רעיון שעלה בדעתי לגבי חיבור בהל' שמירת הלשון

[כדכד]

איני יודע אם שייך לכאן. אם יש מקום שזה יותר מתאים אשמח אם יעבירו לשם. אם לא מתאים בכל אז אפשר למחוק.

עלה בדעתי לסכם בלשון בהירה ומקובלת כיום את הסוגיות שהחפץ חיים מביא בבאר מים חיים ולכתוב בסיכום עצמו איך ההלכות שהוא מסיק במקור החיים יוצאות מהסוגיות האלו.
האם יהיה ביקוש לדבר כזה. ירצו לקרוא?

[כדכד]

קרא נא היש עונך?

[פלוריש]

קרא נא היש עונך?

אשמח לראות דוגמא כדי להבין יותר מה כוונתך

[י. אברהם]

כמות לומדי התורה מכל הסוגים ב"ה היא גדולה מאוד, לכן לכל ספר יהיה ציבור מסויים שיתעניין בו
רק שקשה לדעת מהו גודל הציבור שיתעניין בספר כדי לדעת אם זה יצדיק את עלות ההוצאה לאור

אבל לזה יש פתרון מסויים, היינו להוציא את הספר בצורת פדפ בלבד ולהכניסו לאוצר החכמה, כך יש רק את עלות העימוד

זה גם פתרון למי שיש לו כתבי יד של אבות משפחתו ואין לו כסף להדפסה
יש כבר ספרים באוצר החכמה שמעולם לא נדפסו (ובדידי הוה עובדא)

[כדכד]

לא כיוונתי לספר
כיוונתי לסיכום פשוט
כוונתי היתה כאילו לערוך את החפץ חיים מחדש באופן של סיכום הסוגיות שהוא מביא בבאר מים חיים בלשון בהירה כשבתוך הסיכום עצמו יתבאר איך מסיק מזה הח"ח את ההלכות שבמקור החיים.
איני יכול להראות דוגמא כי עדיין לא עשיתי זאת וחשבתי שאעשה זאת אם אראה שיש ביקוש ואין לי מספיק מוטיבציה לעשות את זה רק בשבילי.
אבל אולי צודק הרב פלוריש וכדאי שאסכם סוגייה לדוגמא ואז יוכלו לומר לי אם כדאי להמשיך

[י. אברהם]

לא כיוונתי לספר כיוונתי לסיכום פשוט

מה שכתבתי נוגע הן לספר הן לקונטרס בן כמה עמודים בודדים

אגב: זה לא נוח לקריאה כשמדגישים שורות וגם שמים קו תחתון (הדגשה כפול שתים).

[כדכד]

יישר כח
מר כתב בענין התלבטות אם להוציא לאור ספר ואיך לחסוך עלויות הדפסה
וע"ז ביארתי ששאלתי אינה בנידון הדפסה ועלויות אלא אם תהיה מזה תועלת לאנשים

[י. אברהם]

כפי שכתבתי אין דבר תורני שלא יהיה לו איזה התעניינות אף שלעולם לא תדע כמה התעניינו (כדאי להוסיף כתובת מייל)

[דורשי יחודך]

אין לי כל מידע בענין מידת ההתעניינות שתהיה,
אבל לענ"ד יש בזה תועלת גדולה ועצומה. הרי רבינו הח"ח מאריך מאד בבמ"ח, ולפעמים מרוב עצים לא רואים את היער.
סיכום הדברים יתן גישה נוחה יותר ליסודות של הח"ח.

[כדכד]

דוגמא. כלל א סעיף ח

[פנחסויפלל]

יפה מאד מאד!!!
אין ספק שיהיו רבים שיהיה להם מזה תועלת [ולו רק מעצם זה שדברי הח"ח הק' מובאים בשפה יותר עכשווית].
אך כאמור כבר למעלה, לכסות עלויות זה כבר ענין אחר. אבל לאוצר וכדו', או בהפצת מייל, בודאי ראוי גם ראוי.

[נוריאל עזרא]

דוגמא. כלל א סעיף ח

ייש"כ גדול. לי תהיה תועלת מרובה מזה.

