על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

נוטר הכרמים

לרגל מלאות מאה ושמונים שנה לסילוקו לגנזי מרומים של החכם השלם והחוקר הגדול הגאון ר' מנשה מאילייא זצוק"ל.

במשניות שבת פרק כ' משנה ד: גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי. רש"י (קמ,ב) מפרש: שור שמפטמין אותו גורפין אבוס שלפניו בשבת לתת לתוכו התבן והשעורים ולא יתערב בהן עפרורית ויקוץ במאכלו, ומסלקין תבן שלפניו לצדדין כשהוא רב, כדי שלא ידרסנו ברעי.

בהגהות הגאון ר' יוסף שאול נאטהאנזאהן בעל שואל ומשיב למשניות דפוס וילנא בשם 'בית שאול' כתב בזה"ל: עי' רמב"ם ורע"ב ורש"י וכל הפוסקים דפירשו דרעי היינו צפיעי בקר, ושמעתי מהמתחכמים אומרים שרעי הוא ע"ש המקרא (מלכים א,ה) עשרה בקר מריעים ועשרים בקר רעי, והבל יפצה פיהם דמלבד שלא מצינו במשנה שמשתמש בלשון רעי, אף גם היה לו למינקט ברישא בריאים כלשון המקרא, ובלא"ה הוא טעות דהיה לו למינקט מלפני הרעי כמו שנקט ברישא מלפני הפטם, ומדנקט מפני ע"כ כפי' הרמב"ם ורש"י, ועי' פסחים נה ותמצא ג"כ שמיירי בחד בהמה, ועי' ב"מ הא ברעיא הא בפטימא, וברמב"ם וטוש"ע חו"מ סי' רכז,כג, אבל אינו לשון המשנה, ודוק.

הערה זאת נמצאת במהדורות הראשונות (וילנא תרנ"ט, וורשא תרמ"ב), ואילו במהדורות שלפנינו כיום היא הושמטה! להלן נתחקה אחר הסיבה שיתכן שגרמה לכך.

פירוש מקורי זה של 'המתחכמים' נמצא בספר אלפי מנשה מר' מנשה מאילייא חלק שני, שי"ל ע"י נינו ר' יצחק ספאלטער ר"מ וד"צ בסמארגאן בוילנא בשנת תרס"ה, עם הסכמות נלהבות מגדולי הזמן, רבי שלמה הכהן זקן ההוראה בוילנא, רבי יצחק בלאזר, ור' חיים עוזר בעל אחיעזר [שמכתירו בין השאר 'נודע בכל תפוצות הגולה לגאון אדיר וחוקר לאין תכלית'] הכותב: לבד יקרת הדברים וחשיבותם מצד עצמם ראויים להדפיסם למען יראו בני הדור ויוכחו כי לחנם תלו באילן גדול בוקי סריקי, וכאשר יראו הכתבים אור יבינו כי לחנם האפילו על אורו הגדול לייחס לו דעות אשר לא [כ]רוחו.

בסוף אותו ספר נמצאה הערה מאת המו"ל תחת הכותרת 'חכמים הזהרו בדבריכם', בה נאמר: אא"ז הגאון האמיתי ר' מנשה בן פורת ז"ל אמר לפני תלמידיו וחביריו המקשיבים לקולו כי המשנה גורפין .... [כאן בא כל הפירוש הנ"ל], וע"ז הביאור התרעם מאוד הגאון האמיתי ר' יוסף שאול .... אך לוא ראה את פירוש רבינו חננאל בהש"ס אשר נדפס בשנת תר"מ בווילנא בדפוס ראם כי הוא יאמר בפירוש, כי המשנה איירי בשתי בהמות, בטח לא אמר כזה, גם הגאון הנודע ר' צבי הירש חיות בהגהותיו על הגמ' מביא הביאור של אא"ז בשם חכם זמנינו ואומר כי הוא דרך האמת, עיי"ש. ובא על החותם המו"ל הנ"ל.

