"סדר עבודת ישראל"/סידור התפילה

[היא שיחתי]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13402&
לר' יצחק זליגמן בער, לפי התמונה הוא נראה די לפי ה"מודע"
http://commons.wikimedia.org/wiki/Categ ... uselang=he
מי ומה היה יהודי זה? לפי הסידור נראה ת"ח גדול

ושאלה אחרת שבעקבותיה הגעתי לסידור זה
האם סידור זה הוא העבודה המקיפה ביותר להשוואת נוסחאות הסידור השונות?
האם יש סידור הכולל בתוכו השוואות לסידורי הגאונים והגניזה?
איזה עוד סידורים עם השוואות ישנם?

[חכם באשי]

ר' יצחק בער היה יהודי שומר תורה ומצוות ותלמיד חכם, אבל 'יקה'. ודוק.
בסידורו הוא בא להקים בעיקר את נוסח אשכנז.

[חכם באשי]

למיטב ידיעתי, אין סידור המסכם את נוסחאות הגאונים והגניזה, צריכים עדיין לעבוד 'כמו פעם', ולבדוק במחקריהם של וידר, פליישר, אסף, מאן ועוד.

[נטורי קרתא]

http://www.academy.ac.il/

מפעל התפילה הוקם בשנת 2003 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מטרתו לרכז במאגר ממוחשב את כל העדויות הטקסטואליות של התפילה היהודית לתקופותיה ולמנהגותיה ולמיינן לפי קריטריונים מדעיים. המאגר יבנה מצע טקסטואלי אמין לכל ענפי המחקר בתפילות ישראל, שיוכל לשמש להכנת מהדורות מדעיות של תפילות ישראל.

בשלב הראשון יתמקד המפעל בתיעוד נוסחאות התפילה בקורפוסים הקדומים: קטעי הסידור בגניזה הקהירית והסידורים הקדומים השלמים.

כל קטע סידור שנרשם במאגר ממוין על פי שני קריטריונים: תיאור פיזי של הקטע ואפיון התכנים הליטורגיים שבו. הרישום והמיון השיטתיים מאפשרים אחזור מידע יעיל למחקר. קטעי תפילה חשובים מועתקים במלואם, וכך מתאפשר עיון בקטעי הסידור. בעתיד יתאפשר חיפוש חופשי בהם על פי מילים וצירופים. התעתיקים מקושרים אל התיאור הקטלוגי. לכל קטע בקטלוג מקושר גם מידע ביבליוגרפי הנוגע לו, וכן אפשר לצרף תצלום ממוחשב של הקטע. עם סיום איסוף העדויות יהיה אפשר להעמיד סינופסיס ממצה לצורך המחקר.

פעולת הקטלוג בשנה החולפת התמקדה בסדרה החדשה של אוסף טיילור-שכטר שבאוניברסיטת קמברידג'. קוטלגו באופן שיטתי התיבות 156-160, 265, 120-121, 130-135. תיבות אלה מרובות מאוד בקטעי תפילה. כמו כן נרשמו וקוטלגו קטעי תפילה רבים מאוספים אחרים, הן כאלה שהועתקו במהלך השנה והן כאלה שהזדמנו למפעל התפילה מתוך אוספים אחרים. בשנה החולפת הסתיימה העתקת כל קטעי ברכת המזון שאותרו עד כה. על אלה יש להוסיף העתקת קטעים אחרים המכילים את תפילת העמידה שאותרו עד עתה. לשם שלמות העבודה הקטעים מועתקים במלואם. אוסף ההעתקות במפעל מכיל גם כמות נכבדה של קטעי תפילה אחרים.

התקדמה מאוד הכנת התשתית למהדורה סינופטית של נוסחאות תפילת שמונה-עשרה מן הגניזה והיא עומדת להסתיים בקרוב. המפעל מספק מידע לחוקרי התפילה בארץ ובעולם.

[חיס]

יש ממנו עוד ספר הוא היה חוקר מסורה שפעל בעיר לייפציג בגרמניה.
הוא חקר את הערות דקדוק המסורה הבאות בנספח לכתבי-היד העתיקים.
והוציא מהדורה של ספר "דקדוקי הטעמים" בשנת תרל"ט.

