למה יש "איסור" לשים סימן שאלה בספר תורני?

[יוסף אומץ1]

למה בביאורים, ספרים תורניים, קונטרסים, יש מעין "איסור דאורייתא" להשתמש בסימן שאלה,
אני עוד יכול להבין למה לא נוהגים להשתמש בסימן קריאה, אך למה יגרע חלקו של סימן השאלה? שעוזר להבנה...
לשים פסיק במקום סימן ש/אלה זו פשוט טעות לענ"ד ולפעמים אף מטעה את הלומד.
למה הרבה נוהגים להימנע מלשים סימן ??

[ישיבה מאן דהו]

viewtopic.php?f=17&t=13385
וראה שם שם

[תרשישי]

ראוי ג"כ להוסיף ולשאול מה המקור ומהיכן מגיע ה'סימן השאלה', וממתי התחילו להשתמש בזה.

[ישיבה מאן דהו]

ראוי ג"כ להוסיף ולשאול מה המקור ומהיכן מגיע ה'סימן השאלה', וממתי התחילו להשתמש בזה.

viewtopic.php?f=7&t=38278
ראה שם שם ובעיקר בהפניות למאמרי סיני תוראן.

[תרשישי]

ישר כח, וקודם שאני אעיין שם, לענ"ד כל ענין זה של לא להשתמש בסימני קריאה ושאלה וכדו' הכל נובע מזה שלא היה זה נהוג בספרי הקודש בשנים עברו, ולא רצו לשנות, בבחינת חדש אסור מן התורה.

[כשתילי זיתים]

סוגריים כבר נהוג כמה מאות שנים, ובספרי גדולי האחרונים, מעניין אם מישהו יודע מתי זה התחיל.

[קמנו ונתעודד]

א. התשובה הפשוטה היא שזה תלוי איזו אווירה אתה רוצה ליצור. אם תכתוב בשני טורים בכתב רש"י בלישנא דרבנן תקבל אווירה אחת, אם תכתוב בשפה תנכית בגופן וילנה תקבל אווירה אחרת. כך יצא.
ב. יש משהו בסימן שאלה שעוצר את שטף הקריאה ותוקע. דוגמה:
תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלוש מאי טעמא דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה
לעומת:
תָּנוּ רַבָּנַן:
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה,
דִּבְרֵי רִבִּי.
רִבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי נָתָן?
דִּכְתִיב:
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה,
רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".

[בגולה]

ראו גם שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: בשערי הדפוס, עמ' 414-426
הוא מזכיר דברי ר' אברהם משער אריה, והאריך בענין.

[במסתרים]

סוגריים כבר נהוג כמה מאות שנים, ובספרי גדולי האחרונים, מעניין אם מישהו יודע מתי זה התחיל.

viewtopic.php?p=530551#p530551

[יוסף אומץ1]

ראו גם שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: בשערי הדפוס, עמ' 414-426
הוא מזכיר דברי ר' אברהם משער אריה, והאריך בענין.

אפשר צילום??

[ישיבה מאן דהו]

סוגריים כבר נהוג כמה מאות שנים, ובספרי גדולי האחרונים, מעניין אם מישהו יודע מתי זה התחיל.

כאמור, ראה במצורף.

[יוסף אומץ1]

א. התשובה הפשוטה היא שזה תלוי איזו אווירה אתה רוצה ליצור. אם תכתוב בשני טורים בכתב רש"י בלישנא דרבנן תקבל אווירה אחת, אם תכתוב בשפה תנכית בגופן וילנה תקבל אווירה אחרת. כך יצא.
ב. יש משהו בסימן שאלה שעוצר את שטף הקריאה ותוקע. דוגמה:
תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלוש מאי טעמא דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה
לעומת:
תָּנוּ רַבָּנַן:
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה,
דִּבְרֵי רִבִּי.
רִבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי נָתָן?
דִּכְתִיב:
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה,
רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".

אני מדבר מנוקד מלכתחילה, למשל משניות מנוקדות ומפוסקות. (לא בסגנון של משנה סדורה)

[יוסף אומץ1]

א. התשובה הפשוטה היא שזה תלוי איזו אווירה אתה רוצה ליצור. אם תכתוב בשני טורים בכתב רש"י בלישנא דרבנן תקבל אווירה אחת, אם תכתוב בשפה תנכית בגופן וילנה תקבל אווירה אחרת. כך יצא.
ב. יש משהו בסימן שאלה שעוצר את שטף הקריאה ותוקע. דוגמה:
תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלוש מאי טעמא דרבי נתן דכתיב ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה
לעומת:
תָּנוּ רַבָּנַן:
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה,
דִּבְרֵי רִבִּי.
רִבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי נָתָן?
דִּכְתִיב:
"וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה,
רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".

אפשר לכתוב כך:
תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה, דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ.
מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי נָתָן? דִּכְתִיב: "וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה"

[איש_ספר]

בסוף לב העברי לרעי"ש, ח"א לבוב תרל"ד

לב העיברי.2.jpg (373.26 KiB) נצפה 999 פעמים

[האמת אדרוש]

בשו״ת רשב״ן לרש״צ שיק הוא משתמש הרבה בסימן שאלה וכדומה.

[ושא_נס]

רק להעיר שבספר היד לרמב"ם ז"ל דפוס אמשטרדם תס"ב, קיימים סימני שאלה בעיקר דברי הרמב"ם. מן הסתם הם הושמטו כבר בדפוס יעסניץ הבא אחריו.
שמא כבר עמדו על זה במראי מקומות שניתנו פה לעיל, ולא עיינתי בהם עתה.

[אליסף]

רבינו יחזקאל אברמסקי מיוחד בזה שהשתמש בסימני שאלה

[באמונתו]

הנהגת מרן הגאון ר"ח קניבסקי זצ"ל, עיין: viewtopic.php?f=19&t=59055&start=760#p755011