[אליהו חיים]

יפה מאד מאד!!!
אין ספק שיהיו רבים שיהיה להם מזה תועלת [ולו רק מעצם זה שדברי הח"ח הק' מובאים בשפה יותר עכשווית].
אך כאמור כבר למעלה, לכסות עלויות זה כבר ענין אחר. אבל לאוצר וכדו', או בהפצת מייל, בודאי ראוי גם ראוי.

גא"מ, תועלת גדולה אף בהלכה יחסית קלה כמו הנ"ל, ק"ו לענין 'באר מים חיים'' ארוך ומסובך שהלכות הקשות (כמו באפי תלתא וכו') .
תועלת גדולה נוספת לחזרה ולזכרון.
נדמה לי שהרבה אנשים יקנו אף שהשוק רווי בספרי ח"ח שונות אבל זה בבחינת 'קנקן חדש מלא ישן', (בפרט אם ה'חפץ חיים' גם יופיע למעלה בלי הבמ"ח ובמקומו ה'תמצית' למטה יוכלו אנשים ללמוד צמוד ללימוד היומי. אך אולי אז צריכים להיזהר לא להשמיט חידושי דינים שנלמדים רק מדבריו בבמ"ח).

[צופה_ומביט]

לכאורה אנשים יעדיפו שגם הבמ"ח המקורי יהיה מול עיניהם, אחרת צריכים לסמוך לגמרי על המחבר שלא השמיט כלום ולא שינה כלום בעבודה שעשה בגוף הסוגיות וכו'.
משא"כ כשהבמ"ח מול העיניים אפשר להשוות.
וגם יעזור ללמוד אח"כ/במקביל את הבמ"ח מחדש ולהבינו יותר טוב. וזה הרבה יותר נוח כשהבמ"ח נדפס יחד עם הביאור החדש.

[כדכד]

חשבתי להביא את הסיכום בפני עצמו ולא לצרף אותו לדברי החפץ חיים במקורם. מי שירצה יוכל כמובן להשוות.
אני מצרף עוד דוגמא מכלל א באר מים חיים א בענין לשון הרע על אמת.
כאן באמת לא הבאתי את כל המקורות. כי החפץ חיים מביא בסוף שמדוייק מרש"י ורמב"ן על הפסוק לא תלך רכיל שזה גם על אמת ולא הבנתי הדיוק. אם יש מי שהבין ויוכל להסביר לי אודה לו ואצרף.
יש להעיר על הסיכום הקודם שדן גם בענין "מצא או מוצא" שבעל עיקרי דינים (הרב שמואל הומינר) מביא שיש מפרשים את המאמר הזה אחרת, שלא שאלו את הנושא אשה איך היא, אלא אמרו לו שעליו לשים לב לענין מצא או מוצא

[נוריאל עזרא]

חשבתי להביא את הסיכום בפני עצמו ולא לצרף אותו לדברי החפץ חיים במקורם. מי שירצה יוכל כמובן להשוות.
אני מצרף עוד דוגמא מכלל א באר מים חיים א בענין לשון הרע על אמת.
כאן באמת לא הבאתי את כל המקורות. כי החפץ חיים מביא בסוף שמדוייק מרש"י ורמב"ן על הפסוק לא תלך רכיל שזה גם על אמת ולא הבנתי הדיוק. אם יש מי שהבין ויוכל להסביר לי אודה לו ואצרף.

ייש"כ.

לדעתי תעשה קבוצת תפוצה במייל.

לעניין רש"י והרמב"ן הם פירשו שהולך רכיל הוא מלשון ריגול שהולכים לבית רעיהם לראות דברים רעים שיוכלו לספר בשוק. ונשמע מזה שהוא על דברי אמת שמספרים דברים רעים שראו עיניהם. [גם מה עניין ללכת לרגל יספרו שקרים ודי].

