שו"ת רב פעלים חלק ב - חושן משפט סימן טו
והנה נמצא כאן ג' סברות, ראשונה היא ס' הר' ירמיה דס"ל זכתה מכח דד"ד, וזו הסברא היא דחויה, ומלבד מ"ש הרב פ"מ ז"ל שכל חכמי דורו חלקו עליו בהוראה זו ומחו לה וכו' הנה היא דחויה מכל אותם הדברים שכתבנו ורמזנו לעיל, והסברא הב' היא סברת מהרי בסאן ז"ל דס"ל דאין זכיה לבת כלל בירושה, אפי' שכבר נכתב על שמה, עכ"ז אין הבן יכול להכריחה לעשות פ'רא'ג על שמו אא"כ יפייסנה בממון, והסברא הג' היא סברת מהרימ"ט ז"ל, דיכול להכריחה כפי הדין לעשות פ'רא'ג על שמו בחינם אין כסף, מדין השבת אבידה.
ובאמת סברת מהרימ"ט נראית נכונה ואמיתית, וטעמו ונימוקו עמו מדין השבת אבידה, דמאחר שלא זכתה לה, מה לה לעכב הכתיבה, וכן אזיל נמי הגאון ח"ס כסברת מהרימ"ט ז"ל, וכאשר כתבתי דבריו לעיל, אך סברת מהר"י בסאן צריכה טעמא, וגם אינו מפורש בדבריו בכמה צריך לפייסה, ואולי גם אם יתן לה החצי לא תרצה, על כן נראה טעמו של מהר"י בסאן שיש טענה לבת שרוצים ממנה לעשות פ'רא'ג לבקש שכר בזה כמו ענין הקומיסיון שלוקח הפ'אטור, ובודאי כוונת הרב ז"ל לומר שצריך לפייסה כפי ראות עיני הדיינים שבעירם.
וראיתי להרב הגדול מהר"א אלפאנדארי ז"ל בספר אליה רבא בשו"ת אה"ע דף ס"ח ע"ד, שהביא דברי הרב מו"ז מהר"י בסאן ז"ל הנז' וז"ל, ומעתה מה שהוסיפו עוד המורים ממ"ש מ"ז הרב מהר"י בסאן ז"ל, דאין האחיות מחויבות להעביר הקרקעות על שם אחיהם בפנקס המותב'אלי וכו', הא נמי לאו מילתא היא, דהבנות אין להם שום זכות בקרקע אביהם במקום שיש אחים, ואם באו לכתוב הקרקע על שמם מקפחין את שוקן שלא יעשו כן, אלא שאם הם בשב ואל תעשה, והאחין צריכין עכ"פ לכותבם על שמם אז אין הבנות מחויבות לקום בקום עשה לכתוב על שם אחיהם אם לא שירצו אותן בריצוי כסף, הנה זאת היא תורת מו"ז הרב זלה"ה.
והנראה לי ברור מתוך תורתו, שאם הקרקע שהניח אביהם לא נעשה אנתקאל על שם הבנות והאחים הכתיבוהו על שמם, וכיחשו למותבאלי שאין להם אחיות, אין האחיות רשאין להגיד למותבאלי שהם בנות המת, ואם עשו כן ראוי לייסרן כמו גוזל את חבירו וכו'.
באופן שגם הרב מו"ז ז"ל מודה שאין לבנות שום זכות בקרקע אביהן כלל ועיקר, והרי הם כנכריות בממון אביהם, וכל מה שחייב מוז"ה להאחים לרצות את אחיותיהן אינו אלא מתורת שכר שכיר, וכיון שכן, בנדון כזה ראוי להב"ד לשום בכמה בנות ישראל מתרצות להעביר חלקיהן וינתן להם, והנראה לפי השערתי שהוא בכמו עשרה למאה ממה שנוגע לחלקן עכ"ל, ע"ש.
נמצינו למדין מדבריו, דטעמו של מהר"י בסאן ז"ל, הוא מתורת שכר שכיר והיינו כפי מה שהסברתי לעיל שהוא מדין הקומסיון שלוקח הפ'אטור, גם נראה מדבריו שדבר זה הוא משתער לפי ראות עיני הבית דין יכב"ץ, והוא ז"ל עשה השערה עשרה למאה.