[איש_ספר]

ר' יונה פרנקל שקד על הכנת רשימה השואתית של כל נוסחאות התפילה מתוך סידורים רבים וחשובים. איני יודע אם מדובר בחלק מהמפעל שהוזכר כאן מעלה או משהו עצמאי. חכמינו באשי יגיד שיש לשאול את בנו ר' אברהם.

[שבטיישראל]

ר"י בער היה מדקדק גדול שאולי אפשר לראות בו כמעין ממשיך של הרוו"ה
בסידורו עבודת ישראל הוא מברר כל הנוסחאות ע"פ דקדוק וע"פ כת"י שהיו ברשותו (כת"י בודדים ממש כפי הנראה)
כפי שבאשי כבר ציין הוא הדפיס סידורו בנוסח אשכנז המערבית וכל הפיוטים וסדרי הסליחות שם הם כמנהג אשכנז גרידא (ולא כסידורי "נוסח אשכנז" שלנו שכולם "נוסח פולין")

יצויין שכמו הרוו"ה לפניו גם ר"י בער נפל בפח וכמה פעמים "תיקן" [שיבש] נוסחאות ע"פ מש"כ "בעל ויי"צ", דא עקא שרבים ושלמים נפלו בפח הנ"ל ולא ידעו מיהו בעל ויי"צ ומה היו כוונותיו

ר"י בער אכן היה "יעקע גרמני" במלוא מובן המילה אך לא היה "משכיל" (וגם לא היה לו שום תואר מדעי).

בדרך אגב אציין שגם המנח"א מתייחס אל סידורו של ר"י בער במאמר נוסח התפילה.

[איש_ספר]

יש שתי מהדורות של עבודת ישראל, והם חלוקים בנוסחאותיהם.

[שבטיישראל]

ר' יונה פרנקל שקד על הכנת רשימה השואתית של כל נוסחאות התפילה מתוך סידורים רבים וחשובים. איני יודע אם מדובר בחלק מהמפעל שהוזכר כאן מעלה או משהו עצמאי. חכמינו באשי יגיד שיש לשאול את בנו ר' אברהם.

כפי ששמעתי כבר היה גם מימון לפרוייקט זו
ולדאבוננו ר' יונה פרנקל אינו כעת בקו הבריאות הי"ו

[שבטיישראל]

יש שתי מהדורות של עבודת ישראל, והם חלוקים בנוסחאותיהם.

זאת אומרת שיש חילוקים בין מהדורת תרכ"ח שהדפיס ר"י בער בעצמו ומהדורת תרס"א שהדפיסו לאחר מותו
אכן מעולם לא שמתי לב לזה, וייש"כ שהערת ע"ז

[איש_ספר]

יש שתי מהדורות של עבודת ישראל, והם חלוקים בנוסחאותיהם.

זאת אומרת שיש חילוקים בין מהדורת תרכ"ח שהדפיס ר"י בער בעצמו ומהדורת תרס"א שהדפיסו לאחר מותו
אכן מעולם לא שמתי לב לזה, וייש"כ שהערת ע"ז

לא אמרתי כדבר הזה מעולם.
אאל"ט יש שתי מהדורות מהסידור, אחת שהסליחות היוצרות וכו' שבה הם מנהג אשכנז המערבי ואחת כמנהג פולין.
מחר אבדוק ואכתוב דברים מדויקים יותר.

[אגב במאמר באורייתא כתב פלוני בשם הגאון ר' יואל קלופט שיש להבדיל בין הרוו"ה שהיה ת"ח מובהק לבין ר"ז בער שהיה בעיקר מדקדק ויש לבדוק היטב אחר דבריו].

[שבטיישראל]

לא אמרתי כדבר הזה מעולם.
אאל"ט יש שתי מהדורות מהסידור, אחת שהסליחות היוצרות וכו' שבה הם מנהג אשכנז המערבי ואחת כמנהג פולין.
מחר אבדוק ואכתוב דברים מדויקים יותר.

