מהרי"ק ישר כחך אריה על המצדד להקל, אמרת גם אתה להגדיל כח לעשות כמעשהו ולהקל בכאלה?! הא ודאי לא על כזה אמר ! דבזה אין כחך גדול לבחור לך דרכים חדשים ולחלוק על הכרעת הפוסקי' האחרונים בלי שום ראיה חזקה וטענה!
האם הבנת 'ישר כחך אריה' להיות גבור כארי וכל דאלים גבר?! חלילה חלילה! הנה גם הוא שם התנה וכת' בטעמים נכוחים דוקא...

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי פולסברג » א' פברואר 04, 2024 3:19 am

שו"ת חתם סופר חלק ה (חושן משפט) סימן קעו
שוכ"ט לידידי הרב המופלג והמופלא כמו"ה שלמה נ"י אב"ד דק"ק העלישטאבע יע"א.
גי"ה קבלתי ע"ד השוחט מיכאל ראב שוחט בכפר א' פגע באיש א' נכבד כה' מיכאל פשקיז מקהלתו דמעלתו והתל בו שילדה אשתו של השוחט בן זכר ושמכבדו במצות מילת בנו באשר ידע המהתל ההוא כי הנכבד ר' מיכאל מהדר מאוד על מצוה זו וביום א' העבר נסע ר' מיכאל מהלך ארבעה שעות מקהלתו לכפר ההוא והנה שיקר בו ונקבה ילדה והי' לשחוק בעיני כל ונפשו בשאלתו וכן הגאון אבדק"ק ס"ה שואל אם יש להעביר השוחט מאומנתו על מעשה הנ"ל או מה לעשות לו.

הנה יש בכאן דיני ממונות ודיני אונאה ואחרון ראשון כי אינה חברו בדברים עכ"פ ואחז"ל בגדר לאו דלא תונו בב"מ נ"ח ע"ב אם הי' חמרים מבקשים תבואה ממנו ואמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר לעולם ופסקו בש"ע סי' רכ"ח ס"ד ובכיוון אחז"ל אמר לחמרים שבאו בלא"ה לעיר לקנות תבואה ולא גרם להם שום הפסד אלא שמבקשים להודיעם מי המוכר והוא מהתל בהם בדברים עובר על לאו דלא תונו ועי"ז שפטו בריש פסחים על ההוא ארמאי דסליק לאכול פסחים וכו' דמאי דקמן דידע ריב"ב אינו מהתל דא"כ עובר על לאו דלא תונו וה"נ אלו הי' הר"ר מיכאל דר בכפר והי' השוחט מהתל בו עד שבא לבה"כ כמוהל ונמצא שאין כאן בן למול הי' עובר על לאו הזה וחז"ל החמירו בזה עד שהשוו לעע"ז שם י"ט ע"א ג' אין הפרגוד נועלים. בדיני ממונות השוכר הפועל לעשות לו מלאכה ונמצא שאין לו מזה לא דברו חז"ל ממהתל פושע ומאנה דברשעי לא עסקי' אלא שלא ביקש שדהו סי' של"ג סוף סעי' א' ואמנם בפועל מצוה כגון מלמד ללמוד עם בנו מבואר בסס"י של"ד דנותן לו שכרו משלם דיותר נח וכו' וה"נ יותר נוח לו למול ולקבל שכר שמים של פסיעות הולך ב' פרסאות מצוה מלישב בטל וא"כ צריך לשלם לו שכרו משלם ושכר מילה הוא עשרה זהו' ושכר פסיעות אין בידי לשער ופליגי פוסקים בסי' שפ"ב אי שכרו קצוב או לפי ראות עיני הדיינים ונ"ל דהך שיעורא הוא ההפרש שבין שכר עושה בפועל ובין חשב לעשות ונאנס ולא עשה וק"ל וצ"ע קצת בעובדא דרבי וצדוקי ס"פ כיסו /כיסוי/ הדם.
אך בזה"ז אין גובי' כמבואר שם אך חוזר הדבר למ"ש סי' א' סעי' ה' ועוד שם סעי' ו' ויען אין לנו רשות ממלכות לנדות ואמנם מדינא הנידוי לגרשו מבה"כ ושלא למול את בנו ומכל הנראה לב"ד כמבואר בי"ד סי' של"ד סעי' ו' ברמ"א וש"ך סקי"ט ומכ"ש דאיכא עלי' רשעת לאו דלא תונו פשיטא שיכולים להעבירו מאומנתו עד שיפייס את שכנגדו בכל מה שראוי' לפי הנ"ל ולקבל תשובתו על חוצפתו ולאו של אונאה ועד אז אני מסכים להעבירו אם קבלו ב"ד טענת הצדדי' ואמתלאותם וימצא את השוחט חייב כנ"ל כל זה כתבתי בחפזי הכ"ד א"נ. פ"ב יום ב' ער"ח ניסן תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ.

רונן
הודעות: 134
הצטרף: ו' ינואר 31, 2014 1:27 am

Re: אשכול - 'גישמקע' שאלות בספרות השו''ת

הודעהעל ידי רונן » א' פברואר 04, 2024 2:45 pm

רי"ל צירלסון לב יהודה סי' מז:
להרה"ג מו"ה חנוך העניך, נ"י טשארניטשאפקא' אבד"ק גאלין
ע"ד שאלתו בנדון דבר מוזר בטבע, אשר זה איזו פעמים, אחרי טבילת אחת הנשים, יאחז השלשול את הילדה שלה בת ארבעה חודשים, "וכבר נתחזק הדבר כך: האם יש להתיר להאשה להפסיק, לבל תטבול איזה זמן, בכדי למנוע צער הולד?"

לאחר דין ודברים בעניין דחיית הטבילה, נמצאה הסיבה לכך:

2222.png
2222.png (156.45 KiB) נצפה 444 פעמים


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 173 אורחים