נוטר הכרמים

הרב קלמן כהנא ז"ל בספרו חקר ועיון חלק א' במאמר 'דרכי הפירוש במשנה' מביא שהגאון ר' חנוך ארנטרוי זצ"ל רבה של מינכן בגרמניה באחד ממאמריו מתעכב על הערה זו, הינו משער שיש להסביר את החריפות בה דחה את הפירוש החדש בכך שפירוש זה הובא לפניו מחוגי המשכילים, כי אכן הוזכר הדבר באחד ממכתבי שד"ל, ומוסיף להעיר לדברי הגמ' בביצה לח,א ששם מבדיל שמואל בין שור של פטם לשור של רועה, ור"ח והמאירי קורים 'רעי' במקום 'רועה'.

[א"ה, יצויין כי הדבר מעניין ביותר, שכן רבינו חננאל והמאירי גם הביאו כפירוש זה כאן, ולשיטתם אזלי, וראה 'בשולי גליוני' לר' משה לייטר כאן].

הרב כהנא בהמשך מאמרו מוסיף כי פירוש זה היה מקובל מאוד אצל המשכילים, ובספר 'ביאורים והערות לתלמוד בבלי' מאת אברהם ברבי נחמן קראכמאל שי"ל בעירו של הגרי"ש – לבוב, מובא ג"כ אותו פירוש.

הרב כהנא תוהה על כך שהרב ארנטרוי מוסיף לתמוה על דברי הגרי"ש הבקי הגדול היאך לא זכר את דברי הגמ' בב"מ כח,ב פטימא ורעיא הנזכרים לעיל, בה בשעה שהגרי"ש עצמו מביא ראיה זו וכותב שאין זו לשון משנה, ומכח זה כותב הרב כהנא: ואולי יש מקום להשערה שבידי הרב ארנטרוי היו דברי מהריש"נ רק בקיצור ובמהדורא אחרת.

אך פשר הדבר נעוץ בהסכמת בעל שואל ומשיב לספר 'למוד ערוך' עמ"ס שבת, ספר זה שתוכנו הוא 'פירושי תיבות וענינים, בהלכות ובאגדות, אשר מפוזרים מפורדים, נמצאים אנה ואנה על מסכתא זאת בתוך ספר הערוך', חובר ע"י ר' שלמה הלוי באמבערגער, בנו של הג"ר יצחק דב הלוי מווויצבורג בעל מלאכת שמים, שי"ל בפיורדא בשנת ברכו"ת [תרכ"ח], שם בהסכמתו כתב הגרי"ש: 'ומדי דברי זכר אזכר מה ששמעתי בשם המתחכמים בזמנינו אשר יתהללו במתת שוא כי יש לאל ידם לפרש דברי המשנה מה שלא מצאו אנשי חיל ידיהם', ובהמשך מביא את כל הערתו הנ"ל, בהשמטת הציון הנ"ל לגמ' בב"מ!

מעתה מובנת תמיהת הרב ארנטרוי, שכן לעיניו כנראה היו דבריו באותה הסכמה, ממנה אכן מתבקשת אותה השערה כי ההתנגדות היתה מאחר שפירוש זה הובא ע"י המשכילים, שכן כאן הוא מפרש יותר שמדובר ב'מתחכמים בזמנינו שיתהללו במתת שוא' וכו', זה ודאי לא נסוב אודות הגאון האמיתי ר' מנשה מאיליא.

נוטר הכרמים

הרב ארנטרוי באותו מאמר מביא שכפירוש זה מבואר גם בחידושי הר"ן בשם הר' יהונתן ז"ל, ספר זה שנדפס לראשונה בוורשא בשנת תרכ"ב, כנראה לא היו למראה עיני הגרי"ש שנפטר בשנת תרל"ה. ובאמת כך מפורש ממש גם בפירוש רבינו יהונתן מלוניל שם, במאירי ובחי' הריטב"א מכת"י.

