יום עיון לתורה וארכאולוגיה

[בית שביעי]

חלוץ חוקרי ארץ ישראל
הרב אשתורי הפרחי
כנס אקדמי לקראת 700 שנה
לעליית רבי אשתורי הפרחי לירושלים
09:00 התכנסות וכיבוד קל
09:30 דברי פתיחה | ד”ר מיכל בן יעקב, ראש החוג להיסטוריה במכללת אפרתה
11:40-10:00 מושב ראשון | זיהוי קדמוניות - מקומות וצמחים | יו“ר: ד“ר יוסי שפנייר
10:00 האמנם עקרון היא קיסרי בת אדום כדעתו של רבי אשתורי הפרחי? | פרופ‘ אהרן דמסקי
10:25 “...לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ” - תרומתו של רבי אשתורי הפרחי לזיהוי המקומות וכלי מחקרו | מר עמיחי שוורץ
10:50 תרומתו של רבי אשתורי הפרחי לחקר עבר הירדן | פרופ‘ חיים בן דוד
11:15 צמחי רבי אשתורי ומסורת ימי הביניים | מר חיים אלבוים
13:40-12:00 מושב שני | הלכה ופרשנות | יו“ר: הרב ד“ר שלמה גליקסברג
12:00 מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון בספר ‘כפתור ופרח’ | הרב יהודה זולדן
12:25 רבי אשתורי הפרחי ותרומתו לפרשנות התלמוד הירושלמי | הרב ד“ר ירון זילברשטיין
12:50 שתי קדושות שנתקדשה ארץ ישראל - שיטת ‘כפתור ופרח’ | ד“ר יצחק ספיר
13:15 בחינת נוסח פרשני ימי הביניים המצוטטים ב‘כפתור ופרח’ בהשוואה לפירושיהם בכתב יד | ד”ר דוד שניאור
צהריים הפסקת 14:10-13:40
הפסקה 12:00-11:40
15:40-14:10 מושב שלישי | על אשתורי הפרחי ועל כפתור ופרח | יו“ר: ד“ר קסירר שלמה
14:10 הקשרים בין הרשב“א ובין חכמי עכו במחצית השנייה של המאה ה-יג | פרופ’ שמחה עמנואל
14:35 תפילות ב‘כפתור ופרח’ | פרופ‘ ישראל רוזנסון
15:00 לשונו של ‘כפתור ופרח’ | ד”ר סיגלית רוזמרין
15:25 שני ראשונים - כה רחוקים, כה קרובים - שקיעין אשתוריים בכתיבתו של יהוסף שווארץ, בעל ‘תבואות הארץ’ | ד”ר אבי ששון
סיום
15:50 בית שאן של אשתורי הפרחי | מר עמיחי שוורץ
תכנית הכנס
גב' בלהה גליקסברג, מפקחת-מרכזת היסטוריה ואזרחות בחמ"ד
אמונה - המכללה האקדמית לאמנות וחינוך מיסודן של מכללות אפרתה ואמונה
www.efrata.ac.il | 02-6717744 :טלפון | ירושלים ,בקעה 17 יפונה בן ‘רח
נא אשרו השתתפותכם עד לתאריך ל’ בשבט (10.2.13) - טל’: 02-5651921, דוא”ל: bat-shevam@efrata.ac.il

http://www.mofet.macam.ac.il/external/D ... -farhi.pdf

[בית שביעי]

מישהו מכיר איזה מגדולי ישראל מדור העבר [או מזמנינו] שהלכו לבקר במקומות קדומים בארץ ישראל כעיירות של תקופת שלמה המלך או בשאר אתרים ארכיאולוגים, או בבתי כנסיות של תקופת תנאים ואמוראים, ומה היתה תגובתם והרגשם שמה?

[לייטנר]

מישהו מכיר איזה מגדולי ישראל מדור העבר [או מזמנינו] שהלכו לבקר במקומות קדומים בארץ ישראל כעיירות של תקופת שלמה המלך או בשאר אתרים ארכיאולוגים, או בבתי כנסיות של תקופת תנאים ואמוראים, ומה היתה תגובתם והרגשם שמה?

אני מכיר אחד מגדולי ישראל שסיפר שאחרי מלחמת ששת הימים הלך לבקר במוזיאון רוקפלר כדי לראות מטבעות דוגמת אלה שעליהם דיברו חז"ל.

[בית שביעי]

חבל על הפחד לספר מי זה.

[לייטנר]

זו דרכי בפורום זה המודד את גדולי ישראל בעיניו הקטנות, וד"ל.