[כדכד]

גם אני חשבתי כך
אולם יתכן שילכו לראות מה קורה בבתי רעיהם ואחר כך לגזם ולהוסיף עוד דברים וכל שקר שאין אמת בתחילתו אינו מתקיים בסופו וגם צריך שיהיה בסיס לדברים שיתחילו להאמין להם

[נוריאל עזרא]

גם אני חשבתי כך
אולם יתכן שילכו לראות מה קורה בבתי רעיהם ואחר כך לגזם ולהןסיף עוד דבים וכל שקר שאין אמת בתחילתו אינו מתקיים בסופו וגם צריך שיהיה בסיס לדברים שיתחילו להאמין להם

דבריך נכונים אלא שעכ"פ מלשונם של רש"י והרמב"ן נראה שגם אם יספרו רק אמת דברים רעים שראו ותו לא בלי לגזם וכדו' אסור.

[כדכד]

היא גופא מה שאני שואל
איך זה משמע מלשונם

[פנחסויפלל]

אין טעם לקורא ל'מקצוע' ע"ש הריגול בבית אחרים, אם זה לא עיקר הענין.
אם האיסור הוא רק כשמשקר, אזי הריגול הוא דבר טפל. אבל אם העוון גם באומר אמת, אזי הריגול הוא עיקר המקצוע. כי הוא הדרך להשיג מידע.

[נוריאל עזרא]

היא גופא מה שאני שואל
איך זה משמע מלשונם

כתבו שירגלו לראות דברים רעים ולספרם. לי נשמע שיספרו דברים כהוויתם [ועכ"פ נכתבו הדברים בסתם שכולל ב' האפשרויות]. והיכן נשמע לך מהלשון שדוקא באופן שישקרו?.

[כדכד]

להרב נוריאל:
לא משמע לי מהלשון שדווקא ישקרו
אבל בשביל להביא ראיה מדבריהם שלשון הרע אסור אפילו על אמת לא די בכך שלא ישתמע מלשונם שהמספרים ישקרו בדווקא אלא שישתמע מלשונם שדווקא יאמרו אמת
וזה לא הבנתי איך משמע מלשונם וגם אחרי שכת"ר כתב את התגובה הקודמת לא הבנתי. נכון שכתבו שילכו לבית חבריהם ולספר דברים מזה לזה אבל לא כתבו שהם יספרו אמת בלבד (והצורך ללכת לבתי רעיהם הוא כדי שיאמינו או כמו שכתבתי לעיל.).

[כדכד]

אין טעם לקורא ל'מקצוע' ע"ש הריגול בבית אחרים, אם זה לא עיקר הענין.
אם האיסור הוא רק כשמשקר, אזי הריגול הוא דבר טפל. אבל אם העוון גם באומר אמת, אזי הריגול הוא עיקר המקצוע. כי הוא הדרך להשיג מידע.

כפי שכתבתי לעיל
הריגול אינו דרך להשיג מידע
אלא דרך להסתובב בבתים של אנשים כדי שיטמינו למידע שמשיג ומאד יתכן גם שהוא מספר אמת שראה ומגזים בהעד שזה נהיה שקר.
עכ"פ ראיה מכאן לא ראיתי. גם לא "משמע קצת".

[נוריאל עזרא]

להרב נוריאל:
לא משמע לי מהלשון שדווקא ישקרו
אבל בשביל להביא ראיה מדבריהם שלשון הרע אסור אפילו על אמת לא די בכך שלא ישתמע מלשונם שהמספרים ישקרו בדווקא אלא שישתמע מלשונם שדווקא יאמרו אמת
וזה לא הבנתי איך משמע מלשונם וגם אחרי שכת"ר כתב את התגובה הקודמת לא הבנתי. נכון שכתבו שילכו לבית חבריהם ולספר דברים מזה לזה אבל לא כתבו שהם יספרו אמת בלבד (והצורך ללכת לבתי רעיהם הוא כדי שיאמינו או כמו שכתבתי לעיל.).

הכוונה שכתבו שירגלו לספר דברים רעים שראו. כלומר מספרים מה שראו, להבנתי = אמת. והכי הרבה כדרך הפוסקים שלומדים מדברים שנכתבו בסתם שכולל כל האפשרויות כלומר שכולל גם שיספרו אמת [אם כי ראשון נראה לי עיקר].
זה דיוק בדבריהם וכנראה לענ"ד כך הבין הח"ח. [גם החפץ חיים לא כתב שכתבו בפרוש רק שמדוייק מדבריהם].