דיון ארוך על עצם הפירוש בהמשך דברי הרב כהנא שם, שם גם מביא שפירוש זה נדפס לראשונה בשמו של ר' מנשה בספר 'בן פורת' מאת מרדכי פלונגיאן שי"ל בווילנא תרי"ח, ושם הובא עוד כי הרב ר' בצלאל עליאשבערג ז"ל מאיוועזניץ חזק בדברים מן הירושלמי שם בשבת שמפרש דברי המשנה, ופריך מאי טעמא, ומתרץ מה שהפטם מותיר הרעי אוכל. וכן מוסיף לציין כי הפירוש בדברי הירושלמי מובא כבר בתנא תוספאה ב'מנחת ביכורים', אלא שהג"מ שמואל אביגדור מוסיף הסתייגות: וזה הפירוש נכון מאוד במשנה לולא דברי המפרשים אשר מפיהם אנו חיים, וכן שמעתי.

[עיקר הפירוש שרעי זהו שור מופיע גם ביפה עינים על אתר, אלא שמפרש דין המשנה באופן אחר, יעו"ש].

נוטר הכרמים

על מה שתמך המו"ל את דבריו במהר"ץ חיות יש להעיר, כי כפי הנראה יחסו של השואל ומשיב למהר"ץ חיות הוא מורכב ביותר. עמד על כך באריכות מאיר הרשקוביץ בספר מהר"ץ חיות – תולדות רצ"ה חיות ומשנתו עמ' תמה ואילך.

בשו"ת שו"מ חמישאה יוסף דעת סי' כו כותב: והנה כעת ראיתי בהגהות שנד' בש"ס החדש בווין לאחד מהמשכילים שכתב לתמוה שבשו"ע מבואר דבשדה זו לא קנה, ומשמע דבשדה סתם קנה, ובאמת לדידן דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אף בשדה סתם מהראוי שלא יקנה וכו', והגרי"ש האריך לסתור הדברים, ומוסיף: ובאמת כי כפי הנראה כל הגהותיו עשה אך למען התפאר כי עשה הגהות, ולא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו, כי יש בהם דברים פשוטים ומאסף כל אחרונים, הלזה יקרא הגהות על הש"ס, ויש מהם דברים מהבילים, וכל איש הישר בעיניו יעשה, ה' ירחם עלינו, וראיתי בב"מ בדף ג, תמה למה הקדים דברי רבי לדברי רשב"ג אביו, ותמה אני על בקיאותו הנפלא עפ"י תחבולות, ולמה לא נזכר בדברי התוס' דף ד' שהזכירו זאת.

כל העקבות מובילים את הגהות מהרצ"ה, אשר בהרבה מתשובותיו משתקף אליו יחס של כבוד ואף בהספדו עליו המובא בספרו דברי שאול ח"א על ברכות הפליג בשבחו, ואף אמר כי שבע החכמות כולן יכולות להועיל ללימוד התורה, והן שבעת הנרות המאירים אל מול המנורה הטהורה.

נוטר הכרמים

מעניין עוד לציין, כי בספרו מנחת יהודה מביא ר' יודל אפשטיין פירוש זה בשם הרד"ל ששמע ממנו בשנת תק"פ, וכבר העיר פרופ' הרב שרגא אברמסון במאמרו על ספר מנחת יהודה ב'סיני', כי כנראה הרד"ל שמע זאת מר' מנשה מאליא שהיה ידידו, ונפ' בכ"ז מנ"א תקצ"א.

עשוי לנחת

זכורני שראיתי בענין הנ"ל במאמר מקיף על רבי מנשה מאיליא שהופיע באחד מכרכי ישורון, ואיני זוכר ממתי, אולי מישהו יעלהו לכאן

הוגה ומעיין

יישר כח על הדברים המעניינים!

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » א' יוני 29, 2014 12:51 am

עשוי לנחת כתב:זכורני שראיתי בענין הנ"ל במאמר מקיף על רבי מנשה מאיליא שהופיע באחד מכרכי ישורון, ואיני זוכר ממתי, אולי מישהו יעלהו לכאן

אולי יואילו חכמי המקום להעלות כאן פרטים מתולדותיו של רבי מנשה מאיליא עבור מי שאינו יודע במי מדובר?