[בית שביעי]

רשימה חלקית: 9,856 ק"ג חיטה, 1,663 ליטר שמן, 1,244 ליטר יין, 1,289 בהמות שעולות בעשן השמיימה, ועיקר העיקרים: 46 טון מלח * לרגל פרוץ שנת השקלים החדשה נותן כאן פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן הערכה ראשונית אילו כמויות נדרשו כדי להפעיל את המקדש במשך שנה תמימה, וכמה בכלל זה אמור לעלות לנו * ואיך יראה תקציבו של בית בחירה מודרני? עמר נזהר מלתרגם לשקלים חדשים נתונים שהתקבלו בפרוטות נחושת ובדינרי זהב, אבל מתווה בקווים כלליים את צרכיה האדירים של המעצמה הכלכלית ששמה מקדש

עד היום איש לא בדק ברצינות כמה קרבנות הוקרבו בכל שנה בבית המקדש, וגם לא את עלותם של אלו, כמו גם את כמויות שאר מצרכי הבית הגדול והקדוש: הנסכים, המלח, הלבונה, עצי המערכה ואפילו עלות משכורות עובדי הבית השני. הראשון שעשה זאת הוא פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן, בשני מאמרים שפירסם בקובץ 'מעלין בקודש' כב ו-כג. כל ההערכות של המחירים של המוצרים נעשו באמצעות בדיקת תעריפים מקבילים מהמקורות ההיסטוריים של התקופה ההיא, ולגמרי לא קל לגלות כמה עלו מלח או לבונה באותה תקופה.
114 פרים, 1,103 כבשים, 39 אילים (כבשים בני שנה עד שנתיים) ו-33 שעירים (עזים בני שנה עד שנתיים). זו הכמות השנתית של קרבנות הציבור. וחכו חכו, עוד לא דיברנו על העיקר, על קרבנות היחיד שהיוו 95%-99% מסך כל בעלי החיים המועלים על גבי המזבח.
על פי עמר, המקדש בירושלים לאחר הרחבתו בידי הורדוס, עלה בשטחו, בהדרו ובהיקף פעילותו על רוב המתחמים המקודשים האחרים בעולם. הוא היה בית המטבחיים הגדול ביותר במזרח התיכון. ככלות הכל היה זה מוקד פעילות מרכזי ויחיד, בניגוד לריבוי המקדשים שהיה מקובל בעולם הפגאני של אז.
עמר נשמר מלהמיר את הנתונים על סכומי הכסף הקדומים לתוצאות במטבע מודרני, מפני שלדעתו הנתון הזה יהיה די חסר משמעות בזמננו. הרי סאה חיטים כבר איננה עולה כיום דינר כסף, כשוויו של יום עבודה ממוצע במשק של ימי הבית השני, אלא הרבה פחות. ובכל זאת, מחקרו נותן מושג מה על גודלה האדיר של כלכלת המקדש, אדיר גם בקנה מידה של ימינו. במקרה שיש כמה דעות בפיענוח המידות העתיקות, עמר העדיף את ההערכה המצמצמת במשקל. אף על פי כן התקבלו תוצאות עצומות.
עמר פותח בהמחשת ערך הכסף בימים הרחוקים ההם: מחצית השקל שנדרשה מכל אדם היתה שוות ערך לשני ימי עבודה. כבש היה שווה 768 פרוטות, כלומר כארבעה ימי עבודה, ואילו איל – שמונה ימי עבודה. הבאתו של פר כקרבן, לעומת זאת, דרשה מבן מעמד הביניים בימים הרחוקים ההם תשלום של ארבעה דינרי זהב – שכר עבודה של ארבעה חודשים תמימים. עניי הבית השני נזקקו לארבע שנות עבודה תמימות בכדי להשיג סכום כזה.
להערכת עמר, קַנייני המקדש רכשו כמות גדולה יותר מ-1,289 בהמות, בשל הסבירות הגבוהה למציאת מומים בחלק מהן וכן בשל כוננות למצב שבו ייווצר צורך להביא קרבנות שאינם קבועים. את העלות הכוללת של בהמות הציבור מעריך עמר ב-648.48 דינרי זהב.
וכעת לשאר מצרכי מפעל המקדש: גרעיני דגן נדרשו עבור מנחת העומר ושתי הלחם, ובעיקר עבור הכנת לחם הפנים לכל השנה – 12 חלות שהוחלפו מדי שבוע, שרק לצורכן נדרשו 8-7 טון חיטים מדי שנה. אם נוסיף לכך את כמות החיטה לסולת עבור הנסכים הנלווים לקרבנות הציבור, הרי סך תצרוכת גרעיני הדגן השנתית עמדה על 1,711.2 סאים, 9856 ק"ג לפי שיטות החישוב הממעיטות (וכפול מזה לפי שיטות פוסקים אחרים). עלות החיטים לפי המחיר הממוצע בתקופת המשנה היא 1,711 דינרי כסף (כ-68.4 דינרי זהב).
מלבד השמן שנצרך למנחות המובאות עם הנסכים יש לכלול בחישוב גם את עלות השמן להדלקת מנורת הזהב. בכל יום השתמשו ב-3.5 לוג, חצי לוג לכל נר, ובסך הכל בתחשיב שנתי מדובר ב-106.45 הין (כ-383 ליטר). צריכת השמן השנתית במקדש הסתכמה כנראה ב-462 הין, שערכם 310,464 פרוטות – 64.6 דינרי זהב. עלותה של הצריכה הכוללת של היין, 345.62 הין (1244 ליטר), היתה להערכת עמר 27.6 דינרי זהב.
נעבור לקטורת. משקלה הכולל של הקטורת לשנה היה 368 מנה. 365 לקטורת התמיד היומית ועוד שלושה מנים לקטורת של יום הכיפורים. מדובר ב"מנה צורי" שמשקלו 355 גרם. תוצאה זו מתאימה להפליא לשיטת רש"י (354 גרם), ולדברי עמר היא גם הריאלית ביותר, מכיוון שהיא מתאימה למלוא חופניו של אדם ממוצע – כנדרש בעניין הקטורת. לפי החישוב המזערי משקל כל מרכיבי הקטורת שהוקטרו בשנה עמד על כ-133 ק"ג. עמר עורך חישוב סבוך על פי מקורות חיצוניים כדוגמת ההיסטוריון הרומי פליניוס, ומגיע למסקנה ש-195.8 דינר זהב יהיו הערכת מחיר סבירה שלה.

