בס"ד
הפעם האחרונה (והשניה) בה נדפס כל התלמוד הבבלי בעיר אמשטרדם, היתה בשנים תקי"ב-תקכ"ה.
במהדורה זו התלמוד נדפס בשנים עשר כרכים.
הכרך האחרון הוא סדר טהרות, ובו מסכת נדה מן הבבלי ועמו כרוך יתר משניות סדר טהרות עם רמב"ם ר"ש ורא"ש. ונדפס בשנת תקכ"ה.
בדף האחרון בסדר טהרות (דף קצט ע"א וב') נדפסה חתימת המדפיסים, שלשה האחים בני ר' שלמה פרופס.
והנה צור'ף הרשום בזה במפעל הביבליוגרפיה:
"בסוף: הודעה על סיום ההדפסה, ביום כו אב תקכ"ה (התאריך חשוב, לדברי המדפיסים, משום שהסכמות הרבנים אוסרות להדפיס את הספר בכך וכך שנים מסיום ההדפסה); דברי סיום של המדפיסים האחים יוסף, יעקב ואברהם. מספרים על ההפרעות שעמדו בדרכם, "יצאו אנשים אשר סמל הקנאה מולכת בלבם... לנעול דלת בפנינו לבל נגיע למחוז חפצנו". ראה על הקשיים בדרכם של המדפיסים אצל רבינוביץ, שם, עמ’ קיט.
דברי המדפיסים בסיום ההדפסה הועתקו על ידי א"מ הברמן, בהערותיו לספרו של רבינוביץ, עמ’ רל-רלב. ליברמן, שם [אהל רח"ל, א, ניו יורק תש"ם, עמ’ 377-380], מעתיק נוסח אחר של דברי הסיום, שלדבריו מצוי בקצת טפסים. מנוסח זה עולה כי להפסקה בהדפסה גרם מחסור בכספים. כספי הפרנומרנטים הספיקו רק לחצי הש"ס, וההדפסה התעכבה עד שגוייסו סכומים נוספים, כדברי ליברמן".
דא עקא שבקרוב לארבעים עותקים שבדקתי לא נמצא כלל הנוסח שהעתיק ר' חיים ליברמן, וכל אותם קרוב לארבעים עותקים זהים הם בדף האחרון הנ"ל.
היש מי שמצא דוגמת זה במקומות נוספים בכתיבותיו ופרסומיו של ר' חיים ליברמן, שהוא העתיק קולופונים וחתימות מדפיסים שכהיום למעט העתקותיו לא נודע מהם מאומה?
האם יש מקום לחשוש שיש פה איזו בדיה ושגיאה?
מצו"ב חתימת המדפיסים כפי שהוא מצויה בכארבעים עותקים, ודברי ר' חיים ליברמן בספרו אהל רחל.