מה שנכון נכון

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=723
http://hebrewbooks.org/21480
http://hebrewbooks.org/21377

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' יוני 29, 2014 2:24 am

נטיעות כתב: אולי יואילו חכמי המקום להעלות כאן פרטים מתולדותיו של רבי מנשה מאיליא עבור מי שאינו יודע במי מדובר?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' דצמבר 28, 2014 3:19 am

במס' ר"ה דף יז. מביא הרש"ש פירוש יקר על דברי הגמ' "ואני שמעתי מפי ש"ב הגאון המפורסם מו"ה מנשה מאילייא זצ"ל וכו"

האם ידוע על קירבות המשפחה בין רבי מנשה מאילייא להרש"ש?

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » א' דצמבר 28, 2014 2:10 pm

הוגה ומעיין

הוא בדף יז.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' דצמבר 28, 2014 2:24 pm

הוגה ומעיין כתב:הוא בדף יז.

טעות מקלדת, תיקנתי, ונזכה כולנו לתיקוני הנפש ואז נזכה להתיקון עולם במלכות שד-י.

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » א' דצמבר 28, 2014 2:25 pm

מיללער כתב:במס' ר"ה דף יז. מביא הרש"ש פירוש יקר על דברי הגמ' "ואני שמעתי מפי ש"ב הגאון המפורסם מו"ה מנשה מאילייא זצ"ל וכו"

האם ידוע על קירבות המשפחה בין רבי מנשה מאילייא להרש"ש?

על זיקת ר' מתתיהו שטרשון לר' מנשה מאיליה , ראו : הרכבי , רבי שמואל שטרשון , עמ' ט , הערה : 14 "עודנו ילד הפליא את ר' מנשה מאיליא וה יצחק מוואלאז'ין ( קרוביו ) ואת זקני ווילנא בסדר משנתו ;" ... אונטוקולסקי , אבל : "עודנו נער התנוסס בו כשרון נפלא , והגאון מנשה מאיליא חזה לו גדולות ונצורות . "

מתוך: ה. הגר"א, "אבי ביקורת התלמוד"
בתוך:'פשוטה של משנה' : עיונים בחקר ספרות חז"ל בעת החדשה > 'פשוטה של משנה' עיונים בחקר ספרות חז"ל בעת החדשה > פרק שני: ליטא ומחוזותיה > 1. לגלגוליה של מסורת מבית מדרשו של הגר"א, או: פשט ודרש במשנה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' דצמבר 29, 2014 2:43 am

בקרו טלה כתב:מכתב הפנ"מ על ר"מ מאילייא

המכתב שהעלית חסר, הנה המכתב המלא.

: מכתב.png (422.31 KiB) נצפה 6024 פעמים

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' דצמבר 11, 2016 6:27 am

יש"כ הרב נוטר - קיימתי על ידך שלך לחמך על המים לאחר ימים רבים תקחנו. בזמנו רשמתי בשמך ציוני מ"מ שהעלית כאן בגליון ס' מגדים חדשים עמ"ס שבת שלי. והנה היום עיינתי קצת בסוגיא תוך כדי עיון בספר חקר ועיון הנ"ל ונזכרתי שראיתי אריכות בזה אבל לא זכרתי היכן. והנה פתחתי ס' מגדים חדשים לראות מה הוא אומר בזה ופתאום ראיתי הכל כשולחן ערוך לפני. תשו"ח לך!