אל תשכחו להוסיף מלח
וכעת לעיקר העיקרים: מלח. במקדש זה היה מוצר כה מבוקש עד שעשוי להיווצר הרושם שהוא הרכיב החשוב ביותר בעבודת המקום. "כל הקרבנות טעונים מלח". המלח של כל הקרבנות, גם זה של קרבנות היחיד, נרכש בכספי הציבור – מה שמגדיל את הכמות הנדרשת לאין שיעור עד כדי כך שנוצר צורך להפקיד עליו ממונה מיוחד. כל קרבן שהועלה למזבח נמלח היטב. על פי חישובו של עמר, מליחת כבש עולה הנשרף כליל על המזבח דרשה ק"ג מלח. הכפילו זאת בשיעור כל קרבנות העולה השנתיים, כמו גם חלקי קרבנות אחרים המועלים על גבי המזבח, ותגיעו במהרה לתוצאות אסטרונומיות. לדעת עמר נדרשו במקדש 46,660 ק"ג מלח. עמר מציין שמחיר סאה של מלח איכותי עלה במצרים בשלהי ימי הבית השני קצת פחות מדינר אחד, ובסופו של דבר מעריך את עלות המלח השנתית ב-260 דינרי זהב.
הלאה. בואו נדבר על גזרי עצים (שנדרשו לצורך קיום תמידי של האש על גבי המזבח). גם במקרה הזה הכמויות והעלויות גבוהות. על מזבח העולה סדרו בכל יום ערימות עצים המכונות 'מערכות', וביום הכיפורים הוסיפו עוד מערכה אחת. על כולם מוסכם שהיו לפחות שתי מערכות: מערכה גדולה לצורך הקרבת קרבן התמיד ואימורי שאר הקרבנות, ובסמוך לה מערכה קטנה יותר שממנה נטלו גחלים להקטרת קטורת הסמים במזבח הזהב. כמות העצים היומית במערכה השנייה הייתה צריכה להספיק לחמישה סאים של גחלים, ובשבת לשמונה סאים. כלומר, בתחשיב שנתי ממוצע (365 ימים, ומהם 52 שבתות) מדובר ב-1,981 סאה של גחלים, שהם למעלה מ-14 קוב על פי שיטת החישוב המצמצמת של הרמב"ם. היחס בין כמות העצה הנדרשת להכנת גחלים הוא בעץ אלון 3:1 ובעץ חרוב 4:1. לפי נתונים אלו (ממוצע של 3.5:1), נדרשה למערכה הקטנה שבמקדש כמות שנתית של עצים בשיעור של לפחות 50 קוב.
לכך יש להוסיף את המערכה הגדולה ואת העצים המשמשים לבעֵרה מתמדת ולצרכים אחרים, כמו הסקתם של התנורים הרבים שהיו במקדש לאפייה ולבישול הקרבנות הנאכלים. אם ניקח בחשבון רק את המספר השנתי של קרבנות העולה של הציבור, כ-1,250 שאותם צריך לשרוף כליל, הרי שבממוצע נדרשים 1,250 קוב (1 קוב לבהמה). העלות של כמות זו (7,700 מטעני גמל) היא 3,850 דינר כסף לערך, כ-154 דינרי זהב.
וכעת להוצאה הגדולה באמת – המשכורות. גם לאנשי המנגנון הקבוע של המקדש צריך היה לשלם, והמקדש, מתברר, היה מעסיק נדיב למדי. נכון, רוב העבודה בבית המקדש נעשתה בידי הכהנים והלויים שעבדו במשמרות, אולם על מלאכתם ניצח צוות קבוע ולא קטן שהיה מיומן יותר בסדרי העבודה. כאלו למשל הם יוחנן בן פינחס שהיה ממונה על החותמות, אחיה – אחראי הנסכים והוגרס בן לוי שעל פי המשנה ניצח על שירת הלוויים. כאלו הם גם בית גרמו שהתמחה בהכנת לחם הפנים, ומשפחת אבטינס שהוסמכה להכין את הקטורת. היו גם ממונים על בדיקת טיב הסולת, היין וכדומה, כאלו שלימדו את הכהנים הילכות שחיטה ושאר עניינים ונשים שארגו את הפרוכות.
"אין לנו נתונים לגבי התשלום שקיבל צוות עובדי המקדש", כותב עמר, "מלבד מה שמופיע בסיפור אודות בית אבטינס ובית גרמו שלא רצו לגלות את סודם המקצועי. על פי המסופר, הללו קיבלו בתמורה לעבודתם מנה, ולאחר שהעבירו אותם ממשרתם והחזירום קיבלו 24 מנה". בסוף הדיון מסיק פרופ' עמר ש"שכר של 12 מנה לשנה עשוי לשקף שכר ריאלי ממוצע של עובד במקדש". "דומה שניתן להעריך את הצוות הבכיר של עובדי המקדש שקיבלו משכורת סדירה בכחמישים איש לפחות. לפי האמור, הוקצו לטובת משכורות 50 אנשי הצוות הבכירים כ-2,400 דינר זהב".
ויש עוד תשלומים שונים שהקופה הציבורית ספגה את עלותם. בין השאר מדובר בייצור כלי המקדש הרבים, בבגדי כהן הדיוט וכהן גדול, בפרוכות ובעוד פריטים רבים. מחיר כל מערכת בגדי כהונה פשוטים, עשויים פשתה, היה להערכת עמר לפחות 50 דינרי כסף. בהנחה שבכל משמרת כהנים היו בממוצע לפחות מאה אנשים [מספר זה נזכר באופן מפורש בעזרא ב', סט: "וכתנות כהנים מאה"], הרי שמדובר בסכום של 5,000 דינר כסף לשנה, כמאתיים דינר זהב.
"כך", מסכם עמר, "לכל היותר אנו רשאים לדבר על תקציב חלקי משוער שנדרש למימון קרבנות הציבור ועבודת המקדש, שעמד על כ-4,129 דינרי זהב. סכום זה שווה ערך לתרומת מחצית השקל של 51,612 אנשים. התפלגות ההוצאות מראה שחלק נכבד מהתקציב הוקצה לטובת רכישת בגדי הכהונה (300 דינרי זהב) ושאר כלי המקדש. נתח גדול מאוד מהתקציב הופנה לטובת משכורת עובדי המקדש (2400 דינרי זהב). ובכל זאת, מהמקורות עולה הרושם שבכל שנה נותר מהתקציב סכום כסף עודף גדול למדי שלא נוצל, כלומר היקף התרומה היה כנראה גדול הרבה יותר משאנחנו משערים. חלק גדול מהסודות פוענח, אך עמר מודה שהתמונה עודנה מטושטשת, בפרט כשמנסים להשליך מהמחקר הזה על צרכיו של מקדש עתידי. על כל פנים, צריך להודות שמזמן לא עוררה רשימת מצרכים וכמויות עניין כה רב.