אכן כעת ראיתי שבשנת תרס"א נדפס הסידור בב' מהדורות עם היוצרות והסליחות כמנהג אשכנז וכמנהג פולין (באוצר יש רק הסידור האשכנזי משנת תרס"ח, בהיברו בוקס יש המהדורה כמנהג פולין משנת תרס"א)
דא עקא שר"י בער כבר נפטר בשנת תרנ"ז, כך שר"י בער אישית אכן לא הדפיס סידורו כי אם כמנהג אשכנז

ושוב ייש"כ על שהבאת את הנ"ל לתשומת לבי (אישית אני משתמש תמיד במהדורת תרס"א)

[אגב במאמר באורייתא כתב פלוני בשם הגאון ר' יואל קלופט שיש להבדיל בין הרוו"ה שהיה ת"ח מובהק לבין ר"ז בער שהיה בעיקר מדקדק ויש לבדוק היטב אחר דבריו].

ככה מקובל לומר כן
ומ"מ רואים בחוש שהרוו"ה היה הרבה יותר broad minded מר"י בער

[היא שיחתי]

יצא לאור (כעת בחנויות) ספר מקורי התפילה
בו המחבר מביא מקורות לתפילות ועומד על נוסחות וטעמים

הספר אינו מדעי אלא בסיגנון תורני

הספר מסודר יפה ומאיר עיניים

[אבא יודן]

ר' יונה פרנקל שקד על הכנת רשימה השואתית של כל נוסחאות התפילה מתוך סידורים רבים וחשובים. איני יודע אם מדובר בחלק מהמפעל שהוזכר כאן מעלה או משהו עצמאי. חכמינו באשי יגיד שיש לשאול את בנו ר' אברהם.

כפי ששמעתי כבר היה גם מימון לפרוייקט זו
ולדאבוננו ר' יונה פרנקל אינו כעת בקו הבריאות הי"ו

האם יש התקדמות בנושא חשוב הנ"ל???

[חד ברנש]

ר' אברהם בנו ממשיך במפעל זה.
גם הפיוטים של סידור התפילה האשכנזי (כמו פיוטים לברית מילה, לנישואין וכו') מוהדרים מחדש במסגרת המפעל, ע"י גבריאל וסרמן (בהנחיית פרנקל).
ולוואי שנזכה בקרוב לראות את המוצר המוגמר.

[אבא יודן]

ישר כח
בינתיים קבלתי מייל דלהלן מן רבי אברהם

הסידור מתקדם אך הוא עדיין רחוק מסיום, ולא אוכל לתת תאריך משוער.

אתה מוזמן להשתמש בינתיים בסידור עבודת ישראל, שהוא גם יפה מאוד ונוח לשימוש.

בברכה

אברהם פרנקל

[חיימקה]

איילת קמינצקי - עבודת דוקטורט סידור עבודת ישראל.pdf

(5.19 MiB) הורד 456 פעמים

[יעקל]

כפי שבאשי כבר ציין הוא הדפיס סידורו בנוסח אשכנז המערבית וכל הפיוטים וסדרי הסליחות שם הם כמנהג אשכנז גרידא (ולא כסידורי "נוסח אשכנז" שלנו שכולם "נוסח פולין")

באוצר ישנו גירסא של סידור עבו"י נוסח אשכנז של בני פולין ג"כ ולא אשכנז המערבי בלבד.

חיפשתי בוויקיפדיה, ושם לא מופיע איפה ואצל מי למד ר"י בער בתור בחור ו/או אברך ...

[יאיר אתמר]

חיפשתי בוויקיפדיה, ושם לא מופיע איפה ואצל מי למד ר"י בער בתור בחור ו/או אברך ...

