עניני מעין החתימה

[עושה חדשות]

האם יש ספר או מאמר ארוך המוקדש לברר את ענין "מעין החתימה סמוך לחתימה" על כל גדריו והלכותיו, או שאין ברירה אלא להמתין עד שיגיעו לזה באנצ"ת.

[עזריאל ברגר]

איני מכיר.
האם אין בא"ת בערך ברכה?

[עזריאל ברגר]

וכמנהג המקום, שמקפידים לבלי להותיר גיליון (וירטואלי) חלק - אעיר ששמתי לב לכך, שגם בשבת וגם בשלשת הרגלים אנו מסיימים את הברכה האמצעית בבקשה שינחילנו ה' את הימים האלו וכו', והמילים האחרונות הן: ישראל מקדשי שמך, בא"י מקדש השבת /ו/ישראל והזמנים.
כלומר: סיום הברכה הוא במה שאנו מקדשים את שמו, והחתימה היא במה שהוא מקדש את השבת ו/או אותנו ואת הזמנים.

רק בראש חודש מדברים ב"מעין החתימה" על מה שהקב"ה מקדש אותנו ואת ראשי החדשים, באמרנו "כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות" - קדושתנו, "וחוקי ראשי חדשים להם קבעת" - קדושת ר"ח.

זוהי לא ממש קושיא (כי מובן לכל מביני-מדע שיש קשר חזק בין "את ה' האמרת היום" לבין "וה' האמירך היום", וכמבואר בגמרא ברכות לגבי תפילין דמארי עלמא לעומת תפילין שלנו), אבל זה מעניין מאוד, ובפרט יש להבין את טעם החילוק בין שבת וג' הרגלים לבין ר"ח (בין אם חל בחול או בשבת - עכ"פ לנוסחנו (חב"ד)).

בר"ה ויוה"כ אכן (עכ"פ לנוסחנו) מסיימים (בענין קרוב ל)מעין החתימה - בר"ה מסיימים "כי אתה אלקים אמת ודברך [מלכנו] אמת וקיים לעד, בא"י מלך על כל הארץ" וכו', וביוה"כ מסיימים "כי אתה סלחן לישראל ... ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח, בא"י מלך מוחל וסולח" וכו' - בשניהם הן בסמוך לחתימה והן בחתימה מדובר על מלכותו יתברך.

[לוצאטי]

עמ' 23 ואילך

[עזריאל ברגר]

עמ' 23 ואילך

יישר כח.
ושם בהערה 62 עסק בקצרה בענין ברכה אמצעית של שבת וג' הרגלים, וש"נ.

[עושה חדשות]

עמ' 23 ואילך

יישר כח. ושם בהערה 62 עסק בקצרה בענין ברכה אמצעית של שבת וג' הרגלים, וש"נ.

הסיומת של מקדשי שמך בסמוך לחתימה של מקדש השבת אכן נידונה הרבה בפוסקים, וראה בתורת חיים חולין כו: שהעיר כעין דבריך לעיל "דלא איירי חתימה בקדושת השם אלא בקדושת השבת".

רצוני לברר, מהו גדרו של 'מעין', האם צריך זהות בתוכן הענין או במילים ובסגנון או את שני הדברים יחד, והאם יתכן שקירבה לשונית מספיקה לזה למרות שיש הבדל מהותי בתוכן. (לכאו' זוהי פלוג' הגאונים על הוספת הפיסקה "אור חדש על ציון תאיר" בסמוך לחתימת יוצר המאורות). מסתמא יש לזה הרבה דוגמאות מפורשות או אולי אפילו דיון בפוסקים, לכן חיפשתי אם מישהו כבר טרח לסכם את הנושא.

[עושה חדשות]

האם בכל הנוסחאות העתיקות מן הגניזה וכן בפיוטים קדומים וכד' יש הקפדה גמורה לחתום את הברכה מעין החתימה סמוך לחתימה, או שיש יוצאים מן הכלל?

[עושה חדשות]

האם בכל הנוסחאות העתיקות מן הגניזה וכן בפיוטים קדומים וכד' יש הקפדה גמורה לחתום את הברכה מעין החתימה סמוך לחתימה, או שיש יוצאים מן הכלל?

כעת ראיתי מש"כ פליישר;

אלא אם כן משובש.png (69.14 KiB) נצפה 872 פעמים

[עושה חדשות]

יל"ע בקרובות שנכתבו ע"פ הנוסח החותם את ברכת העבודה ב"אותך לבדך ביראה נעבוד", והועתקו לנוסחתינו בחתימת "מחזיר שכינתו לציון", מה לגבי הדין של מעין החתימה. (והרי באמירת 'ותערב' נוהגים לשנות הנוסח מה"ט ולהקדים 'ושם נעבדך' ל'ותחזינה').


כגון זה -

עבודת ישראל פורים.png (75.28 KiB) נצפה 731 פעמים

[זיז שדי]

עמ' 23 ואילך

יישר כח. ושם בהערה 62 עסק בקצרה בענין ברכה אמצעית של שבת וג' הרגלים, וש"נ.

הסיומת של מקדשי שמך בסמוך לחתימה של מקדש השבת אכן נידונה הרבה בפוסקים, וראה בתורת חיים חולין כו: שהעיר כעין דבריך לעיל "דלא איירי חתימה בקדושת השם אלא בקדושת השבת".

רצוני לברר, מהו גדרו של 'מעין', האם צריך זהות בתוכן הענין או במילים ובסגנון או את שני הדברים יחד, והאם יתכן שקירבה לשונית מספיקה לזה למרות שיש הבדל מהותי בתוכן. (לכאו' זוהי פלוג' הגאונים על הוספת הפיסקה "אור חדש על ציון תאיר" בסמוך לחתימת יוצר המאורות). מסתמא יש לזה הרבה דוגמאות מפורשות או אולי אפילו דיון בפוסקים, לכן חיפשתי אם מישהו כבר טרח לסכם את הנושא.

בספר שרשי מנהג אשכנז האריך בזה הרב"ה הרבה על נוסח עתיק "וישמחו בך ישראל אוהבי שמיך, עיי"ש

[עושה חדשות]

וידר כותב אחרת על מנהג אר"י, אבל אינו מציין שום מקור.

התגבשות 616.png (41.52 KiB) נצפה 392 פעמים

[החוזר]

בעקבות הנאמר כאן חשבתי שיש (לפחות) שלושה סוגי סמוך לחתימה מעין החתימה:
1. פסוק שתוכנו עניין הברכה (כפי שהעיר יפה ר' משה שוחט במאמרו במכילתא).
2. "כי אתה ...".
3. בקשה שהיא תמצית הברכה ("ותחזינה עינינו בשובך לציון", למשל).

העתקתי מכאן
viewtopic.php?p=788623&sid=f0b2d27ac0a1979d804f036904548a0c#p788623