[בברכה המשולשת]

המאמר המלא של פרופ' ר' זהר עמר נ"י פורסם בכתב העת מעלין בקודש (של כולל בית הבחירה בכרמי צור)

[עושה חדשות]

אבל ראש ישיבה נכבד מאוד, האריך בקובץ מפורסם מאוד היוצא לאור על ידי ישיבתו, להוכיח בפלפול נפלא שדברי התוס' רי"ד לקידושין המפורסמים בעניין שליחות הם לשיטתו בתוס' רי"ד על הירושלמי זרעים. - ולא ידע [ואולי גם תלמידי חכמים רבים כמוהו]. שהראשון ראשון, רבי ישעי' מטראני זצ"ל מחכמי איטליה, והאחרון אחרון, והוא רבי יעקב דוד זצ"ל הרידב"ז הגאב"ד סלוצק וצפת

סיפור אמיתי? או משל בעלמא?

[דוד נ.א.]

מישהו מכיר איזה מגדולי ישראל מדור העבר [או מזמנינו] שהלכו לבקר במקומות קדומים בארץ ישראל כעיירות של תקופת שלמה המלך או בשאר אתרים ארכיאולוגים, או בבתי כנסיות של תקופת תנאים ואמוראים, ומה היתה תגובתם והרגשם שמה?

בהחלט! אני בטוח שגדולי הדורות הקודמים היה להם גם די זמן פנוי ביום, אלא שהיו מהם שבמקום לנצל את הזמן הפנוי הזה לדיונים באינטרנט הרגישו צורך להתווארר ולבלותו בביקורים באתרים היסטוריים...

לחילופין, ייתכן שאלו שזמנם פנוי בידם לדיונים באינטרנט אינם דוקא גדולי ישראל המובהקים, אלא סתם ת"ח מופלגים, ואלו ודאי ישמחו על ההזדמנות לנצל את בין הסדרים שלהם לדברים נוספים מלבד התכתבות בפורום.

