הודעהעל ידי ושא_נס » א' אוקטובר 02, 2022 12:58 am
הגאון ר' צבי הירש חיות זצ"ל אם השתמש בדפוס וינה ת"ר-תר"ט, היה זה רק בשנותיו האחרונות, כל כרך וכרך לכשיצא מבית הדפוס נשלח אליו, ושמא מאותו הזמן ואילך הגה בעיקר במהדורת ש"ס זו. אך ודאי שאת עיקר כתיבותיו לא כתב על פי דפוס וינה הנ"ל.
רצה"ח עצמו נולד בשנת תקס"ו, וברור שהוא למד תלמוד עוד בשלשים וארבע שנותיו הראשונות, וסביר שגם את הגהותיו הוא כתב על פי איזה דפוס שנדפס קודם לדפוס וינה ת"ר-תר"ט.
מכיון שהיה לפניו ש"ס עם הגהות ר' ישעיה ברלין, האפשרויות מצטמצמות למדי.
על דרך השלילה: לא סביר לחלוטין כי היו לפניו שני דפוסי סלאוויטא הרחוקה מהאימפריה הרוסית, וכמו כן לא סביר כי היה לפניו דפוס קאפוסט.
כמו כן פחות סביר כי היו לפני דפוסי דיהרנפורט, אך אין זה מופקע ומשולל הגיון.
דפוס פראג - אפשרי אך פחות סביר לענ"ד. אם מזכיר באיזה מקום הגהות ר' בצלאל רנשבורג והגהות ר' יחזקאל לנדא, הרי כי הכיר דפוס זה.
דפוס ווילנא קדמאה - סבירות אפסית. מסופקני אם הוא בכלל שמע שסיימו להדפיס אותו. למרות שאמורה היתה להיות לש"ס הזה איזו נוכחות גליציאנית לפחות בלעמבערג בשנים קדמוניות.
(מסתבר כי באיזה שלב הוא נחשף לדפוס טשערנאוויץ, מן הסתם הוא התפעל ממנו. ברור לי שהוא התפעל ממנו יותר מדפוס וינה עצמה שעם הגהותיו).
עוד יש כמה מסכתות וספיחיהן שאני מדלג עליהן פה.
סביר למדי כי עד שנת ת"ר עיקר לימודו היה בדפוס וינה של אנטאן שמיד מהשנים תקס"ו-תקע"א, ושמא ושמא גם הדפסתו של אנטאן שמיד מהשנים תק"ץ-תקצ"ד.
אם בכתיבותיו הגאון רצה"ח מתייחס גם להגהות הגר"א לתלמוד (באיזה מסכתות כן ובאיזה לא? ה"כן" הוא ברור והשאלה היא רק איפה, ה"לא" הוא במקומות בהם יש כביכול הגהות הגר"א שלא ראה על אתר), וביותר להגהות ר' וואלף באסקאוויץ או להגהות הלבוש עם הגהות בעלי מפרשי הים - הדבר יכול לסייע יותר להבין מה היה לפניו.
(שמא ושמא בנערותו המוקדמת ואולי גם בשנים מאחורות באקראי עוד למד במסכתות הישנות יחסית מדפוסי המדינות שנקראו לימים גרמניה או יתר דפוסי אירופה המערבית. אם יש מקומות בהגהותיו לתלמוד שהוא מכוון לר' ישעיה ברלין על אתר, אפשר לסנגר עליו שאותן ההגהות נכתבו כשהיה לפניו דפוסי תלמוד מוקדמים טרם הפציע אורן של הגהות ר' ישעיה ברלין).
זאלקווא עירו של הגאון מהרצ"ח זצ"ל בגליציה, היתה תחת בית המלוכה האוסטרי, וקרוב לודאי כי בספרי התלמוד באותן שנים נשענו בכל גליציה בעיקר על דפוסי וינה.
לאחרונה נמכרה מסכת סוכה דומני עם הגהות הגאון מהר"מ סופר זצ"ל מפ"ב, והיא מדפוסי וינה. ועוד כמה וכמה מסכתות יש מדפוסי וינה עם הגהות חכמי המדינות הנ"ל (בשנים מאוחרות יותר התלמודים של דפוסי לעמבערג כבשו את גליציה, ולא ראו בהם כל צורך לספח את הגהותיו של רצה"ח לתלמוד. הפעם השנית בה נדפסו הגהותיו לתלמוד הוא במהדורת התלמוד שנדפסה בווילנא בשנת תר"ם-תרמ"ו).
לו כבודו יתן מקום מדוייק שהביאו אל הענין, אנסה בעזר משדי לבדוק הדברים בשרשם.
נערך לאחרונה על ידי
ושא_נס ב א' אוקטובר 02, 2022 1:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.