Extracted pages from Rolf Faber, Seligmann Baer 1825-1897 OCR.pdf

(197.23 KiB) הורד 127 פעמים

[יעקל]

ייש"כ על המידע. למדתי דבר אחד חשוב. מו"ר של ר' זעליגמאנן בער היה ר' שמואל הלוי איקשטעדטער, מתלמידיו המובהקים של המקובל האלקי ר' אברהם נפתלי הירץ שייאר ממגנצא (מיינץ), מח"ס תורי זהב על שה"ש ע"ד הסוד. עכשיו מובן לי ג"כ למה בתחילת סדור עבו"י מובא שיר בחרוזים על ש"ק מר' הירץ שייאר.

חשוב להוסיף שר' שמואל הנ"ל התכתב הרבה עם ר' יצחק ארי' ווארמסער, המכונה בשם הבעל שם ממיכעלשטאדט. (מתלמידיו המובהקים של רנ"א וחבירו של הרב ח"ס).

אביו של ר' הירץ היה ר' טעביל שייאר דיין בפפד"מ ואח"כ אב"ד מיינץ. אחיו של ר' הירץ היה ר' מיכל שייאר אב"ד מאננהיים. לא זכור לי מי משלשתם היה אחד מרבותיו של הרב ח"ס בתקופת לימודו במיינץ.

מצ"ב תיאור קצר של חייו של ר"ש איקשטעדטער.
בלועזית , את שייאר כותבים Scheuer.

Screenshot_20220524-155511_Drive.pdf

(748.74 KiB) הורד 33 פעמים

[חיס]

אביו של ר' הירץ היה ר' טעביל שייאר דיין בפפד"מ ואח"כ אב"ד מיינץ. אחיו של ר' הירץ היה ר' מיכל שייאר אב"ד מאננהיים. לא זכור לי מי משלשתם היה אחד מרבותיו של הרב ח"ס בתקופת לימודו במיינץ.

ראה כאן בדרשות חתם סופר (חלק א' עמוד עז) ותראה נחת
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=195

[יעקל]

ייש"כ !

אכן הרב ח"ס היה מאוד קשור לשורשיו בארץ אשכנז !

נו... !, בעניין נוסחאות התפילה ומנהגי אשכנז, מי שרוצה לסמוך על סידור עבו"י, יש לו ע"מ לסמוך...

אגב מי המשפחות היום שהן צאצאי משפחת הרבנים שייאר ?
זכור לי משהו שמשפחת באנדי בלונדון קשורה אליהם...

[חיס]

אגב מי המשפחות היום שהן צאצאי משפחת הרבנים שייאר ?
זכור לי משהו שמשפחת באנדי בלונדון קשורה אליהם...

נכון כך מופיע בשער הספר "תורי זהב".
https://tablet.otzar.org/#/b/103791/p/1 ... 3820961483

[עץ הזית]

עכשיו מובן לי ג"כ למה בתחילת סדור עבו"י מובא שיר בחרוזים על ש"ק מר' הירץ שייאר.

לא מובן לי למה לנחש סיבות אחרות, כאשר הסיבה כתובה שם במפורש.
ואולי כוונתך שהסיבה שהוא פנה דווקא לר' שמואל באנדי זצ"ל לקבל את הסכמתו להלכות שבסידור היא מפני זה? רחוק מאד בעיני.

[עץ הזית]

אגב מי המשפחות היום שהן צאצאי משפחת הרבנים שייאר ?
זכור לי משהו שמשפחת באנדי בלונדון קשורה אליהם...

נכון כך מופיע בשער הספר "תורי זהב".

מופיע גם בעבודת ישראל שם שר' שמואל באנדי (ממגנצא) הוא נכדו של ר' נפתלי הירץ שייאר.
אולי בשער הספר תורי זהב התחדש שיש ממשפחת באנדי גם בלונדון... - לא בדקתי.
יש צאצאים גם בארץ ישראל.

[613מצו]

ישר כח
בינתיים קבלתי מייל דלהלן מן רבי אברהם

הסידור מתקדם אך הוא עדיין רחוק מסיום, ולא אוכל לתת תאריך משוער.

אתה מוזמן להשתמש בינתיים בסידור עבודת ישראל, שהוא גם יפה מאוד ונוח לשימוש.

בברכה

אברהם פרנקל

יש חדש בנושא? דור הולך ודור בא...