יתירה מזו, שמועה שמעתי כי בשולי המחנה ישנם גם כמה המנצלים את בין הסדרים שלהם לעישון סיגריות ולשוטטות בהפגנות - הללו, שזמנם בודאי יקר להם, בודאי צר להם על כי אין באפשרותם לנצל את הזמן המועט של בין הסדרים העומד לרשותם לעיסוקים מועילים יותר, ואין ספק שיקפצו על המציאה בשמחה.

אלא מאי? ישנם ת"ח אברכי כולל ובני תורה מסולאים בפז, השקועים בלימוד מכף רגלם ועד ראשם, ואינם מנצלים את בין הסדרים אלא כפי ההכרח בלבד ואין להם בעולמם הנפשי אלא תורה - ועל אלו ליבנו דווי שמא יתפתו להחליף עולם מלא של לימוד תורה בביקור מידי פעם במוזיאון הטבחות והרוקחות. אין ספק! אלו האחרונים משאת נפשינו יותר מכל, ולפיכך עלינו לשמור גדר לפנים מגדר כדי שלא תצא מכשלה כזו מתחת ידינו, רק עלינו להיזהר שמראש שנמלא את החצר גדרות לפנים מגדירות לא יהיה אפשר אפילו להכניס לשם אוכל...

הבהרה: לא הייתה כאן משום הבעת שום עמדה, אלא רק חידוד נקודות מסוימות, ומי שיפרש חלק מדברי כאן לשני פנים בהחלט יהיה הצדק עימו...

[בן מיכאל]

כשלעצמי אני אוחז שידיעת שלשלת היחס בתולדות התנאים והאמוראים עוזר מאוד בהבנת מסירת התורה ומבנה הגמרא, וזה מבהיר ומאיר את דברי חז"ל בהלכה ואגדה, ומבשרי אחזה שכשאני רואה בסוגיא את הרקע ההיסטורי מאחורי הקלעים, השמועות נסדרות בפי בקלות.
כמו כן ידיעת תולדות הפוסקים ומיקומם, ממי קיבלו ואל מי מסרו, עוזר בהבנת תולדות ההלכה והמנהג בישראל. אין ספק שנתינת רקע בכל מקצוע שבתורה עוזר המון להבנת הדברים.
אבל מכל מקום, ברור שאי אפשר לחנך בחורים בדרך זה ולמלאות סאתם בנתוני היסטוריה וסיפורי תולדות, ובוודאי שלא לערב את זה באמצע לימוד סוגיא קשה. אין ידיעת הדברים הללו אלא מעלה ממעלות ההשתלמות, וכל שוחר חכמה ימצאנה בבוא העת לכך.

חשוב לציין כי החיד"א כתב ספר הנקרא העלם דבר, על טעויות הפוסקים מחמת חוסר ידיעת סדר הדורות, ולפיכך הסבירו למשל שפלוני חלק על פלוני בזמן שזה לא יכול להיות וכדומה.

[מה שנכון נכון]

חשוב לציין כי החיד"א כתב ספר הנקרא העלם דבר, על טעויות הפוסקים מחמת חוסר ידיעת סדר הדורות, ולפיכך הסבירו למשל שפלוני חלק על פלוני בזמן שזה לא יכול להיות וכדומה.

זה אינו התוכן הכללי של קונטרס העלם דבר, אלא של קצת מהקושיות שבו. פוק חזי.

[בן מיכאל]

מישהו מכיר איזה מגדולי ישראל מדור העבר [או מזמנינו] שהלכו לבקר במקומות קדומים בארץ ישראל כעיירות של תקופת שלמה המלך או בשאר אתרים ארכיאולוגים, או בבתי כנסיות של תקופת תנאים ואמוראים, ומה היתה תגובתם והרגשם שמה?

בהחלט! אני בטוח שגדולי הדורות הקודמים היה להם גם די זמן פנוי ביום, אלא שהיו מהם שבמקום לנצל את הזמן הפנוי הזה לדיונים באינטרנט הרגישו צורך להתווארר ולבלותו בביקורים באתרים היסטוריים...

לחילופין, ייתכן שאלו שזמנם פנוי בידם לדיונים באינטרנט אינם דוקא גדולי ישראל המובהקים, אלא סתם ת"ח מופלגים, ואלו ודאי ישמחו על ההזדמנות לנצל את בין הסדרים שלהם לדברים נוספים מלבד התכתבות בפורום.

יתירה מזו, שמועה שמעתי כי בשולי המחנה ישנם גם כמה המנצלים את בין הסדרים שלהם לעישון סיגריות ולשוטטות בהפגנות - הללו, שזמנם בודאי יקר להם, בודאי צר להם על כי אין באפשרותם לנצל את הזמן המועט של בין הסדרים העומד לרשותם לעיסוקים מועילים יותר, ואין ספק שיקפצו על המציאה בשמחה.