איך שלא יהיה כדאי תמיד לציין גם דברים לא מובנים אפילו בהערה "וע"ע בח"ח שכתב שמדוייק מדברי וכו' כך וכך.". או כעין זה. ואם יש הערה על זה להעיר או להשאיר סתום ואם הולכים בדרך של להשמיט דברים לא מובנים כדאי לציין בהקדמה. או כן לשקול להביא גם לשון הח"ח עצמו.

עכ"פ אתה עושה דבר מבורך, כיוון שאני לא מקבל עדכונים בהפורום וחוששני שאיזה שלב יעלם מעיני האשכול אשמח שתעשה רשימת תפוצה ותצרף אותי המייל שלי nurielezra@gmail.com

[כדכד]

בספר חפץ חיים כתב ש"משמע" מדברי רשי ורמב"ן. אבל לא כתב שמדוייק מדבריהם ובאמת, כדברי מר, גם לא שכך הם כתבו.

הרעיון שבחיבור הוא לסכם את הבאר מים חיים כך שמתוך הדברים יובן איך החפץ חיים הסיק מזה את ההלכה שבמקור החיים.
כיוון שכך אני לא יכול לכתוב דברים שלא הבנתי.
לגבי לכתוב בהקדמה שהושמט מה שלא מובן - אם היתה הקדמה זה היה רעיון טוב

[נוריאל עזרא]

לגבי לכתוב בהקדמה שהושמט מה שלא מובן - אם היתה הקדמה זה היה רעיון טוב

בע"ה תזכה שתהיה בצירוף לספר שיצא ברוב פאר והדר.

[כדכד]

בעקבות התגובות המעודדות שקבלתי כאן באשכול, בפרטי ובעל פה אני מקווה בעז"ה להכנס לזה ולעשות זאת.
כעת אני חושב לסכם את הבמ"ח על כל כלל וכשיהיה מוכן אפרסמנו בפורום ב"בית המדרש" באשכול חידושי תורה וסיכומים/ בהלכה ובסוגיות הש"ס,.

[צופה_ומביט]

בהצלחה רבה, ויהי ה' עמך גיבור החיל, מפיו יקרא אליך ואתה כותב תורת אמת, ויפוצו מעיינותיך חוצה עד בלי די.

[כדכד]

כלל א באר מים חיים ח שאסור לספר לה"ר אפי' אביו או רבו מבקשים כותב שבברכות י"ט ע"ב איתא שהרואה רבו לובש כלאים בשוק צריך לפשוט ממנו ושנפסק בשו"ע כן
בשו"ע מצאתי
אבל בגמרא מדובר על המוצא כלאים בבגדו של עצמו
אמר לי מישהו שכיוון שהגמ' מוסיפה שם שבמקום חלול ה' אין חולקים כבוד לרב אז הכונה שם מבגד רבו.
האם הוא צודק או שיש מקור אחר להבין כך מהגמרא?

[כדכד]

עכשו ראיתי שכדבריו כתבו ר"י קורקוס, הכסף משנה והרדב"ז בהלכות כלאים פ"י הלכה כט והש"ך יו"ד ש"ג ס"ק א
הרדב"ז מוסיף גם שהרמב"ם גורס בגמרא "המוצא כלאים" ולא "בבגדו" משמע גם שמוצא בבגד של אחר.
כעין זה כותב גם בעל ערוך השולחן יורה דעה שג שהרמב"ם גורס "המוצא כלאים בגדו של חברו".
גם הגר"א בביאורו לשו"ע יו"ד ש"ג כותב שהרמב"ם גורס בגמ' אחרת מלפנינו.

[כדכד]

גם אני חשבתי כך
אולם יתכן שילכו לראות מה קורה בבתי רעיהם ואחר כך לגזם ולהןסיף עוד דבים וכל שקר שאין אמת בתחילתו אינו מתקיים בסופו וגם צריך שיהיה בסיס לדברים שיתחילו להאמין להם

דבריך נכונים אלא שעכ"פ מלשונם של רש"י והרמב"ן נראה שגם אם יספרו רק אמת דברים רעים שראו ותו לא בלי לגזם וכדו' אסור.

