פורום אוצר החכמה

בגמ' ע"ז סד.
איבעי' לי' דמי ע"ז ביד גוי מהו, מי תופסת דמיה ביד גוי או לא. ואמר רב נחמן מסתברא דמי ע"ז ביד גוי מותרין מדהנהו דאתו לקמיה דרבה בר אבוה א"ל זילו זבינו כל מה דאית לכו ואח"כ איתגיירו, מ"ט משום דסבר דמי ע"ז ביד גוי מותרין. ודחה הגמ' דלמא שאני התם דכיון דדעתיה לאיגיורי ודאי בטלה.

וכתב הר"ן לפרש דבטלה במכירתו. ושוב כתב:

ואינו מובן לי המשך הדברים במה שכתב אלא הכי קאמר וכו'.
ואולי צ"ל ועוד דאי הכי קאמר וכו'. ר"ל דאם נפרש דבטלה בפחיסה קשה דהי' לנו לגזור וכו'.

לא עיינתי בפנים, אבל ממה שהבאת אולי יש לפרש אלא הכי קאמר קאי אלעיל, ופירושו אלא הכי קאמר שמבטלו כשמוכרו, פסיק. ואז מסיים, אם כן תאמר, ופירושו שמזה רואין כו' ר"ל מדלא א"ל בפשיטות לבטלו, רואים מזה שביטול לא מועיל בכה"ג כו'

לכאורה אין זה סגנון הראשונים לדבר ברמיזה כזו.
ואם כדבריך הוה לי' לפרש להדיא: אלא ע"כ דהכי קאמר דבטלה במכירתו. (בכלל ל' כזה היה מתאים יותר במקום שדיבר באריכות בפי' השני)