היות ואי אפשר לבית המדרש בלא חידוש אזכיר נקודה אחת בקשר לסוגיא הנידונה, והיא: בס' מגדים חדשים וכן בהערות העורכים לפיה"מ מהד' מכון המאו"ר נמנה רבנו פרחיה ב"ר נסים על צד המפרשים 'רעי' מלשון 'מרעה' בניגוד לפירוש רש"י והרמב"ם המפרשים אותו כמשמעו הנפוץ יותר. ואמנת תמהתי ע"ז שכן כידוע רבנו פרחיה היה מחותנו ומבני מדרשו הקרובים של הרמב"ם, וכל פירושו מבוסס על דברי הרמב"ם ושיטתו, וא"כ אפוא איך יעלה על הדעת שהוא יפרש אחרת מרבו הגדול בשתיקה מבלי להעיר על השינוי. החלטתי לראות הדברים במקורם, וראיתי כי באמת אין שום הכרח לקביעתם זאת. וז"ל פי' רבנו פרחיה:

דע ששני פנים יש למשנה זו, שור העומד לפיטום התיר ת"ק לעקור כל מאכלו מלפניו כדי שלא יקוץ בו, ושור שאינו עומד לפיטום, מסלקין מה שנשאר ממאכלו לצדי האבוס כדי שלא יתלכלך ויפסד מאכילתו.

בהערות המהדירים שם ביארו שדעתו כדעת הראשונים שפירשו ש'רעי' הוא לשון בהמה של מרעה, וכתבו שהוא שלא כרש"י ורמב"ם. נדמה כי מה שהניעם לכך הוא שהתמקדו על מה שהבחין רבנו פרחיה בין בהמה העמודת לפיטום לבהמה שאינה עומדת לפיטום, וזה הובילם מיד לחשוב שהוא מפרש ש'הרעי' היינו בהמה אחרת מ'הפטם'.

ואמנם כד דייקת שפיר תווכח שאין כל הרכח לזה. הרי מה שביאר רבנו פרחיה שמדובר בשתי בהמות היינו מפני שלדעתו 'גורפים' היינו עקירת האוכל לגמרי, בניגוד לסילוק לצדדין שבסיפא. וזה דלא כמשמעות לשון רש"י שכנראה פירש ש'גורפים' היינו הוצאת העפרורית מתוך האוכל. ואמנם כצפוי דברי הרמב"ם בהל' שבת מטים כפירוש רבנו פרחיה ולא כרש"י (וכן ביארו המהדירים שם).

מכיון שכן מוכרחים הם לפרש שהמשנה מדברת על שתי סוגי בהמות, א - עומדת לפיטום שיכולים לעקור המאכל לגמרי, ב- אינה עומדת לפיטום שרק יכולים לסלק לצדדין. משכך, אין כל הכרח לפרש שהמילים "שור שאינו עומד לפיטום" שבפי' רבנו פרחיה הם תרגומם של 'הרעי', וכך יכולים הם להיות הוספה על לשון העברי, והם נצרכים לפירוש המשנה לדעתו בדיוק כמו שהם נצרכים לדעת הרמב"ם, ובא זה לימד על זה. ואם כבר, יותר נראה לומר שהמילים "כדי שלא יתלכלך ויפסד מאכילתו" הם תרגומם של 'הרעי', וא"כ דברי הרב ודברי התלמיד עולים בקנה אחד לגמרי.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' דצמבר 11, 2016 8:06 am

ומקור ר"ח מהירו' על אתר כמש"כ הריטב"א.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 11, 2016 11:15 am

בספר הגאון מלובלין על התורת חסד, מאת הרב י חננאל (שם בדוי כמובן), מסופר שם על ר' מאלייא שהיה תלמיד הגר"א והלך ללמוד אצל אדמור בעה"ת, ועוד אגדות כיו"ב מהסוג הזול ביותר. עכ"פ, כתוב שם שחריפותו של ר' מנשה נודעה למשגב ויש חותם ממנה בספרי חכמי הדורות. כדוגמא לכך הוא מביא את הציטוטים הידועים ממקור ברוך ועוד. מה שתפס את עיני הטרוטה הוא ציון לשני מקומות בהם נזכר ר' מנשה בפירוש של רי"א קומראנער מעשה אורג למשניות. ובכן אחר העיון ציטוט אחד, כל שיש בו שאחרי הרצאת דברים מסיים רי"א: ומה שיש בא"ר (=אליה רבה) אינו מהגר"א אלא מתלמידו הר"מ. מלבד שאין פה עדות לכלום גם לא ברור מנין לכותב שמ"ם ממנשה ולא ממנחם. הציון השני הוא למשנה שאינה קיימת כלל! מעניין מאיפה הגיע הכותב לכל זה.