אלא מאי? ישנם ת"ח אברכי כולל ובני תורה מסולאים בפז, השקועים בלימוד מכף רגלם ועד ראשם, ואינם מנצלים את בין הסדרים אלא כפי ההכרח בלבד ואין להם בעולמם הנפשי אלא תורה - ועל אלו ליבנו דווי שמא יתפתו להחליף עולם מלא של לימוד תורה בביקור מידי פעם במוזיאון הטבחות והרוקחות. אין ספק! אלו האחרונים משאת נפשינו יותר מכל, ולפיכך עלינו לשמור גדר לפנים מגדר כדי שלא תצא מכשלה כזו מתחת ידינו, רק עלינו להיזהר שמראש שנמלא את החצר גדרות לפנים מגדירות לא יהיה אפשר אפילו להכניס לשם אוכל...

הבהרה: לא הייתה כאן משום הבעת שום עמדה, אלא רק חידוד נקודות מסוימות, ומי שיפרש חלק מדברי כאן לשני פנים בהחלט יהיה הצדק עימו...

ובכן, נתחיל ברמב"ן הכותב כי לאחר שכתבתי מה שכתבתי על קבר רחל עליתי לא"י וראיתי... וממילא הוכחש הפירוש הזה והקודם וצריך לפרש...
כמו כן הוא כותב שכשהגיע לארץ ראה מטבע בימי בית שני, וראה כי רש"י צדק והוא חוזר בו ממה שכתב להלכה על שיעור פדיון הבן.
על הכפתור ופרח האריכו רבים, על הגר"א ידוע כי עסק בכל החכמות ואמר כי רוצה שיתרגמו לו לעברית את ספריו של יוסיפוס פלאויוס.
האברבנאל כתב על תוספות שתירצו איזו סתירה, שטעו כי לא קראו את ספרי תולדות רומי.
ידוע על החת"ם סופר כי למד היסטוריה מתמטיקה ואסטרונומיה.
ניתן להרחיב על כך עוד הרבה, אך בינתיים נסתפק בדוגמאות ספורות אלו.

[דוד נ.א.]

לא, לא חסר מידע על גדולים שלמדו חכמות חיצוניות. אולם לא זה מה שכתבתי ואם זו המשמעות היחידה שאתה מוצא בדבריי כנראה שפיספת את העיקר...

[קאצ'קלה]

חשוב לציין כי החיד"א כתב ספר הנקרא העלם דבר, על טעויות הפוסקים מחמת חוסר ידיעת סדר הדורות, ולפיכך הסבירו למשל שפלוני חלק על פלוני בזמן שזה לא יכול להיות וכדומה.

זה אינו התוכן הכללי של קונטרס העלם דבר, אלא של קצת מהקושיות שבו. פוק חזי.

בעל סדר הדורות חיבר חיבור דומה העוסק בטעויותיהם של מחברים מחמת חוסר ידיעת סדר הדורות, וקרא את שמו "אבן הטועים". שרידים מחיבור זה יש למצוא בהקדמתו לספרו סדר הדורות, שם הביא כמה דוגמאות מתוך אבן הטועים.

[בן מיכאל]

לא, לא חסר מידע על גדולים שלמדו חכמות חיצוניות. אולם לא זה מה שכתבתי ואם זו המשמעות היחידה שאתה מוצא בדבריי כנראה שפיספת את העיקר...

התכונתי להגיב על דברי בית שביעי, אכן טעיתי שקישרתי זאת לדבריך.

[איש.dot]

בלי להתפזר מדי, אביע דעה קטנה: שילוב דק ועדין יש רקע היסטורי/גיאוגרפי/ארכיאולוגי בתוך הלימוד, כמסגרת להסברת מחלוקת או תקנה מסויימת, הינו מבורך ומועיל. אתיימר אפילו לומר שזהו מוטיב שניתן למצוא בגמרא, שעוסקת גם בבירורים היסטוריים על חייהם ופועלם של כמה וכמה מחז"ל וגם על מקומות וכדומה. הטעם בדבר, כיון שרקע זה נותן פרספקטיבה ועונה על השאלה מהו הצורך או מהו השינוי המצריך תקנה מסויימת או קו/תפיסה הלכתית מסויימת.

אתן כאן שתי דוגמאות מנסיוני הדל:
1) לפני כמה שנים, כשלימדתי בחורים צעירים על רבא ואנשי מחוזא, הרחבתי קצת על העיר וסגנון אנשיה. היה ברור שהרקע (שהגמרא עצמה מבררת אותו כהסבר לשיטת רבא) הביא ל"אהדה" של התלמידים כלפי פסיקותיו של רבא, וכאילו הכניס אותם ל"מטבחון" של ההלכה והפסיקה. יש כאן יסוד חשוב של הבנת ההלכה הצומחת משינויי המציאות וכמצמיחה שינויי מציאות, ולא כבועה שנשארת בספר עם סגירתו.
2) בזמן האחרון מסרתי שיעור בבית הכנסת על נוסחי התפילה. הקהל הוא קהל בעלי בתים חסידיים, והשיעור נסב אודות נוסח אשכנז וספרד. חששתי (ובצדק) שיהיו כאלה שיירתעו אוטומטית מדברי מרן החת"ס השולל את הפצת נוסח ספרד בין קהילות אשכנז (שו"ת או"ח סימן טז), כיהודים טובים שקשה להם לקבל התנגדות לדברים המקודשים להם ביותר ע"י רבותיהם. לכן, הקדמתי וסיפרתי על מקום מגוריו ופועלו של החת"ס, על תקופתו, ועל מלחמתו הנחרצת נגד נגע ההשכלה האיום. אחרי שהארנו את מלחמת החת"ס על שמירת קוצו של יוד במנהג ישראל ודבקותו ב"אל תטוש תורת אמך", פתאום תמהו המשתתפים עצמם על אבותיהם ששינו מנוסח אשכנז לספרד (וכמובן שהמשכנו לדברי המגיד הידועים משעה"כ ועוד המסבירים את השינוי).

