פורום אוצר החכמה

בתשו' מנח"ש ח"ג סי' ק"ג. תשובות קצרות בדיני אהע"ז, נדפסה תשובה קצרה זו:
היתכן?
מותר לשמוע נשים שרות זמירות שבת?
וסתם לשמוע שירת נשים הוא רק בגדר 'חושבני שלא נכון הדבר'?

הקשה באוצר של התשובה תגלה את הפתרון (שניתן היה לנחשו).

והנה הפתרון:
שאלת הרב רקובסקי, (נדפסה בספרו הקטן והלכותיו) עליה השיב הגרש"ז:

וכבר ראיתי מי שהקל בגין דא! מצוה לפרסם.

נראה שגם כאן עוסק בענין ומתייחס לתשובה זו, אך אינו פתוח לשאינם מנויים.

אצל ה"יעקעס" נהוג להקהל בזה
(דומני שהאמבורגער כתב פעם הערה או מאמר ע"ז,וכעת איני זוכר מקומו)

בספר 'Making Of A Gadol' לר' נתן קמינצקי, בהערת שוליים שבמבוא לספר, מביא המחבר סיפור הבא: (תירגמתי מאנגלית ללשה"ק)

ב'ראיון' שנתן רבי יעקב יצחק רודרמן לבוגרי 'ישיבת רבי ישראל מאיר הכהן', הוא הבליט את ההדגשה המיוחדת ששמו בישיבת סלבודקה על יחסים בין-אישיים, וסיפר את הסיפור הבא:

(היה ניכר בטון שלו, שלא היה בטוח אם להגיד את הסיפור להמראיינים שלו, אבל בפועל הוא הגיד).

בשנות התר"ץ, הוזמנתי לשבות את השבת בביתו של רבו של אליזבט ניו ג'רסי.

קודם כניסת השבת, הרב לקח אותי הצדה להחלפת-דיבור סודי. הוא אמר לי – האורח שלו, שיש לו כמה בנות אוכלי שולחן-שבת שלו, והן מענגים את השבת ע"י ששרים עמו יחד את זמירות-שבת.

(כאן העיר הרב רודרמן - שבאותם הימים לא היה שום בתי חינוך 'בית יעקב' באמריקה. ורצה לציין בזה שבוגרות 'בית יעקב' יודעות יותר מזה ולא תעשו ככה).

רבה של אליזבט אמר לי, שרבי ברוך בער לייבאוויץ התאכסן בביתו באיזשהו זמן לפני זה, וכשהבנות התחילו לשיר, הוא עמד וברח מהחדר החוצה, ובזה הפיר את השבת להבנות והשפיל את אביהם.

המארח שלי שאל אותי אם גם אני אעשה ככה.
השבתי לו, שלאור הרקע הסלובודקי שלי, אני לא יהרס למשפחה את המצב-רוח של שבת, או לבייש את מארחו. אני ימשיך לשבת, ולא אאזין להבנות. "ה'פרומקייט' שלי לא צריך לפגוע במישהו אחר".

וע"ז אמרו חכמים "מוטב יפיל אדם עצמו לכבשן האש (של גיהנום) ואל ילבין פני חברו ברבים" [ולא להוראה קא אתינא, רק להראות פנים בדבר].

אנחנו כשלעצמינו תמיד צריכים בדיקה נוקבת האם הבין אדם לחבירו הוא שחמור בעינינו או האביזרייהו הוא דקילא בעינינו. ודו''ק.

ע"ז אמרו שיצה"ר הוא חכם שמחוכמים, שהרי הוא יודע ל'התלבש' כמו ת"ח עם פראק...

אמרתי אחכמה כתב:רבה של אליזבט אמר לי, שרבי ברוך בער לייבאוויץ התאכסן בביתו באיזשהו זמן לפני זה, וכשהבנות התחילו לשיר, הוא עמד וברח מהחדר החוצה, ובזה הפיר את השבת להבנות והשפיל את אביהם.

מי לנו כהגאון הצדיק רב"ד זצ"ל, גדול במדות ובכבוד הבריות! כמה לא מתאים לו סיפור זה! והאמת יורה דרכו. בספר ושמחת בחייך של בתו של רפ"מ טייץ רבה של אלזיבט, וחתנו של הרב הקודם רא"מ פריל - שאצלו התרחש הסיפור - מובא עדות ברורה משני נוכחים שהסיפור היה בדיוק להיפוך. הבנות התחילו לשיר, והגרב"ד לא אמר כלום. כשנשאל אם יש בזה בעיה, השיב שאין זה שירה אלא שמריות להשי"ת, ואין בזה שום בעיה. כך בערך, ראה שם.

ישראל הר כסף כתב:אנחנו כשלעצמינו תמיד צריכים בדיקה נוקבת האם הבין אדם לחבירו הוא שחמור בעינינו או האביזרייהו הוא דקילא בעינינו. ודו''ק.

אמת.
וכן כשמחמירים אנחנו, תמיד צריכים בדיקה נוקבת האם האביזרייהו הוא שחמור בעינינו או הבין אדם לחבירו הוא דקילא בעינינו. ודו"ק.