ערער בערבה

איש_ספר כתב:ובכן אחר העיון ציטוט אחד, כל שיש בו שאחרי הרצאת דברים מסיים רי"א: ומה שיש בא"ר (=אליה רבה) אינו מהגר"א אלא מתלמידו הר"מ. מלבד שאין פה עדות לכלום גם לא ברור מנין לכותב שמ"ם ממנשה ולא ממנחם.

לא פשוט שהכוונה לר' מאיר מוילנא שכתב את החיבור אליה רבה על טהרות?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 11, 2016 12:22 pm

צודק לגמרי.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' דצמבר 11, 2016 1:24 pm

פרי יהושע כתב:ומקור ר"ח מהירו' על אתר כמש"כ הריטב"א.

כ"כ כל המדברים בנושא, ואמנם לאור מש"כ בהודעתי למעלה, קרוב בעיני מאוד שעכ"פ לדעת הרמב"ם גם רבנו חננאל פירש כרש"י שהרי לא ביאר ר"ח להדיא ש'רעי' היינו שאר בהמות, רק חילק וכתב 'גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדים כו' - פי' גורפין המאכל של בהמה מלפני הפטם, ומאכל שאר בהמות מסלקין לצדדין'. והואיל וכאמור הרמב"ם ודעימיה הסוברים שמעשה הגריפה הוא בגוף המאכל מוכרחים לפרש סיפא דמתני' בבהמה שאינה עומדת לפיטום, א"כ רבנו חננאל שפירש 'גורפין המאכל' הרי הוא כמותם, ושוב אין בדברי רבנו חננאל שום הוכחה לומר ש'ומאכל שאר בהמות' הוא פירושו של 'הרעי', די"ל שמילים אלו הם פירוש המשנה בכללותה, ואת המילים 'מפני הרעי' לא ביאר ר"ח כלל (אולי לרוב פשיטותם). באמת ה"נ מסתברא, דכמה מן הדוחק יש לומר שעזב הרמב"ם פירוש ר"ח ונקט כפירוש רש"י, שזה מקרה נדיר יחסית כידוע.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' דצמבר 01, 2022 10:56 am

נוטר הכרמים כתב:במשניות שבת פרק כ' משנה ד: גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי. רש"י (קמ,ב) מפרש: שור שמפטמין אותו גורפין אבוס שלפניו בשבת לתת לתוכו התבן והשעורים ולא יתערב בהן עפרורית ויקוץ במאכלו, ומסלקין תבן שלפניו לצדדין כשהוא רב, כדי שלא ידרסנו ברעי.
בהגהות הגאון ר' יוסף שאול נאטהאנזאהן בעל שואל ומשיב למשניות דפוס וילנא בשם 'בית שאול' כתב בזה"ל: עי' רמב"ם ורע"ב ורש"י וכל הפוסקים דפירשו דרעי היינו צפיעי בקר, ושמעתי מהמתחכמים אומרים שרעי הוא ע"ש המקרא (מלכים א,ה) עשרה בקר מריעים ועשרים בקר רעי, והבל יפצה פיהם דמלבד שלא מצינו במשנה שמשתמש בלשון רעי,

ראה עוד מה שכתב בענין זה בקובץ תורני "אור הגנוז" (ברדא), גליון ז', עמ' צ"ב
https://tablet.otzar.org/#/book/159996/ ... /0/end/0/c

פורום אוצר החכמה

על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

ר' מנשה מאיליא בספרי חכמי הדורות

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

Re: על מה יצא הקצף? – פירוש ופשרו

מי מחובר