ייתכן שתסיקו מכך שתוספות אלה מיועדות לבחורים חלשים ולבעלי בתים בלבד. ייתכן; אבל ייתכן גם שבמינון הנכון, ראוי לנקוט שילוב זה כדי להביא אל התלמידים את אוירת בית המדרש וכבשונו, ובכך לסייע להם להצטרף בעצמם לחדוות היצירה שבלימוד התורה לעתיד.

[א' זעירא]

כל מילה מיותרת, היטבת לבאר את דבריך.
וכיהודה ועוד לקרא.
גם ת"ח ובחורים חזקים יכולים למצוא תועלת מרובה בשילוב עניינים אלה. כאשר לפעמים חסר להם רקע ריאלי כדי להבין את סוגיית הגמרא על נכונה, ובצירוף המציאות הריאלית של חז"ל קל ביותר להסיר הררי תמיהות ולסקל מעקשים בבירור סוגיות עמומות (ראה למשל כאן). דא עקא שתלמידי חכמים אלו ספונים באהלי בית המדרש ואין זמנם פנוי לבקש בחוברות ידיעוני הארכיאולוגיה כשעומדת לפניהם קושיא חזקה [וכבר מתרעם על כך ר"א סולובייצ'יק] ורק מפני זה אינם פונים לכיוון זה. מובטחני שאם אי מי יאסוף ידיעות ארכיאולוגיות אלו לספר ויסדרם על סדר הש"ס וכדומה (ולא יפנה יותר מדי למאמרים אקדמאיים), יתקבל הדבר בברכה בהיכלי בתי המדרש. יתרבו ההוגים בדרך זו ותרבה הדעת.
אולי אפשר לפתוח אשכול מיוחד על סנכרון ידיעות ארכיאולוגיות על סדר הש"ס.

[אבא יודן]

כל מילה מיותרת, היטבת לבאר את דבריך.
וכיהודה ועוד לקרא.
גם ת"ח ובחורים חזקים יכולים למצוא תועלת מרובה בשילוב עניינים אלה. כאשר לפעמים חסר להם רקע ריאלי כדי להבין את סוגיית הגמרא על נכונה, ובצירוף המציאות הריאלית של חז"ל קל ביותר להסיר הררי תמיהות ולסקל מעקשים בבירור סוגיות עמומות (ראה למשל כאן). דא עקא שתלמידי חכמים אלו ספונים באהלי בית המדרש ואין זמנם פנוי לבקש בחוברות ידיעוני הארכיאולוגיה כשעומדת לפניהם קושיא חזקה [וכבר מתרעם על כך ר"א סולובייצ'יק] ורק מפני זה אינם פונים לכיוון זה. מובטחני שאם אי מי יאסוף ידיעות ארכיאולוגיות אלו לספר ויסדרם על סדר הש"ס וכדומה (ולא יפנה יותר מדי למאמרים אקדמאיים), יתקבל הדבר בברכה בהיכלי בתי המדרש. יתרבו ההוגים בדרך זו ותרבה הדעת.
אולי אפשר לפתוח אשכול מיוחד על סנכרון ידיעות ארכיאולוגיות על סדר הש"ס.

שטיינזלץ עשה -נכון לימיו, עבודה טובה.
וכמלמד פרטי אני מעיד על נשירת הרבה תלמידים עקב חסרון זה [אמנם לא לכולם זה מזיק וגם הראשי ישיבות לא מעניינים את זה].
לאחרונה יצא הספר שתולים והוא בה"ב, ספר נפלא בענין.

[בן מיכאל]

כל מילה מיותרת, היטבת לבאר את דבריך.
וכיהודה ועוד לקרא.
גם ת"ח ובחורים חזקים יכולים למצוא תועלת מרובה בשילוב עניינים אלה. כאשר לפעמים חסר להם רקע ריאלי כדי להבין את סוגיית הגמרא על נכונה, ובצירוף המציאות הריאלית של חז"ל קל ביותר להסיר הררי תמיהות ולסקל מעקשים בבירור סוגיות עמומות (ראה למשל כאן). דא עקא שתלמידי חכמים אלו ספונים באהלי בית המדרש ואין זמנם פנוי לבקש בחוברות ידיעוני הארכיאולוגיה כשעומדת לפניהם קושיא חזקה [וכבר מתרעם על כך ר"א סולובייצ'יק] ורק מפני זה אינם פונים לכיוון זה. מובטחני שאם אי מי יאסוף ידיעות ארכיאולוגיות אלו לספר ויסדרם על סדר הש"ס וכדומה (ולא יפנה יותר מדי למאמרים אקדמאיים), יתקבל הדבר בברכה בהיכלי בתי המדרש. יתרבו ההוגים בדרך זו ותרבה הדעת.
אולי אפשר לפתוח אשכול מיוחד על סנכרון ידיעות ארכיאולוגיות על סדר הש"ס.