הרהרתי בדבר כשהמשכתי הלאה בבאר מים חיים
הבאר מים חיים בהמשך מזכיר שלפי הרמב"ם הולך רכיל טוען דברים מזה לזה היינו שאומר לאדם שני מה שאמר עליו אדם שלישי ואילו לשיטת רש"י ורמב"ן הכוונה שמעביר מידע שלילי מאדם שני לאדם שלישי ולאו דווקא מה שאמר האדם השני על השלישי.
חשבתי לפי זה שאולי זו ראייתו מרש"י ורמב"ן שמדובר על דבר אמת שהרי טוען דברים מזה לזה ואם הוא ממציא אותם אינו טוען מזה לזה.
הנראה בעיניכם?

[נוריאל עזרא]

הלשון הזו, זו הבנתו ברש"י והרמב"ן ולא לשונם (כמדומה - אינם לפני כעת) ואכן נראה כדבריך שכך מבין מדבריהם וכנראה ע"פ הבנה זו מדייק. והוא קרוב ממש למה שכתבתי לעיל בעניותי.

[כדכד]

נכון
הוא כותב שכך נראה מדבריהם. משמע זה אינו לשונם. אולם כך יש להבין מדבריהם

[נוריאל עזרא]

נכון
הוא כותב שכך נראה מדבריהם. משמע זה אינו לשונם. אולם כך יש להבין מדבריהם

ייש"כ.
נ.ב יש לך כבר סיכומים חדשים? [בדרך?].

[כדכד]

לענין מה שכתבתי לעיל
כדכד כתב:
נכון
הוא כותב שכך נראה מדבריהם. משמע זה אינו לשונם. אולם כך יש להבין מדבריהם
זה ברור. הרי רש"י ורמב"ן אינם מזכירים את המושג "שמטעין מזה לזה" אלא שכיון שנזכר בתורת כהנים ראה הח"ח להסביר איך זה מסתדר עם דברי רש"י ורמב"ן בפסוק.

לענין אם יש משהו בדרך - כלל א סיימתי בעז"ה ואעלנו בעז"ה בזמן קרוב באשכול " חידושי תורה - סיכומים | בהלכה ובסוגיות הש"ס" שב"בית המדרש".
הוא כולל את הדוגמאות שהעליתי לכאן והוספתי בסעיף א את רש"י ורמב"ן בקיצור. ההסבר שכתבתי נווטה יותר למה שכתבו כאן הרב פינחס ויפלל והרב נוריאל עזרא.
בחלק מהמקרים ציטטתי את לשון הספרים המובאים בבאר ים חיים ולפעמים הוספתי לצטט גם חלק שאינו קשור ישירות לסוגייא שבבאר מים חיים הזה משום חשיבות הדברים.

[כדכד]

העליתי את הסיכום של כלל א באשכול הנ"ל

[כדכד]

חשבתי שכדאי להעלות גם כאן את הקובץ על כלל א
בעז"ה בימים הקרובים אעבוד על כלל ב דין לשון הרע באפי תלתא

[כדכד]

רציתי לשאול עצה:
כידוע בדינא דאפי תלתא יש כמה שיטות בראשונים שהחפץ חיים מביא ודן בהן.
האם עדיף בסיכום לסדר את השיטות בסדר שהח"ח מביא אותן (רשב"ם תוס' רמב"ם רש"י רבנו יונה)
או לפי סדר הדורות (רש"י, רשב"ם, תוס',רמב"ם, רבנו יונה)?

[כדכד]

עוד שאלה:
האם להביא ראשונים נוספים שעוסקים בסוגייא שהח"ח לא הביא (אולי לא ראה) או שזה מבלבל?
כיוצא בדבר: התייחסויות נוספות של אחרונים לסוגייא - חלקם אחרי הח"ח או בדורו ומתייחסים לדבריו ואולי לעיתים חולקים האם להביא או שזה מבלבל
ומה במקרה שאחרונים מאוחרים מוסיפים סברא וטעם לדברי הראשונים או לדברי הח"ח עצמו. האם כדאי להביאם?

[י. אברהם]

לענ"ד הכל תלוי בהגשה. אם מה שהזכרת מובא בהערה(או פתרון אחר) זה פחות מפריע.

אחרונים שמתייחסים ישירות לדבריו מאד מעניין את הלומד, לדעתי.