חיים סופר כתב:הגאון הנודע ר' משה רבקש בעמח"ס באר הגולה על השו"ע חיבר ספר כלי גולה על משניות וכמו שהזכיר פעמים מספר בספרו באר הגולה
וכן נזכר ספר זה בשם הגדולים להחיד"א, ובשה"ג הנדמ"ח ע"י המאור ציינו בהערות שיליים כי משמע בקובץ יגדיל תורה חלק יב שישנו להכת"י בעולם
וונדרבר כתב:הוא בקובץ יגדיל תורה (סלוצק) שנה ב׳ קונטרס י״ב, [שנת תר"ע?], דף ס"ז ע"ב (עמ׳ 134)
לולא דמיסתפינא היה מקום לומר שהסיפור קצת חשוד,
ויתכן שהכותב ב"יגדיל תורה" בדה מלבו שראה את ס' כלי גולה, כי הכותב שם מחפש ביאור לדברי התוס' בזבחים, ומוצא בדיוק שני ספרים שאף אחד בעולם לא יודע על קיומם: ס' "כלי גולה" הנ"ל מבעל באר הגולה, ובאור רבי אברהם בן רבינו התוי"ט על הירושלמי.
א] כלי גולה.
המקום היחיד כמעט שנזכר ס' כלי הגולה, הוא בדברי הסיום של בעל באר הגולה שכתב בסוף שו"ע חו"מ אמשרדם תכ"א-תכ"ד: "...הוא יזכני לגמור "כללי ההוראה" ...
גם לגמור פירוש המשנה כולה, הסכמת ההלכה מפרשת ומגלה,
קראתי שמו "כלי הגולה", והוא מאסף מכל הפירושי' ואחרון".
[וראה מהדורת וינה תק"ע שהדפיסו את דבריו בתחילת חו"מ]
https://tablet.otzar.org/#/book/150085/ ... /0/end/0/c[ס' כלי גולה נזכר גם בתוך באר הגולה יו"ד, סי' רכ"ח סעיף כ' ס"ק נ', וסי' רצ"ו סעיף כ' ס"ק מ"ג].
וראה קריה נאמנה (פין) עמ' 99 שכתב שנראה מצוואת בעל באר הגולה
שלא הספיק לגמור הספרים האלה כראוי להוציאם לאור.
ב] ביאור רבי אברהם בן התוי"ט.
המקום היחיד שנזכר ביאור הירושלמי של רבי אברהם בן התוי"ט, הוא בתוס' יו"ט סוטה פ"ט סוף משנה א' שכתב: "
ובני מהר"ר אברהם שיחי' מחבר פי' לירושלמי הראה לי דבירושלמי ...".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr בעל התוי"ט מזכיר בספרו כמה פעמים את בנו האלוף רבי אברהם, ראה רשימה של שמונה מקומות בתוי"ט, שהובאה בסוף
"מגילת איבה" (וילנא תר"מ), בתולדות בעל תוי"ט דף כ"ט ע"א הערה י"ח.
וראה "עלי תמר" על הירושלמי, בהקדמת זרעים, עמ' 12 אות ג', שמשער שרבי אברהם בן התויו"ט
התחיל לחבר פירוש על הירושלמי אבל לא גמר על כל הירושלמי, עיי"ש.
לסיכום, מדובר בשני ספרים שאף אחד לא ראה ולא שמע עליהם, מחוץ לאיזכורים הבודדים הנ"ל, ויש מקום לשער שכתיבתם לא נגמרה. ותמוה מאד שהכותב ב"יגדיל תורה" מתעלם לגמרי מהנדירות שלהם, ואינו משתבח בעצם המציאה של הספרים, ואינו כותב אם מדובר בכת"י או בדפוס, ואינו מציין היכן הוא ראה אותם.
[העורך של "יגדיל תורה"
בשנה ב' קונטרס ט"ז דף צ"ב ע"ב, מעיר בסוף דבריו במילים ספורות שהספרים הנ"ל לא נמצאים אצל כל הכותבים].
ולא אתפלא אם יתברר שהכל עורבא פרח, והוא בדה מלבו את העובדה שראה את שני הספרים האלו, ולא היו דברים מעולם.
כל זה מבלי להכנס לדברים שכתב בשמם, ומבלי לבדוק אם הדברים מסתברים או לא.
לא ידוע מה טיבו של הכותב הנ"ל, אם היה בר סמכא. וראה בעיתון
המליץ מיום ז' חשון תרמ"ט (12-10-1888) מס' 210, עמ' 7, [4015], במדור דקדוקי סופרים, שיש מאמר בחתימת: יהושע פאלק (ב"ר ישראל) אבעשהאויז מחאלאפעניץ, חונה פה צאשניק (פ. וויטעבסק), וכנראה הוא הוא. [במאמר ההוא, הוא לועג לבעל שואל ומשיב וגיסו שכאילו לא הבינו פשט נכון בגמרא שבת קמ:, לעומת אחד המשכילים שכיוון לדברי רבינו חננאל, עיי"ש].