שטיינזלץ עשה -נכון לימיו, עבודה טובה.
וכמלמד פרטי אני מעיד על נשירת הרבה תלמידים עקב חסרון זה [אמנם לא לכולם זה מזיק וגם הראשי ישיבות לא מעניינים את זה].
לאחרונה יצא הספר שתולים והוא בה"ב, ספר נפלא בענין.

אשמח לשמוע פרטים על הספר.

[אבא יודן]

אשמח לשמוע פרטים על הספר.

הנה

[בן מיכאל]

אשמח לשמוע פרטים על הספר.

הנה

תודה רבה.

[א' זעירא]

שטיינזלץ עשה -נכון לימיו, עבודה טובה.
וכמלמד פרטי אני מעיד על נשירת הרבה תלמידים עקב חסרון זה [אמנם לא לכולם זה מזיק וגם הראשי ישיבות לא מעניינים את זה].

התלמידים נשרו מפני שראו בצד תמונות של מחרשות וקרדומים עתיקים?? או מפני שראו שם דברים נוספים?
===
יש עוד כמה ספרים טובים:
י' ברנד, כלי החרס בספרות התלמוד.
הנ"ל, כלי הזכוכית בספרות התלמוד.
(שניהם מצויים באוצר, חבילת מוה"ק)
וגם בספרים הבאים:

[בן מיכאל]

וכמלמד פרטי אני מעיד על נשירת הרבה תלמידים עקב חסרון זה [אמנם לא לכולם זה מזיק וגם הראשי ישיבות לא מעניינים את זה].

התלמידים נשרו מפני שראו בצד תמונות של מחרשות וקרדומים עתיקים?? או מפני שראו שם דברים נוספים?
===
יש עוד כמה ספרים טובים:
י' ברנד, כלי החרס בספרות התלמוד.
הנ"ל, כלי הזכוכית בספרות התלמוד.
(שניהם מצויים באוצר, חבילת מוה"ק)
וגם בספרים הבאים:

ספריו של יהודה פליקס מעולים ומצויינים - הוא נחשב למומחה הגדול ביותר לחי וצומח בספרות התורנית.

[א' זעירא]

וכיום ניתן להוסיף גם את ספרי פרו' זהר עמר

[אבא יודן]

שטיינזלץ עשה -נכון לימיו, עבודה טובה.
וכמלמד פרטי אני מעיד על נשירת הרבה תלמידים עקב חסרון זה [אמנם לא לכולם זה מזיק וגם הראשי ישיבות לא מעניינים את זה].

התלמידים נשרו מפני שראו בצד תמונות של מחרשות וקרדומים עתיקים?? או מפני שראו שם דברים נוספים?

אוי ווי דבריי לא הובנתי.
לא דברתי מתלמידי שטינזלץ, אדרבא מתלמידים שנתגדלו ללא שום רקע שמאחורי הסוגיא, ויש כאלו בחורים יקרים שקשים להם להתרכז בתוך עולם שאינם שם.

[בן מיכאל]

אולי אפשר לפתוח אשכול מיוחד על סנכרון ידיעות ארכיאולוגיות על סדר הש"ס.

רעיון נפלא!!! ואני פונה למנהלי הפורום הנפלא הזה, מה דעתכם על הרעיון?

[אוצר החכמה]

לא צריך אותנו בשביל לפתוח אשכול מיוחד. אתה יכול לפתוח.

אם עניין מסויים מתרחב וצובר לו צורה מיוחדת ומתעניינים מסויימים לפעמים פותחים פורום מיוחד לנושא זה.
אם זה מה שיקרה כאן אז יהיה המקום לפנות אלינו כרגע כל מה שאתה צריך הוא להתחיל את הנושא.

[מעט דבש]

יש אשכול קרוב, על 'תורה ובוטניקה'
viewtopic.php?f=31&t=6108

[בן מיכאל]

אנו מארגנים כעת יום עיון נוסף בי' באב בעז"ה, אנו מעוניינים שהוא יהיה חינם, יש למישהו רעיון על איזה גביר החם לנושא? תודה רבה.

[בן מיכאל]

הנה התוכניה ליום העיון הקרוב, כולם מוזמנים. וכאן המקום להודות לכל הניקים הנפלאים על העזרה הרבה.
נודה כמובן לכל מי שיוכל לפרסם בכל דרך אפשרית, להדפיס ולתלות בבית הכנסת שליד מקום מגוריו, לפרסם לחבירים המתעניינים ועוד. תודה רבה.