בגמ' ע"ז סד.
איבעי' לי' דמי ע"ז ביד גוי מהו, מי תופסת דמיה ביד גוי או לא. ואמר רב נחמן מסתברא דמי ע"ז ביד גוי מותרין מדהנהו דאתו לקמיה דרבה בר אבוה א"ל זילו זבינו כל מה דאית לכו ואח"כ איתגיירו, מ"ט משום דסבר דמי ע"ז ביד גוי מותרין. ודחה הגמ' דלמא שאני התם דכיון דדעתיה לאיגיורי ודאי בטלה.
וכתב הר"ן לפרש דבטלה במכירתו. ושוב כתב:
ואינו מובן לי המשך הדברים במה שכתב אלא הכי קאמר וכו'.
ואולי צ"ל ועוד דאי הכי קאמר וכו'. ר"ל דאם נפרש דבטלה בפחיסה קשה דהי' לנו לגזור וכו'.